קביעת נכות עקב תאונת דרכים מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה

עמד על כך השופט (כתוארו אז) ת' אור בהחלטה ברע"א 3497/98 רזין נ' המגן חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב(5) 136, 139-138 (1998): " כידוע, בתביעות על-פי חוק לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, הדרך להוכחת קיומה של נכות עקב תאונת דרכים או כל נושא רפואי אחר שאינו נכות, לרבות דרכי השקום של התובע, היא באמצעות חוות-דעת של מומחה רפואי אשר ימונה על-ידי בית-המשפט. התובע אינו יכול להביא חוות דעת רפואיות או עדויות רפואיות מטעמו להוכחת עניינים שברפואה. לפיכך, אי-מינוי של מומחה רפואי על-ידי בית-המשפט יסגור בפני התובע את הדרך להוכחת כל עניין רפואי החשוב לתביעתו". הינה כי כן, במקרה של ספק, יש למנות מומחה, שכן עדיף שיתברר כי המינוי היה מיותר, ואז גם ניתן יהיה לחייב את התובע בעלות המומחה, מאשר שלא יתמנה מומחה במקרה שאכן סובל התובע מנכות עקב התאונה.

ביחס למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה, הרי שכידוע הגישה הליבראלית בפסיקה ביחס למינוי מומחים רפואיים בתיקים לפי חוק הפלת"ד יושמה ביתר שאת ביחס לתובעים הטוענים לנזק בתחום הנפשי בעקבות תאונת דרכים ולגביהם הוגשמה הדרישה לתוכן ראשית הראיה הנדרשת לצורך המינוי (ראו למשל: רע"א 9477/04 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' עלא (פורסם בנבו, 28.11.04)).

לפיכך אני ממנה את המומחים הבאים כמומחים מטעם בית המשפט: בתחום האורתופדיה - ד"ר יורם אנקשטיין בתחום ה-א.א.ג. – ד"ר דורון הלפרין בתחום הפסיכיאטריה – ד"ר אורי ברודסקי בתחום הנוירולוגיה – ד"ר **** גוטליב המומחים יעיינו במסמכים הרפואיים אשר יומצאו לו מאת באי-כוח בעלי-הדין, יבדקו את התובע ויקבעו ממצאים באשר למצבו הרפואי בעקבות התאונה נשוא התביעה.

...

כפי שנפסק בפסיקה, במקרים שבהם קיים ספק בעניין כשירותו של מסמך להיות מוגש למומחה "יש לשקול, בין היתר, האם מדובר במסמך של גוף בלתי תלוי בבעלי הדין, האם הפנייה אל אותו גוף נעשתה שלא ביוזמתם של בעלי הדין, והאם המסמך משקף שלב טבעי של הטיפול בניזוק. נראה כי דרישה אחת שיש לעמוד על קיומה היא שהמסמך מהווה חלק מהליך טיפולי..." (ראו רע"א 5662/08 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' חנסב (10.11.2008), רע"א 5270/09 פרז נ' תורג'מן (פורסם בנבו, 22.2.2010) לפיכך אני מורה על הוצאת חוות דעת המומחה בתחום הנוירולוגיה (ד"ר אריה קוריצקי מיום 13.4.23) מתיק בית המשפט.

לפיכך אני מורה על הוצאת חוות דעת המומחה בתחום הראומטולוגיה (ד"ר דן כספי, מיום 24.8.22) מתיק בית המשפט.

לפיכך אני ממנה את המומחים הבאים כמומחים מטעם בית המשפט: בתחום האורתופדיה - ד"ר יורם אנקשטיין בתחום ה-א.א.ג. – ד"ר דורון הלפרין בתחום הפסיכיאטריה – ד"ר אורי ברודסקי בתחום הנוירולוגיה – ד"ר **** גוטליב המומחים יעיינו במסמכים הרפואיים אשר יומצאו לו מאת באי-כוח בעלי-הדין, יבדקו את התובע ויקבעו ממצאים באשר למצבו הרפואי בעקבות התאונה נשוא התביעה.

לפני בקשה מטעם הנתבעת להבאת ראיות לסתור את קביעת הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי ולהורות על מינוי מומחים רפואיים בתחום האורתופדיה והפסיכיאטריה.

בהקשר זה יודגש שאף שחלק מבין הפגיעות של התובע היו בגין תאונות דרכים, לא נטען ולא הוצג חומר המלמד שנקבעו לתובע נכויות בגין תאונות הדרכים שעבר ולא הוברר האם נוהלו הליכים משפטיים ומה היו תוצאותיהם.

אין מקום ליתן ראיות לסתור בתחום האורתופדי ואין מקום למינוי מומחה לקביעת נכות שאינה קשורה לתאונה.

...

סוף דבר בשים לב לכל האמור עד כאן, לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובפסיקה, מתבקשת המסקנה, כי לולא תינתן הרשות להביא ראיות לסתור בתחום הפסיכיאטרי לא תהא לפני בית המשפט התמונה המלאה אודות מצבו הנפשי של התובע כתוצאה מן התאונה וכי החלטת המוסד לביטוח לאומי ניתנה מבלי שהיו לנגד עיניו כל המסמכים הרלוונטיים וכל המידע בנוגע לתובע.

בנוגע למומחה בתחום האורתופדיה, כמפורט לעיל, נוכח דלות התיעוד ותוכנו דינה של הבקשה להידחות.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.

בעת הגשת התביעה טרם הושלמו ההליכים במל"ל ועל כן הגישה המשיבה בקשה למינוי מומחים בתחומים: אורתופדיה, כירורגיה פלאסטית, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, ראומטולוגיה, רפואת כאב, אף אוזן גרון ופסיכולוגיה שיקומית.

נוסחה של תקנה 19 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז – 1986 אינה מחייבת את בית המשפט למנות מומחה מקום שמצא כי קביעת המל"ל נסתרה.

שיקול הדעת היחיד שניתן לבית משפט בחוק בהקשר זה מקום שלא נקבעה נכות או שכלל לא מונה מומחה (בהיעדר ראשית ראיה למינויו) הוא לקבוע את שיעור הפצוי בגין רכיב כאב וסבל עד לגובה הפצוי בגין נכות בשיעור 10%.

התיק מוחזר לבית משפט קמא על מנת שימנה מומחה בתחום הנפשי וזה יצטרך להדרש לשאלות האם המשיבה סובלת מנכות נפשית תולדת התאונה.

...

גם לגופה של בקשה לא היה מקום להיעתר לה שכן המקרה דנן אינו עומד בתנאים הנדרשים לצורך קבלת רשות להביא ראיות לסתור.

דיון לאחר שעברתי על הבקשה, על התגובה, על החלטת בית משפט קמא ועל מלוא תיק קמא, מצאתי כי יש לקבל את הבקשה ולדון בה כבערעור ולקבלו.

סוף דבר דין הבקשה להתקבל בחלקה.

בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בפ"ת (כב' הש' ר. שרון) מיום 29.10.23 במסגרתה דחה בית המשפט את בקשת המבקש למינוי מומחה בתחום הנורולוגי ובתחום הכאב בכל הקשור לקביעת נכותו בשל תאונת דרכים מיום 2.3.21.

המומחה האורתופדי קבע למבקש נכות אורתופדית צמיתה בשיעור של 20% וכן המליץ על מינוי מומחים בתחום הפסיכיאטרי ובתחום הכאב.

...

החלטת בית משפט קמא ביום 29.10.23 ניתנה החלטת בית משפט קמא נושא בקשה דנן, במסגרתה נעתר בית המשפט למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי בלבד אך לא נעתר למינוי מומחים נוספים בתחום הנוירולוגי והכאב וזאת בהעדר ראשית ראיה לתסמונת כאב נפרדת.

לעניין מינוי מומחה נוירולוג, אין כל החלטה המתייחסת למינוי זה. המבקש אף צירף מסמכי המל"ל האסורים להמצאה, מתוך שכך, דין הבקשה הנדונה להידחות.

כך מצאנו, כדוגמה, בהחלטת כב' הש' י. עמית בעניין רע"א 5462/22 פלוני נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (2022) – " ...הגם שלא ברור אם אכן מדובר באבחון קונקלוסיבי ונחרץ, בין היתר משום שאין בו התייחסות לתוצאות הבדיקות המבדלות שאליהן הופנה המבקש, ברי כי פרופ' בוסקילה התחזק בדעתו שמדובר בפיברומיאלגיה. חשוב מכך, גם אם אין עסקינן אלא באפשרות שהמבקש סובל מפיברומיאלגיה, הרי שדי בכך כדי לבסס את הדרישה להראות ראשית ראיה (רע"א3007/12 , בפסקה 15)..." (הדגשה שלי – צ.ו) בנדון נוכח התיעוד הנזכר אין מקום לשלול קיומה של תסמונת כאב כבר בשלב מקדמי זה, במיוחד בהינתן שהמבקש מטופל במרפאת כאב, ואובחנו אצלו כאבים כרוניים.

בפניי בקשת התובע, כי אמנה לו מומחים רפואיים מטעם בית המשפט לקביעת דרגת נכותו, בתחומים: אורתופדיה, נוירולוגיה, א.א.ג. ופסיכיאטריה, בגין נזק גוף שארע לו בעקבות תאונת דרכים בה היה מעורב, במסגרת עבודתו, ביום 19.10.22 (להלן: "התאונה").

לפיכך נקבע בפסיקה, כי במקרה של ספק, יש למנות מומחה, שכן עדיף שיתברר כי המינוי היה מיותר, ואז גם ניתן יהיה לחייב את התובע בעלות המומחה, מאשר שלא יתמנה מומחה במקרה שאכן סובל התובע מנכות עקב התאונה.

...

אם בסופו של דבר יוברר שבקשתו של התובע למינוי מומחה רפואי הייתה מיותרת ובלתי מוצדקת, הוא עלול לשאת בהוצאות הכרוכות במינוי המומחה הרפואי.

אשר לנושא הנשיאה בשכר טרחת המומחים בשלב דיוני זה. בפסק הדין שניתן ברע"א 1619/93 "אליהו" חברה לביטוח בע"מ נ' יאיר טטרו, פד"י מז (4), 1993 (לעיל ולהלן: "הלכת טטרו"), אליו הפנה ב"כ התובע, נקבע על-ידי כב' השופט ת' אור, בין היתר, כך: "דעתי היא, שאין לקבל את הטענה הראשונה של המבקשת. סעיף 6ב קובע את הנסיבות שבהן תשמש דרגת נכות שנקבעה על-פי כל דין כדרגת נכות מחייבת גם בתביעה לפי חוק הפיצויים. הסעיף אינו מטיל חובה לפנות בתביעה לקביעת נכות על-פי כל דין, אלא רק מה התוצאה כשקיימת קביעה כזו לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק הפיצויים." ובהמשך: "מסקנתי היא אפוא, שאין מקום למנוע מנפגע את זכותו לכך שבית המשפט ימנה מומחה או מומחים רפואיים על-מנת שאלה יקבעו את דרגת נכותו, רק מפני שפתוחה לפניו הדרך לקביעת דרגת נכותו כנפגע תאונת עבודה על-פי חוק הביטוח הלאומי." שתי קביעות אלה בהלכת טטרו משמיעות אותנו, כי אין לפגוע או לגרוע מזכותו של תובע, שתאונת הדרכים בה היה מעורב הינה גם תאונת עבודה, ביחס לתובע "סטנדרטי רגיל", לעתור בפני ביהמ"ש למינוי מומחים רפואיים לקביעת דרגת נכותו, זאת רק בשל העובדה, שפתוחה בפניו הדרך לפנות במקביל למל"ל בתביעה לקביעת דרגת נכותו כנפגע תאונת עבודה.

סיכומו של דבר – אני מורה על מינוי מומחים רפואיים לתובע בתחומים: אורתופדיה, א.א.ג. ופסיכיאטריה.

בשלב דיוני זה אני מורה, כי הנתבעת היא שתישא בשכר טרחת המומחים האמורים.