סעיף 23(ב) לחוק תובענות ייצוגיות מתוה את השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו לאשר שכר טירחה לב"כ התובע הייצוגי:
"23 (ב) בקביעת שיעור שכר הטירחה של בא כוח מייצג לפי סעיף קטן (א), יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:
...
עם זאת, בבחינת הסיכויים והסיכונים, ומבלי לקבוע מסמרות בדבר, סבורני כי לו היה ההליך מתנהל עד תום, המבקשת הייתה ניצבת בפני מספר קשיים לא מבוטלים, עליהם עמדתי גם בהחלטותיי הקודמות:
ראשית, קיים קושי מסוים בנוגע לטענת המבקשת לעניין פרשנותה הראויה של תקנה 34 לתקנות השוויון לעניין החובה לפרסם את התאמות הנגישות שנעשו בסניפי המשיבה באתר האינטרנט שלה.
אמנם המבקשת טענה בעניין זה כי זכאותה לפיצוי היא בלא הוכחת נזק (בין היתר על מנת להתגבר על מכשול זה), אך אני סבור שגם טענה זו אינה חפה מקשיים.
לאור כל האמור, ובהתאם לשיקולים שהתווה המחוקק בסעיף 23 לחוק תובענות ייצוגיות, מצאתי כי בענייננו יש להורות על הפחתת שכר הטרחה, כך שלמבקשת ייפסק גמול בסך של 5,000 ש"ח ואילו לב"כ המבקשת ייפסק שכר טרחה בסך של 15,000 ש"ח בתוספת מע"מ.
סוף דבר
לאחר שבחנתי את הסדר הפשרה, ולאור כל הטעמים שפורטו לעיל, מצאתי את הסדר הפשרה סביר, הוגן וראוי ועל כן הגעתי למסקנה כי יש לאשרו על כל רכיביו וחלקיו, למעט לעניין המלצת הצדדים על הגמול ושכר הטרחה למבקשת ובא כוחה.
הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה היא כאמור: "כל אדם מוגבל או נכה, לרבות אנשים המתניידים בכיסא גלגלים ו/או אנשים נמוכי קומה ו/או כבדי שמיעה ו/או כבדי ראיה ו/או בעלי נכות אחרת, שביקשו לעשות שימוש במי משירותי המשיבה אשר במי מסניפיה, אותן מפעילה המשיבה ברחבי ישראל ו/או אשר בבעלותה ו/או אשר בהחזקתה ו/או תחת שם המותג שלה".
אני מורה למשיבה על פרסום הודעה לציבור בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, בשני עיתונים יומיים בשפה העברית בעלי תפוצה רחבה, כאשר המשיבה היא שתישא בעלות פרסום המודעה.
המשיבה תשלם למבקשת גמול בסך של 5,000 ש"ח לבא כוחה שכר טרחה על סך של 15,000 ש"ח בתוספת מע"מ כנגד הוצאת חשבונית מס כחוק, וזאת בשני חלקים, בהתאם לקבוע בסעיף 12 להסדר הפשרה.
