עוד טוען התובע כי עבד באופן ממושך עם כלים רוטטים ואופי עבודתו הוא כזה שנידרש ממנו להפעיל לחץ על שני מרפקיו ושורש כפות ידיו, תוך כדי תנועות חוזרות ונישנות של האצבעות.
משכך, וכיוון שאין לתובע רקע תחלואתי בכפות ידיו, יש לקבוע כי מיתקיים קשר סיבתי בין עבודתו לפגימה ממנה הוא סובל.
בעב"ל 57714-11-12 המל"ל נ' אסתר נח, פס"ד מיום 22.12.14, קבע כבוד השופט איטח כי -
על מנת לבסס את עילת המקרוטראומה יש להוכיח שלושה יסודות: הראשון, תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות; השני, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני.
בתצהירו פירט התובע כי במסגרת עבודתו עבד עם מכשירים כבדים ורוטטים וביניהם פטיש חולץ, פטיש אוויר שונים, מכשיר רוטט לפתיחת גלגלים ומכשיר רוטט לניקוי.
...
כאשר נשאל התובע מהי הפעולה שדורשת הפעלת לחץ על המרפקים ועל כפות הידיים תוך כדי תנועות של האצבעות, השיב התובע: "פותח סוגר ומרים". לא מצאנו בתשובתו זו משום הסבר לתנועה המסוימת, שלטענתו חוזרת על עצמה, אותה יש לבודד מתוך מגוון פעולותיו במוסך.
גם עבודה עם כלים רוטטים משך 4-5 שעות ביום, כאשר מדובר בכלים שונים, ובפעולות שונות המבוצעות עם אותם כלים, בהתאם לאופי ולסוג העבודה הנדרשת, לפרקי זמן שונים ולא מוגדרים, אין בה, לטעמנו, כדי לענות על דרישת הפסיקה להוכחת תנועות חוזרות ונשנות, כאשר כאמור אף לא הוכח בפנינו מהי הפעולה שחזרה על עצמה תוך כדי הפעלת הכלים הרוטטים השונים, בהם השתמש התובע.
לאור האמור לעיל ובהעדר תשתית עובדתית כנדרש על פי תורת המיקרוטראומה וכאשר לא מצאנו כי הוכחו לפנינו תנועות חד גווניות של האצבעות וכף היד הדרושות להנחת התשתית העובדתית הנדרשת בתוספת השנייה לתקנות על מנת לבסס מחלת מקצוע, באופן המצדיק מינוי מומחה רפואי או על מנת לבסס תשתית עובדתית לקיומה של מיקרוטראומה, דין התביעה להידחות.
