קבלת שוחד על ידי עובד ציבור

ציינתי בזהירות הראוייה, כי אמנם סיכון מרחף מעל ראשו של החשוד בשל חשדות אלה, אך סיכון מרחף גם מעל ראשיהם של מעורבים אחרים בפרשה, לרבות בחשדות של קבלת שוחד על ידי עובדי ציבור.

...

בהחלטתו מיום 7.10.19 קבע כב' ביהמ"ש המחוזי כי מקובלת עליו טענת המבקשת כי יש סיכון ממשי שהחשוד עלול להמלט מאימת הדין.

מצבו אכן שונה עתה, הן באשר לתחילתה של פרשה זו, אז היה במעמד של עד מדינה ועל פי ההסכם שנחתם עימו, ידע במדוייק מה צפוי לו בעקבות אותו הסכם, והן באשר למצבו טרם החלטתי הקודמת, לאחר ששינה גרסתו, נעצר, שוחרר והחקירה בעניינו הסתיימה, אך טרם נתקבלה החלטה סופית באשר לגורלו.

אני מורה כדלקמן – אני מקבלת את בקשת המבקשת כי יוארך איסור היציאה של החשוד מן הארץ למלוא התקופה שנתבקשה בהחלטה שניתנה דאז – 23.9.19, דהיינו, עד ליום 19.3.20.

המזכירות תעביר את החלטתי אל הצדדים.

כאמור מדבור במקבל שוחד שעונשו חמור יותר מאשר של הנותן ומדובר בשוטר שקיבלת שוחד על ידו חמורה דרך כלל מקבלת שוחד על ידי עובד ציבור אחר.

...

באשר לפסיקה הנוהגת, אני סבור כי הפסיקה אותה הציגה המאשימה, באמצעותה ביקשה להצביע על מתחם עונש ההולם מקרה זה בנסיבותיו כנע בין 15 ל-36 חודשי מאסר, מתייחסת לנסיבות שאינן דומות כלל ועיקר לנסיבות מקרה זה. כך, למשל, בעניין אינפלד (ת"פ (מחוזי-ב"ש) 60079-01-12 מדינת ישראל נ' איינפלד (פורסם בנבו, 1.12.14), שם הושת עונש של 15 חודשי מאסר בפועל, כשמדובר היה במתן שוחד לעובדי ציבור בדרגים בכירים בסכומים גבוהים, בין היתר בסך של 30,000 ₪ לראש המועצה על מנת להטות 4 מכרזים לעבודות בנייה בהיקף גדול, כשמכרזים אלו אבן הוטו בסופו של יום נוכח מתן השוחד, וסך של 20,000 ₪ למורשה חתימה של המועצה בתמורה לקבלת תשלומים מהמועצה שלא כדין, תמורה שנתקבלה בסופו של יום נוכח מתן השוחד.

על כן, בהתחשב בעקרון המנחה של ההלימה; בשים לב לפגיעה בערכים המוגנים; בהתחשב במהות המעשים ונסיבות ביצועם לחומרה ולקולא; ובהתחשב במדיניות הענישה הנוהגת; אני סבור כי מתחם העונש ההולם במקרה דנן נע מעונש מאסר בפועל הניתן לריצוי בדרך של עבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל.

אני סבור כי התסקיר בעניינו חיובי ואין פגם בכך שהבושה המלווה את הנאשם היא נוכח חשיפת מעשיו ברבים והפגיעה במעמדו.

אני סבור אפוא, כי יש לגזור את עונשו של הנאשם בסמוך לרף התחתון של המתחם.

כך למשל, בע"פ 9598/16 קטיש נ' מדינת ישראל (13.7.2017), נדחה עירעורו של סוהר שהורשע בין היתר בעבירות של לקיחת שוחד על ידי עובד ציבור לאחר שקבל שוחד כספי מאחד האסירים, על גזר הדין שבמסגרתו הושת עליו עונש של 18 חודשי מאסר בפועל; בע"פ 3927/16 מדינת ישראל נ' בר זיו (23.2.2017), הוחלט לקבל את ערעור המדינה ולהחמיר את עונשו של סוהר אשר הורשע בין היתר במספר עבירות של קבלת שוחד על ידי עובד ציבור, מירמה והפרת אמונים מ-6 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות ל-12 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח; בע"פ 1676/14 אבו חייה נ' מדינת ישראל (26.6.2014) נדחה עירעורו של שוטר משמר הגבול בשירות הקבע שהורשע בין היתר בעבירות של שוחד, ונגזר עליו 12 חודשי מאסר בפועל; בע"פ 267/13 מדינת ישראל נ' אשכול לוי (23.3.2016) (להלן: עניין אשכול), החמיר בית משפט זה את עונשו של מי ששמש כגזבר ומזכיר המועצה האזורית מרחבים והורשע בעבירות של קבלת שוחד ושל גניבה בידי עובד ציבור מ-12 ל-20 חודשי מאסר בפועל (ראו גם: עניין לחיאני; ע"פ 1044/12 סער נ' מדינת ישראל (10.12.2012); ע"פ 846/12 ויטה נ' מדינת ישראל (10.12.2012)).

...

נוכח הצטברות חריגה זו של נתונים, ומטעם זה בלבד אני סבור כי ניתן להקל – במידת מה בענישה שנגזרה עליה, וכי יש להפחית את מאסרה של עשור מ-12 חודשים ל-9 חודשי מאסר.

דינן של הטענות האמורות להידחות.

סוף דבר ערעורן של שמיט, שימברג וגופשטיין נדחה, על כל רכיביו; ערעורה של עשור מתקבל באופן חלקי, כפי שפורט לעיל.

המבקש נעצר ביום 6.1.2020 בקשר למעורבותו בפרשה הכוללת עבירות של קבלת שוחד על ידי עובד ציבור, מתן שוחד, קבלת דבר במירמה, קשירת קשר לבצוע פשע והלבנת הון.

...

ביום 19.1.2020 דן בית משפט השלום פעם נוספת בעניינו של המבקש, ובסופו של דבר לא מצא לשנות מהחלטתו הקודמת.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא, והצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 23.1.2020 מבוטל בזה.

כתב האישום ביום 5.1.2022 הורשע המשיב, על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירות הבאות: איסור הכנסת חפץ לבית הסוהר, לפי סעיף 52(ב)(2)(א) לפקודת בתי הסוהר [נוסח משולב], התשל"ב-1971; קבלת שוחד על-ידי עובד ציבור (מספר עבירות) לפי סעיף 290 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); ומרמה והפרת אמונים (מספר עבירות) לפי סעיף 284 לחוק העונשין.

...

כפועל יוצא מכך, דין ערעורו של המשיב להידחות.

אנו סבורים כי לפנינו אחד מאותם מקרים בהם נדרשת התערבותה של ערכאת הערעור, שכן העונש שהוטל על המשיב אינו נותן ביטוי ראוי לבכירות תפקידו של המשיב, לחומרת העבירות בהן הורשע ולנסיבות ביצוען.

בהקשר זה, מקובלת עליי עמדת המדינה כי אין לייחס משמעות רבה לעובדה שהטלפון נמסר לאסיר שאינו בעל פרופיל עברייני "כבד" או לאסיר ביטחוני, שכן חפץ שהוברח לבין כתלי הכלא, אין לדעת לאן יתגלגל ואיזה שימוש ייעשה בו. משעה שזה נמסר לאסיר, ניטלו השליטה או הפיקוח על המכשיר מן המשיב, ולא ניתן לשלול את האפשרות כי זה ייפול לידיהם של אסירים אחרים.