קביעת שכר טרחה של מנהלי עזבון מהי המשמעות של סעיף 3 לחוק הירושה

משמע, לא היתנגדו לבקשה.

לעניין זה ניתן ללמוד היקש מת.ע (ת"א) 101193/07 ר.וב נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל אביב (16.4.2010) שם נקבע: "אציין כי בפסיקת השכר הסופי אשקול אם עקב היתנהלות מי מהנהנים על פי הצוואה, נגרמו עיכובים בניהול העזבון וחלוקתו. ייתכן כי בפסיקת השכר הסופי אורה כי תשלומי שכר הטירחה לא ינוכו באופן שווה מכל הנהנים אלא נהנים מסוימים ישלמו יותר מאחרים עקב התנהלותם. בין היתר, תלקח בחשבון היתנגדות המשיבים לעצם מכירת הנכסים, היתנגדות אשר נדחתה על ידי בהחלטתי מיום 9.3.10. לא יהיה זה הוגן כי צד שפעל בתם לב, ישלם אותו סכום של שכר טירחה כמו צד שגרם לעיכובים והתנהלותו הביאה לכך שהיה צורך בהחלפת מינהלי העזבון ועקב כך להגדלת גובה שכר הטירחה. על הצדדים לקחת זאת בחשבון בהתנהלותם מכאן ואילך" [ר' גם ע"א 438/85 איתן ארזי ושות' בניה נ' עו"ד אריה חיימסון, פ"ד מא(2) 718 (1987)].

יוער, כי לצורך גובה השכר ניתן ללמוד אנאלוגיה מתקנה 45ג(ד) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, ולפסוק שכר שאינו עולה על התעריף המינימלי המומלץ במקצועו של נותן השרות.

הכונס מבקש החזרים על הוצאות שהוציא בקשר עם רישום הזכויות בנכס ע"ש היורשים, אגרה בגין בקשות שהוגשו לבית המשפט והמצאות שנעשו למשיבים, וכן עלות שכר הטירחה אליו נידרש לצורך היתמודדות עם התביעה שהוגשה כנגדו בת.א. 32349-07-20 (נספח 1 לבקשה).

...

בנסיבות אלה, אני מורה כי חלקו של המשיב 5 בנשיאה בשכר הכונסים יהיה גדול מכפי חלקו היחסי בזכויות ויעמוד על שיעור 40% משכר טרחת הכונסים בגין הכינוס, בתוספת מע"מ כחוק.

איני מקבלת את טענת המשיב 5 כי מדובר בפעולה שהיא חלק אינטגראלי מתפקידה של הכונסת, ולא בכדי לא תמך המשיב 5 טענתו באסמכתא בדין.

המשיב 5 מתיימר לייצג את הנושים ולפעול לטובתם, בלי לטרוח אפילו להפנות להחלטה לכאורה שניתנה בעניין זה. אינני מקבלת את טענת המשיב על העדפת נושים כביכול בשל קיזוז הוצאות שקוזזו מחלקו של המשיב 5 מקופת הכינוס, שהרי בית המשפט המחוז נדרש לעניין זה ונתן החלטתו במסגרת פש"ר 72724-01-19 ביום 13.1.2022 (נספח 7 לבקשה בתמ"ש 9035-04-22).

לאור כל האמור לעיל אני פוסקת כדלקמן: שכרם של כונסי הנכסים בגין מכר הנכס הינו סך של 158,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

באשר לתשלום שכר טירחת מנהל העזבון נקבע בסיפא לסעיף 3 לצוואה כדלהלן: "אני קובע את שכרו של מנהל העזבון לפי

ג'- דיון: כפי הוראות הדין החל, שכרו של מנהל עזבון נקבע על ידי בית המשפט, כבררת המחדל (סעיף 91 לחוק הירושה, תשכ"ה 1965- (להלן: חוק הירושה)).

דוגמא למשמעות הפיקוח והמעורבות של בית המשפט על מנהל העזבון באה לידי ביטוי גם בכללים לפסיקת שכר טירחתו של מנהל עזבון הקבועים בפרק ז 1 לתקנות הירושה, התשנ"ח 1998 (להלן: תקנות הירושה) והמצריכים מעורבות ופקוח תדירים מצד בית המשפט.

בספרם של שוחט, גולדברג ופלומין - דיני ירושה ועזבון, הוצאת סדן, נכתב כדלהלן: "הקביעה בתקנות הירושה ששכר הטירחה של מנהל עזבון לא יעלה על 3% ולפעולות חריגות

הכרה בהסדר כאמור עלולה לחשוף את ציבור המצווים ללחץ בלתי הוגן מצד עורכי צוואה למיניהם, אשר יתנו את הסכמתם להיתמנות למנהלי עזבון בקביעת שכר מופרז על-ידי המצווה" (סעיף 28 לפסק הדין).

כל אשר ביקשה הוא להביא את עניינה, לשטוח את טענותיה ולפסוק למבקש את השכר הראוי לו. לאחר בירור מדויק, לאחר שנחשפתי לצדדים גם באופן בלתי אמצעי, שמעתי אותם טוענים, משיבים או לא משיבים לעניינים שהועלו בדיונים, מביאים את ראיותיהם ושוטחים את טענותיהם, ולאחר ששבתי והזהרתי עצמי ממשמעותה של החלטתי זו הדנה בעורך דין ובמנהל עזבון, מצאתי להחליט כפי שהחלטתי.

...

כל אשר ביקשה הוא להביא את עניינה, לשטוח את טענותיה ולפסוק למבקש את השכר הראוי לו. לאחר בירור מדויק, לאחר שנחשפתי לצדדים גם באופן בלתי אמצעי, שמעתי אותם טוענים, משיבים או לא משיבים לעניינים שהועלו בדיונים, מביאים את ראיותיהם ושוטחים את טענותיהם, ולאחר ששבתי והזהרתי עצמי ממשמעותה של החלטתי זו הדנה בעורך דין ובמנהל עיזבון, מצאתי להחליט כפי שהחלטתי.

אשר על כן ומכל המקובץ לעיל, הריני להורות: המבקש זכאי לשכ"ט והחזר הוצאות בגובה 0.5% משווי העיזבון בתוספת מע"מ. סכום זה צמוד מדד ממועד פטירת המנוח ועד למועד החלטתי זו. המבקש זכאי לקבל מן העיזבון סך של 22,520 בתוספת מע"מ אשר מוצמד ממועד פטירת המנוח ועד להחלטתי.

₪ לטובת אוצר המדינה בסך של 5,000 החלטתי זו ניתנת לפרסום.

כן ביקשו לתת להסכמתם זו לרבות ההסכמה בעיניין שכר טירחתם של מינהלי העזבון תוקף של פסק דין.

סעיף 113(א) ו-(ב) לחוק הירושה קובע כי: "(א) נכס שאינו ניתן לחלוקה ונכס שעל ידי חלוקה היה מאבד שיעור ניכר מערכו, לרבות יחידה בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר, ולמעט משק חקלאי שסעיף 114 חל עליו – יימסר ליורש המרבה במחירו, ובילבד שלא יפחת ממחיר השוק; הסכום שהציע אותו יורש ייזקף על חשבון המגיע לו מן העיזבון, ואם עלה על המגיע כאמור, ישלם היורש את הסכום העודף.

ברם, יש משמעות רבה להבדל זה וזכותו של המבקש לדעת מה המנה בה הוא זכה בטרם יציע לרכוש את חלקת העזבון מכוח הזכות המוקנית לו בסעיף 113 לחוק הירושה.

...

לאור האמור הנני נעתר לבקשה ומורה על מינוי ב"כ המבקשים יחד עם ב"כ המשיב 2 כמנהלי עזבון קבועים לעיזבון המנוחה.

לעניין זה אציין ואבהיר כי לא נסתרה מעייני העובדה כי הבקשה שהוגשה הינה למינוי מנהל עזבון זמני, אך משניתן צו קיום צוואה אין כל מניעה למינוי ב"כ הצדדים כמנהלי עיזבון קבועים לעיזבון המנוחה וכך הנני מורה.

באשר לעתירת המבקשים והמשיב 2 ולפיה התבקש בית המשפט לאשר את הסכמתם בעניין גובה שכר טרחת באי כוחם בכובעם כמנהלי עיזבון, מצאתי כי יש לדחותה והנני מורה כי לאחר מימוש הדירה יגישו מנהלי העיזבון בקשה לפסיקת שכר טרחתם לרבות הסכמת /עמדת מרשיהם לבקשה ובית המשפט יכריע בה. אף לעניין זה אפנה לאמור בעמ"ש (תל אביב-יפו) 32613-01-20 נ' ג' נ' ר' ד' ג' [פורסם בנבו] (1.12.20), ס' 19 לפסק דינו של כב' השופט נפתלי שילה והאמור בעמדתו של כב' השופט שאול שוחט בפסק הדין.

עצם הבידוד של המצווה מן העולם יש בו כדי להגביר את תלותו בנהנה; נסיבות עריכת הצוואה – היה הנהנה מעורב בעשיית הצוואה, בנסיבות בהן המעורבות לא עלתה כדי זו הנדרשת להפעלתו של סעיף 35 לחוק הירושה יהיה במעורבות זו כדי להוות ראיה לכאורה לקיומה של השפעה בלתי הוגנת או למצער שיקול רלוואנטי להקמת חזקה בדבר קיומה של השפעה כזאת עליו.

בע"א 760/86 רוזן נ' שולמן, פ"ג מג (3) 586 סרב ביהמ"ש להחיל את סעיף 35 לחוק הירושה אף על פי שעורך הדין שערך את הצוואה הוזמן על ידי הנהנה אשר מסר לו את תוכן הוראותיה והנהנה אף שילם לו את שכר טירחתו.

פעולות אלו הוכרו בפסיקה ככאלו שלא מקימות מעורבות פסולה המגיעה לכדי "נטילת חלק" בעריכת הצוואה כמשמעות מונח זה בסעיף 35 לחוק הירושה שכן במועדים המשמעותיים ביותר לעריכת הצוואה והחתימה עליה, התובעת 1 לא היתה נוכחת ביחד עם המנוח ונוצר קשר ישיר בין המנוח לבין עורכת הצוואה.

כן קבע המנוח כי במקרה של מחלוקת בין מנהלות העיזבון, תיתקבל ההחלטה על פי דעת הרוב וכי בכל מקרה שיבצר ממי ממנהלות העיזבון להמשיך בניהול העזבון או שהיא תחדל מכך מכל סיבה שהיא יחליטו היורשים אם למנות מנהל אחר מבין האחים והאחיות היורשים או מבין צאצאיהם כמנהלי עיזבון או שמא יסתפקו בשני מינהלי עיזבון (סעיף 17 לצוואה).

...

בנסיבות אלו, אין מנוס להידרש לגופם של דברים.

יוצא אפוא כי עיקר מעורבותה של התובעת 1 בעריכת הצוואה היה בשלבים המקדמיים של עשיית הצוואה ובכלל כך: איתור עורכת דין לעריכת צוואה, מתן פרטים אודות רצונו של המנוח לערוך צוואה, קבלת אישור רפואי מרופאת המשפחה, תיאום במועד בו התקיימה הפגישה של עורכת הצוואה עם המנוח.

סוף דבר: בנסיבות העניין, מכל הטעמים שפורטו לעיל – אני מורה כדלקמן: ההתנגדות שהוגשה לקיום צוואת המנוח – נדחית.

האפוטרופוס על הנתבע ישלם לתובעים 1-5 הוצאות ההליך בסך 30,000 ₪ בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישא התשלום הפרשי הצמדה וריבית ממועד החיוב ועד התשלום בפועל.

משמע, לא היתנגדו לבקשה.

לעניין זה ניתן ללמוד היקש מת.ע (ת"א) 101193/07 ר.וב נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל אביב (16.4.2010) שם נקבע: "אציין כי בפסיקת השכר הסופי אשקול אם עקב היתנהלות מי מהנהנים על פי הצוואה, נגרמו עיכובים בניהול העזבון וחלוקתו. ייתכן כי בפסיקת השכר הסופי אורה כי תשלומי שכר הטירחה לא ינוכו באופן שווה מכל הנהנים אלא נהנים מסוימים ישלמו יותר מאחרים עקב התנהלותם. בין היתר, תלקח בחשבון היתנגדות המשיבים לעצם מכירת הנכסים, היתנגדות אשר נדחתה על ידי בהחלטתי מיום 9.3.10. לא יהיה זה הוגן כי צד שפעל בתם לב, ישלם אותו סכום של שכר טירחה כמו צד שגרם לעיכובים והתנהלותו הביאה לכך שהיה צורך בהחלפת מינהלי העזבון ועקב כך להגדלת גובה שכר הטירחה. על הצדדים לקחת זאת בחשבון בהתנהלותם מכאן ואילך" [ר' גם ע"א 438/85 איתן ארזי ושות' בניה נ' עו"ד אריה חיימסון, פ"ד מא(2) 718 (1987)].

יוער, כי לצורך גובה השכר ניתן ללמוד אנאלוגיה מתקנה 45ג(ד) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, ולפסוק שכר שאינו עולה על התעריף המינימלי המומלץ במקצועו של נותן השרות.

הכונס מבקש החזרים על הוצאות שהוציא בקשר עם רישום הזכויות בנכס ע"ש היורשים, אגרה בגין בקשות שהוגשו לבית המשפט והמצאות שנעשו למשיבים, וכן עלות שכר הטירחה אליו נידרש לצורך היתמודדות עם התביעה שהוגשה כנגדו בת.א. 32349-07-20 (נספח 1 לבקשה).

...

בנסיבות אלה, אני מורה כי חלקו של המשיב 5 בנשיאה בשכר הכונסים יהיה גדול מכפי חלקו היחסי בזכויות ויעמוד על שיעור 40% משכר טרחת הכונסים בגין הכינוס, בתוספת מע"מ כחוק.

איני מקבלת את טענת המשיב 5 כי מדובר בפעולה שהיא חלק אינטגראלי מתפקידה של הכונסת, ולא בכדי לא תמך המשיב 5 טענתו באסמכתא בדין.

המשיב 5 מתיימר לייצג את הנושים ולפעול לטובתם, בלי לטרוח אפילו להפנות להחלטה לכאורה שניתנה בעניין זה. אינני מקבלת את טענת המשיב על העדפת נושים כביכול בשל קיזוז הוצאות שקוזזו מחלקו של המשיב 5 מקופת הכינוס, שהרי בית המשפט המחוז נדרש לעניין זה ונתן החלטתו במסגרת פש"ר 72724-01-19 ביום 13.1.2022 (נספח 7 לבקשה בתמ"ש 9035-04-22).

לאור כל האמור לעיל אני פוסקת כדלקמן: שכרם של כונסי הנכסים בגין מכר הנכס הינו סך של 158,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.