בתוך כך עוסק הנוהל במסלולי השכר השונים כאשר החלק הרלוואנטי לענייננו נדון בחלק ה' לנוהל שכותרתו: "שכר הנאמן או מייצגו בעד הגשת תביעה" ואשר זו לשונו:
מקום בו נאמן פונה להגשת תביעה בערכאה חיצונית (וזאת מן הטעם שלא ניתן לידון בה בפני בית המשפט של חידלות פרעון במסגרת של בקשה של מתן הוראות) ימליץ מייצג הממונה על תשלום שכר טירחה מדורג ופרוגרסיבי שיחושב מתוך תקבולי תוצאות התביעה אשר יגיעו בפועל לקופה, ובהתאם למדרגות כדלקמן:
שיעור שכר טירחה של עד 10% מתוך הכספים שיתקבלו בפועל לקופה בפשרה, טרם הגשת התביעה (כולל במסגרת הליכי גישור).
וכך נקבע בפיסקה 43 להחלטתי:
כאמור, מדובר באישור של מתוה עיקרוני בלבד והתשלומים בפועל למנהלי העזבון ייעשו בהתאם לבקשה פרטנית לאישור סופי של תשלום שכר-טירחה, בה יפורטו כל הפעולות להן נדרשו מינהלי העזבון, בגינן הם עותרים לשכר המבוקש.
...
לאחר עיון בעמדות הצדדים שהוגשו על-ידם לאחר הדיון מיום 1.6.2020, ומבלי לגרוע מהנחיות הכונס הרשמי כפי שהן באות לידי ביטוי בנוהל, אני סבורה כי בנסיבות המקרה שבפני יש לאמץ את מתווה השכר שנקבע בעניין יוסיפוף, וזאת מהטעמים הבאים:
ראשית, אין חולק כי עסקינן בתיק חדלות פירעון חריג ורחב היקף המצריך עבודה מרובה מצד הנאמנים.
במצב דברים זה ולאור נסיבותיו החריגות של תיק זה, אני סבורה כי מתווה השכר שנקבע בעניין יוסיפוף, המאפשר תגמול בשיעור של 10% מכל סכום שייגבה בפועל בתיק ושאינו כלול בפעולות הנזכרות בנוהל הכונס, יש בו כדי לתגמל את בעלי התפקיד כך שיהיה להם תמריץ לסיים ההליכים במהרה וביעילות באופן שתואם את מאמצם.
בהקשר זה יוער כי אכן היה מקום כי בקשת הנאמנים תזכה אף בתמיכה מלאה של הממונה כפי שנקבע בעניין יוסיפוף, ברם, אני סבורה כי ניתן להסתפק בהסכמתו העקרונית של הממונה לפיה מדובר במקרה חריג המצדיק סטייה ממסלולי השכר הקבועים בתקנות השכר שכן אין בתקנות אלו כדי לתגמל את הנאמנים באופן הולם.
אשר על כן, אני סבורה כי יש לאמץ את מתווה השכר שנקבע בעניין יוסיפוף גם במקרה הנוכחי וכך אני מורה.
