כמו כן, בתי המשפט הדגישו לא אחת, כי קבלת רכוש גנוב שהושג בפשע, הנו מעשה שאינו נופל בחומרתו מעצם ביצוע הפשע שבאמצעותו הושג הרכוש, שכן, קבלת הרכוש הגנוב, הנה פעולה חיונית בשרשרת העבריינית, ובלי שיימצא אדם שימשיך את שרשרת הפעילות העבריינית לאחר הפריצה וגניבת הרכוש, אזי אין טעם לעיתים במעשה הגניבה עצמו (ראו דבריו של כב' השופט א' ברק בע"פ 384/80 מדינת ישראל נ' לוי דוד בן-ברוך, לה(1) 589 (1980)).
...
לאור כל האמור המליץ השירות להורות על הארכת המאסר המותנה התלוי ועומד כנגד הנאשם, ועל השתת ענישה בדמות צו של"צ.
כאמור, הנאשם לא ביקש להסתייע בשירות המבחן, ולמעשה ניתן לומר כי בשלב הזה הנאשם נעדר אופק שיקומי ממשי.
ויוער, כי מטעם זה בלבד, לא נראה כי היה מקום להורות על חידוש המאסר המותנה התלוי כנגד הנאשם, אך לאור צבר הנסיבות בתיק זה כפי שפורט לעיל, נוכח המלצת שירות המבחן והסיכוי לשיקומו (הלא מוסדי) של הנאשם, נראה כי שיקול זה מחזק אף הוא את מסקנתי לפיה יש ללכת לקראתו של הנאשם בזו הפעם, ולהורות על חידוש המאסר המותנה התלוי ועומד כנגדו.
לאור כל האמור לעיל, הריני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
צו של"צ בהיקף של 350 שעות.
