מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

קבלת תביעת לשון הרע בגין פגיעה בתאגיד סטוטורי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום אילת נפסק כדקלמן:

הנתבעת, הנה תאגיד עזר בנקאי, אשר במסגרת פעילותה העניקה לתובע הלוואה, בגינה נותר לו חוב לנתבעת.
עוד ביקש לבסס התובע תביעתו, על חוק איסור לשון הרע, בכך שטען, כי בעצם קיום תיק ההוצאה לפועל וניהול הליכי סרק כנגד התובע, ביצעה הנתבעת עוולה בהתאם לחוק איסור לשון הרע, משום שהליכים אלו מהוים פגיעה בשמו הטוב של התובע, אשר מזכה אותו בפצוי הסטאטוטורי הקבוע בסעיף 7 לחוק ללא הוכחת נזק.
בנוסף, יובהר כי אין מקום לקבל טענה לפיה הטלת העיקול חוסה תחת הגנות סעיף 14 ו-15 לחוק איסור לשון הרע, משקבעתי כי הליכי הגבייה ננקטו שלא כדין.
...
ביום 2.7.17, הגישה הנתבעת את תגובתה, במסגרתה הודתה באחריותה לעניין אי הגשת בקשה מטעמה לסגירת תיק ההוצאה לפועל, ובעקבות זאת, כב' הרשם חאיק נעתר לבקשת התובע ביום 13.7.17, קבע כי מחדלה של הנתבעת, או מי מטעמה, הביא לאי סגירת התיק, וכן השית על הנתבעת הוצאות בסך 2,000 ₪.
על יסוד כל האמור, הנני קובע כי נקיטת הליכים בהוצאה לפועל כנגד התובע, במשך למעלה מ11 שנים לאחר ששילם חובו לנתבעת, מהווים בנסיבות המקרה שלפנינו עוולת לשון הרע שיש בה כדי לזכות את התובע בפיצוי בגינה.
אשר לשיקולים בגינם יש להפחית מסכום הפיצוי שנפסק, אינני מקבל את טענת הנתבעת לפיה התובע לא פעל באופן סביר להקטין את נזקו, וזאת בשים לב לכך שהתובע לא ישב בחיבוק ידיים, ופנה לב"כ התבעת כבר בשנת 2010 כשגילה שתיק ההוצאה לפועל לא נסגר וחובו בהוצאה לפועל ממשיך לתפוח על אף שפרע את חובו כלפי הנתבעת.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 25,000 ₪, בתוספת הוצאות ההליך הכוללות שכר טרחת עורך דין בסך כולל של 10,000 ₪, והכל תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

התובעת טענה לפסיקת "פיצויים סטאטוטוריים" בסך 200,000 ₪ בגין פגיעה בשמה הטוב.
שנית, ספק רב אם תאגיד זכאי לפצוי סטאטוטורי בלא הוכחת נזק.
שלישית, אף אם פעולות החקירה והפסקת ההיתקשרות היו יכולות להחשב כפרסום בעל תוכן הפוגע בכבוד, אזי חלה ההגנה הקבועה בסעיף 15(3) לחוק איסור לשון הרע, שכן מדובר בפירסום בתום לב שנעשה לשם הגנה על אינטרס אישי כשר של הנתבעת [ראו: אורי שנהר, דיני לשון הרע, עמ' 294].
סוף דבר - התביעה מקבלת בחלקה העקרי.
...
אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך 866,419 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה.
בנוסף, אני מחייב את הנתבעת בהוצאות משפט: אגרת בית משפט וכן שכר המומחה מצד התובעת לרבות הוצאות עדותו, בהתאם לקבלות שתציג התובעת.
עוד אני מחייב את הנתבעת בשכר טרחת ב"כ התובעת בסך 45,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

עסקינן בתביעת לשון הרע ע"ס 6,300,000 ₪ שהוגשה ע"י שני התאגידים (התובעות 1-2) וע"י התובע 3 בה עתרו לפצוי סטאטוטורי בגין לשון הרע שפורסמה אודותיהם במסגרת תשעה מכתבים שהפיץ הנתבע.
הנתבע, שאינו מכחיש את כתיבת המכתבים על ידו, טוען כי מאחר והמכתבים עוסקים בנושא אחד ויחיד – אופן היתנהלות התובעים בקשר עם ניהול הקניון – הרי בשים לב לסעיף 7א(ד) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן – החוק) הקובע כי "לא יקבל אדם פיצוי ללא הוכחת נזק לפי סעיף זה בשל אותה לשון הרע, יותר מפעם אחת" – הרי שמדובר באותה לשון הרע החוזרת על עצמה, אף אם זו מצאה את ביטויה במספר פרסומים שנעשו במועדים שונים, כך שלכל היותר, ואם כל טענותיו תידחנה, יוכלו התובעים לזכות בפצוי סטאטוטורי בסך 200,000 ₪ בלבד.
התוצאה היא שעת עסקינן בתשעה פרסומים, ועת התובעים עותרים לפצוי סטאטוטורי, הרי הפצוי המקסימלי שיכול להיפסק לזכותם מתבטא, לכל היותר, בסכום המבטא מכפלה של מספר הפרסומים בתיקרת הפצוי הסטאטוטורי המעודכן בהכפלת מספר הנפגעים – שודאי נופל מסכום סמכותו של בית המשפט המחוזי.
...
מבלי להידרש בשלב זה לשאלת זכאותם של תאגידים לפיצוי סטטוטורי, נוכח הוראת סעיף 10 לפקודת הנזיקין, המגבילה את זכותו של תאגיד לפיצוי בשל עוולה רק בהינתן הוכחת נזק, ומבלי להידרש לשאלה אם ביטויים כגון: "בלי תכנון ובלי מחשבה"; "ניהול לא נכון"; "העדר שקיפות מוחלטת" ודומיהם – כלל מהווים לשון הרע, ומבלי שנותנים את הדעת לטענות ההגנה שמעלה הנתבע, הרי נראה לי שהדרך בה מונים התובעים את הפרסומים הינה שגוייה.
התוצאה היא שעת עסקינן בתשעה פרסומים, ועת התובעים עותרים לפיצוי סטטוטורי, הרי הפיצוי המקסימאלי שיכול להיפסק לזכותם מתבטא, לכל היותר, בסכום המבטא מכפלה של מספר הפרסומים בתקרת הפיצוי הסטטוטורי המעודכן בהכפלת מספר הנפגעים – שוודאי נופל מסכום סמכותו של בית המשפט המחוזי.
התובעים ישלמו לנתבע הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד, בסכום כולל של 12,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

בסיכומי הנתבעים הועלתה הטענה, לפיה מדוזה, בהיותה תאגיד, אינה זכאית לקבלת פיצוי בשל עוולת לשון הרע, אלא אם הוכח קיומו של נזק ממון.
בקשר לטענה זו, ניתנה החלטה נפרדת במסגרתה התייחסתי לסוגיה השנויה במחלוקת בין הצדדים בדבר זכאותה של מדוזה, כתאגיד, להעמיד תביעתה על פיצוי סטאטוטורי בלבד לפי חוק איסור לשון הרע, מבלי להביא ראיות לעניין שיעור הנזק הנטען.
הקשר הדברים היה ביחס לשכנוע הלקוח הפוטנציאלי לרכוש קורס במועדון מרינה ולא במדוזה והפגיעה העולה מתוך הדברים שנאמרו, אשר נקבע כי מהוים לשון הרע, נוגעת יותר למדוזה מאשר לתובע 2.
...
בין הנימוקים שפורטו בפסיקה, נראה לי כי יש לתת דגש רב לנימוק במסגרתו הובהר, כי מתן פיצוי ללא הוכחת נזק אין פירושו כי לנפגע לא נגרם נזק.
דברי הנתבעת 3 נאמרו לפונים שונים (בכל אחד מהמפגשים הגיעו חוקרים פרטיים אחרים), יום לאחר יום, עובדות המחזקות את המסקנה לגבי אופן התנהלותה בעת שמילאה את התפקיד בדלפק המועדון באותה תקופה.
סיכום לנוכח המפורט לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בשאלה כלום ביטוי מן הביטויים, שכתב הנתבע על מד"א, עונה להגדרה של לשון הרע לפי הסעיף הראשון לחוק איסור לשון הרע יש לתן משקל מיוחד להיותה של התובעת תאגיד סטאטוטורי ולמעורבותה בעניינים הנוגעים לכלל הציבור.
פרושו של המידע שהיתקבל – לשון הרע לדאבוני, לא אוכל לקבוע קביעה זהה לגבי המרכיב הנוסף שבפרסום השני, הוא האמירה: "למי שאין תקן ido 9001 [במקור] להבטחת מידע אסור על פי חוק לשתף איתו מידע רפואי מוגן וגם אסור לו לאגור מידע רפואי". נכון הדבר, שהנתבע טעה במונח שבו נעשה שימוש – ido במקום ISO, עניין שמפחית את מידת הפגיעה אשר ביטוי זה מסב ואינו תורם להערכת רצינותו של הנתבע עצמו.
כך, למשל, קבע בית המשפט העליון כי מפלגה, המוגבלת מכוחו של חוק המפלגות, התשנ"ב-1992 מלקיים פעילות עסקית-כלכלית, זכאית לפצוי בגין עוולה של לשון הרע: "מושכלות יסוד הם כי תביעת פיצוי בגין עוולה נזיקית אינה בבחינת פעילות כלכלית שנועדה להפקת הכנסה אלא מנגנון להטבת נזק שניגרם עקב ביצוע העוולה בדרך של השבת המצב לקדמותו. כך הדין לגבי פרט, וכך הדין לגבי מפלגה. מפלגה המחזיקה בנכס במסגרת הוראות סעיף 21(ג)(1) לחוק המפלגות, תהא זכאית לתבוע בנזיקין את מי שפגע באותו נכס, וגרם נזק לבעליו, כשם שהיא זכאית לבטח את הנכס מפני מעשה נזיקין, ולתבוע את תגמולי הביטוח בהתקיים מקרה הביטוח. ואם כך הוא לגבי נכס פיזי, כך הוא גם בפגיעה בשמה הטוב של המפלגה, שהוא נכס המוניטין שהיא נושאת עמה. ואכן, בהגדרת 'נזק' בפקודת הנזיקין, נכללת גם פגיעה בשם טוב בצד נזקים לגוף ולרכוש המפורטים שם. זכות תביעה על פגיעה בשם טוב נתונה גם לתאגיד על פי הוראות סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, ולפיכך זכאית המפלגה להפרע את נזקיה ממעוול שפגע במוניטין שלה, ממש כשם שתוכל להפרע על נזקים שנגרמו לנכסיה הרכושיים" (שם, בפיסקה 49).
הינה כי כן, על אף שתביעה במסלול שללא הוכחתו של נזק איננה חייבת להוכיח את עצם קיומו של נזק ומקל וחומר את שיעורו, הרי שאין היא יכולה לצאת פטורה באי הצבעה על עצם קיומה של פגיעה בעקבות השמעתה של לשון הרע.
...
בית-המשפט מצא את עצמו תוהה, פעם אחר פעם, בשקלול התמונה המשפטית, על כלל היבטיה ומתוך שחזקה על בעל דין כי תביעה שהגיש לא ביקשה לקדם אינטרסים זרים להליך השיפוטי, כלום היה מקום להגיש את התובענה לכתחילה וכלום על הגשה שכזו תהא תקומתה, אף תפארתה, של התובעת.
את הקושי הזה הציג בית המשפט לצדדים בשני דיונים של קדם משפט: "נדמה לי שעלול להיות קושי בתביעה ואני את הקושי הזה מבלי שהחלטתי וגיבשתי עמדה אני מוצא לנכון לשתף. האם גוף כמו מד'א לא צריך להיות חשוף לביקורת או לדעות, שאפילו לא נעימות? שאלתי עצמי, האם מי שיקרא את מה שכתב הנתבע יקבל [את דבריו] כדעה או [כ]מסקנה?" (פרוטוקול, בעמ' 2, ש' 33-32; עמ' 3, ש' 6-5).
התוצאה המכלול האמור מוליכני להעמיד את סכומו של הפיצוי, שאותו אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת בגין אותם מרכיבים של לשון הרע בפרסומיו, על סך כולל של 8,000 ש"ח. סכום זה יש לשלם בתוך 15 ימים מיום, שהנתבע קיבל לידיו פסק דין זה. כל צד יישא בהוצאותיו ובשכר טרחתם של עורכי דינו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו