קביעת נכות בשל נכות אורטופדית, נוירולוגית ונפשית

המשיב הסכים שעניינה של המערערת יוחזר לדיון נוסף בפני הועדה, על מנת שתשקול שנית את קביעת הנכות בגין האצבעות, כיוון שבעוד שהממצאים תומכים בקיומן של מיגבלות באצבע 5 שמאל, בפועל יושם סעיף ליקוי בגין אצבע 4 .

לאחר קבלת חוות הדעת הנוירולוגית, אשר הועדה קיבלה את מסקנותיה, הועדה סיכמה את הדיון ביום 8.8.16 וקבעה את הנכויות שפורטו לעיל.

עיון בפרוטוקול הועדה שצוטט לעיל, מעלה שהועדה ערכה למערערת בדיקה קלינית מקיפה, הן בתחום הנפשי, הן בתחום האורתופדי והן בתחום הנורולוגי (בו התבקשה חוות דעת יועץ).

...

כך בתחום הנפשי, בו המערערת נבדקה, הוועדה ציינה בפרוטוקול את התרשמותה, את הטיפול התרופתי שהמערערת מקבלת ומסקנתה בנושא היא מסקנה רפואית מנומקת.

לסיכום האמור לעיל, הערעור מתקבל באופן חלקי (בין על יסוד הסכמת הצדדים ובין לאור המתואר לעיל בסעיף 9 לפסק הדין).

ועדה רפואית לעררים מיום 31.7.16 בה ישבו אורטופד נורולוג ופסיכיאטר דחתה העירעור והותירה על כנה הנכות שנקבעה בועדה מדרג ראשון, 10% בתחום הנפשי.

והוועדות הרפואיות שקבעו הנכות בגין התאונה השנייה , כן התייחסו למכלול תלונותיו בתחום הנורולוגי והוסטיבולרי, הפסיכיאטרי והאורטופדי.

...

על מנת שתיוחס לתאונה מיום 26.3.11 היתה היא אמורה להיות במסגרת תביעה שהגיש התובע למל"ל (טופס הודעה על תאונה ובקשה לדמי פגיעה, ולאחר מכן טופס בקשה לקביעת דרגת נכות) בגין אותה תאונה מ 26.3.11, היא תאונת הדרכים נשוא תיק זה. אני מורה לתובע לתן הודעה מסודרת ומלאה עד 7.11.20 האם הגיש תביעה למל"ל בגין תאונת הדרכים מיום 26.3.11, האם הגיש שם בקשה לקביעת דרגת נכות, ואם כן מה נקבע שם. אם אין נכות על פי דין ביחס לתאונה הראשונה, פתוחה הדרך להגיש בגינה בקשה למינוי מומחים במסלול לפי סע' 6א של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

הבקשה נדחית שכן אין נכות על פי דין בהתייחס לתאונה נשוא התביעה (לפחות על פי מה שהוצג עד כה, כפוף להודעה שחויב התובע לתן בפסקה הקודמת).

גם אם בסופו של דבר אנו יודעים שלא נותרה נכות צמיתה בתחום הנוירולוגי ולא התקבלו אף הטענות בדבר סחרחורות הנוגעות לבעיה וסטיבולארית, השאלה כרגע לא נוגעת למצב הרפואי לאחר התגבשות המצב בעקבות התאונות והפיכתו לצמית.

הועדה לא קבעה למערערת נכות בתחום האורתופדיה והנוירולוגיה ובתחום הנפשי קבעה נכות מזערית בגין נכות שלא קשורה לפיברומיאלגיה.

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים וכלל החומר אשר בתיק, הגעתי למסקנה לפיה דין הערעור להתקבל בחלקו, וזאת מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.

מכלל האמור לעיל, מסקנתי היא כי לא נפל פגם בהחלטת הוועדה בכל הקשור בתחום האורתופדי או הנוירולוגי, שכן - עולה מהפרוטוקול כי בדיקת המערערת על ידי הוועדה לא העלתה ממצאים המצדיקים קביעת נכויות כפי שקבע ד"ר דיין, לכן והיות והחלטת הוועדה מבוססת ומנומקת כך שניתן להבין כיצד הגיעה להחלטותיה אין מקום לקבל את הערעור בנוגע לתחום האורתופדי.

עם זאת והואיל וממילא מוחזר עניינה של המערערת לוועדה, בגין התחום הנפשי החלטתי, מאחר והוועדה לא התייחסה לטענת ב"כ המערערת בפתח הדיון מיום 4.1.2021 כי בוועדה מדרג ראשון ישב ראומטולוג בלבד ולא מומחה כאב וזאת על אף שהוגשה לעיון הוועדה חוות דעת מומחה לכאב, תתבקש הוועדה, עת יוחזר לעיונה עניינה של המערערת, לשקול להתייעץ עם מומחה בתחום רפואת הכאב בכל הקשור לפיברומיאלגיה לאור זאת שהוגשה לעיונה חוות דעת רפואית מטעם המערערת של מומחה בתחום זה. לסיכום לנוכח כל האמור לעיל הריני קובעת כי עניינה של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית), באותו הרכב, על מנת שתפעל כדלקמן: בתחום הנפשי - הוועדה תשקול שנית את החלטתה להפחית את הנכות של המערערת בתחום זה וכן תיתן את דעתה לטענות המערערת בהתייחס גם לאמור במסמכים אשר הוצגו לעיונה בהתכנסותה ביום 24.5.2021 - של הפסיכאטר ד"ר רוזמן מיום 14.3.2021 ומיום 23.5.2021 וכן ל"סיכום ביניים לטיפול" של הפסיכולוג הקליני זיאד ח'ורי ממרכז "לטיף" מיום 29.3.2021 ולרבות למצבה התפקודי של המערערת העולה מהמסמכים וכן למעקב ולטיפולים שבהם היתה נתונה לכאורה בשלוש השנים האחרונות.

כאמור, בעקבות פגיעותיה בתאונה מינה בית משפט השלום שלושה מומחים רפואיים לצורך הערכת נכויותיה של התובעת: האחד בתחום הנוירולוגיה, השני בתחום האורתופדיה והשלישי בתחום הפסיכיאטריה.

לתובעת נקבעו רסיסי נכויות בשלושה תחומים, כאשר כולן יחד וכל אחת לחוד, נטולות משמעות תפקודית: הנכות בתחום האורתופדי ניתנה בגין מיגבלה קלה ביותר בתנועות הצואר ויש התכנות גבוהה כי המיגבלה בצואר נובעת מתאונת הדרכים הקודמת.

שבריר הנכות הנפשית שנקבע איננו פונקציונלי.

מכאן שהתובעת למדה לחיות עם כאבי הצואר (כשם שלמדה לחיות עם כאבי הראש) ועל כן אין אלא לקבוע כי השפעתם על תיפקודה קלה, זאת בעיקר נוכח העובדה כי אף המומחה מצא לקבוע בחוות דעתו נכות בגין מיגבלה קלה זו בשיעור של 5% בלבד.

...

אין בידי לקבל את טענת הנתבעים שלא לייחס משקל או ערך ראייתי לחוות דעת המומחה.

לכן לתקופה בת שלושה חודשים מיום התאונה, יש לפסוק לתובעת פיצוי בראש נזק זה. מקובלת עליי טענת הנתבעות כי בנסיבות תיק זה, אין זה פלא כי התובעת נעזרת לעזרה בשכר, שכן כפי שעלה מעדותה היא יוצאת לעבודה וללימודים לשעות ארוכות ויש מישהי שמגיעה ומטפלת בילדים בכל אותן שעות, לרבות שעות הערב.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ולנוכח כל דברי שלעיל, הרי שהשפעת הפגיעה בתאונה על הימשכות הלימודים בטלה בשישים ולא מצאתי לפסוק פיצוי בגינה.

סוף דבר ראיתי להעמיד את הפיצוי המגיע לתובעת מן הנתבעות בגין פגיעתה בתאונה מיום 31.10.05, על סך של – 587,000 ₪ במעוגל.

] "דרגת הנכות בגין פיברומיאלגיה נסמכת על התאמת סעיף ליקוי למבוטח, משעדיין אין בנמצא סעיף ליקוי ספציפי לליקוי זה (ולענין זה יצוין כי נערכת עבודה לקראת תיקון ספר הליקויים). לאור זאת, רשאית הועדה להפעיל את שיקול דעתה ולקבוע מהו סעיף הליקוי ההולם את מצבו הרפואי של המבוטח. כפועל יוצא מכך, ובשים לב לעובדה שפיברומיאלגיה כוללת סימפטומים שונים, לרבות סימפטומים מן התחום האורטופדי, הנורולוגי והנפשי, רשאית הועדה לקבוע סעיף ליקוי המשקף את חומרת מחלתו של מבוטח ספציפי. לענין זה יובהר כי על פי עמדתה של הלישכה הרפואית אצל המשיב, אין הגבלה לשעור דרגת הנכות שייקבע לפיברומיאלגיה (כשם שקבעה הועדה בעיניינה של המבקשת) והכל תלוי במצבו הרפואי של המבוטח. עוד יש לציין כי על פי עמדה זו, צריכה דרגת הנכות לשקף את חומרת מחלת הפיברומיאלגיה על הסימפטומים הנלווים לה, וכי כאשר ליקוי מסוים חורג מן הסימפטומים הנלווים למחלה, יש לקבוע בעדו דרגת נכות נפרדת." בעניינינו, הועדה היתכנסה בעקבות פסד דין מחזיר אשר הורה לה לשוב ולבחון את עמדתה, בין היתר, ביחס לליקוי הראומטולוגי ולליקוי הנפשי.

...

נקבע כי הוראות פריט ליקוי 92 לתוספת לתקנות מתיר צירוף ליקויים, גם ליקויים שאינם מפורטים בפריט הליקוי, שכן אין מדובר ברשימה סגורה; לפי חוזר המוסד, מטרת פריט הליקוי היא ליתן התייחסות הוליסטית למידת ההשפעה של תסמונת הפיברומיאליגיה על תפקודו של המבוטח; טענת המשיבה כי שיעור הנכות שנקבע לה אינו תואם את מצבה הרפואי דינה להידחות, שכן היא מכוונת כנגד שיקול דעתה הרפואי - מקצועי של הוועדה.

הגם שהוועדה פרטה סימנים שלכאורה מסבירים את חומרת הסימנים הקליניים ("...מתהלכת ללא צורך באביזר עזר, בעלת רישיון נהיגה B ללא קישיון עורף ללא נפיחות בכפות הידיים...") סבר בית הדין האזורי כי נפל פגם בהיקף ההנמקה של הוועדה וקבע כי "הוועדה לא התייחסה לדרגת החומרה של הסימנים הקליניים של התסמונת בהתאם לבדיקתה או להשפעה התפקודית של התסמונת; הוועדה לא קבעה מאיזו הפרעה סובלת המערערת בתחום הנפשי או את מידת ההשפעה של הפרעה זו על תפקודה של המערערת; אין כל התייחסות למידת ההשפעה התפקודית של הפיברומיאלגיה עצמה על המשיבה". ביחס למסקנה זו של בית הדין האזורי לא ראינו לנכון ליתן רשות ערעור.

שכן, גם אם ניתן היה להגיע למסקנה אחרת אין די בכך כדי להצדיק את מתן רשות הערעור.

סוף דבר - הערעור מתקבל בחלקו כך שעניינה של המשיבה יוחזר לוועדה בהרכבה הקודם, אשר תפעל בהתאם לאמור בסעיף 25 לעיל.