לאור המחלוקת בין הצדדים לעניין הפלישה, מונה מומחה מטעם בימ"ש, מר אבו ריא אחמד מהדי (להלן: "המומחה") לצורך סימון גבול מדויק של מיגרש 33 וזאת על אף היתנגדות הנתבעים למינוי זה. המומחה מטעם בית המשפט ביקר במקום לשם עריכת הבדיקה ובחוות דעתו קבע, כי קיים קיר בטון בשני הצדדים של המיגרש, מצד המערבי והמזרחי, אשר חורגים לתוך המיגרש של התובע: נתבע 1 מחזיק בשטח של 32.30 מ"ר ממגרש התובע, ואילו הנתבע 2 - בשטח של 29.85 מ"ר ממגרש התובע (להלן: "שטחי הפלישה").
לעניין הטענה, כי גבולות המיגרש של התובע אינם סופיים לאור ההערה האמורה בתב"ע, לפיה לא מדדו את המיגרש 33, המומחה מטעם בית המשפט הסביר, כי יתכן ולא בוצעה אז מדידה פיזית, כי אם מדידה אוירית, וכי ייתכן כי יהיו שינויים קטנים בגבולות ובשטחים בזמן הכנת תכנית לצורכי רישום.
...
לאחר שבחנתי את טענות נתבע 1 ולאור המסקנות אליהם הגעתי כמפורט לעיל, מצאתי כי נסיבות העניין אינן מצדיקות הימנעות ממתן סעד של סילוק יד על אף קיומה של פלישה.
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה, כי דין התביעה להתקבל.
משכך, אני מורה לנתבעים לסלק את ידם מהנכס השייך לתובע הידוע כמגרש 33, גוש 22907, חלקות 110, 57, 33, ו- 29 (בחלק מהחלקות), בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ולהחזיר את החזקה ברצועת שטחי הפלישה לידי התובע כשהיא נקיה מכל מיטלטלין או מחוברים מכל סוג שהוא, השייכים להם, וזאת בתוך 60 יום מהיום.
