קביעת שכר כונס נכסים ממונה מטעם נושים מובטחים

לשיטת באת-כוח הממונה ככלל אין למנות כונסי נכסים מטעם נושה מובטח לנאמנים בחדלות פרעון.

עם זאת אדגיש כי גם בהלכה זו נקבע שמינוי בעל תפקיד נוסף במקרה המתאים אינו שולל את מינוי בעלי התפקיד מטעם הנושה המובטח והקניית סמכויות נרחבות להם וללא צורך שבעל תפקיד נוסף יבוא במקום.

להסרת כל ספק אין הנאמן הנוסף זכאי לשכר טירחה עבור הפעולות שעשו הנאמנים בכובעם ככונסי נכסים ושיעשו בתפקידם הנוכחי, לרבות השלמת מימוש הנכסים של החברה, שיעשו רק על ידם.

...

אומנם הממונה אמור לייצג את אינטרס כלל הנושים, אך שעה שכל הנושים שהתייצבו לדיון בבית המשפט, לא כל שכן נושים בעלי נשייה ניכרת, תומכים בבקשה, יש בכך תימוכין נוספים למסקנה שאליה הגעתי.

סבורני שבדרך זו תמוקסם התועלת לכלל הנושים תוך מינימליזציה של החשש לניגוד ענייניים, ככל שחשש כאמור אכן קיים סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן: לאחר ששוכנעתי כי הבקשה הומצאה ופורסמה כדין כאמור בתקנה 26 לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ט-2019 (להלן: "התקנות"); לאחר שהוכח כי החברה חדלת פירעון, במובנו בסעיף 2 לחוק ולאחר שלא הוגשה כל התנגדות לבקשה, אני מורה בזאת על מתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון לגבי החברה.

לאחר שמצאתי כי אין סיכוי סביר לשיקום הכלכלי של החברה הנני מורה על פירוקה וכאמור בסעיף 23(א)(2).

ביום 9.5.21 הוגשה בקשה מטעמו של נושה מובטח של היחיד, בנק איגוד לישראל בע"מ, לאישור מימוש בטוחה שהועמדה לו, משכנתא על זכויות המבקש בנכס שבמושב בני דרור.

דיון סוגית שכרם של בעלי תפקיד הממונים על ידי בית המשפט מוסדרת במסגרת תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981 (להלן: "תקנות השכר").

בחינת בקשת הנאמן לקביעת שכרו תיעשה על בסיס תקנות השכר, ובהתאם להלכה הפסוקה עוד מקדמת דנא, שלפיה "בקשתו של בעל תפקיד לפסיקת שכר טירחה חייבת להתבסס על תקנות השכר ועליהן בלבד" (ע"א 4486/14 עו"ד עופר שפירא, כונס נכסים נ' עו"ד אמיר בר טוב יעקב אמסטר, בתפקידם כנאמנים לנידר חברה לבניין ופיתוח בע"מ, [פורסם בנבו] 24.6.15, פסקה 15).

...

הסכומים היחידים שנתקבלו בקופת הנשייה ונכללים בהגדרת תקבולי המימוש הם אותו סך של 600,000 ₪ שהופקדו כאמור, וטענת הנאמן שלפיה יש לפסוק את שכרו על בסיס החובות שמתחייב המבקש לשלם לנושים השונים לפי הודעתו – נדחית.

אני סבור ששכר זה מאזן בצורה הוגנת והולמת בין זכותו של הנאמן לשכר על פעילותו, למכלול הנסיבות בהן התנהלו הליכי חדלות הפירעון עד שהסתיימו ובוטלו.

נוכח כל זאת, אני קובע כי שכר הנאמן יעמוד על סך של 16,660 ₪ בצירוף מע"מ ואגרת ההשגחה של הממונה תחושב בהתאם.

דירתם של היחידה ושל הגרוש שלה מומשה בידי הנושה המובטח בנק המזרחי, ונמכרה בסכום של 1,806,000 ₪ שהועברו בנאמנות לכונס הנכסים מטעם הנושה המובטח וטרם חולקו לנושים.

בקביעת התכנית לשקום כלכלי, נתתי דעתי להקף החובות שצפויים להוותר לאחר התשלום לנושים המובטחים מתמורת מכר הדירה, אך גם לעובדה כי מדובר בחובות המשותפים ליחידה ולגרוש שלה, לנסיבות שבהן נוצרו החובות ולפעולות שביצעה היחידה בניסיון לשקם את חייה בהיבטים שונים שלהם.

עוד נתתי דעתי לגילה של היחידה, למצבה המשפחתי, לכושר הישתכרותה, לדמי המחייה בכבוד ביחס לתא משפחתי בגודל התא המשפחתי של היחידה, להוצאות מיוחדות עבור צהרונים ועבור צרכים רפואיים של אחד הילדים, שעל היחידה לשאת במחציתן, ולעובדה שלפני מספר חודשים סיימה היחידה את תשלומי שכר הטירחה לעורך דינה, שהובילה לגידול בהכנסתה הפנויה.

הפרת תנאי תכנית הפרעון – במידה והיחידה תפר את הוראות הצוו לשקום כלכלי, תהיה חשופה לסנקציות על פי הוראות החוק כדלקמן: הארכת תקופת התשלומים – בהתאם להמלצת הממונה והנאמן, ניתן יהיה להאריך את תקופת התשלומים בכל אחד מן המקרים הבאים: היחידה לא קיימה תנאי מתנאי הצוו לשקום כלכלי, ובכלל זה אם אינה עומדת בחובת התשלומים הקבועה בצו; היחידה נהגה בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; היחידה לא שתפה פעולה עם הנאמן או הממונה; היחידה הפרה את ההגבלות שהוטלו עליה באופן שהיתה עלולה לפגוע בהליך חידלות הפרעון; ליחידה חוב אשר נוצר באחת מן הנסיבות הבאות – מהתחייבות או מהתקשרות בעיסקה בהקף משמעותי שביצעה היחידה בעת שידעה או שהיה עליה לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה; נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניה הכלכליים של היחידה, שנעשתה בחוסר תום לב; מקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין; היחידה ביצעה פעולה כאמור בסעיפים 219 עד 221 לחוק במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים; ניתן לגבי היחידה צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חידלות הפרעון.

...

בית המשפט המחוזי בבאר שבע בפני: כבוד השופט עמית כהן תאריך: 17 מאי 2022 רחד"פ 13474-05-22 בקשה מס' 1 המבקשים: 1. מאיר ווקנין 2. הדס ווקנין ע"י ב"כ עו"ד עידן רוקח המשיבים: 1. הממונה על חידלות פרעון ושקום כלכלי (להלן: "הממונה") 2. עו"ד אורטל אסולין (להלן: "הנאמנת") 3. בנק ירושלים בע"מ (להלן: "הנושה המובטח") החלטה

ביום 24.1.22 היתקיים דיון בפני ביהמ"ש קמא במסגרתו נקבע כי הנאמנת וכונס הנכסים מטעם הנושה מובטח (להלן: "הכונסים"), יפעלו במשותף למימוש הדירה.

ביום 29.3.22 קבע בית המשפט קמא דמי סידור חלוף – בסך של 82,800 ₪, לפי שכר דירה חודשי בשיעור 4,600 ₪, למשך 18 חודשים, וכי בטרם פינוי הדירה ישולם לחייבים על ידי הנושה המובטח עבור 6 חודשי שכירות - ועל פינוי הדירה עד ליום 1.5.22 (להלן: "ההחלטה").

...

עם המבקשים מתגוררים 2 ילדיהם הבגירים בגילאי 22 ו-23, והנאמנת סבורה כי יש בעובדה זו כדי להצדיק את הקשחת מבחן העזר של אפשרות המבקשים להסתייע במקורביהם לצורך הפקדת תשלום הערובה; המבקשים טענו כי אין להם אפשרות להיעזר במקורביהם אך לא הציגו נתונים אודות מצבם הכלכלי ואך טענו שגייסו כספים לטובת תשלום האגרה מאחותו של המבקש וזאת ללא שהוגש תצהיר מטעמה, ואין מקום לקבל טענה זו שנטענה בעלמא; בנוסף, המבקשים הצהירו שהינם מסתייעים בילדיהם וגם מטעם זה יש לדחות את הבקשה.

לאחר שעיינתי במסמכים הרלוונטיים, אינני סבור שסיכויי הערעור להתקבל גבוהים.

נוכח האמור, אני סבור שהסיכויים שהערעור יתקבל נמוכים מהסיכויים שהוא יידחה.

התוצאה נוכח האמור לעיל, ומנימוקי הנאמנת, הבקשה לפטור את המבקשים מהפקדת ערובה נדחית.

למותר לציין כי על פניו אין מניעה מלראות בתשלום מענק לנושה כהוצאה לגיטימית של ההליך לפי סעיף 233(א)(1) לחוק הקובע כי "כל ההוצאות הנובעות מפעולות שביצע הנאמן או מי מטעמו במסגרת הליכי חידלות הפרעון, לרבות אגרות ושכר הנאמן", ייחשבו כהוצאות הנהנות על פי החוק מדין קדימה.

בהתאם לאמור בפסיקת בית המשפט העליון שהובאה לעיל ולפיה ניתן להכיר במאמציו של נושה ו/או צד ג' אשר פעל מתוך רצון טוב ושתוף פעולה מלא לצד הנאמן או המנהל המיוחד במטרה להגדיל את מסת נכסי הכנוס וקופת הכנוס, וכן בהתאם לאמור בחוק (סעיף 233 לחוק חידלות פרעון), ניתן לראות בתיק זה כתיק הנמנה על המקרים המיוחדים והחריגים ביותר בהם ניתן להכיר כ"הוצאה לגיטימית", את פועלו של היחיד שפעל ביחד עם הנאמן ומטעמו, כדי להשיא תמורה גבוהה משמעותית מהתמורה שהוערך כי תיתקבל ממכירת הדירה ולראות בכך כגמול או תמריץ בשל כך. היחיד והנאמן, הניחו דעתי כי היחיד הפעיל רק אמצעים סבירים וכשרים להשאת התמורה, והגם שהבקשה להכרה בהוצאות לא נתבקשה מראש על ידי בית המשפט, וגם שיעור הגמול לא נקבע מראש, לאור מאמציו של היחיד, ובהתאם לבקשת ב"כ היחיד ובהסכמת הנאמן, כאשר הממונה השאיר את העניין לשיקול דעת בית המשפט, ולאחר שפרוטוקול הדיון הועבר לנושים, אשר לא היתנגדו למתווה המוצע, ומשהתרשמתי כי שיעור הגמול סביר ביותר ונגזר מהסכום שהצליח היחיד להעשיר בו את הקופה, אני מחייבת את היחיד בתשלום סך של 92 % מהדיבדנד לנושים הלא מובטחים.

...

  לאור עמדת הממונה והנאמן, בהעדר התנגדות מטעם הנושים, אשר לא התייצבו לישיבת בית המשפט - אני מקבלת את ההצעה ומורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן.

עוד נטען כשם שניתן לתגמל "נושה פעיל" אשר מאמציו מתורגמים לתועלת לכלל הנושים, אין מניעה להקיש מסקנה דומה אף ביחס לפעולתיו של היחיד, אשר מאמציו והירתמותו הביאו למכירה גבוהה משמעותית מן השומה שנערכה בשעתו, באופן שמשקף תועלת רבה לנושים.