מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

קביעת נכות בועדת עררים במס הכנסה

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2014 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בג"צ יכין [בג"צ 7680/11 יאיר יכין – מדינת ישראל רשות המסים (4.7.2012)]: בעתירה זו נדונה טענתו של העותר, אשר דרגת נכותו נקבעה על פי ועדה לעררים (מס הכנסה), כי קיימת הפליה בין נכה מושתל דפברלטור שדרגת נכותו נקבעת על ידי ועדות המוסד לביטוח לאומי לבין מושתל שנכותו נקבעת לפי חוק הנכים (תגמולים ושקום) תשי"ט – 1959.
...
בג"צ הסה [בג"צ 7078/08 בנימין הסה נ' מדינת ישראל משרד האוצר אגף מס הכנסה (24.8.2008)]: בית המשפט העליון דחה על הסף את העתירה שהגיש הנכה וקבע כי - "מבלי לנקוט עמדה לגופן של טענות העותר, החלטנו כי יש לדחות את העתירה על הסף. בהתאם לסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995, לעותר עומדת זכות הערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לפני בית דין אזורי לעבודה, אשר על פסק דינו יכול העותר לערער ברשות לבית הדין הארצי לעבודה. בנסיבות אלה, אין מקום להתערבותו של בית משפט זה כאשר מצוי בידי העותר סעד חלופי על דרך של הגשת ערעור לבית הדין לעבודה". נציין, כי נוכח העובדה שהעתירה נדחתה על הסף, לא נדונה שאלת הסמכות לגופה, ולא היו לפני בית המשפט העליון טיעוני המדינה בעניין הסמכות.
מסקנה זו גם מתחייבת מהרציונאל העומד בבסיס פסיקתו של בית המשפט העליון – הדמיון המהותי בין ועדות רפואיות הפועלות על פי חוק הביטוח הלאומי ותקנות הביטוח הלאומי לבין ועדות רפואיות הפועלות מכוח תקנות מס הכנסה, ובלשונו של חוק יסודות המשפט – "בדרך של היקש". על פי תקנות מס הכנסה, הרכב ועדה רפואית מדרג ראשון הוא "פוסק רפואי" כמשמעותו בתקנות הביטוח הלאומי, והוא נבחר על ידי "רופא מוסמך" כמשמעותו בתקנות הביטוח הלאומי; דרגת הנכות, או בלשון התקנות "אחוז הנכות" נקבעת "באחוז הנקוב לצד כל אחד מהליקויים או הפגימות אשר במבחנים שבחלקים א', ב' ו- ד' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי"; הרכב ועדה רפואית לעררים על פי תקנות מס הכנסה הוא "שלושה רופאים אשר ייבחרו על ידי רופא מוסמך מבין הרופאים אשר שמותיהם כלולים ברשימת חברי ועדות רפואיות לעררים שנקבעה בידי שר העבודה ופורסמה ברשומות, על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968"; גם ההסדר בנוגע לבדיקה מחדש המעוגן בתקנות 25 ו- 26 לתקנות מס הכנסה דומה להסדר הקבוע בעניין זה בתקנות 36 ו- 37 לתקנות הביטוח הלאומי.
סוף דבר: נוכח הדמיון המהותי בין ועדה רפואית לעררים הפועלת על פי תקנות מס הכנסה לבין ועדה רפואית לעררים הפועלת על פי תקנות הביטוח הלאומי, מן הראוי להחיל גם על הליכי הערעור על ועדה רפואית לעררים (מס הכנסה) את הוראת סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי, הקובעת כי ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים ניתן לערעור ברשות בלבד.
מסקנה זו גם מתחייבת מפסיקתו של בית המשפט העליון אשר הקנתה לבית הדין לעבודה את הסמכות לדון בערעור על החלטת ועדה לעררים (מס הכנסה), בשל הדמיון המהותי בינה לבין ועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה).

בהליך ערעור על פי חוק (על"ח) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן - הפקודה) מיום 28.11.2016 (להלן: הועדה) שקבעה למערער דרגת נכות יציבה בשיעור 69.07%.
...
מן הכלל אל הפרט לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר המצוי בתיק, מצאתי כי דין הערעור להתקבל בחלקו, כמפורט להלן.
איני מקבלת את הסקת המסקנה של המשיבה כי ההנמקה היא ברמיסיה המוחלטת וכן בחלוף הזמן מאז הניתוח להסרת הסרטן.
סוף דבר – עניינו של המערער יוחזר לוועדה לעררים (מס הכנסה) בהרכבה הנוכחי לצורך הבהרת החלטתה בדבר קביעת נכות זמנית חלף צמיתה למצב אחרי סרטן הערמונית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

באופן עיקרוני, אף אני סבורה כי רצוי שהביקורת על החלטותיה של הועדה הרפואית לעררים הפועלת מכוח תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), התש"ם-1979 (להלן בהתאמה: הועדה לעררים ו-תקנות מס הכנסה) תהיה מסורה, ברגיל, לערכאה שיפוטית שאינה בג"ץ. זאת, בהיתחשב ב"חלוקת העבודה" בין בג"ץ לבין ערכאות אחרות, המדגישה את עדיפותן של ערכאות אלה בכל הנוגע לקביעת ממצאים עובדתיים, ולהתמחות ולהקצאה נכונה של "משאבי שיפוט" בבית המשפט העליון (דפנה ברק-ארז משפט מנהלי כרך ד – משפט מנהלי דיוני 15-14, 127 (2017)).
...
ואכן, עוד לפני כעשור פסק בית משפט זה כי - "מבלי לנקוט עמדה לגופן של טענות העותר, החלטנו כי יש לדחות את העתירה על הסף. בהתאם לסעיף 123 ל[חוק הביטוח הלאומי](http://www.nevo.co.il/law_html/law01/039_002.htm) [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, לעותר עומדת זכות ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לפני בית דין אזורי לעבודה, אשר על פסק דינו יוכל העותר לערער ברשות לבית הדין הארצי לעבודה. בנסיבות אלה, אין מקום להתערבותו של בית משפט זה כאשר מצוי בידי העותר סעד חלופי על דרך של הגשת ערעור לבית הדין עבודה" (בג"ץ 7078/08 הסה נ' משרד האוצר (24.8.2008)).
אף על פי כן, התלבטתי במקרה זה – מאחר שאני סבורה כי החקיקה המסדירה את הנושא מעוררת שאלות פרשניות נכבדות.
כפי שרמזתי בפתח הדברים, מסקנה זו אינה פשוטה.
נותרנו, אם כן, עם הצורך לחזור ולהכריע בשאלה האם לאדם המעוניין להשיג על החלטותיה של הוועדה לעררים מוקנה סעד חלופי בדמות פנייה לבית הדין לעבודה, או שמא הדרך היחידה העומדת בפניו היא הגשת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק? בסיכומו של דבר, סברתי שבעת הזאת אין מקום לשנות מהמסלול שהותווה בפסיקתו של בית משפט זה, ולפיו בית הדין לעבודה הוא המופקד על קיום ביקורת שיפוטית כאמור.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

ועדת הערר היא גוף מנהלי הפועל בהתאם לתקנות מס הכנסה ומכוח סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה; ואולם קביעת דרגת הנכות על ידי ועדת הערר מתבצעת באמצעות המנגנון והועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי, ובהתאם למבחנים שנקבעו ביחס לנפגעי עבודה כאמור בחוק לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי) (ראו: חברי השופט מ' מזוז ב-בג"ץ 8453/17 פלוני נ' ועדת הערר הרפואית על פי תקנות מס הכנסה, פסקה 15 (24.6.2018); להלן: עניין פלוני).
...
בחלוף מספר חודשים ומשהוועדה טרם התכנסה לדון בעניינו של המנוח, הגישה העותרת עתירה לבית משפט זה – שבסופו של דבר נמחקה בהמלצת בית המשפט, לאחר שוועדת הערר הודיעה כי נקבע מועד לדיון בעניינו של המנוח (פסק דין מיום 16.10.2017, בג"ץ 6615/17).
המשיבים טוענים מנגד כי דין העתירה להידחות על הסף – הן מחמת קיומו של סעד חלופי בדמות פנייה לבית הדין לעבודה, הן לנוכח אופיין הרפואי המובהק של הטענות; וכן כי יש לדחות את העתירה לגופה, בהיעדר עילה להתערבות בהחלטת ועדת הערר.
כפי שנאמר בפתח הדברים, דין העתירה להידחות על הסף לנוכח קיומו של סעד חלופי בדמות פנייה לבית הדין האזורי לעבודה.
משנתונה לעותרת אפשרות להביא את טענותיה להכרעה בפני בית הדין האזורי לעבודה, הרי שקיים סעד חלופי ככל שהדבר מתייחס לעניינה הפרטני ועל כן דין עתירתה להידחות על הסף.
סוף דבר, העתירה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אשר לדום נשימה בשינה, מצאתי כי אין כל הנמקה לסיבה בגינה נקבעו 5% נכות בלבד בגין ליקוי זה, כאשר הועדה אינה מתייחסת כלל לכך שממצאי הבדיקה העלו כי המערער סובל מהתסמונת ברמה בינונית ונסמכת רק על כך שהמערער אינו עושה שימוש בסיפאפ שהומלץ לו. יתירה מזאת, ועדת הערר (מס הכנסה) קבעה למערער נכות בשיעור של 20% בגין ליקוי זה על סמך אותה הבדיקה.
...
מן הכלל אל הפרט לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובטענות הצדדים במסגרת הדיון מיום 14.12.2022, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל.
לסיכום ניתן בזאת תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים, לפיהן יוחזר עניינו של המערער לדיון בפני הוועדה הרפואית לעררים (ענף נכות כללית), בהרכבה מיום 12.12.2021, על מנת שתפעל כדלקמן: הוועדה תשקול שנית את שיעור הנכות בגין הליקוי הלבבי, בשים לב לשיעור הנכות שיש להקנות מכוח פריט ליקוי 9(1)(א) כאשר מקטע הפליטה אינו גדול מ-60%.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו