מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

קביעת קשר סיבתי בין פגיעות במרפק וכף יד לעבודת ניקיון

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2015 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעת עברה בדיקות הדמיה שונות, וביום 25.1.13 נבדקה ע"י ד"ר פלאח מאזן, מומחה לכירורגיה אורטופדית, אשר קבע בחוות דעת מפורטת כי היא סובלת משינויים נווניים בצואר, תיסמונת התעלה הקארפלית מימין ותסמונת מרפק טניס במרפק ימין.
בהתאם לחוות דעתו של ד"ר פלאח מאזן, קיים קשר סיבתי בין עבודתה של התובעת לבין הכאבים והמגבלות מהם היא סובלת.
התובעת פנתה לנתבע בתביעה לתשלום דמי פגיעה בגין פגיעתה ביד ימין ובצואר, אולם תביעתה נדחתה בהתאם למכתב מיום 19.3.12 (נספח לכתב התביעה), מהנימוקים הבאים: "על פי האמור בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, פגיעה בעבודה היא תאונת עבודה או מחלת מיקצוע. "תאונת עבודה" היא תאונה שארעה למבוטח תוך כדי ועקב עבודתו/ עסוקו במשלח ידו.
"מחלת מיקצוע" היא מחלה, שנקבעה כמחלת מיקצוע בתקנות, והמבוטח חלה בה עקב עבודתו/ עסוקו במשלח ידו.
עבודת החיתוך נעשתה באמצעות סכין ולטענתה "כל הזמן צריך לסובב את היד מהכתף ועד לאמה וכף היד וללחוץ חזק לחתוך את הבשר" (תצהיר עדות תובעת, סעיף 6).
לעומת האמור, העיד בעלה של התובעת, מר רביע מוחמד, עולה כי משך הזמן שנידרש לתובעת להכנת השניצלים הוא 6 שעות, בזו הלשון: "ש. כמה זמן בממוצע היה לוקח לה לחתוך ולנקות שניצל כולל דפיקה?
...
סיכומו של דבר, לאור הסתירות הרבות בנוגע ליסודות העובדתיים נשוא התביעה, לא הוכיחה התובעת תנועות חוזרות ונשנות בתדירות מספקת ומשכך, התביעה לפי תורת המיקרוטראומה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

תביעת התובעת נדחתה על ידי הנתבע, הן ביחס לגב והן ביחס לכפות הידיים, לאחר עיון במסמכים שהיו בידיו, בין היתר, מן הטעם שלא הוכחה לדעת פקידת התביעות, פגיעה בעבודה על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - החוק); ומן הטעם שאין המדובר במחלת מיקצוע ולא הוכח קיום ארועים תאונתיים זעירים תוך כדי עבודה אשר הביאו להתפתחות המחלה, ולא הוכח קיום קשר סיבתי בין העבודה למחלה, כי המחלה התפתחה על רקע תחלואה טבעית שאינה קשורה בתנאי העבודה.
בתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954, פורטו מחלות המיקצוע הנוגעות לענייננו: בפריט 26 לחלק א' לתוספת, נקבע כי: דלקת של גידים ותיקיהם או דלקת במקומות חיבור שרירים לעצמות בכף היד או במרפק, נידרשת עבודה המחייבת תנועות חד גווניות של האצבעות, או של כף היד או המרפק - לפי העניין.
קצב תנועתיות כפות הידיים הייתה משתנה בהתאם לצורך, ואין פעולת הרמת קופסת גבינה דומה בתנועתיות להרמת סיר דייסה השוקל כ-7 ק"ג או לפעולת שטיפת כלים וניקיון העגלה.
אנו סבורים, כי על בסיס עדות התובעת ומהתרשמותנו מפרקי הזמן שהוקדשו לחיתוך ירקות, יש מקום לקבוע כי עניינה של התובעת יועבר למומחה רפואי, לבחינת הקשר הסיבתי הרפואי, בין עבודת התובעת בחיתוך ירקות, לבין מחלת ה-CTS ממנה היא סובלת בכפות ידיה.
...
התביעה להכרה במחלת הגב ממנה סובלת התובעת על פי תורת מיקרוטראומה - נדחית בזאת.
אנו סבורים, כי על בסיס עדות התובעת ומהתרשמותנו מפרקי הזמן שהוקדשו לחיתוך ירקות, יש מקום לקבוע כי עניינה של התובעת יועבר למומחה רפואי, לבחינת הקשר הסיבתי הרפואי, בין עבודת התובעת בחיתוך ירקות, לבין מחלת ה-CTS ממנה היא סובלת בכפות ידיה.
סוף דבר - התביעה להכרה בפגיעה בגבה של התובעת - נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד טוען התובע כי עבד באופן ממושך עם כלים רוטטים ואופי עבודתו הוא כזה שנידרש ממנו להפעיל לחץ על שני מרפקיו ושורש כפות ידיו, תוך כדי תנועות חוזרות ונישנות של האצבעות.
משכך, וכיוון שאין לתובע רקע תחלואתי בכפות ידיו, יש לקבוע כי מיתקיים קשר סיבתי בין עבודתו לפגימה ממנה הוא סובל.
בעב"ל 57714-11-12 המל"ל נ' אסתר נח, פס"ד מיום 22.12.14, קבע כבוד השופט איטח כי - על מנת לבסס את עילת המקרוטראומה יש להוכיח שלושה יסודות: הראשון, תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות; השני, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני.
בתצהירו פירט התובע כי במסגרת עבודתו עבד עם מכשירים כבדים ורוטטים וביניהם פטיש חולץ, פטיש אוויר שונים, מכשיר רוטט לפתיחת גלגלים ומכשיר רוטט לניקוי.
...
כאשר נשאל התובע מהי הפעולה שדורשת הפעלת לחץ על המרפקים ועל כפות הידיים תוך כדי תנועות של האצבעות, השיב התובע: "פותח סוגר ומרים". לא מצאנו בתשובתו זו משום הסבר לתנועה המסוימת, שלטענתו חוזרת על עצמה, אותה יש לבודד מתוך מגוון פעולותיו במוסך.
גם עבודה עם כלים רוטטים משך 4-5 שעות ביום, כאשר מדובר בכלים שונים, ובפעולות שונות המבוצעות עם אותם כלים, בהתאם לאופי ולסוג העבודה הנדרשת, לפרקי זמן שונים ולא מוגדרים, אין בה, לטעמנו, כדי לענות על דרישת הפסיקה להוכחת תנועות חוזרות ונשנות, כאשר כאמור אף לא הוכח בפנינו מהי הפעולה שחזרה על עצמה תוך כדי הפעלת הכלים הרוטטים השונים, בהם השתמש התובע.
לאור האמור לעיל ובהעדר תשתית עובדתית כנדרש על פי תורת המיקרוטראומה וכאשר לא מצאנו כי הוכחו לפנינו תנועות חד גווניות של האצבעות וכף היד הדרושות להנחת התשתית העובדתית הנדרשת בתוספת השנייה לתקנות על מנת לבסס מחלת מקצוע, באופן המצדיק מינוי מומחה רפואי או על מנת לבסס תשתית עובדתית לקיומה של מיקרוטראומה, דין התביעה להידחות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

"יש בעבודתה מאמצים רבים לגידים בשורש כף היד ובשרירים שמתחברים לשני האפיקונדילים במרפק. ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קשר סיבתי בין העבודה לדלקת הגידים המיישרים בשורש כף היד ולאפיקונדיליטיס במרפק. אין בעבודה גרימת נזקים באיזור התעלה הקוביטאלית במרפק ולכן לא ניתן לקבוע קשר סיבתי בין העבודה לתיסמונת הלכידה של העצב האולינארי." ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הנה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו האם בעקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויה של התובעת עקב עבודתה נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה לליקוי (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
האם תסכים כי בסיכום המאמר בעמוד 535 נכתב כי אפיקונדיליטיס מדיאלית ולטארלית בקרב עובדי עבודת כפיים כרוכה בעבודה עם מכשירים שמשקלם מעל 1 ק"ג, משקלות העולים מעל 20 ק"ג, לפחות 10 פעמים ביום ותנועות חוזרות של היד והזרוע מעל שעתיים ביום כאשר זרועות מורמות בקדמת הגוף ועבודה עם כלים רוטטים מעל שעתיים ליום קיים קשר סיבתי רפואי בין העבודה למחלה? "המאמר של Rijn מצא קשר סיבתי בין מרפק טניס לעבודה עם כלים שמשקלם מעל 1 ק"ג ונשיאת משאות מעל 20 ק"ג. המאמר לא שולל שימצא קשר סיבתי גם בעבודות אחרות. המאמר לא בדק כלל מידע על עובדות ניקיון. נשיאה של דליים במשקל 10 ק"ג ע"י נשים יכולה להיות משמעותית לא פחות מנשיאה של 20 ק"ג ע"י גברים. העומס שעובר בסחיטות סמרטוט ריצפה יכול להיות דומה לעומס שבאחזקת כלי ששוקל 1 ק"ג." האם תסכים כי עבודת התובעת אינה כוללת את מלוא הקריטריונים המפורטים בשאלה הקודמת (במאמר Association Between Work Related Factors And Specific Disorders At The Elbow)? (המומחה מפנה לתשובה הקודמת) מצ"ב לעיונך מאמרLateral And Medial Epicodylitis : Role Of Occupational Best Practice & Research Clinical Rheumatology Factors אשר פורסם בחברת 25 על ידי Rahman Shiri וחבריה בעמודים 43 עד 57.
...
האם תסכים כי לא התקיימו נתונים הפורטים במאמר בעבודתה של התובעת? "המאמר של Shiri מציין אכן שעבודה שמעבירה עומסים גבוהים וחוזרים לאפיקונדיל הלטראלי גורמת למרפק טניס. עבודתה של התובעת כפי שתוארה עונה לדעתי על הגדרות אלה. המאמר מציין כי אין אחידות בספרות לגבי הכרה בקשר כזה ומזכיר מאמרים רבים שמצאו קשר סיבתי בין מחלה זו לעבודה מנואלית מאומצת." בעמוד 47 למאמר Lateral and medial epicodylitis : role of occupational factors נרשם (תרגום חופשי): "ישנם רק מחקרים אורכיים בודדים העוסקים באטיולוגיה של אפיקונדיליטיס. מרב המידה שברשותנו על גורמי סיכון לאפיקונדיליטיס נלקח מ- Cross sectional studies. הקשר בין עומס פיזי ואפיקונדיליטיס מבוסס על Cross sectional studies איננו מראה קשר סיבתי" האם תסכים למסקנה זאת? "אמירה זו אכן קיימת במאמר. עם זאת הוא מציין בצדק באותו עמוד כי יש מאמרים שמצאו קשר סיבתי בין עבודות מנואליות מאומצות למחלה זו. (מאמרים 11, 14, 16, 40, 43 ברשימת הספרות שהוא מביא). יש לכן לשקול כל מקרה לגופו." האם קיימת בידך ספרות רפואית אורתופדית ו/או תעסוקתית המוכיחה קשר סיבתי רפואי בסבירות מעל 50% בין תנועות חוזרות ונשנות בגפיים עליונות בדומה לעבודתה של התובעת והתפתחות של דלקת במיישר כף היד ומרפק טניס וגולף? במידה וקיים נא צרף את הפרסום ו/או המאמר הרפואי לתשובתך עם הכוונה לפסקה הרלוונטית.
"איני חושב שתנועות חוזרות בידיים, כשלעצמן, יגרמו למחלותיה של התובעת. לעומת זאת, עומסים חוזרים והעברת כוחות בשרירים הרלוונטיים כן תורמים למחלותיה, כפי שמצויין גם בשני המאמרים של Shiri ו Rijn ובמאמרים שמצורפים לרשימת הספרות שלהם." טענות הצדדים טענות התובעת: לטענת התובעת, המומחה קבע קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת לדלקת בגידים המיישרים את כף היד ולאבחנה בדבר מרפק טניס ומרפק גולף מהם סובלת התובעת, ועל כן יש לקבל את התביעה.
הכרעה: לאחר שעיינתי בחוות דעתו של המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה ובחנתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.
התביעה מתקבלת.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

למען שלמות התמונה יצויין כי תביעה שהגישה התובעת לפגיעה במרפק וכף יד ימין כפגיעה בעבודה מכוח תורת המקרוטראומה בשל אותה עבודה מושא פסק הדין, הוכרה.
התובעת נדרשה לדאוג לניקיון מסביב למכונה באמצעות לחיצה על אקדח האויר ונשיפת אויר מהמכונה ולאחר מכן איסוף השקיות המיותרות.
עד הנתבע אישר את נסיבות תנאי עבודתה של התובעת ובהודעתו לחוקר הנתבע (נ/6) אישר כי יש קשר בין פגיעתה לעבודה במפעל, משמדובר בעבודה עם ידיים בתנועות חוזרות ונישנות ומונוטוניות.
עוד נקבע, כי – "יסודותיה של הפגיעה הזעירה המרכיבה את המקרוטראומה, כשמדובר בפגיעה בכתף וביד ימין כבמקרה שלפנינו, בדומה ליסודותיה של התאונה בעבודה הנם שניים, דהיינו - הארוע החצוני של תנועה חוזרת ונשנית המתבצעת עקב העבודה, והנזק הבלתי הדיר הנגרם בעטיה של כל תנועה שכזאת. לאור האמור יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה" [עב"ל 1012/00 אלי שבח נ' המוסד לביטוח לאומי, (מיום 28.7.2002)].
"כלומר, במקרים בהם קיים קשר סיבתי בין הפגיעה בעבודה לבין פגיעות "זעירות, חוזרות ונישנות" בעבודה משך זמן רב, הוכרה האפשרות להוכיח פגיעה בעבודה על דרך של מקרוטראומה".
...
מסקנה זו נלמדת על דרך הקל וחומר מפסיקתו של בית הדין הארצי בעב"ל (ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי נ' אסתר נוח (22.12.2014) בו נקבע כי לא ניתן למצוא רצף של פעולות כיפוף ויישור הגב בנסיבות בהן המבוטחת התכופפה בין 48 ל- 60 פעם ביום עבודה, וכך נקבע - "במקרה הנוכחי גם אם ניתן "לבודד" פעולות דומות במהותן של כיפוף ויישור הגב וגם אם נניח כי כולן פעלו על מקום מוגדר, חרף השונות של פעולות אלה – לטעמינו לא הוכחה התדירות הנדרשת לשם עילת המיקרוטראומה.
לאור כל האמור, משעבודת התובעת הייתה עבודה מגוונת ומשלא הוכחה סדרת פגיעות זעירות ומוגדרות, דומות במהותן, החוזרות ונשנות אין ספור פעמים על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע – לא הונחה תשתית עובדתית ליישום תורת המיקרוטראומה.
סוף דבר – התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו