קביעת נכות, אובדן כושר השתכרות ונזקים בתאונת דרכים

כאב וסבל הפצוי המגיע, על-פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), התשל"ו-1976, משוערך להיום, הנו 31,311 ₪.

כאמור, הנכות שנקבעה לתובע ושבגינה הוא מקבל תשלומים מהמל"ל נקבעה עוד בשנת 2007 ללא קשר לתאונה ולפיכך אין לנכות במקרה זה תשלומים אותם מקבל התובע מהמל"ל. סיכום הנזקים סיכום הפצוי לתובע בגין נזקיו הנו: * הפסד הישתכרות בעבר - 262,040 ₪ * אבדן כושר הישתכרות בעתיד - 190,245 ₪ * הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד - 2,000 ₪ * עזרת צד שלישי והחזר הוצאות נסיעה בעבר ובעתיד - 20,000 ₪ * כאב וסבל - 31,311 ₪ סך הפצוי - 505,596 ₪ התוצאה לאור האמור לעיל, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את סכום הפצוי בסך 505,596 ₪ בצרוף שכר טירחת עורך דין בסך 15.34% מסכום זה ובצרוף סכום האגרה.

...

כאמור, הנכות שנקבעה לתובע ושבגינה הוא מקבל תשלומים מהמל"ל נקבעה עוד בשנת 2007 ללא קשר לתאונה ולפיכך אין לנכות במקרה זה תשלומים אותם מקבל התובע מהמל"ל. סיכום הנזקים סיכום הפיצוי לתובע בגין נזקיו הינו: * הפסד השתכרות בעבר - 262,040 ₪ * אבדן כושר השתכרות בעתיד - 190,245 ₪ * הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד - 2,000 ₪ * עזרת צד שלישי והחזר הוצאות נסיעה בעבר ובעתיד - 20,000 ₪ * כאב וסבל - 31,311 ₪ סך הפיצוי - 505,596 ₪ התוצאה לאור האמור לעיל, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את סכום הפיצוי בסך 505,596 ₪ בצירוף שכר טרחת עורך דין בסך 15.34% מסכום זה ובצירוף סכום האגרה.

הנזק והפיצוי סיכום ביניים של נתוני היסוד - טרם קביעת שיעור הפצוי בגין ראשי הנזק הנטענים: התובע יליד – 20.5.80; מועד התאונה הראשונה – 10.3.13; גיל התובע במועד התאונה הראשונה – 33; מועד התאונה השניה – 6.8.15; גיל התובע במועד התאונה השנייה – 35; גיל התובע כיום – 40; שיעור הנכות הרפואית המשוקללת בגין התאונה הראשונה – 20%; שיעור הנכות הרפואית המשוקללת בגין התאונה השניה – 5%; שיעור הנכות הרפואית המשוקללת בגין שתי התאונות – 24%; התובע מבקש שיפסקו לה פיצויים בראשי הנזק הבאים: הפסדי שכר לעבר, הפסדי שכר ו/או אבדן כושר הישתכרות לעתיד, הפסדי פנסיה עבר ועתיד, הוצאות רפואיות עבר ועתיד, עזרה בניהול משק הבית וסיעוד עבר ועתיד וכאב וסבל.

באותו מקרה נקבעו לתובע בגין תאונת דרכים 15% נכות אורתופדית בגין פגיעה ביד ימין דומינאנטית, ובית המשפט המחוזי קבע לו פיצוי בגין אובדן כושר הישתכרות לעתיד על פי אומדן, המתבסס על מחצית התחשיב האקטוארי של ההפסד על פי הנכות הרפואית; בית משפט העליון הודיע כי איננו מצא להתערב בהערכה וקביעה זו, והבהיר [בעמ' 262 לפסה"ד]: "עוד טוענת המערערת נגד קביעת בית המשפט קמא בעיניין הפסד הישתכרותו של המשיב בחברת "אלול". בית המשפט קמא (בעמ' 21לפסק הדין) קבע ש"התובע (המשיב שלפנינו - צ' א' ט') חזר לעבודתו המלאה כקצין רכב משני .

...

כעולה מהמפורט לעיל, אני קובע כי בגין אובדן כושר עבודתו בעתיד של התובע יש לפצותו בשל גריעת שכר אפשרית כוללת בסך 300,000 ₪.

סך הפיצויים מצאתי לקבל את התביעה, כך שהסכום לו זכאי התובע כפיצוי הוא סך של 360,000 ₪ הכולל את סכומם של סך הפיצויים בראשי הנזק השונים, כדלקמן: הפסד שכר לעבר (כולל פנסיה) אובדן כושר השתכרות לעתיד ופנסיה 10,000 ₪ 300,000 ₪ עזרת הזולת (לעבר ולעתיד) הוצאות רפואיות (לעבר ולעתיד) 4,000 ₪ ---- כאב וסבל עבור שתי התאונות 46,000 ₪ סך הכל 360,000 ₪ סוף דבר אני פוסק כי: התביעה הנדונה מתקבלת, כך שהנתבעת תשלם לתובע סך של 360,000 ₪.

עוד תשלם הנתבעת לתובע - החזר שכר טרחת עורך דין בסך 54,756 ₪, וכן - תישא הנתבעת בהחזר האגרה ששילם התובע בנדון.

קביעת נכות תפקודית ואובדן כושר הישתכרות בפסיקה הודגש כי המבחנים לקביעת דרגת נכות תפקודית אינם מבחנים רפואיים בלבד (ע"א 516/86 אררט נ' אזולאי, פ"ד מ(4) 690 (1986)).

עוד נקבע כי בהעדר נתונים אחרים, למעט הנכות הרפואית, שיהיה בהם כדי לסייע בקביעת הגריעה מכושר ההישתכרות עקב התאונה, יכול שיעור הנכות הרפואית לשמש מודד למידת הפגיעה בכושר ההישתכרות.

בסיס השכר בעבר בסעיף 59 לכתב התביעה הועמד ראש הנזק של הפסדי הישתכרות התובע בעבר, כרכיב אחד של "נזק מיוחד", על סך 1,200,000 ש"ח. בפסיקה נקבע כי נזק מיוחד "טעון הוכחה מדויקת ואסור לו לשופט להעריכו לפי אומדנתו. תובע הטוען כי נגרם לו נזק מיוחד חייב להוכיח לא רק שאכן נגרם לו הנזק, אלא גם את הקפו או שיעורו" (ע"א 525/74 אסבסטוס וכימיקלים חברה בע"מ נ' פזגז חברה לשיווק בע"מ, פ"ד ל(3) 281 (1976); ת"א (מחוזי חי') פלוני נ' קרנית קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים, פסקה 67 (פורסם בנבו, 30.3.2020)).

...

משלא הובאו ראיות לגבי הנתון המוצע לחישוב - שכר חודשי של מהנדס בסך 20,000 ₪ - הנני קובע כי לא הוכח בסיס השכר בעבר.

לפיכך, הנני קובע שלא הוכח בסיס השכר בעתיד.

סיכום הנזקים סיכום הפיצוי לתובע בגין נזקיו הינו: * הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד - 40,000 ₪ * כאב וסבל - 16,381 ₪ סך הפיצוי - 56,381 ₪ התוצאה לאור האמור לעיל, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את סכום הפיצוי בסך 56,381 ₪ בצירוף שכר טרחת עורך דין בסך 15.34% מסכום זה ובצירוף חלק מהאגרה ששולם על ידו.

סעיף 3(א)(1) לפקודה קובע כי פוליסה לפי הדרישות הנה זו אשר מבטחת את בעל הרכב והנוהג בו מפני כל חבות שהם עשויים לחוב לפי חוק הפיצויים ומפני חבות אחרת שהם עשויים לחוב בשל נזק גוף שניגרם לאדם על-ידי השמוש ברכב מנועי או עקב השמוש בו. סעיף 2(א) לחוק הפיצויים קובע את אחריות הנהג לפצוי הנפגע בתאונת דרכים, וסעיף 2(ב) קובע שאחריות זו תחול אף על בעל רכב או מחזיק בו אשר התיר את השמוש.

כמו-כן המומחה קבע שבגין התאונה יש להכיר באובדן כושר עבודה מלא למשך שלושה חודשים בהם שהתה התובעת בחופשת מחלה וכן בנכות זמנית של 20% למשך חצי שנה עד להתייצבות מצבה.

קביעת נכות תפקודית ואובדן כושר הישתכרות בסיכומיה של באת כוח התובעת נטען שיש להעמיד את הנכות התפקודית בשיעור 28% ולהכיר באובדן מלא של כושר עבודה.

...

התוצאה לאור האמור לעיל, התביעה נגד הנתבעים מס' 3-1 מתקבלת והתביעה נגד הנתבעת מס' 4 נדחית.

הנני מחייב את הנתבעים 3-1 (ביחד ולחוד) לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: (א) פיצוי בסך 106,568 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

כמו-כן, הנני מחייב את הנתבעת מס' 3 לשלם לנתבעת מס' 4 שכר טרחת עורך דין בסך 16,000 ₪.

כללי: בפני תביעה בגין נזק גוף שניגרם כתוצאה מתאונת דרכים מיום 4.9.18 בהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים- התשל"א, 1973 (להלן:"התאונה").

כמו כן, המומחה קבע לתובע נכויות זמניות כדלהלן: אובדן כושר עבודה למשך 4 שבועות מיום התאונה.

בע"א (מחוזי ת"א) 66855-07-17 הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' פלונית,‏ נקבע: "יחד עם זאת, הפסיקה והספרות קבעו לא אחת כי "נכויות בשיעור נמוך, של 5% או אפילו עד 10%, מטבען שאינן עלולות להשפיע על כושר התיפקוד בנוגע להשתכרות, אצל אדם מן היישוב; במקרים כאלה, הנטייה היא שלא לפסוק את הפצוי לפי אחוזי נכות, אלא מקום שבית-המשפט משתכנע שאפשר שהנכות תהיה בעלת משמעות תפקודית, הוא עשוי לפסוק סכום גלובאלי בפריט נזק זה. מובן, שאין בכך משום קביעת כלל גדול, שכן תלוי הדבר בטיבו של הנפגע ובמהות עסוקו. אולם, כדבר שבנוהג, ניתן להצביע על המקרים שבהם סרבו בתי-המשפט להזקק, ביחס לנכויות כאלו, לחישוב אקטוארי המבוסס על אחוז הנכות" (דוד קציר "פיצויים בשל נזק גוף" 259 (מהדורה חמישית, 2003)).

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולאור הגידול בהכנסה מאז התאונה, הנני רואה לנכון לקבוע את אופן החישוב בדבר אובדן כושר הישתכרות לפי בסיס שכר של 10,000 ₪ לחודש.

...

לאור זאת, הגעתי למסקנה כי יש לאמץ את שיעור הנכות הרפואית כשיעור הנכות התפקודית של התובע בגין הגבלה קלה של תנועות עמוד שדרה מותני וקשיי נשימה לנכות משוקללת תפקודתית של 9.75%.

לאור החישוב המפורט לעיל ומהטעמים המפורטים לעיל מצאתי לנכון לפסוק פיצוי בשיעור של כ 50% מהחישוב האקטוארי ברכיב נזק זה לסך של 15,000 ₪ עזרת זולת לעבר ולעתיד: התובע העיד שהיה בתקופת אי כושר של חודש ימים ושהיה צריך לחזור לעבוד.

סוף דבר: לסיכומם של דברים הנתבעת תשלם לתובע הסך של 164,649 ₪ בצירוף החזר הוצאות משפט (אגרה) ושכר טרחת עו"ד בהתאם להוראות הדין.