מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

קבלת בר"ע להביא ראיות לסתור

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הבקשה נדחתה בהחלטה מיום 8.1.2015 ובקשת רשות ערעור שהגישה התובעת התקבלה (ראו בר"ע 25279-01-15).
30.2 התובעת לא הציגה כל ראיה לפיה פנתה למוסד לביטוח לאומי בתביעה להחמרה - למיצוי זכויותיה, זאת חרף העובדה כי ביססה בקשתה לפני בית משפט השלום להתיר הבאתן של ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי על טענה להחמרה (ראו עדותה של התובעת בעמ' 60-61 לפרוטוקול הדיון), טענה אשר הוכחה בקביעותיהם של המומחים הרפואיים שמונו בהליך זה. על חובתה של התובעת לנהוג כן עמדה הפסיקה לאורך שנים- "על הנפגע חובה לפנות למל"ל על מנת שישולמו לו גמלאות, ואם חלה החמרה במצבו, לפנות בתביעה להגדיל את הגימלאות" (ע"א 3901/15 נחום בסה אביב תעשיות מתכת נ' בשאראת (2016)) (ההדגשה שלי – ש.י.) 30.3 משכך הרי שבדין טענת הנתבעת ל"ניכוי רעיוני", אשר סבורתני כי, בעת הזו, נכון יהא לאורה להורות על הקפאת סכום השווה לסכום הנכוי הצפוי ולאפשר לתובעת לפנות למוסד לביטוח לאומי בתביעה להחמרה - "כאשר המזיק אינו מעביד, כי אם צד שלישי, אין תחולה לסעיף 83 לפקודה (פקודת הנזיקין – ש.י.), והכלל שלפיו יש לנכות מהפיצויים את תשלומי המוסד לביטוח לאומי הוא יציר הפסיקה ... במקרים כגון אלה, אם הניזוק אינו מקבל גימלה מהמוסד לביטוח לאומי, אולם קיים סיכוי שאם יפנה אל המוסד יזכה בתגמולים, יש שבית-המשפט מקפיא את ההפרש שבין הפצוי לבין סך התגמולים שקיים סיכוי שיתקבלו אצל הניזוק מכוח החוק, עד לבירור תביעתו של הניזוק מול המוסד לביטוח לאומי. היה ותידחה תביעתו זו – יועבר הסכום המוקפא לניזוק ..." (ע"א 8673/02 פורמן נ' גיל, פ"ד נח(2) 375) מנגנון זה של הקפאת הסך השווה לנכוי הרעיוני נועד להגן על הנתבעת - היא הצד השלישי - החשופה לתביעת השבה שיגיש נגדה המוסד לביטוח לאומי באם התובעת תפנה בתביעה להחמרה לאחר מתן פסק הדין וזו תיתקבל, זאת במובחן ממעביד שהמוסד לביטוח לאומי אינו זכאי לחזור אליו.
...
בחוות דעתו מיום 11.11.2016 (במ/4) פרט המומחה את תלונותיה של התובעת - "כאב ראש חזק ביותר, כאב צוואר, כאב בכל החלק הימני של הגוף המקרין לרגל ימין. כאב באזור מפרקי אצבעות הידיים והרגליים. הרדמות של יד שמאל ולפעמים גם של יד ימין והרגליים. מתקשה לישון. מוסרת ש"קשה לחיות"" ואף שבבדיקתו התקשה "להעריך כוח גס של השרירים בגפיים בגלל אי שיתוף פעולה", מצא כי "אין סינוביטיס וכל המפרקים נעים בחופשיות. רגישות רבה משני צידי הצוואר, בזרועות, באצבעות הידיים, משני צידי הגב לכל אורכו. רגישות רבה בטרוכנטרים, ברכיים ובקרסוליים." לאור ממצאי בדיקתו בא המומחה לכלל מסקנה לפיה התובעת סובלת מפיברומיאלגיה "המאופיינת אצלה בהמצאות אזורים כואבים בגוף ובנוכחות נקודות רגישות (tender points) וקבע כי "בגלל מחלה זו היא מתקשה לתפקד בבית ובעבודתה..." לעניין הקשר הסיבתי בין תאונת הדרכים להופעת מחלת הפיברומיאלגיה ציין המומחה כי "ברוב המקרים לא ידועה סיבת הופעת המחלה". עם זאת לאור "אסכולה ברורה בספרות הרפואית... המייחסת לטראומה פיזית כטריגר להופעת פיברומיאלגיה ולהחמרתה" קבע כי "הפיברומיאלגיה הופיעה אצל גב' פישל לאחר תאונת הדרכים מתאריך 19.11.08 ובגלל החבלה של תאונת הדרכים זו". את נכותה הרפואית הצמיתה של התובעת בגין פיברומיאלגיה העמיד המומחה על 20% לפי סעיף 35(1)ג' לתקנות המל"ל. המומחה זומן לחקירה על ידי ב"כ הנתבעת, ודומני כי בחקירתו על ידי שני הצדדים כאחד לא היה כדי לערער את קביעותיו.
ת: אני מקבלת קנאביס.
סוף דבר הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בסך כולל של 1,736,702 ₪, בניכוי המענק ששולם לה על ידי המוסד לביטוח לאומי (משוערך + ריבית).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

במסגרת הליך זה ביקשה הנתבעת להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל בתחום הנורולוגי בין היתר על סמך אימרה זו של וועדת העררים, בקשתה זו התקבלה על ידי כאמור בהחלטה מיום 19.3.18.
בסופו של יום החלטתי זו בוטלה לאחר שבקשת רשות העירעור של התובעת התקבלה (בר"ע (מחוזי חי') 4005-05-18, כאשר רשות ערעור שהוגשה ע"י הנתבעת לבית המשפט העליון נדחתה (רע"א 683/18 פסק הדין מיום 27.3.19)).
...
לא שוכנעתי כי שכירת עוזרת הבית קשורה באופן כלשהו למגבלות התובעת אלא קשורה במלואה לעובדה שזו בחרה לצאת לעצמאות ולהשקיע את מירב זמנה בפיתוח עסקה, ובחירה זו יחד עם המטלות של טיפול בשלושה ילדים ששנים מהם סובלים ממחלות, לא הותירה לה זמן גם לביצוע עבודות ניקיון הבית.
לאור כל האמור, אני סבורה כי אין מקום לפסיקת עזרה בסכומים המתקרבים לאלו שנטענו בסיכומי ב"כ התובעת אלא יש לפסוק סכום מתון לעבר ולעתיד המבטא את אותו צורך מסוים בעזרה מוגברת של הבעל בעניינים מאד ספציפיים ואשר אינה נובעת מבחירותיה של התובעת אלא מאותה מגבלה שנגרמה לה בתאונה, אשר בהחלט יכולה להקשות על תפקודה בבית בשעות הערב לאחר יום עבודה ארוך.
לאור כל האמור אני מעמידה את הפיצוי בגין עזרת צד ג' על סך של 15,000 ₪ לעבר ולעתיד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

לטענת המשיבה, פער בין הקביעה שעל פי דין לבין הקביעה בחוות דעתו של מומחה מטעם התובע, ויהיה זה אף פער ניכר, אינו משמש טעם מיוחד המצדיק הבאת ראיות לסתור (בר"ע 641/85 ציון חברה לביטוח בע"מ נ' סיסו, פ"ד מ'(3) 199).
למבקשת ניתנה היזדמנות ראויה להציג מלוא טיעוניה בפני הועדה הרפואית טרם שזו נתנה החלטתה והחלטת הועדה ניתנה על בסיס מידע רפואי מלא, לרבות מידע אודות הטיפולים שקבלה המבקשת ואודות לידותיה הקודמות, ולאחר ששמעה אותה.
...
ממצאי הבדיקה הפסיכיאטרית נרשמו כך בחוות הדעת הרפואית: "... תלונות שנשמעות כביטוי לתגובה הסתגלותית. אין עדות לדיכאון מג'ורי ו/או פסיכוזיה. לציין שמודבר באישה שילדה תינוק לפני 6 חודשים. מתארת תקופה שנראית כביטוי של דיכאון אחרי לידה ולכן אין קשר לאירוע הנדון". בסיכום הדיון והנימוקים נרשם - "אופי ומהות האירוע אינם תואמים לקריטריון של גורם סיבתי ל-PTSD ולכן אין קשר סיבתי בין התלונות והתמונה הקלינית הנוכחית לפגיעה הנדונה". נוכח כל האמור לעיל, המבקשת לא הראתה טעמים מיוחדים שיצדיקו סטייה מהוראת החוק ומדרך המלך שנכבשה בפסיקה ארוכת שנים.
בקשת המבקשת למינוי מומחה רפואי לסתירת קביעת המל"ל נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

מכיוון שמסמכים אלו, אשר לא עמדו לפני ועדות המל"ל, מעמידים ראשית ראיה לקיומה של נכות בתחום הכאב, הרי שנראה כי בנידון מיתקיים החריג המצדיק הבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל. כעולה מכלל האמור, הבר"ע מתקבלת במובן זה שניתן היתר להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל בתחום הכאב באמצעות מינוי מומחה בתחום רפואת הכאב.
...
דין הערעור להתקבל.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

עוד קבע בית הדין כי המבקשת טענה שהועדה היתעלמה מתיעוד רפואי, אך מאחר שלא הפניתה למסמך ספציפי אין לקבל טענה זו. בקשת רשות העירעור בבקשת רשות העירעור טוענת המבקשת את הטענות הבאות: אזופגיטיס – בכתב הערר שהיה בפני הועדה נטען במפורש כנגד קביעת הועדה הרפואית מדרג ראשון, לפיו הדרג הראשון התאים לה פריט ליקוי שאינו מתאים למצבה.
משלא הביאה המבקשת ראיות הסותרות את האמור בפרוטוקול, לא ניתן לקבל טענתה.
...
הכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור שבפני ובכלל תיק בית הדין האזורי, נחה דעתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות ביחס לליקוי האורתופדי, לפיברומיאלגיה, לליקוי הקוגניטיבי ולליקוי הנוירולוגי אף מבלי להדרש לתשובת המוסד, ואילו ביחס ביחס לאזופגיטיס מצאתי כי נדרשת תשובת המוסד.
הטענה כי היה על הוועדה להתאים את פריט ליקוי 32א(1)(ג) דינה להידחות גם היא.
מכאן, שדין טענה זו להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו