קביעת פיצויי הלנת שכר מתוך השכר ברוטו או נטו

משמעות מתן פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה כנגד הנתבעת 2 והנתבע 3: משקבענו כי יש לראות בנתבעת 1, מעסיקתו של התובע, כמי שאחראית על הסיכום לתשלום שכר בסך 24,000 ₪ נטו וזכויות נוספות כפי שאלו מצאו ביטוי בשני ההסכמים שנערכו, אנו קובעים כי הנתבעת 1 חבה לתובע גם את השכר ואת מענק העלייה שהיה על הנתבעת 2 לשלם לו, בהתאם לפסק הדין שניתן ביום 7.11.21.

סעיף 14 לחוק התרופות קובע כי "אין המפר חייב בפיצויים לפי סעיפים 10, 12 ו– 13 בעד נזק שהנפגע יכול היה, באמצעים סבירים, למנוע או להקטין". משמעות שילוב עקרונות אלה היא כי "משנקבע כי הופר הסכם עבודה לתקופה קצובה, הפצוי בגין הפרה זו מבוסס ככלל "על ההפסד שניגרם לצד המקיים על ידי הצד המפר, דהיינו שכר ונלווים, בנכוי הסכום (לרבות הנלווים) שהשתכר העובד באותה תקופה, או שיכול היה להישתכר, בשקידה סבירה" (מתוך ענין אבישר, פיסקה 37 וההפניות שם).

פצויי הלנת שכר – 20,000 ₪.

בפסק דינו של ביה"ד הארצי בעיניין יונתן גב שצוטט לעיל, נקבע כי לא ניתן לפסוק סכומים בערכי נטו ויש לקבוע מהם סכומי הברוטו שהיה על הנתבעת לשלם "בזמן אמת". בנסיבות אלו אנו נותנים פסק דין חלקי בשלב זה, בו פורטו הסכומים לעיל, ומורים לב"כ הצדדים להודיע, עד יום 10.5.23, אם בכוונתם להגיש חוו"ד של רו"ח מוסכם בעיניין סכומי הברוטו או שהם מבקשים שביה"ד ימנה מומחה מטעמו בעיניין זה. ככל שלא תוגש הודעה מוסכמת – יגיש ב"כ התובע טענות בעיניין זה (או חוו"ד מטעמו, כאמור) עד אותו מועד.

...

המחלוקת בין הצדדים נטושה אודות השאלות הבאות: האם נכונה טענת התובע כי השכר שסוכם איתו עמד על 24,000 ₪ נטו וכי הוא פוצל לבקשת הנתבעת 1 באופן שלבקשתה הסכים התובע שחלק מהשכר האמור ישולם ע"י הנתבעת 2; מי מהצדדים הפר את הסכם ההעסקה והאם התובע זכאי למלוא השכר שההסכמים מקנים לו בקיזוז השכר שקיבל בפועל באותה תקופה; העובדות הצריכות לעניין: לאחר ששמענו את הצדדים, את באי כוחם, עיינו בתצהירים על נספחיהם, בכתבי הטענות ובסיכומים, אנו מכריעים כדלקמן: התובע עבד כשחקן כדורגל בנתבעת 1 בעונת המשחקים 2018-2019 (אם כי הצדדים התכוונו מלכתחילה כי הוא ישחק גם בעונה 2019-2020).

בנסיבות אלו אנו מקבלים את גרסת התובע כי היתה לו קרן פנסיה/פוליסה מתאימה כשהחל לעבוד בנתבעת 1.

בנסיבות אלו אנו סבורים כי יש לחייב את הנתבעת 1 בתשלום הלנת שכר בסך 20,000 ₪.

לסיכום – הסכומים הבאים הם הסכומים שמצאנו כי הנתבעת 1 היתה צריכה לשלם לתובע (חלקם בערכי נטו).

ראשית, כפי שנקבע בעיניין יונתן גב שכר נטו משמעותו גילום השכר כך שהסכום ברוטו הוא הסכום שכולל את המס שהמעסיק אמור לשאת בו על מנת שהסכום נטו לאחר ניכוי המס (בו נושא המעסיק במלואו) יעמוד על שכר בסיס נטו כפי שסוכם.

שלישית, בתלוש לדוגמה בוצע ניכוי חלק העובד לקרן הפנסיה ולקרן הישתלמות מתוך סכום הברוטו ואילו במקרה שלפנינו ממילא נקבע שעל הנתבעת לשאת בהפרשות העובד מעבר לסכום הנטו ששולם לידיו.

פצויי הלנת שכר סעיף 18 לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958 (להלן- חוק הגנת השכר) קובע כי: "בית דין איזורי רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעביד לא הייתה שליטה עליה או עקב חילוקי דיעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש לדעת בית הדין האיזורי, בלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו". מקובל לראות בפצוי הלנה "סנקציה מעין עונשית" ואף "סנקציה דראקונית", "כדור שלג" ו"פיצויים in terrorem".

...

לסיכום, על הנתבעת לשלם לתובע את חלקו בהפרשות לרכיב תגמולים (6.6%) ואת חלקו בהפרשות לקרן השתלמות (2.5%).

בכל הנוגע לשכר חודש 11/2019 לא שוכנעתי שיש לחייב בפיצויי הלנה.

סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק דין זה ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (6.1.2020) ועד התשלום המלא בפועל את הסכומים הבאים: פיצוי בגין היעדר הפרשות חלק העובד לפנסיה ולקרן השתלמות בסך 3,909 ₪.

עוד חלקו הצדדים בסוגיית שכרו של התובע וזכויותיו הסוציאליות (הפרישי שכר (11,000 ₪); השבת הפחתת שכר (22,000 ₪ נטו או 27,000 ₪ ברוטו); החזר הוצאות (2,979 ₪); דמי הבראה (7,938 ₪); פדיון חופשה (29,960) ₪); הפרשות לפנסיה (53,721 ₪); השבת נכויים משכר התובע (23,080 ₪ נטו); פצויי הלנת שכר (15,000 ₪).

לטענת הנתבעת 3, על פי ההסכם, המיזם המשותף אמור היה להיות מנוהל על ידי הנתבעת 2 מתוך מחלקה שתוקם בנתבעת 3 ותפעל כמרכז רווח עצמאי וחלוקת רווחים/הפסדים שווה, 50% לכל אחת מהצדדים ובהתאם נקבע כי התובע ומר נויברג ימשיכו לעבוד בשנת הפעילות הראשונה בנתבעת 2, לאחר מכן יפוטרו, ישולמו להם מלוא פצויי הפיטורים והם יועסקו מחדש על ידי הנתבעת 3.

קובעות תקופת היתיישנות להגשת תביעה לפצוי הלנת שכר בחלוף 60 ימים (אשר בית הדין רשאי להאריך ל-90 ימים) ממועד ביצוע התשלום ועד שנה כאשר לא בוצע התשלום.

...

אחרית דבר על יסוד כל האמור תשלם הנתבעת 2 לתובע כדלקמן: פיצויי פיטורים בסך של 54,707.75 ₪.

יתר התביעות כנגד הנתבעת 2 – נדחות.

יתר התביעות כנגד הנתבעת 3 – נדחות.

אשר לשכר הקובע – לטענת התובע שכרו הקובע הנו 9,000 ₪ נטו עבור משרה מלאה, שהנם 9,666.5 ₪ ברוטו.

מדו"ח האיתוראן עולה כי היו 25 ימי עבודה, כאשר בשלושה מתוכם מנוע המשאית הופעל לזמן קצר (1.39, 2.19 ו- 0.41 שעות), חלקו הגדול של זמן זה בעת עמידת המשאית.

התביעה לפצויי הלנת שכר חודש 2.2019 התובע תבע פצויי הלנה בגין משכורת חודש 2.2019 ששולמה לו ביום 18.3.2019.

...

עד הנתבעת, שגם התובע אישר כי הוא זה שמוציא את תלושי השכר כלל לא נחקר בעניין זה. אשר על כן, התביעה ברכיב זה נדחית.

סיכום לסיכום, תביעת התובע מתקבלת בחלקה.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 9,000 ₪ שישולמו תוך 30 יום מקבלת פסק הדין שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.

טרם בחינת זכאותו של התובע לזכויות השונות, יש לציין שעל פי הפסיקה, הכלל הוא שאין לפסוק לעובדים סכומים בערכי נטו (ע"ע (ארצי) 3393-02-17 גב - ג.מ. מעיין אלפיים (07) בע"מ (24.06.2018)): "דרך המלך בנקיבת שכר עבודה היא בסכום 'ברוטו', אך הצדדים רשאים לקבוע כי העובד יקבל לידיו תשלום 'נטו'; אשר לדרך מימוש הסכם בערכי נטו בערכאות שיפוטיות, היינו האם התביעה יכולה להיות מוגשת בערכי נטו או שמא נידרש להגישה בערכי ברוטו. נקודת המוצא היא כי פיצוי ממוני ראוי שייפסק בערכי ברוטו. למצער בתובענות בהן גובה השכר החודשי גבוה ולכן יש משמעות מעשית משמעותית לנטל המס, ככלל אין מקום להושיט סעד שפוטי בערכי נטו" התובע לא הציג פירוט של אופן חישוב שכר הברוטו וגם לא ציין כל נתון רלוואנטי לקביעת שיעור המס בו היה חייב.

נוכח המחלוקת בין הצדדים, פצויי הלנת פצויי פיטורים יופחתו להפרשי הצמדה וריבית כחוק.

אסי מזרחי, נציג ציבור (מעסיקים) דגית ויסמן, שופטת 16 מתוך 16 image2.

...

לא מצאנו שיש לקבל את טענת הקיזוז שהנתבעים העלו, בכל הנוגע להלוואה שלטענתם ניתנה לתובע, מאחר שלא הוכח מתן ההלוואה בפועל.

סוף דבר - התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעים ישלמו לתובע את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים בסך 9,697 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.12.2018 ועד התשלום בפועל; פדיון חופשה בסך 3,485 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.12.2018 ועד התשלום בפועל; פדיון הבראה בסך 3,629 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.12.2018 ועד התשלום בפועל; דמי גמולים לפנסיה (חלק המעסיק) בסך 5,611 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.12.2018 ועד התשלום בפועל; הפרשי שכר בגין גמול עבודה בשעות נוספות בסך 4,971 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.12.2018 ועד התשלום בפועל; פיצויים סטוטוריים לפי הוראות חוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958 וחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב – 2002, בסך 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.12.2018 ועד התשלום בפועל; בנוסף הנתבעים ישאו בהוצאות התובע, לרבות שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ שאם לא ישולמו בתוך 30 ימים, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום בפועל.