בשאלה כלום ביטוי מן הביטויים, שכתב הנתבע על מד"א, עונה להגדרה של לשון הרע לפי הסעיף הראשון לחוק איסור לשון הרע יש לתן משקל מיוחד להיותה של התובעת תאגיד סטאטוטורי ולמעורבותה בעניינים הנוגעים לכלל הציבור.
פרושו של המידע שהיתקבל – לשון הרע
לדאבוני, לא אוכל לקבוע קביעה זהה לגבי המרכיב הנוסף שבפרסום השני, הוא האמירה: "למי שאין תקן ido 9001 [במקור] להבטחת מידע אסור על פי חוק לשתף איתו מידע רפואי מוגן וגם אסור לו לאגור מידע רפואי". נכון הדבר, שהנתבע טעה במונח שבו נעשה שימוש – ido במקום ISO, עניין שמפחית את מידת הפגיעה אשר ביטוי זה מסב ואינו תורם להערכת רצינותו של הנתבע עצמו.
כך, למשל, קבע בית המשפט העליון כי מפלגה, המוגבלת מכוחו של חוק המפלגות, התשנ"ב-1992 מלקיים פעילות עסקית-כלכלית, זכאית לפצוי בגין עוולה של לשון הרע:
"מושכלות יסוד הם כי תביעת פיצוי בגין עוולה נזיקית אינה בבחינת פעילות כלכלית שנועדה להפקת הכנסה אלא מנגנון להטבת נזק שניגרם עקב ביצוע העוולה בדרך של השבת המצב לקדמותו. כך הדין לגבי פרט, וכך הדין לגבי מפלגה. מפלגה המחזיקה בנכס במסגרת הוראות סעיף 21(ג)(1) לחוק המפלגות, תהא זכאית לתבוע בנזיקין את מי שפגע באותו נכס, וגרם נזק לבעליו, כשם שהיא זכאית לבטח את הנכס מפני מעשה נזיקין, ולתבוע את תגמולי הביטוח בהתקיים מקרה הביטוח. ואם כך הוא לגבי נכס פיזי, כך הוא גם בפגיעה בשמה הטוב של המפלגה, שהוא נכס המוניטין שהיא נושאת עמה. ואכן, בהגדרת 'נזק' בפקודת הנזיקין, נכללת גם פגיעה בשם טוב בצד נזקים לגוף ולרכוש המפורטים שם. זכות תביעה על פגיעה בשם טוב נתונה גם לתאגיד על פי הוראות סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, ולפיכך זכאית המפלגה להפרע את נזקיה ממעוול שפגע במוניטין שלה, ממש כשם שתוכל להפרע על נזקים שנגרמו לנכסיה הרכושיים" (שם, בפיסקה 49).
הינה כי כן, על אף שתביעה במסלול שללא הוכחתו של נזק איננה חייבת להוכיח את עצם קיומו של נזק ומקל וחומר את שיעורו, הרי שאין היא יכולה לצאת פטורה באי הצבעה על עצם קיומה של פגיעה בעקבות השמעתה של לשון הרע.
...
בית-המשפט מצא את עצמו תוהה, פעם אחר פעם, בשקלול התמונה המשפטית, על כלל היבטיה ומתוך שחזקה על בעל דין כי תביעה שהגיש לא ביקשה לקדם אינטרסים זרים להליך השיפוטי, כלום היה מקום להגיש את התובענה לכתחילה וכלום על הגשה שכזו תהא תקומתה, אף תפארתה, של התובעת.
את הקושי הזה הציג בית המשפט לצדדים בשני דיונים של קדם משפט:
"נדמה לי שעלול להיות קושי בתביעה ואני את הקושי הזה מבלי שהחלטתי וגיבשתי עמדה אני מוצא לנכון לשתף. האם גוף כמו מד'א לא צריך להיות חשוף לביקורת או לדעות, שאפילו לא נעימות? שאלתי עצמי, האם מי שיקרא את מה שכתב הנתבע יקבל [את דבריו] כדעה או [כ]מסקנה?" (פרוטוקול, בעמ' 2, ש' 33-32; עמ' 3, ש' 6-5).
התוצאה
המכלול האמור מוליכני להעמיד את סכומו של הפיצוי, שאותו אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת בגין אותם מרכיבים של לשון הרע בפרסומיו, על סך כולל של 8,000 ש"ח. סכום זה יש לשלם בתוך 15 ימים מיום, שהנתבע קיבל לידיו פסק דין זה. כל צד יישא בהוצאותיו ובשכר טרחתם של עורכי דינו.
