קבלת דברים במרמה דרך רשת האינטרנט

באשר לתמצית עובדות כתב האישום, אצטט מתוך החלטתו של השופט ב' שגיא שניתנה בעיניינם של משיבים 2-4, ביום 22.8.19: "על-פי האמור בכתב האישום, המשיבים הוציאו אל הפועל תכנית מירמה מתוחכמת, נרחבת ושיטתית, במסגרתה פגעו כלכלית באלפי אנשים אשר פנו אל החברה באמצעותה פעלו המשיבים, במטרה לקבל הלוואות בתנאים אטרקטיביים. הלוואות אלה הוצעו על-ידי המשיבים באמצעות פרסומים כוזבים ברשת האנטרנט, אשר שידרו מצג שוא של בטחון ואמינות, ובדרך זו, פיתו חלק מהקורבנות להיתקשר עמם בעיסקאות אשר במסגרתן שילמו למשיבים כספים על-מנת לקבל הלוואות בתנאים אלה, וכן קיבלו פרטי קורבנות אחרים מגורמים שונים. מרביתם של קורבנות העבירה לא זכו לקבל הלוואות חרף תשלום כספים רבים לידי משיבים 1 – 4, והתברר כי קורבנות אשר קיבלו הלוואות, יכלו לקבלן מגורמים אחרים, מבלי לשלם את תשלומי המירמה הגבוהים למשיבים 1 – 4, ובכללם עמלה כוזבת בסך 10% מגובה ההלוואה ששולמה על בסיס מצגי שוא.

אלא שבכך לא די. ביום 18.5.14 בעת שהיה משוחרר ממאסרו בגין הרצח והשוד, כאמור לעיל, שיחרור לשם הליך שקומי בשב''ס, נדון המשיב בגין עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ניסיון לקבל דבר במירמה, הונאה בכרטיס חיוב, קבלת דבר במירמה והפרת הוראה חוקית, עבירות מיום 6.3.12, לעונש מאסר למשך 12 חודשים, שמחציתם בחופף לעונש המאסר של חמש שנים, כמפורט לעיל, ומחציתם במצטבר (ת.פ 59889-10-13 שלום תל אביב).

...

אני סבור כי, אין חלופה שתסכון, גם לא מעצר באיזוק אלקטרוני.

אני מורה, לפיכך, על מעצר המשיב עד תום הליכים.

המזכירות תעביר החלטתי זו לצדדים.

רקע דיוני על עובדות כתב האישום העומד ברקע לבקשות אלה אצטט מתוך דברי בית המשפט העליון בבש"פ 5005/18, 5065/18 שם טוב נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 24.7.18): "נגד העוררת ושני נאשמים נוספים – מרדכי (מוטי) לייבל וצבי זר (להלן: לייבל ו-זר, וביחד: הנאשמים הנוספים) הוגש כתב אישום מתוקן לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו המונה 120 אישומים בעבירות של פירסום פרסומים פוגעניים, הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, העלבת עובדי ציבור, לשון הרע, הפרת איסורי פירסום לרבות תוך פגיעה בקטינים, היתחזות כאדם אחר, עבירות מחשב ועוד; מרביתן של העבירות בוצעו דרך רשת האנטרנט וכלפי עובדי ציבור. על פי המתואר בכתב האישום העוררת קשרה קשר עם הנאשמים הנוספים לבצוע עבירות נגד גורמי רווחה, גורמים ממערכת אכיפת החוק והמשפט, ונגד אחרים שעיסוקם בעניינים שנוגעים לסכסוכי משמורת ילדים ולהוצאת ילדים ממשמורת הוריהם. במסגרת זאת, על פי הנטען, פירסמו העוררת והנאשמים הנוספים תכנים מכפישים ובוטים באנטרנט ביחס למתלוננים, לרבות תכנים מיניים; וכן פירסמו פרטים אישיים של עובדי ציבור ובהם כתובות מגורים, מספרי טלפון אישיים ופרטי חשבונות בנק. בנוסף, כך נטען, במסגרת פעילותם פירסמו העוררת והנאשמים הנוספים פרטים מתוך הליכים חיסויים בעיניינם של קטינים, על מנת לחבל בהליכי אימוץ של אותם קטינים. לעוררת וללייבל אף מיוחסות עבירות של סחיטה באיומים; ולעוררת מיוחסות בנוסף עבירות מירמה שונות ובכלל זה זיוף של מסמכים רישמיים וקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות". לאחר שהוגשו תגובות המשיבה לבקשות הנדונות, הוריתי על קיום דיון מאוחד, לפני ביום 29.10.18, בבקשות אלה, ובשתי בקשות נוספות בתיקים 30563-09-18 ו- 34741-09-18 (התיקים הנוספים).

...

ערר שהוגש על החלטתי זו במסגרת בש"פ 9275/17 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] )14.12.17) נדחה אף הוא.

סוף דבר הוא כי הבקשות נדחות כולן.

המזכירות תעביר החלטתי זו לצדדים.

רקע דיוני על עובדות כתב האישום העומד ברקע בקשה זו אצטט מתוך דברי בית המשפט העליון בבש"פ 5005/18, 5065/18 שם טוב נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 24.7.18): "נגד העוררת ושני נאשמים נוספים – מרדכי (מוטי) לייבל וצבי זר (להלן: לייבל ו-זר, וביחד: הנאשמים הנוספים) הוגש כתב אישום מתוקן לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו המונה 120 אישומים בעבירות של פירסום פרסומים פוגעניים, הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, העלבת עובדי ציבור, לשון הרע, הפרת איסורי פירסום לרבות תוך פגיעה בקטינים, היתחזות כאדם אחר, עבירות מחשב ועוד; מרביתן של העבירות בוצעו דרך רשת האנטרנט וכלפי עובדי ציבור. על פי המתואר בכתב האישום העוררת קשרה קשר עם הנאשמים הנוספים לבצוע עבירות נגד גורמי רווחה, גורמים ממערכת אכיפת החוק והמשפט, ונגד אחרים שעיסוקם בעניינים שנוגעים לסכסוכי משמורת ילדים ולהוצאת ילדים ממשמורת הוריהם. במסגרת זאת, על פי הנטען, פירסמו העוררת והנאשמים הנוספים תכנים מכפישים ובוטים באנטרנט ביחס למתלוננים, לרבות תכנים מיניים; וכן פירסמו פרטים אישיים של עובדי ציבור ובהם כתובות מגורים, מספרי טלפון אישיים ופרטי חשבונות בנק. בנוסף, כך נטען, במסגרת פעילותם פירסמו העוררת והנאשמים הנוספים פרטים מתוך הליכים חיסויים בעיניינם של קטינים, על מנת לחבל בהליכי אימוץ של אותם קטינים. לעוררת וללייבל אף מיוחסות עבירות של סחיטה באיומים; ולעוררת מיוחסות בנוסף עבירות מירמה שונות ובכלל זה זיוף של מסמכים רישמיים וקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות". ביום 13.9.18 הגיש המבקש 1 את הבקשה הנדונה לעיון בחומר חקירה, אליה ביקשה המבקשת 2 להצטרף.

...

באשר לבקשת המבקשת 2 לקבל לעיונה מסמכים נוספים הקשורים להליך העזרה המשפטית בין ישראל לארצות הברית, כשכוונתה היא לתכתובות בין הרשויות ובינן לבין החברות הזרות, למכתבים, לפניות ולחוות דעת, הרי שכאמור לעיל, ניתנה החלטתי בבקשה דומה או אף זהה שהגיש הנאשם 3.

אין מקום להיעתר לה. באשר לבקשת המבקשת 2 לקבל רשימה כרונולוגית של כל החומרים בהם ביקשה לעיין, הרי שלנוכח תוצאת ההחלטה באשר לכלל חומרים אלה, אין מקום לחייב את המשיבה בהמצאת רשימה.

אשר על כן, ועל יסוד כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.

וכך תוארו עובדות כתב האישום בבש"פ 5005/18, 5065/18 שם טוב נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 24.7.18): "נגד העוררת ושני נאשמים נוספים – מרדכי (מוטי) לייבל וצבי זר (להלן: לייבל ו-זר, וביחד: הנאשמים הנוספים) הוגש כתב אישום מתוקן לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו המונה 120 אישומים בעבירות של פירסום פרסומים פוגעניים, הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, העלבת עובדי ציבור, לשון הרע, הפרת איסורי פירסום לרבות תוך פגיעה בקטינים, היתחזות כאדם אחר, עבירות מחשב ועוד; מרביתן של העבירות בוצעו דרך רשת האנטרנט וכלפי עובדי ציבור. על פי המתואר בכתב האישום העוררת קשרה קשר עם הנאשמים הנוספים לבצוע עבירות נגד גורמי רווחה, גורמים ממערכת אכיפת החוק והמשפט, ונגד אחרים שעיסוקם בעניינים שנוגעים לסכסוכי משמורת ילדים ולהוצאת ילדים ממשמורת הוריהם. במסגרת זאת, על פי הנטען, פירסמו העוררת והנאשמים הנוספים תכנים מכפישים ובוטים באנטרנט ביחס למתלוננים, לרבות תכנים מיניים; וכן פירסמו פרטים אישיים של עובדי ציבור ובהם כתובות מגורים, מספרי טלפון אישיים ופרטי חשבונות בנק. בנוסף, כך נטען, במסגרת פעילותם פירסמו העוררת והנאשמים הנוספים פרטים מתוך הליכים חיסויים בעיניינם של קטינים, על מנת לחבל בהליכי אימוץ של אותם קטינים. לעוררת וללייבל אף מיוחסות עבירות של סחיטה באיומים; ולעוררת מיוחסות בנוסף עבירות מירמה שונות ובכלל זה זיוף של מסמכים רישמיים וקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות". עובר להגשת כתב האישום, ביום 27.2.17, בוצע על פי צו בית משפט, חפוש בביתו של המבקש, שהוא עורך דין, ובמסגרתו נתפסו חפצים רבים.

...

לסיכום טענה זו, עולה כי אין לראות בחריגים לכלל "הראיה הטובה ביותר" כדי כרסום עד כדי שינוי בדיני הראיות.

על כן, ובאיזון בין ההכרח להבטיח את תכליות התפיסה לבין זכותו של המבקש לקבל את חפציו, אני סבור כי בעת הזו לא ניתן להשיב למבקש את המחשבים אף אם תינתן הצהרת וויתור על כלל הראיה הטובה ביותר מטעם שני הנאשמים הנוספים.

סוף דבר הוא שאני דוחה את הבקשה להחזרת המחשבים התפוסים.

במסגרת ההליך העקרי הוגש כתב אישום נגד המבקשים, המייחס להם שורת עבירות של קשירת קשר לבצוע פשע – לפי סעיף 499 (א) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: חוק העונשין), קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות – לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, נטילת רכיב חיוני באמצעי תשלום שלא בהסכמת המשלם בכוונה להשתמש בו – לפי סעיף 40 (ב) לחוק שירותי תשלום – תשע"ט – 2019 (להלן: חוק שירותי תשלום) ושימוש ברכיב חיוני באמצעי תשלום תוך הפקת רווחים וטובות הנאה – לפי סעיף 40 (ג) לחוק שירותי תשלום.

בהחלטת בית המשפט המחוזי צוין כי הגם שישנה הבחנה במצב הראיות בין המבקשים הרי: "שמתקיים בעיניינם של השניים עילת מעצר ברורה וחד משמעית בשים לב לכך שעניין לנו בעבירות רכוש רחבות הקף, מתוחכמות, מתוכננות אשר בוצעו בצוותא חדא ואשר היו להן קורבנות רבים. הפסיקה הכירה בעילת מעצר כגון דא אך ברור שכשעסקינן בעבירות רכוש הרי שהחובה לתור אחר חלופה מוגברת ויש לעשות מאמץ ניכר למצוא חלופה מתאימה בפרט כאשר הנאשמים כופרים באשמות המיוחסות להם". עוד נקבע בהחלטת בית המשפט המחוזי כי: "ראוי ביחס לכל אחד מהעוררים לנסות למצוא דרכים יצירתיות אשר מצד אחד ימנעו את הצורך בהחזקתם מאחורי סורג ובריח ומאידך גיסא יתנו מענה סביר לסכנות הנשקפות מהם לשלום הציבור". בהתאם לאמור, הורה בית המשפט המחוזי על הפניית המבקשים בשנית לשירות המבחן לבחינה מחודשת של החלופה המוצעת תוך בחינת האפשרות להורות על מעצרם של המבקשים בפקוח אלקטרוני ומתן הוראה המונעת מכל אחד מהם שימוש במכשירי טלפון מכל סוג שהוא וברשת האנטרנט.

המדובר במבקשים שביצעו לכאורה שורה של עבירות מירמה בתחכום והסכון הנשקף מהם, כפי שתוקף בהחלטת בית המשפט המחוזי עוד בראשית הדרך (זאת לצד ההבחנה במצב הראיות ובהיתחשב בקביעותיו של בית המשפט המחוזי בעיניין זה).

...

בית המשפט ביטל את הדיון תוך שציין בהחלטתו מיום 21.5.23 כי: "אכן ישיבות ההוכחות מתנהלות בעצלתיים ונדחו דיונים רבים בעיקר בשל בקשות ההגנה, אך יחד עם זאת אינני יכולה שלא להיעתר לבקשה שהוגשה בשל שירות מילואים". אבהיר כי במהלך ניהול ההליך הוחלף ייצוגו של מבקש 1 מס' פעמים, כך ששמיעת הראיות החלה בעת שהיה מיוצג על ידי עו"ד שרמן ועו"ד אביטן שייצג את המבקש 1 בתחילת ההליך שב לייצגו.

הכרעת בקשות המבקשים: באשר למבקש 1, הרי שלאור הפחתת הסיכון והמלצת שירות המבחן שוכנעתי להרחיב את שעות היציאה ממקום החלופה, בפיקוח צמוד, כפי החלונות שנפתחו למבקש 2.

סוף דבר, בקשתו של המבקש 2 נדחית ובקשת המבקש 1 התקבלה בהתאם למפורט לעיל (ראו סעיף 35 להחלטה).