קבלן שרותים מול קבלן כח אדם יחסי עובד מעביד המעסיק

במילותיו של בית הדין: "איננו נדרשים לשאלה איזה צו הרחבה ואלה הוראות חוק חלים ביחסי עובד -מעסיק שלו שני עיסוקים – קבלן כוח אדם וקבלן שירות. דהיינו, האם יש להחיל על יחסי העבודה ביניהם צו הרחבה והוראות חוק על פי עיקר עסוקו של המעסיק, או במקרה מיוחד זה על פי מהות ההיתקשרות שבין המעסיק לבין המזמין במסגרתה הועסק העובד – אספקת שירותי כוח אדם או אספקת שירותים כקבלן שירות - בהיתחשב בכך שהוראות החוק נועדו לספק הגנה לעובד על פי מתכונת ההיתקשרות שבמסגרתה הוא הועסק. טענות הצדדים בהיבט זה שמורות להם לעת מצוא, ואין בפסק דיננו משום הבעת עמדה לכאן או לכאן". בעניינינו, גב' אבודרהם הצהירה כי היא לא עושה שימוש ברישיון קבלן שירותי ניקיון (נספח ז' לכתב התביעה) אלא ברישיון קבלן כח אדם בלבד.

עוד העידה גב' אבודרהם כי בכל תקופת העסקת התובעת היא החזיקה ברישיון קבלן כוח אדם וברישיון קבלן שירות ניקיון (עמ' 18 ש' 12 לפרוטוקול); כי סיפקה לנתבע 1 עובדי ניקיון וגם שוטפי כלים (עמ' 18 ש' 34 לפרוטוקול); כי ההסכם היחיד שנחתם בין הנתבעות 2 ו-3 לבין הנתבע 1 הוא זה אשר צורף לתצהיר עדי הנתבע 1 ואשר מדבר על אספקת עובדי ניקיון (עמ' 18 ש' 35 – 36 ועמ' 19 ש' 1 לפרוטוקול); כי לא סיפקה מפקח וכי המפקחת היתה עובדת של הנתבע 1 (עמ' 19 ש' 4 – 9 לפרוטוקול); כי לא סיפקה ציוד ניקיון ולא קבעה משמרות, תוכנית עבודה והצעות ייעול בנושא הניקיון (עמ' 19 ש' 10 – 12 לפרוטוקול); וכי תמיד הסדירה גמר חשבון מול העובדים, לרבות התובעת, בלי לערב את הנתבע 1 (עמ' 19 ש' 21 – 27 לפרוטוקול).

...

בנסיבות אלה, לא מצאנו הצדקה לחיוב הנתבעת 3 בפיצוי הנתבע והתביעה בגין רכיב זה – נדחית.

משקבענו כי צו הרחבה זה לא חל על הצדדים – טענתה זו של התובעת נדחית.

סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה באופן שהסכם הפשרה אשר נחתם בין התובעת לבין הנתבעת 3 בטל.

לסיכום חלק זה, מצאנו כי התובע הועסק כעובד ניקיון ואחזקה בחצרי הנתבעת על ידי קבלני השירותים בניהולו של מר חוטה, ולא היתקיימו יחסי עובד ומעסיק בין התובע לבין הנתבעת.

כך, מר רפי וענונו, רואה החשבון של הנתבעת (להלן – מר וענונו) העיד בפנינו כי הוא אינו יודע אם נערך פקוח על שעות העבודה (ע' 20, ש' 7-10), הוא מעולם לא ראה או בדק אם התובע מקבל תלושי שכר (ע' 22, ש' 28-31), הנתבעת לא בדקה אם נערך גמר חשבון לעובדי הקבלן (ע' 23, ש' 12-13), הוא אינו יודע אם לקבלני השירותים יש רישיון כקבלן כוח אדם או קבלן שירותים (ע' 24, ש' 17-20), והנתבעת לא פיקחה על שכרם וזכויותיהם של עובדי הקבלן (ע' 24 ש' 26 – ע' 25 ש' 14).

שנית ועיקר – על פי תצהירי נציגי הנתבעת, ההיתקשרות עם שני קבלני השירותים הייתה בפועל מול מר חוטה.

...

משכך, תביעה זו נדחית.

סוף דבר לאור המפורט לעיל, התביעה מתקבלת באופן חלקי, כך שאנו קובעים כי על הנתבעת חלה אחריות אזרחית מכוח החוק להגברת האכיפה לתשלום הסכומים הבאים לתובע: גמול שעות נוספות בסך 11,767.5 ₪; גמול עבור עבודה בשבת בסך 5,800 ₪.

התביעה לפיצוי בגין מסירת הודעה לעובד ואי מסירת תלושי שכר, קרן השתלמות, הודעה מוקדמת, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ופיצויי הלנת שכר – נדחית.

לפנינו תביעה למתן סעד הצהרתי לאכיפת יחסי עבודה בין התובעים לבין מדינת ישראל (להלן: "המדינה") בהתאם לסעיף 12 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק העסקת עובדים").

. בקוים כלליים ניתן לסכם ולומר כי לעניין הלגיטימיות (ובילבד שההתקשרות היא אותנטית) קיימת איבחנה בין מקרה בו מעוניין מעסיק לקבל שירות מוגמר בתחום מסוים (ניקיון, אבטחה וכיוצ"ב) מקבלנים העוסקים באספקת אותו השרות לבין מקרה בו בתחום מסוים מועסקים בצוותא חדא (כתף אל כתף) עובדי המעסיק בפועל ועובדי קבלן כוח אדם.

אין חולק כי דנאל היא שזכתה במיכרז 2017, וכן זו שחתמה על הסכם 2018 מול המדינה.

לפיכך, ובהיתחשב גם בעדותו של מר יושעי, יש לקבוע כי בכל הנוגע להפעלת המעון דנאל או בית אקשטיין הנן "קבלן שירותים" ולא "קבלן כוח אדם". האם מדובר בהתקשרות אותנטית ולגיטימית? כאמור בעיניין קטילי, בבחינת שאלת האותנטיות יש לבדוק האם תבנית ההעסקה תואמת את ההעסקה האמיתית שנרקמה בין הצדדים, או שמא מדובר ב"חוזה למראית עין".

...

על יסוד טענותיהם אלו, מבקשים התובעים סעד הצהרתי אשר יקבע כי מתקיימים יחסי עובד-מעסיק בינם לבין המדינה, וכן צו עשה המורה למדינה לקלוט את התובעים כעובדי מדינה בהעסקה ישירה.

יש לציין כי בית אקשטיין טענה כי יש לדחות את התביעה על הסף, וזאת בשל היעדר כימות (התובעים מבקשים סעד הצהרתי בלבד).

אשר על כן, לא מצאנו גם אנחנו שום טעם המצדיק התערבות בהחלטת הממשלה למיקור חוץ, במיוחד לאור קביעתנו כי מדובר במיקור שהינו אותנטי ולגיטימי.

הוצאות כאמור, מהטעמים שפירטנו לעיל, קבענו כי יש לדחות את התביעה במלואה.

סוף דבר התביעה נדחית.

ר.ג.א מפנה להוראות הסכם 2, בטענה כי לא מתקיימים בין התובע לבינה יחסי עובד ומעסיק.

בעיניין ע"ע (ארצי) 60/10 Timalsina Prasad Bishnu – יוסף אפללו ואח' (4.10.11), בית הדין הארצי עמד על הדברים הבאים: "הלכה פסוקה היא כי זהותו של מעסיק אינה נקבעת על פי הגדרות הצדדים עצמם, כי אם על סמך בחינה מהותית של כלל נסיבות המקרה, "ותוך העמדת תכליתם של דיני העבודה מול עינינו, וביתר ספציפיות - התכלית של הכרה ב"מעסיק" ככזה" (ע"ע 478/09 יצחק חסידים – עריית ירושלים, מיום 13.1.2011; להלן – עניין חסידים).

בעיניין מנרב, בית הדין הארצי עמד על ההבחנה בין קבלן כוח אדם לבין קבלן שירותים, כדלקמן: "בעת יישום המבחנים יש להיתחשב במאפייניה של תבנית ההעסקה הנבחנת, ובין היתר האם לפנינו מיקור חוץ של כוח אדם, או מיקור חוץ של פונקציות, "בו מעביר המשתמש את האחריות לבצוע תפקידים מסוימים לקבלן משנה, העובד בעצמו או מעסיק עובדים משלו ואמור לספק למשתמש מוצר או שירות מוגמר בהתאם להנחיותיו" .

...

עם זאת, אין בידינו לקבל את הסכום שצוין על ידי שיא משאבים משמדובר בסכום שהופקד בפיקדון מסתננים הן בחלק המעסיק והן בחלק העובד, כאשר מהזכאות המתוארת להלן יש להפחית את חלק המעסיק בלבד.

על אף שאופן תשלום זה נוגד את הוראות הצו, מצאנו להפחית את התשלומים האמורים מזכאות התובע, משהמדובר ברכיב מאובחן אשר הועבר לתובע לאורך תקופת העסקתו.

בהעדר כל אסמכתא כי אכן אלו הסכומים אדר הועברו ליעד הנטען, זכאי התובע להשבת סכום זה. סוף דבר תביעת התובע מתקבלת בחלקה.

כפי שהובהר בעיניין ד.ק.א. [ע"ע (ארצי) 23525-04-19 ד.ק.א. ניקיון ורעיון בע"מ - ABDELKARIM AHMMED MAKI (6.1.2021)] עת מדובר בתבנית העסקה מורכבת, שבה מעורבים משתמש/מזמין שירותים, קבלן כוח אדם או קבלן שירות (ולעתים אף כמה קבלני שירות, ככל שקבלן שירות מתקשר עם קבלן משנה), ועובד, יש מספר מערכות יחסים, כמפורט להלן: האחד –מישור היחסים שבין העובד לבין המעסיק הישיר.

ככל שלטענת העובד היתקיימו יחסי עבודה בינו לבין המשתמש/מזמין השרות (בין אם כמעסיק במשותף ובין אם כמעסיק בלעדי), לבית הדין סמכות עניינית ייחודית לידון במחלוקת זו, שכן סמכותו על פי סעיף 24(א)(1) לחוק חולשת גם על "השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה". לעתים, הטענה היא לאחריות המשתמש/מזמין השרות מכוח מעמדם זה, ללא תלות בקיומם של יחסי עבודה, בין מכוח החוק להגברת האכיפה ובין מכוח עילה אחרת.

שלישית, העסקה באמצעות קבלני משנה עלולה ליצור עמימות לגבי זהות מעסיקו של העובד, כך שהעובד לא יידע מי המעסיק החב בתשלום זכויותיו, שכן לא תמיד ידוע לו אם מי שפועל מולו הוא נציגו של הקבלן הראשי או קבלן משנה.

...

לאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם כל הצדדים, בסמוך למועד דיון ההוכחות, נעתר בית הדין האזורי לבקשתו של העובד להגשת ראיות חדשות – ממצאים מחקירה פרטית יזומה שערך בסניפי שופרסל, מהם עולה לטענתו כי עבד בהם לפני חודש יולי 2013.

סוף דבר: ערעורה של שופרסל מתקבל חלקית.

נדחה ערעורה לעניין אחריותה לתשלום זכויות העובד הן בעד התקופה הראשונה והן בעד התקופה השניה, אולם מתקבל חלקית ערעורה לעניין חיובה ברכיבים שונים, כמפורט בסעיף 61 לעיל.

למרות שערעורה של שופרסל התקבל חלקית, מצאנו כי יש מקום לחייב את שופרסל בתשלום הוצאות משפט, שכן לטעמנו לא היה מקום שתעמוד על ערעורה בעניין התקופה הראשונה, והיה מקום שלא תעמוד על חלק מטענותיה בהתייחס לתקופה השניה לאחר שניתן פסק הדין בעניין ASMERET.