חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

קבלת ערעור מחוץ למסגרת החוק

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

עמדתו של בית המשפט המחוזי ומסקנותיו בעיניין זה אומצו ע"י בית המשפט העליון, אשר בחר להביע עמדה בסוגייה זו, אף שהנושא לא עמד לערעור לפניו (שכן, העירעור היחיד שהוגש הוא מטעם המפרסמים, על הקביעה שהשיתוף מהוה פירסום): "בשלב זה של התפתחות הפסיקה לא יכול להיות ספק כי פעולה ישירה של כתיבת 'סטאטוס' או 'פוסט' ברשת החברתית היא אכן פירסום כמובנו בחוק, ועל כן עשויה להקים עילה לתביעה ככל שיש בו משום לשון הרע...
ההגנה על חופש הביטוי מקבלת חשיבות יתר כשמדובר בליבון מחלוקות בעלות משמעות ציבורית, פוליטית, המשמעותיות והחשובות לדיון הצבורי, וקיים אינטרס צבורי לאפשר שיג ושיח חופשי ונטול חששות במסגרת זו. התובע לא פירט ולא הבהיר בכתב התביעה, איזה חלק בתגובה הנ"ל מהוה לשון הרע אודותיו, ובמסגרת התשובה לבקשה לסילוק על הסף לא היתייחס כלל לפירסום השני.
לפיכך, וכפי שנקבע בהלכה הפסוקה, אין להתיר עקיפת הדינים הקבועים במסגרת זו ולאפשר הגשת תביעה בגין פירסום שנטען שהוא מהוה לשון הרע באמצעות העלאת עילות נילוות אחרות מחוץ למסגרת חוק איסור לשון הרע.
...
בפסיקה נקבע, כי ככלל, שעה שעילת התביעה מסתמכת על פרסום המהווה, לפי הטענה, לשון הרע, אין לאפשר עקיפת ההגנות והמנגנונים הקבועים בחוק איסור לשון הרע בדרך של הגשת תביעה חלופית בעילות אחרות (ראו, בין השאר רע"א 7205/16 שוורץ נ' צולר (9.4.2017); ת"א (מר) 20528-01-12 הרפז נ' מרחב (מ.נ.פ) בע"מ (27.4.2012); תא (ראשלצ) 793/08 הורוביץ נ' בן דוד (18.10.2009); ת"א (תא) 154999-09 פלוני נ' אלמונית (11.8.2011); תא (ראשל"צ) 988-08 גרון נ' טווילי (19.12.2009)).
עם זאת, אני סבורה כי בנסיבות ענייננו, כפי שפורטו בהרחבה לעיל, ומשמצאתי להורות על מחיקת התביעה לפי חוק איסור לשון הרע בהעדר עילה, הדברים יפים לענייננו בשינויים המחוייבים.
סוף דבר – הבקשה לסילוק התביעה על הסף מתקבלת, ואני מורה על מחיקת התביעה.

בהליך ערעור על בית דין למשמעת (עב"י) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בית הדין דחה את טענת המערער, לפיה מדובר בזוטי דברים, הואיל ושימוש בעובדים על חשבון זמן העבודה לענייניו הפרטיים של המערער אינו בגדר זוטי דברים, אף אם המניע של גב' דנה מהדי וגב' אורית לדאני היה עזרה הדדית, שכן מן הראוי היה להפריד בין שעות העבודה בגינן משולם שכר מהקופה הציבורית לבין השעות שמחוץ למסגרת העבודה.
לאחר שעיינתי בהודעת העירעור, בתשובת ב"כ המדינה, בהכרעת הדין ובגזר הדין של בית הדין, בפרוטוקולי הדיונים שנערכו בפני בית הדין, במוצגים השונים שהוגשו בפני בית הדין, בבקשת ההבהרה של ב"כ המדינה מיום 29.7.2020, בתגובת ב"כ המערער לבקשה זו, ובהחלטת בית הדין בבקשת ההבהרה, ולאחר שנתתי דעתי לטיעוני באות כוח הצדדים בדיון שהתקיים בפניי בתאריך 9.11.2020, מסקנתי היא שדין העירעור על הכרעת הדין להיתקבל במקצת, כפי שאפרט להלן.
...
בהכרעת הדין הגיע בית הדין למסקנה, כי המדינה הוכיחה את הסעת המערער מביתו למקום העבודה וחזרה על ידי עובדיו, וקבע, שבניגוד לטענת המערער, אין המדובר במקרים ספורים בלבד.
לאחר ששקלתי בדבר, ובשים לב לכך שאמצעי המשמעת שהשית בית הדין היו מתונים מלכתחילה, ונוכח העובדה, שמטיעוני המערער עולה, שהוא לא הפנים את החומרה שבהעסקת עובדיו בענייניו הפרטיים, החלטתי להשית על המערער חלף אמצעי המשמעת של הורדה בשתי דרגות למשך שלוש שנים, את אמצעי המשמעת של הורדה בדרגה אחת למשך שנתיים.
סוף דבר: הערעור על הכרעת הדין מתקבל במקצת, כך שיש לבטל את הרשעת המערער במיוחס לו באישום הראשון באשר ללקיחת רכבו הצמוד של המערער לטיפולים על ידי מר גיא פיקאדו.
נוכח כך, החלטתי להקל באמצעי המשמעת שהושתו על המערער, בכך שחלף אמצעי המשמעת של הורדה בשתי דרגות למשך שלוש שנים, יש להשית על המערער את אמצעי המשמעת של הורדה בדרגה אחת למשך שנתיים.

בהליך ערעור על בית דין למשמעת (עב"י) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ב"כ המערער הוסיפה, שגם אם בית הדין לא יקבל את עמדתה לעניין הפיטורין, עדיין אין הצדקה ליטול מן המערער את הפנסיה למשך 15 שנה, בהיתחשב בהיותו כבן 45 כיום, וכדבריה: "אני לא מבינה איך אפשר לפסול לו את הגימלה ובאותה נשימה צריך להלחם באלימות ולדחוק אותו לקצה. הגבול הוא עדין. אז עוד פעם לדחוף אותו לשם?". עתירת ב"כ המערער היא שאם בית הדין לא יקבל את נימוקיה ויפטר את המערער, למצער לא ייפסל משירות המדינה.
מהתם להכא: לאחר שהצבתי לנגד עיניי את מכלול הנסיבות הרלוואנטיות בעיניינו של המערער, ובכלל זה את חומרת העבירות בהן הורשע המערער כפי שפורטו כבר לעיל (שבוצעו מחוץ למסגרת העבודה), ומנגד את תקופת עבודתו בשירות המדינה (כ-22 שנה), ההערכה החיובית שניתנה לגביו, לרבות העובדה שעד להסתבכויותיו אלה, עברו המשמעתי היה ללא רבב, החלטתי, לא בלי היסוס, כי ניתן לקצר את תקופת פסילתו לשירות המדינה ולהעמידה על 4 (ארבע) שנים.
...
כב' השופט (בדימוס) י. זמיר ציין, שם: "אכן אמצעי המשמעת שננקטו על ידי בית הדין למשמעת, ואושרו על ידי בית משפט זה, שונים ממקרה למקרה. אין מנוס, בין היתר משום שהמקרים שונים זה מזה, ובהתאם לכך משתנים גם השיקולים לגבי חומרת האמצעים הראויים". בעניין בר"ש 3207/10 ד"ר אורי ריחני נ' מדינת ישראל.
התוצאה מכן האמור לעיל היא, שאני דוחה את הערעור בכל הנוגע לפיטוריו לאלתר של המערער משירות המדינה.
אני מקבל חלקית את ערעורו של המערער על תקופת פסילתו משירות המדינה ומעמיד את התקופה על 4 (ארבע) שנים.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית הדין לא קיבל הודעה זו וקבע (החלטת ביה"ד מיום 9.4.18): "לא ראיתי במה שונה הודעה זו, מההודעה אשר מסר המשיב [הרשות] כבר ביום 17.12.17, ואשר במסגרתה התחייב המשיב לערוך ריאיון ולקבל החלטה עדכנית בתוך פרק זמן סביר. כן לא מובן מהודעה זו האם הושבה הערבות בהתאם לסעיף 3 לפסק הדין, וככל שלא, מדוע. המשיב יפרט דברים כהויתם לא יאוחר מיום 11.4.18." ביום 11.4.18 הודיעה הרשות לבית הדין, ארבעה חודשים לאחר שהתקיים הראיון, ורק בעקבות בקשה לביזיון בית הדין (4758-17, נספח יג' לתגובת הרשות לערעור), כי תוצאות אותו תישאול קצר, או ריאיון בו נפלו סתירות: "הועברו לבחינת הגורמים המקצועיים בנתניה ומחוצה לה אשר ערכו בחינה כוללת של כל הממצאים שעמדו, לרבות ראיון זה, והגיעו למסקנה כי אין בו די בכדי לגבש את עמדתו הסופית של המשיב [רשות האוכלוסין וההגירה]... ומשכך נערך ראיון נוסף כעת". הרשות מסרה כי ראיון כאמור נקבע ליום 15.5.18, ולאחריו תיתקבל החלטה סופית בעיניינם תוך 14 יום (תגובת הרשות צורפה כנספח יד להודעת העירעור).
קבלת אזרחות בישראל מכוח קשר זוגי עם אזרחית או אזרח ישראלי- המסגרת החוקית סעיף 1 לחוק הכניסה לישראל מורה, כי הסמכות להעניק רישיונות ישיבה בישראל למי "שאיננו אזרח ישראל או בעל אשרת עולה או תעודת עולה", נתונה לשר הפנים, או למי שהוסמך על-ידו.
...
אני סבורה כי הדין עם המערערים.
על כן, ולאור כל האמור לעיל, יש ליתן למערערת את המעמד לו היא זכאית בסיום ההליך המדורג (על פי הנוהל רשאית המערערת לבחור בין אזרחות לרישיון לישיבת קבע), ולראות במערערים כמי שסיימו את ההליך המדורג, על פי הנוהל של בני זוג נשואים.
סוף דבר לאור האמור הערעור מתקבל, פסק דינו של בית הדין לעררים מבוטל.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

העונשים הנלווים והחלטתו של בית המשפט המחוזי לזכות את המערער מעבירת שבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין הושארו מחוץ למסגרת העירעור.
אני מצטרפת, אפוא, לתוצאה שאליה הגיע חברי ולפיה יש לדחות את ערעור המדינה ולקבל את ערעור המערער, כך שהרשעתו בעבירת הרצח תומר להרשעה בעבירת הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, ועונשו לריצוי בפועל יועמד על 14 שנות מאסר.
...
בנסיבות אלו, סבורני כי חובה עלינו לבחון את טענת המערער כי פעל מתוך קנטור; וזאת אעשה כעת.
בנסיבות אלה, סבורני כי תקיפת המערער על ידי המנוח, אשר התרחשה, כפי שהתרחשה, בחניית המועצה, עולה כדי התגרות המקימה את היסוד הסובייקטיבי של הגנת הקנטור יחד עם היסוד האובייקטיבי שלה.
לנוכח מכלול נסיבות האירוע, אני סבור כי המערער ראוי להתחשבות של ממש בעונש שהושת עליו.
העונש של 20 שנות מאסר שהושתו על המערער בבית משפט קמא, יאה לאחרון העבריינים המורשע בעבירת הריגה, והמערער שלפנינו והמקרה שלפנינו, רחוקים לטעמי מעונש המאסר המכסימלי בעבירת ההריגה הישנה (או בעבירה של המתה באחריות מופחתת על פי ההסדר החדש).
אך ורק בשל כך, אני סבור כי יש מקום להחמיר עם המערער ביחס לדוגמאות שהובאו לעיל, ואני מצטרף אפוא לתוצאה אליה הגיע חברי ולפיה יש להעמיד את עונשו של המערער על 14 שנות מאסר בפועל, חלף 20 השנים שהושתו עליו בבית משפט קמא.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו