הצדדים ניהלו הליך גירושין ממושך, שהחל בשנת 2002 ובסופו המערערת חויבה בקבלת גט ובית הדין הרבני קבע כי בני הזוג חיו בנפרד במשך 17 שנים (למעט מספר חודשים בהם המנוח חזר לדירה).
...
התמונה הכוללת העולה מהראיות שהוצגו, שהן אותן ראיות שהיו לפני הממונה, מובילה למסקנה זהה, לפיה ההסכם עליו המערערת מסתמכת אינו הסכם מזונות ומשום כך אינה זכאית לגמלת שארים מהמשיבה, על יסוד הוראת סעיף 38(א) לחוק הגמלאות.
מעבר לכך יש להדגיש, כי מקום בו מדובר בכספי הקופה הציבורית, גם אם לטעמנו הממונה פעל מנקודת מוצא שגויה, אין זה סביר שהמערערת תוכר כזכאית לגמלה רק על יסוד פגם בשיקול הדעת של הרשות המנהלית.
לאור כל המפורט לעיל, לא מצאנו שנפלה טעות בהחלטת הממונה, ודין הערעור להידחות.
