מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

קביעת סמכות עניינית בתביעה בין בית משפט מחוזי לבית משפט לעניינים כלכליים

בהליך תובענה מנהלית (ת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 40465-05-21 דוד עזרא עבודות נ' החב' למשק וכלכלה 2 פברואר 2022 תיק חצוני: בפני כבוד השופט צבי דותן התובעת: דוד עזרא עבודות בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד ינון טויטו הנתבעים: 1. החברה למשק וכלכלה של השילטון המקומי בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד גיורא בן טל 2. משרד הפנים ע"י ב"כ עוה"ד לירן פאר החלטה
הנתבעת 1 (להלן – "משכ"ל") היא חברה בשליטת מרכז השילטון המקומי, והיא עוסקת באירגון פעולות משקיות וכלכליות לטובת הרשויות המקומיות בישראל, בין היתר באמצעות פירסום "מיכרזי מסגרת" פומביים.
בהילכת עע"מ 3309/11 קוטלרסקי נ' המועצה המקומית תל מונד (בפסקה 21), נקבעו שלוש אמות מידה לקביעת הסמכות: "... אציע את המבחן הבא לקביעת הסמכות העניינית: ברגיל, תביעת פיצויים בעקבות זכייה של התובע במסגרת הליכי המיכרז מקומה בבית המשפט האזרחי. ואילו תביעת פיצויים בעקבות אי זכייה במיכרז או בעקבות מיכרז שבוטל או בעקבות מיכרז שלא היתקיים, מקומה בבית המשפט לעניינים מנהליים, כחליפו של בית המשפט האזרחי, לגביו נאמר כי הוא מוסמך לפסוק פיצויים "לתובע שאמור היה לזכות במיכרז ולא זכה בו שלא כדין" (עניין פסטרנק, בעמ' 61).
...
סיכומו של דבר, דעתי היא כי התביעה נגד משכ"ל איננה בסמכותו של בית משפט זה, ודינה סילוק על הסף.
על אף, שכאמור, דין התביעה סילוק על הסף מחוסר סמכות עניינית, בחרתי לנקוט סעד קיצוני פחות[footnoteRef:1], ועל כן, מכוח סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט, אני מורה להעביר תיק זה אל בית המשפט לעניינים מנהליים מרכז –לוד, כתובענה מנהלית.
אני קובע דיון מקדמי בתובענה המנהלית בפניי ביום 24/4/22 בשעה 11:30.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

][ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (המחלקה הכלכלית; כב' השופט ח' כבוב) בת"א 42618-02-20 מיום 15.6.2021, בגדרה נקבע כי הסמכות העניינית לידון בתביעה שהגיש המשיב 1 (להלן: התובע) נגד המבקשים והמשיבות 3-2 (להלן: הנתבעים) נתונה לבית המשפט לעינייני מישפחה.
נוכח כל האמור, לא ראיתי להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי כי עילתה של התביעה הנדונה נובעת בעיקרה מן הסיכסוך המשפחתי בין התובע ובין הנתבעים, וכרוכה ביחסים המשפחתיים שבין הצדדים.
...
על רקע הניתוח העובדתי האמור, בא בית המשפט המחוזי לכלל מסקנה כי על אף שהמבקשים (ובשלב מסוים, אף התובע) חפצו בהצגת התביעה כנובעת מסכסוך עסקי גרידא, הרי שלמעשה, כתבי הטענות מובילים לכדי מסקנה עובדתית אחרת.
נוכח כל האמור, לא ראיתי להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי כי עילתה של התביעה הנדונה נובעת בעיקרה מן הסכסוך המשפחתי בין התובע ובין הנתבעים, וכרוכה ביחסים המשפחתיים שבין הצדדים.
סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

הבקשה דנן בבקשתו טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי בקבעו כי הסעד הכספי מצוי בגדרי סמכותו העניינית, שכן יישום "מבחן הסעד" הנוהג לשם קביעת סמכות עניינית בתובענות אזרחיות, מעלה כי הסמכות לידון בסעד זה נתונה לבית משפט השלום.
כך למשל, נקבע בסעיף 40(6) לחוק בתי המשפט כי בית המשפט המחוזי (או המחלקה הכלכלית שבו, אם קיימת בו מחלקה מעין זו, ראו: סעיפים 42ד-42ה לחוק בתי המשפט) יהא מוסמך לידון ב"עניין כלכלי", וזאת אף אם על-פי שוויו, מצוי אותו עניין כלכלי בסמכותו של בית משפט השלום (ראו: רע"א 4180/15 בירן נ' צוקר (15.7.2015)).
תכליתו של מבחן זה, הבוחן את מהות הסעד המבוקש, ומחליף כאמור את מבחן הסעד בכל הנוגע לעניינים כלכליים, הוצגה בדברי ההסבר להצעת התיקון לחוק בתי המשפט, שבגדרה הוצע להקנות לבית המשפט המחוזי את הסמכות לידון ב"עניין כלכלי": "הראציונאל שבבסיס ההסדרים המוצעים בהצעת חוק זו הוא יצירת תשתית קבועה ומהודקת של מערכת שיפוט יעילה ומקצועית שבה יידונו מרבית העניינים הנעוצים בדין הכלכלי. ההסדרים המוצעים יאפשרו התמקצעות של השופטים שידונו בעניינים הכלכליים ויביאו לאחידות ולעקביות הפסיקה בעניינים אלה ולהקטנת אי-הוודאות ולהגברת היציבות בתחום הכלכלי" (דברי ההסבר להצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 59) (סמכות בעניינים כלכליים), התש"ע-2010, ה"ח 484, 358 (להלן: דברי ההסבר להצעת תיקון חוק בתי המשפט); וראו גם: **** רימון וטל אמיר "בית המשפט הכלכלי – מדלוואר לישראל" תאגידים ז(4) 3, 16 (2010)).
...
דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובתשובה לה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, כמפורט להלן.
על רקע האמור לעיל, נדמה כי בדומה לסעדי ביטול ההסכם וה-BMBY, אף הסעד הכספי מהווה "עניין כלכלי" כהגדרתו בסעיף 42ב(א)(3) לחוק בתי המשפט.
אשר על כן, אני סבורה כי הסמכות לדון בסעד הכספי נתונה לבית המשפט המחוזי בהיותו "עניין כלכלי" – אם מכוח סעיף 42ב(א)(3) לחוק בתי המשפט ואם מכוח סעיף 42ב(א)(6) לחוק זה. נוכח כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום (כב' השופטת א' רוטקופף) דחה את התביעה בשל חוסר סמכות עניינית.
נקבע כי תביעת המבקש נסבה על טענות נגד היתנהלות המשיבים לגבי הסדרי ראייה שנקבעו במסגרת ההליך בבית המשפט לעינייני מישפחה או במסגרת הליך הנזקקות בבית המשפט לנוער; וכי התביעה הנזיקית שהוגשה אינה אלא "מסלול עוקף" לבית המשפט לנוער, שהנו האכסניה המתאימה לבירור טענות המבקש.
עוד נקבע כי כב' הרשם איזן באופן ראוי בין כלל האינטרסים הצריכים לעניין, ובכלל זה מצבו הכלכלי של המבקש, כמו גם זכאותם של המשיבים לכך שתופקד ערובה שיהא בה כדי להבטיח את הוצאותיהם.
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נסבה בקשת רשות העירעור שלפניי, שלצדה הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, וכן בקשה לפטור מאגרה ומהפקדת ערבון בגין בקשת רשות ערעור זו. ככל שניתן להבין מהאמור בבקשה, המבקש טוען, בין היתר, כי אינו חייב כספים למשיבים; כי המשיבה 2, המשמשת כעובדת סוציאלית, לא קיימה הסכם פשרה לפיו התחייבה ליתן למבקש 2, בנו הקטין של המבקש, "מפגש פיצוי" עם אביו; וכי המשיבה 1, שהנה עובדת סוציאלית, למעשה "מעלה בתפקידה" ועל כן לא היה מקום לדחות את תביעתו ולא היה מקום לחייבו בהפקדת ערובה, באופן המונע מהמבקשים את יומם בבית המשפט.
אוסיף, למעלה מן הצורך, כי בדומה לקביעתו של בית המשפט המחוזי, לא שוכנעתי כי ישנה הצדקה להתערב באיזון שערך כב' הרשם, שעה שקבל את בקשת המבקש בחלקה והעמיד את הערובה על סכום של 5,000 ₪, שהולם על פניו את נסיבות העניין.
...
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ה' סליש) בע"ר 68970-03-22 מיום 4.4.2022, שבו נדחה ערעורו של המבקש 1 (להלן: המבקש) על החלטת רשם בית המשפט המחוזי (כב' הרשם ג' שני) מיום 20.3.2022 שבה נתקבלה בחלקה בקשת המבקש לפטור מהפקדת ערובה תוך העמדתה על סך של 5,000 ₪.
לאחר עיון בהחלטותיהם של בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום, ובבקשה למתן רשות ערעור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות מכוח תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.
אוסיף, למעלה מן הצורך, כי בדומה לקביעתו של בית המשפט המחוזי, לא שוכנעתי כי ישנה הצדקה להתערב באיזון שערך כב' הרשם, שעה שקיבל את בקשת המבקש בחלקה והעמיד את הערובה על סכום של 5,000 ₪, שהולם על פניו את נסיבות העניין.
אי לכך, הבקשה נדחית.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"צ 39837-12-20 מטה מאבק הנכים בישראל (ע"ר) נ' עריית חולון 06 ליולי 2023 לפני כבוד השופטת נועה גרוסמן תובעת / מבקשת מטה מאבק הנכים בישראל (ע"ר) ע"י ב"כ עו"ד ארז גיאת נתבעת / משיבה עריית חולון ע"י ב"כ עו"ד יחזקאל ריינהרץ פסק דין
בין לבין, ביום 1.1.2022 ניכנס לתוקפו תיקון מס' 19 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021-2022), תשפ"ב-2021 (להלן: "תיקון מס' 19 לחוק ההסדרים"), אשר האריך את מועד ההנגשה עבור מקומות צבוריים שאינם ביניין בארבע שנים (להלן: "הארכת מועדי ההנגשה"), כך שלכאורה טענות המבקשת לפיהן הערייה לא עמדה במועדים הנדרשים לבצוע מלוא ההנגשה הנדרשת למקומות צבוריים שאינם ביניין ובכך הפרה חובתה, אינן אקטואליות עוד.
ביום 22.1.2023 ניתן פסק דין בעיניין חטיב והוכרעה על ידי בית המשפט העליון שאלת הסמכות העניינית לידון בתובענות כדוגמת זו. כב' השופטת ברון, אשר נתנה את פסק הדין העקרי, בהסכמת כב' השופטים אלרון ושטיין, קבעה כי: "...הסמכות העניינית לידון בבקשות לאישור תובענות ייצוגיות המוגשות נגד רשויות מקומיות בגין הפרת חובת ההנגשה וחובות שנגזרות ממנה לפי חוק שויון זכויות – קנויה לבית המשפט לעניינים מנהליים..." (שם, סעיף 23).
...
בסופו של דבר ההסתלקות היא מוסכמת, כאשר נושא שאלת שכר הטרחה של ב"כ המבקשת (אשר בהמשך נותרה על ידי ב"כ המבקשת לשיקול דעתו של בית המשפט) מחד גיסא, ושאלת הוצאות ושכ"ט העירייה (שעדיין עומדת על כך), הן אלה שהעיבו על הסכמה כוללת של הצדדים.
סיכום: מן המקובץ לעיל, בקשת ההסתלקות מתקבלת.
בקשת האישור נמחקת בזה ואילו תביעתה האישית של מבקשת האישור, נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו