המומחה קבע כי מהחומר הרפואי המונח בפניו עולה כי התובע ניחבל הן בכתפו הימנית והן בצוארו, אולם קבע קשר סיבתי בין התאונה לבין הפגיעה בכתף ימין בלבד, כפי שהורה לו בית הדין לעשות, ולא קבע קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה בצואר לבין תאונת העבודה.
...
עיקר טענות הצדדים
לטענת התובע, יש לקבל את התביעה בדבר קיומו של קשר סיבתי בין התאונה לכתף שמאל על בסיס חוות דעתו של המומחה.
מנגד טען הנתבע, כי דין התביעה להידחות.
נוכח כל האמור, ומשקביעות המומחה הן קביעות רפואיות, הנסמכות על המסמכים הרפואיים שעמדו בפניו, בשים לב לתשתית העובדתית שהועברה לעיונו, והעומדות במבחן ההיגיון והסבירות – לא מצאתי הצדקה עובדתית או משפטית לסטות מחוות דעתו של המומחה הרפואי, ומשכך, דין התביעה לעניין הכרה בפגיעה בכתפו הימנית כפגיעה בעבודה - להתקבל.
בשולי הדברים ייאמר, כי אין בידי לקבל את טענת התובע, כפי שנטענה לראשונה בסיכומיו, לפיה יש לקבוע כי יש לייחס אף את הפגיעה בצוואר ובידו הימנית של התובע לתאונת העבודה, שכן סעדים אלה אינם נכללים בכתב התביעה.
סוף דבר
על בסיס חוות דעתו של המומחה הרפואי, התביעה מתקבלת, באופן שיוכר קשר סיבתי בין התאונה לבין הכאבים מהם סובל התובע בכתפו הימנית.