קבלת קצבת זקנה וקצבת נכות במקביל

בבית הדין האיזורי בתל-אביב התבררה תביעה הגיש המבקש נגד מבטחים, במסגרתה טען, בין היתר, כי מבטחים פעלה בנגוד לתקנון עת החליטה להפוך את קצבת הנכות שקבל לקיצבת זקנה.

הבקשה וטענות הצדדים: המבקש הגיש ערעור על פסק הדין, ובמקביל הגיש לבית הדין האיזורי את הבקשה לעיכוב תשלום הוצאות המשפט שהושתו עליו בעקבות דחיית תביעתו.

...

בית הדין הגיע למסקנה זו לאחר שנתן את דעתו בהחלטה מפורטת לכלל נסיבות העניין, להיקף ההליך ולהתנהלות המבקש בפניו, לרבות חוסר תום ליבו הן כלפי מבטחים והן כלפי גרושתו, המשיבה.

לאמור אוסיף כי לא שוכנעתי כי סיכויי הערעור, ככל שהם קיימים, יש בהם כדי להשליך על המסקנה בכל הנוגע לעיכוב ביצוע תשלום ההוצאות.

סוף דבר - הבקשה נדחית.

מדי פעם שבו ילדיה ופנו אל המוסד לבירור זכאות אמם לקיצבת זקנה לפי החוק, ואף התקשרו לסניף הראשי בירושלים לבירור העניין, אך נענו באותה תשובה שוב ושוב – התובעת אינה זכאית לקיצבת זקנה במקביל לגימלת אלמנת איבה אותה היא מקבלת.

ב"כ התובעת העלה בסיכומיו מספר מועדים אפשריים לתשלום הגימלה אחורנית: 4/08 - במועד זה החל המוסד בתשלום אוטומאטי של קצבת הנכות בהתאם לחוזר, והיה עליו לשלם באופן אוטומאטי את קצבת הנכות לתובעת כאשר כל פרטיה היו מונחים בפניו, אך משום מה נימנע מלשלמה.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת באופן שהתובעת זכאית לתשלום קצבת זקנה בדיעבד החל מ- 1.8.07.

המערער הגיש תביעה לבית הדין האיזורי בתל אביב בתיק ק"ג 13178-09-11 כנגד מבטחים בטענה כי מבטחים פעלה בנגוד לתקנון עת החליטה להפוך את קצבת הנכות שקבל לקיצבת זקנה.

בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן-התקנות) אין תקנות מקבילות לתקנות 427 עד 433 לתקנות סדר הדין האזרחי, שעניינן חיוב מערער או אף תובע בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות הנתבע, אך בהתאם לפסיקה, בית הדין רשאי לאמץ את ההסדר הקבוע בתקנות אלה, מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט -1969 [ראה: דב"ע נה/218-3עלי איוב אל הדיה – שרפן דוד בע"מ, פד"ע כט 391].

...

באשר לסוג הערובה, לאחר שנתתי דעתי לנסיבות המקרה שבנדון אני קובעת כי המערער יפקיד ערובה מסוג תשלום במזומן או ערבות בנקאית.

משכך, ולאחר שנתתי דעתי למכלול נסיבות המקרה שבנדון – אני קובעת כי ערובה בסך של 5,000 להבטחת הוצאות המשיבה בערעור שבנדון, מהווה איזון ראוי בין זכויות הצדדים שבפני.

סוף דבר- אשר על כן ולאור כל המבואר לעיל, הבקשה מתקבלת ואני מחייבת את המערער להפקיד ערובה בסך של 5,000₪ להבטחת הוצאות המשיבה בערעור זה, וזאת במזומן או בערבות בנקאית.

ביום 22.6.16 שלח ב"כ המנוח מכתב, לפיו המנוח בוחר בקיצבת זקנה כקצבה שתשולם לו ובמקביל הוא מבקש להיוון את קצבת הנכות מעבודה.

ביום 21.6.17 הודיע הנתבע כי בסוף שנות ה- 70 ניתנה החלטת מנהלה, שעל אף האמור בסעיף השלילה עקב כפל גמלאות במקרה של זכאות לקיצבת זקנה, הנתבע יאפשר להוון את קצבת הנכות מעבודה ולקבל קצבת זקנה, בתנאי שקצבת הנכות נמוכה מקיצבת הזיקנה.

...

ההכרעה – לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, דין התביעה להידחות.

המסקנה איפוא כי קצבת נכות מעבודה מהוונת וקצבת זקנה לא יכולות להשתלם בעד אותו פרק זמן.

טענה זו נדחית ומקובל עלי הסברו של הנתבע בסיכומיו כי מדובר באבחנה מותרת.

התוצאה היא כי התביעה נדחית.

במקביל פנה המצהיר לחברה לאוטומציה הקשורה בממשק למל"ל ובקש לקבל דו"ח מרכז של אוכלוסיית הקשישים מקבלי קצבת זקנה לנכה שבתחום העיריה.

...

בדיון שהתקיים ביום 16.1.14 הסכימו הצדדים כי תחילה יכריע בית המשפט בשאלת אישורה של התובענה הייצוגית, ללא דיון בטענות הפרטניות של המשיבות, וכי השאלות שיידונו הן כדלקמן: האם ההנחה נושא בקשת האישור [הנחה בארנונה לאזרח ותיק שמקבל קצבת זקנה לנכה] צריכה להינתן באופן אוטומטי, או שמא יש תנאים שצריך הזכאי לקיים לפני קבלת ההנחה; האם יש לדחות את בקשת האישור נוכח הטענה שרשימות המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") לא הומצאו למשיבות עובר להגשת בקשת האישור; האם יש לדחות את הבקשה בשל העובדה שהגוף המייצג איננו עונה על התנאים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות לשם ייצוג בבקשה זו ובשל כך שלא נעשתה פניה מוקדמת; האם נכנסת התובענה במסגרת סעיף 11 בתוספת השנייה.

סוף דבר אני מאשרת את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית.

התובע המייצג ובא הכוח - אני מורה על החלפת המבקשת כתובע הייצוגי.

הצדדים יפרסמו הודעה בדבר ההחלטה לאשר את התובענה, בהתאם לסעיף 25(א)(1) בחוק תובענות ייצוגיות ויכללו בה את האמור בפרק זה שכותרתו "סוף דבר" וכן יציינו כי ניתן לעיין בהחלטת בית המשפט מיום.