מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

קביעת קיומו של חוזה לתקופה קצובה בתביעות הדדיות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נתבע גם חיוב הארנונה לתקופה זו בסך 13,328 ₪ בצרוף מע"מ. כתב התביעה כולל רכיבים נוספים כגון חוב חשמל בסך 459 ₪ ונזק למושכר בסך 2,682 ₪ בתוספת מע"מ. בנוסף טוענת התובעת שנסתבר לה שחייבה את הנתבעים בחיוב ארנונה חסר בגין חלקם בחיוב הכולל שנשלח על ידי הרשות המקומית, בסך 21,212 ₪ בצרוף מע"מ וזאת למשך תקופת השכירות.
הטענה נסמכת על סעיף 19 לחוק השכירות והשאילה הנ"ל, כנוסחו במועדים הרלוואנטיים, שבו נקבע כי משהמשיכו הצדדים לקיים שכירות לאחר תום התקופה שהוסכם עליה בלי לקבוע תקופה חדשה, רשאי כל צד לסיים את השכירות ע"י מתן הודעה והשכירות תסתיים כעבור שלושה חודשים או בתום תקופה קצובה, וזאת באין כוונה אחרת המשתמעת מההסכם (הוראה שתוקנה בשנת 2017 ל- "זמן סביר מראש").
לאחר שבחנתי את הדברים, סבורני שיש להפעיל בנסיבות את הפצוי המוסכם הקבוע בסעיף 15.5 להסכם ולא את הסייפא לנספח להסכם, שכן, אין חולק כי הנתבעים לא הודיעו על הפסקה חד צדדית של ההסכם, אלא השלימו את כל תקופת השכירות האחרונה והתמהמהו בפנוי כפי שקבעתי לעיל.
בנוסף, מצאתי לדחות את הטענות ההדדיות בנוגע לאופן תחשיב חיובי הארנונה, הן בתביעה העיקרית והן בתביעה שכנגד.
...
סוף דבר אשר על כן, הנתבעים יישאו בעלויות כדלקמן: 28,250 ₪ בצירוף מע"מ (33,052 ₪) בגין דמי שכירות מיום 15.6.16 עד 31.8.16; תשלום פיצוי בגין איחור בפינוי של 16 ימים לפי תעריף כפל שכירות בסך של 6,026 ₪ בצירוף מע"מ (7,050 ₪); 6,619 ₪ בגין ארנונה לתקופת ההחזקה במושכר; 472 ₪ בגין תיקונים במושכר; 459 ₪ בגין חשבון חשמל; מהסכום האמור יופחת סך של 8,000 ₪ בגין חיובים יתר של הנתבעים בשנת השכירות הראשונה.
בהתאם לכך, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך כולל של 39,652 ₪ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, מיום 15.6.16 ועד מועד התשלום בפועל.
בנוסף, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת את הוצאותיה בגין האגרות, וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 7,500 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

בין היתר נקבע בהסכם: "הגענו להסכמה לסילוק התביעות וכל טענה הדדית, לפיה, יינתן פסק דין כנגד הנתבעים ביחד ולחוד, על סך 130 אלף ₪ .... הנתבעים יהיו רשאים לרכוש מהתובעת מוצרים בין בעבורם ובין בעבור לקוחותיהם, לרבות על ידי שיווק, ואז יהיו זכאים ככל וישווקו לצדדים שלישיים, לעמלה בשיעור 8% פלוס מע"מ ויקבלו תשלום עבור העמלות ללא קזוז מפסק הדין, תוך ביצוע היתחשבנות הדדית כל חודש". כמה חודשים לאחר מכן, הגישו התובעים, הפעם בבית משפט השלום בתל אביב (תיק מס' 15671-12-17), תביעה לביטול הסכם הפשרה שהושג בין הצדדים וקיבל תוקף של פסק דין, בטענה כי הנתבעת הפרה את הסכם הפשרה הפרה יסודית שמחייבת את ביטולו, שעה שלא אפשרה לתובעים לשווק את מוצריה.
בכתב התביעה נטען, בין היתר, כי התובעים זכאים לפיצויים לפי חוק חוזה סוכנות (סוכן מסחרי וספק), תשע"ב - 2012 בגין הפרת חובת תום הלב והנאמנות, הבאה לידי ביטוי בהפרת הסעיף שמקנה לתובעים בלעדיות בשיווק והפצת מוצרי הנתבעת (לפי סעיף 3 לחוק הסוכנים), סיום ההיתקשרות מבלי למסור לתובעים הודעה מוקדמת כדין, הואיל ומדובר בחוזה לתקופה בלתי קצובה המחייב מתן הודעה מוקדמת של 3 חודשים מראש, ופצוי בשל סיום הסכם ההיתקשרות (לפי סעיף 5 לחוק הסוכנים).
לטענת הנתבעת, התובעים מתנהלים בחוסר תום לב ועושים שימוש לרעה בהליכי משפט והם ממשיכים להגיש תביעות כנגד הנתבעת חרף קיום הסדר חוב בין הצדדים, ולכן, יש לחייבם בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת המרובות הצפויות בהליך זה במיוחד, לאור סכויי התביעה הקלושים.
...
לאחר ששקלתי את טענותיהם של הצדדים ובחנתי את כלל נסיבות העניין, שוכנעתי כי דין הבקשה להתקבל ומצאתי לחייב את התובעים בהפקדת ערובה אשר תשלומה יהווה תנאי להמשך ההליכים בתיק.
במסגרת הדיון בבקשה, ולאחר שהנתבעת נאלצה להגיש תגובה לבקשה ולהתייצב לדיון, הגיעו הצדדים להסכם לפיו לסילוק סופי של טענת הפרעתי ולצורכי פשרה, ישלמו התובעים סכום של 97,000 ₪, בתשלומים שסוכמו בין הצדדים ותועדו בפרוטוקול הדיון.
לאור כלל הנסיבות, השתלשלות ההליכים בין הצדדים, אי תשלום החוב הפסוק, העובדה כי מלכתחילה בחר התובע לנהל את עסקיו תחת שמה המסחרי של התובעת 2 ובשים לב לסכום התביעה, אני מורה על חיוב התובעים בהפקדת ערובה בסכום של 15,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אין בקיומו של סעיף 10 להסכם העבודה כדי להכשיר הפרה של הסכם העבודה שהרי הסעיף שולל באופן קטגורי את זכות העובד לתבוע פיצויים בגין נזקיו ושולל את זכות הגישה לערכאות.
בפסק הדין בדב"ע (ארצי) מט/123 -3 בנימין פנקס נ' ישקר בע"מ נהריה (1990) (להלן: "ענין פנקס"), היתייחס בית הדין הארצי לעבודה למהותו של חוזה עבודה לתקופה קצובה, בזו הלשון: "חוזה עבודה אישי יכול ויהיה לתקופה בלתי קצובה, מבלי שנקבע מועד לסיומו, ויכול ויהא לתקופה קצובה, בקביעת מועד לסיומו.
יש וחוזה כאמור כולל הוראה המרשה לצד לחוזה לסיימו בכל עת לפני תום תקופתו ומבלי להפר את החוזה, אך יש והחוזה אינו כולל הוראה כאמור, ואזי "בחוזים לתקופה קצובה ניתן פיצוי מלא בגין ההפרה. חישוב הפצוי מבוסס על ההפסד שניגרם לצד המקיים על ידי הצד המפר, דהיינו שכר ונלווים, בנכוי הסכום (לרבות הנילווים) שהשתכר העובד באותה תקופה, או שיכול היה להישתכר, בשקידה סבירה" (דב"ע מח/3-22, מח/3-27, טלמון אלקטרוניקה בע"מ - יפה, פד"ע כ',112,107)".
הסעיף הדדי, ומאפשר לשני הצדדים לסיים את החוזה על ידי התראה בכתב מראש.
...
הצדדים חלוקים באשר לתפקיד שהוצע לתובע ולסיכום בין הצדדים.
הטענות בהקשר זה נדחות.
סיכום לאור כל האמור, נדחית התביעה, פרט לרכיב החזר אש"ל והחזר הוצאות נסיעה לארה"ב. הנתבעת תשלם לתובע 3,400 ₪.
בנסיבות העניין לא מצאנו מקום לחייב את התובע בהוצאות.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאור האמור, טענו המבקשים כי המשיבה פעלה תוך הטעייה אסורה, אי גילוי והטעייה בפרסומת בנגוד לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א – 1981; ניהלה משא ומתן בחוסר תום לב בנגוד לסעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג -1973 (להלן: "חוק החוזים"); קיימה חוזה בחוסר תום לב בנגוד לסעיף 39 לחוק החוזים; הפרה חוזה; הציבה תנאי מקפח בחוזה אחיד, עוולה ברשלנות, ועשתה עושר ולא במשפט.
לטענת המשיבה, החלטתה האמורה נעשתה לפנים משורת הדין, הואיל ולדידה העלאת תעריפי החבילות נשוא בקשת האישור, שהן חבילות לתקופה בלתי קצובה - חוקית, אפשרית ומותרת על פי תנאי רישיון התיקשורת שלה ועל פי הוראות ההסכם הכלליות החלות בינה לבין לקוחותיה וזאת בכפוף למתן הודעה סבירה, מראש ובכתב ללקוחותיה, כפי שנעשה על ידה.
על רקע הדברים האמורים, ומתוך הבנה הדדית כי התובענה השיגה את מטרתה במלואה ומיצתה את עצמה, משהמשיבה תיקנה את הטעון תיקון לפי הנטען בבקשת האישור, הגיעו הצדדים להסכמות, כפי שיפורטו להלן, המייתרות את המשך ניהול ההליך המשפטי.
) (ד)(1) אישר בית המשפט את הסתלקותם של כל המבקשים או כל באי הכוח המייצגים מבקשה לאישור או שבית המשפט מצא שנבצר מהם להמשיך בתפקידם בבקשה לאישור, רשאי בית המשפט לקבוע כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג במקומם, לפי הענין, בתוך תקופה שיקבע, וכן רשאי בית המשפט להורות על פירסום הודעה על כך, והכל אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין ובהיתחשב בשלב שבו מצוי הדיון בבקשה לאישור; בהודעה יצוין האמור בפיסקה (4).
במקרה דנן, מצאתי קיומם של הטעמים המיוחדים בכך שמדובר בבקשת הסתלקות אשר הוגשה בחלוף פחות מחודש ממועד הגשת הבקשה לאישור ועוד טרם היתקיים ולו דיון אחד בפני בית המשפט ושעה שהמשיבה הסכימה לחזור בה מכוונתה להעלות את התעריף עוד קודם העלאת התעריף בפועל - קרי עוד טרם נגרם נזק בפועל לקהל לקוחותיה.
...
סוף דבר: אני נותנת לבקשת ההסתלקות, על כל סעיפיה וחלקיה, תוקף של פסק דין.
כל התחייבויות הצדדים, כפי שאלו פורטו בבקשת ההסתלקות, מהוות חלק בלתי נפרד מפסק דין זה. בהתאמה תשלם המשיבה למבקשים סך של 16,250 ₪ (לשניהם יחד) וכן תשלם לבאי כוח המבקשים שכר טרחה בסך 48,750 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.
אני מורה בזאת על דחיית תביעתם האישית של המבקשים ועל מחיקת בקשת האישור.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נפקות סיום הסכם ההעסקה קודם למועד שנקבע בו בהליך מט/3-123 (ארצי) בנימין פנקס - ישקר בע"מ נהריה, כא(1) 343 (1990)‏‏ נקבע: "7. חוזה עבודה אישי יכול ויהיה לתקופה בלתי קצובה, מבלי שנקבע מועד לסיומו, ויכול ויהא לתקופה קצובה, בקביעת מועד לסיומו. משמדובר "בעובד לפרק זמן בלתי קצוב עולה, וזהו הדין בישראל, להבדיל מהדין דהיום במדינות אחרות, שהמעביד רשאי לפטרו בכל עת, אף ללא סיבה" (דב"ע לו/33- 3[1], בע' 52 ), וזאת "תוך מתן הודעה מוקדמת כקבוע בחוזה או כמתחייב מהנוהג" (דב"ע מב/49- 3[2], בע' 89).
כאשר היחסים החוזיים אינם לתקופה קצובה, רשאי כל צד לחוזה העבודה "להביאם לידי סיים בהודעה מוקדמת של חודש אחד, וכלל אין מקום לדבר על פיצויים בגין תקופה ארוכה, כפי שתבעו" (דב"ע מב/18- 3[3], בע' 103 ).
אך יש והחוזה אינו כולל הוראה כאמור, ואז "בחוזים לתקופה קצובה ניתן פיצוי מלא בגין ההפרה. חישוב הפצוי מבוסס על ההפסד שניגרם לצד המקיים על-ידי הצד המפר, דהיינו שכר ונלווים, בנכוי הסכום (לרבות הנלווים) שהשתכר העובד באותה תקופה, או שיכול היה להישתכר, בשקידה סבירה" (דב"ע מח/22-3, [4] בע' 112 ).
כל לספק בעיניין זה יטה, אפוא, את הכף לכיוון היותו של חוזה העבודה חוזה לתקופה בלתי קצובה.
הסכם העסקתו קובע הודעה מוקדמת הדדית בת 30 ימים.
...
סוף דבר: התביעה העיקרית של מר פלד מתקבלת באופן חלקי כמפורט בסעיף 125 לעיל.
מעבר לכך, בנסיבות העניין מצאנו כי התגלעה בין הצדדים מחלוקת כנה ועל כן לא מצאנו לחייב את האיגוד בתשלום פיצויי הלנה ביחס לרכיבים הרלוונטיים.
באשר להוצאות התביעה העיקרית – מצאנו לקבוע כי כל צד יישא בהוצאותיו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו