קבלת טענת פורום לא נאות בתביעת פירוק שיתוף שהגישה אישה

הצדדים הגיעו לחוג את חג הסוכות תשע"ח בארץ, וביום כ"ה בתשרי תשע"ח (15.10.17) הגישה האשה לבית הדין בחיפה תביעת גירושין וכרכה אליה תביעת מזונות אשה, מזונות קטינים, משמורת ילדים, חלוקת רכוש ופרוק שתוף.

משכך קבענו, אין אנו נדרשים להכריע אם יש מקום לסיוג תחולתו – במישור הסמכות הבינלאומית – של סעיף 4 לחוק, אם בשל היות הפורום לא נאות (השוו: פרשת קנול, הנ"ל, בעמ' 1624; בג"ץ 8754/00 רון נ' בית הדין הרבני הגדול (טרם פורסם)) או מטעמים אחרים – בייחוד שעה שהבעל לא ביסס טענה ממין זה; כן אין אנו נדרשים להכריע אם בנסיבות המקרה, ובייחוד נוכח הגשת הבקשה להכרה באשה כעולה חדשה, מתקיימים תנאי הסמכות של סעיף 1 לחוק (וראו: ע"א 3868/95 ורבר נ' ורבר, פ"ד נב(5) 817; בג"ץ 1480/01 חג'ג' נ' בית הדין הרבני הגדול, פ"ד נה(5) 214).

מנימוקים אלה ובנסיבות המסוימות של התיק שלפנינו בית הדין רואה לנכון לקבל את ערעור הבעל לשעבר במקרה זה, ומורה לבית הדין האיזורי לסגור את תיק המזונות (ובזה יתבטל פסק דינו של בית הדין למזונות מיום הגשת התביעה ועד הגירושין).

...

סוף דבר בית הדין מחליט אפוא בבקשות הסעדים שמנה הבעל, כדלהלן: סעד א' שבו מבוקש לבטל את פסק הדין לגירושין אינו רלוונטי עוד משנתן האיש גט פיטורין כדת וכדין.

ביום 26.7.2011 הגיש המשיב תביעה בבית המשפט לעינייני מישפחה בפתח תקווה לפירוק שתוף ביחס לדירה.

בית המשפט דחה את עמדת העותרת כי מדובר בפורום בלתי נאות, זאת לנוכח העובדה שהנכס נמצא בישראל.

הוא מדגיש כי התביעה הראשונה הוגשה לבית הדין הרבני כבר בשנת 1999, ואין כל סיבה הגיונית לסרוב העותרת לקבל את הגט בישראל.

סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים קובע כי: "עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היחודי של בתי דין רבניים". בהמשך לכך נקבע בסעיף 3 לחוק כי תביעה במסגרת סעיף 1 יכולה לכלול עניינים הכרוכים בתביעת הגירושין: "הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האישה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאישה ולילדי הזוג". מנגד, ישנו מועמד נוסף להקניית הסמכות – ולטענת העותרת הוא המהוה את המקור הבלעדי לסמכות בית הדין הרבני במקרה זה. בשנת 2005 ניכנס לתוקף תיקון 3 לחוק, הקובע בסעיף 4א את סמכות בית הדין הרבני מבחינה בינלאומית בעינייני גירושין.

עקרון זה כבר זכה לביטוי בדברי הנשיא מ' לנדוי: "מעיקרא נטול בית-המשפט המחוזי סמכות לידון בתביעת גירושין בין בעלי-הדין שלנו שהינם עדיין בעלי אזרחות ישראלית. בכך דווקא טמונה החומרה המיוחדת שבפירוש המילולי של סעיף 1 בדבר המצאות בעל-הדין בישראל; אם יוחלט שגם בית-הדין הרבני אינו מוסמך לידון בענינם, הרי שהשארנו את המשיבה לאנחות, ללא פורום כלשהוא שבו תוכל להגיע אל התרת קשר הנישואין שלה עם העותר על-פי ההלכה" (בג"ץ 297/77 חן נ' בית-הדין הרבני האיזורי בחיפה ואח', פ"ד לא(3) 679, 687 (1977)).

...

ואולם, וכפי שיובהר, סלע המחלוקת ואורכם של ההליכים מובילים למסקנה ברורה שבקנה-מידה רציונאלי, גם על-פי האינטרסים של הצדדים וציפיותיהם, נעדרת מידתיות בין ההשקעה של הצדדים בהליך השיפוטי לבין הפער בעמדותיהם ומהותן.

מסקנה זו נגזרת מגבולות ההליך השיפוטי בישראל.

לסיכום, אמת-המידה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ במסגרת סעיף 4א לחוק שיפוט בתי דין רבניים היא חשש כן וממשי שמא הימנעות ממתן הצו תביא לידי עיגון.

ניתן להגדיר הבדל זה כהבדל בין "סמכות פנים" מול "סמכות חוץ", או "סמכות מקומית" מול "סמכות בינלאומית". סוף דבר המסקנה היא שיש להפוך את הצו על תנאי שניתן לחלוט, באופן שיפורט להלן.

כן נשקלות האפשרות המעשית של הגשת התביעה בפורום הזר והשאלות אם תהיה לאותו פורום סמכות הן על התובע והן על הנתבע ואם הסעד שיקבל התובע יהיה דומה במהותו לסעד בפורום שנבחר וישקף צדק מהותי, או יהיה בלתי סביר באופן קצוני.

עם זאת הגישה המסתמנת בפסיקתנו הנה כי הערכאות בישראל לא ייטו להענות בקלות לטענת פורום לא נאות.

עוד נקבע כי תנאי חשוב לתחולתה של דוקטרינת "פורום לא נאות" הוא כי ההיתדיינות בפורום הזר היא בת-השגה, כך שבידי התובע אפשרות מעשית להגיש את תביעתו שם (ר' בג"ץ 28 .

( היא לא פנתה לעו"ד שייצג אותה בעיניין (עמ' 7, ש' 23-27 ציפיות סבירות של הצדדים- נראה כי אף המשיבה סברה בתחילה כי הפורום הנאות הוא ב- ---- שכן ביום 1.12.18 היא הגישה תביעה לפירוק שתוף בבית המשפט ב-----, וזו נמחקה (נספח א' ונספח ג' לסיכומי המבקש).

...

לגופו של עניין, טוענת המשיבה כי יש לדחות את הבקשה ולו מהטעם שהתצהיר שצורף לא המבקש מיוצג ומודע לקיום ההליך ועל בית המשפט לדבוק בהחלטתו לפיה סוגיית הסמכות הבינלאומית תידון במסגרת התובענה עצמה, ולחייב את המבקש בהגשת כתב הגנה 26 .

סבורני כי העדר התייחסותה של המשיבה לתביעות אלו יש בו משום חוסר תום לב מצידה.

מכלל האמור, הגעתי לכלל מסקנה היא כי בית משפט זה אינו הפורום הטבעי והנאות לבירור הסכסוך שבין הצדדים.

אני מורה על מחיקת התביעה.

ברי כי פירוק השתוף בדירה המצויה בישראל על ידי בית המשפט הישראלי הנה ציפייה סבירה ואך מתבקשת ולא ניתן לקבל טענה, על פיה אין המדובר בסיכון שהצדדים צפו.

קבלת טענת המבקש לפורום לא נאות תביא למצב בו המבקש יוצא נשכר מהתנהלותו חסרת תום הלב עליה עמדתי בהחלטתי מיום 1.1.20 , ולכך אין ליתן יד. המשיבה הגישה תביעתה עוד ביום 17.6.18 .

...

סיכומו של דבר לא עלה בידי המבקש להוכיח כי בית המשפט בישראל אינו הפורום הנאות לדון בתביעה וכי המאזן נוטה בבירור ובאופן משמעותי לעבר הפורום הזר.

שקילת כל המבחנים שהותוו בפסיקה מובילה למסקנה כי הפורום הנאות לדון בתביעה הוא בית המשפט הישראלי וכי דין הבקשה להידחות.

ההוצאות ישולמו תוך 30 יום ממועד קבלת החלטתי זו אצל ב"כ התובע וככל שלא ישולמו במועד שנקבע יישאו הפרשי ריבית והצמדה מהמועד שנועד לתשלום ועד התשלום בפועל.

התביעה לפירוק שתוף שהוגשה ברוסיה הוגשה על ידי המבקש, והוא בעצמו בחר שלא לכלול באותה תביעה את הנכס שנימצא בישראל.

בתקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן-"התקנות") נקבע כי: "בעל דין יעלה טענת חוסר סמכות, תניית שיפוט זר או פורום בלתי נאות בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת כתב התביעה; לא העלה בעל דין טענות אלה במועד כאמור, רשאי בית המשפט לפסוק הוצאות לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה". [ההדגשות מכאן ולהבא שלי – א' א' ס'].

במקרה דנן, אין מנוס מקבלת טענתו של המבקש כי בית משפט זה אינו הפורום הנאות לידון בתובענה אלא בית המשפט ברוסיה, כפי שיובהר להלן.

לטענתו דודתו הייתה אשה ערירית ואמידה מאוד, בכירה במפלגה הקומוניסטית וצברה רכוש רב וכספים שניתנו במתנה וירושה (ראו סעיפים 38-37 לכתב ההגנה).

...

במקרה דנן, אין מנוס מקבלת טענתו של המבקש כי בית משפט זה אינו הפורום הנאות לדון בתובענה אלא בית המשפט ברוסיה, כפי שיובהר להלן.

לנוכח כל האמור לעיל, ומשעה שהמשיבה כלל לא טרחה להגיש בקשה להמצאת כתב התביעה ולפעול על פי התקנות והדין המהווים את שער הכניסה להבאת אזרח זר להתדייין לפני בית משפט בישראל אני קובעת כי בית משפט זה נעדר סמכות בינלאומית לדון בתובענה וכי הפורום הנאות לדון בה הוא בית המשפט ברוסיה.

על מנת לאפשר למשיבה להגיש תביעה מתאימה לפורום הנאות כאמור או לחילופין לערער על פסק דין זה, תוך שמירה על זכויותיה הנטענות בנכסים שבנדון, אני מורה כי העיקול מיום 18.7.2021 יוותר על כנו במשך 45 ימים מהיום.