קביעת משכורת קובעת לפיצויי פיטורים למרות שינוי תפקיד

כן נימסר לו כי התשלום האמור הנו במקום תוספת וותק אשר בוטלה באותו מועד (סעיף 75 לתצהיר התובע, סעיפים 10.2-10.10 לסיכומי התובע); · תוספת השנ"ג היתה למעשה פיקציה והחליפה את תוספת הותק המהוה שכר לכל דבר ועניין (סעיף 76 לתצהיר התובע, סעיף 10.6 לסיכומי התובע) כאשר לא הוכח כי התובע עבד שעות נוספות לא במועד הענק השנ"ג ולא במועדים מאוחרים יותר (סעיף 10.8 לסיכומי התובע); · ביום 15.2.10 הודיע מר רנץ לתובע כי התשלום בשווי 2,000 ₪ בגין שנ"ג יהווה כשכר לתשלום זכויות סוציאליות (סעיף 77 לתצהיר התובע); במועד זה לא חל כל שינוי בתפקידו ובמעמדו של התובע ובכך למעשה הכשירה הנתבעת גם בפן ההסכמי את רכיב השנ"ג כרכיב שכר לכל דבר ועניין (סעיף 10.24ו' לסיכומי התובע); · בהתכתבות בין התובע למר אלי רוטשטיין ז"ל, מנכ"ל הנתבעת דאז, נקבע כי ההפרשות בגין העמלה הן לפיצויים וכי מרכיב השנ"ג ייכנס אף הוא לסוציאליות (סעיף 79 לתצהיר התובע); · מתלושי השכר לשנת 2012 עולה כי הנתבעת עצמה התייחסה לרכיב השנ"ג כרכיב שכר לכל דבר ועניין לרבות הפרשה לפצויי פיטורים ולקרן פנסיה; · תוספת השכר ששולמה לתובע בחודש 2/2007 מורכבת מהפחתה ברכיב השנ"ג והעברת הסכום שהופחת לשכר היסוד (סעיף 10.11 לסיכומי התובע); · בהסכם שנחתם בשנת 2000 הועלה תשלום השנ"ג לשעור של 15% משכרו החודשי ובמרוצת השנים נגזר הוא משכר היסוד עד שהגיע לתשלום של 1,300 ₪ (סעיף 10.12 לסיכומי התובע); רכיב העמלות (סעיף 12 לסיכומי התובע): · טענת הנתבעת כי רכיב העמלות אינו חלק מהשכר הקובע לפצויי פיטורים סותרת את האמור בהסכם שנחתם עם התובע ביום 1.2.2000 לפיו בגין סכומי העמלות שישולמו לתובע תפריש החברה 8.33% לפוליסת ביטוח מנהלים (פיצויים) שתירכש לשם כך בנוסף לביטוח המנהלים הרגיל; · העובדה כי נקבע כי העמלה לא תפחת מסך של 3,000 ₪ מצביעה אף היא כי לא נקבע רף מינימלי אחריו תשולמנה העמלות אלא בדיוק ההפך; · הנתבעת עצמה הצהירה בכתב הגנתה כי הפרישה החל מחודש 2/2000 ועד לסיום העסקת התובע 8.33% בגין רכיב העמלות ועל כן יש לראות בכך הודאה כי רכיב זה הנו חלק בלתי נפרד משכר התובע לפצויי פיטורים; הודעה מוקדמת - לטענת התובע זכאי הוא בהתאם להסכם העסקתו ל-3 חודשי הודעה מוקדמת ובהתאם לשכרו האחרון (כולל רכיב העמלה ושעות נוספות גלובליות) לסך של 73,098 ₪ בעוד הנתבעת שילמה לתובע הודעה מוקדמת בסך של 48,000 ₪ ולפיכך זכאי הוא לטענתו בגין הודעה מוקדמת לסך של 25,098 ₪ (סעיף 92-94 לתצהיר התובע).

לטענתו ולמרות שלא ניתן לו כל פירוט בדבר זכויותיו במסגרת הסכם הפרישה דרשה ממנו הנתבעת בסעיף 8 להסכם לאשר כי ההסכם ממצה את כל זכויותיו בגין תקופת העסקתו וסיומה וכן הודעת ויתור בגין פצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, שכר הפרשות פנסיוניות בסיס ההפרשות וכיו"ב. לטענת התובע לא היתה לו כל טענה באשר לרכיבים המפורטים בהסכם אולם כל שבקש היה לקבל לאפשר לו לעמוד על זכויותיו הכספיות על פי דין.

...

לצרכי פיצויי פיטורים קיבלתי את טענת התובע שיש לחשב גם את הבונוס וגם את השנ"ג לאור ההסכמה החוזית, אולם, איני מקבל את הטענה שיש לכלול בשכר הקובע, לצורך הבונוס השנתי, רכיבים אלה.

אני דוחה את תביעתו של התובע לעמלת מכירות בגין חודש מרס 2013.

סופו של דבר, על הנתבעת לשלם לתובע בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין: הפרשי פיצויי פיטורים בסך של 127,323 ₪ (שהם 179,201 ₪ בהפחתת סך של 51,878 ₪).

חרף טענת הנתבעת כי התובע היה זכאי לסכומים שהופרשו עבורו לקופה או בביטוח מנהלים בלבד, וזאת בהתאם לסעיף 8.5 להסכם עבודה עליו חתם אל מול חברת גוונים בשנת 1991, הודתה הגב' הרשקוביץ בחקירתה הנגדית כי אכן היתה התחייבות לשלם לתובע פיצויים מלאים, וזאת מעבר לנצבר לזכותו בקופות (ר' עמ' 17 שורות 16-19 לפרוטוקול) כך גם עולה מחקירתו הנגדית של מר חובל: "אני זוכר שהובטח לשלם לו פיצוי פיטורים כדין. זה מה שמופיע במסמך לפי הבנתי" (ר' עמ' 11 שורות 17-18 לפרוטוקול).

עוד נקבע בהסכם כי החברה רשאית, בהסכמת העובד "לשנות את תפקידו של העובד ו/או להוסיף מטלות לתפקידו, או כל חלק ממנו, בין דרך קבע ובין באופן אירעי". שכרו של התובע הועמד על שכר חודשי ברוטו של 1,800 ₪ שהוצמד לתוספת יוקר.

כפי שהבאנו לעיל, המבחן לצורך הקביעה אם תוספת הנה חלק מהמשכורת לצורך חישוב פצויי פיטורים הוא לבחון אם אותה תוספת מותנית בתנאי, כך שאם אין מיתקיים התנאי או הוא משתנה, מתבטל התשלום.

...

דיון והכרעה נסיבות סיום העסקתו של התובע וזכאותו לפיצויי פיטורים הלכה פסוקה היא כי בבוא בית הדין להכריע בשאלה, האם מדובר בהתפטרות או בפיטורים, ולקבוע מי מהצדדים הביא את היחסים לידי גמר, עליו ליתן את הדעת "למכלול העובדות הרלוונטיות ומהן להסיק את המסקנה; ואין ללמוד מקטע דברים אלא מהתמונה כולה" (ר' דב"ע ל/3-18 נח בנצילוביץ - אתא בע"מ פד"ע ב 41).

כעת נפנה לחשב את פיצויי הפיטורים המגיעים לתובע, נזכיר כי לטעמנו יש לחלק את חישוב פיצויי הפיטורים לשתי תקופות.

אולם אין אנו סבורים כי יש רלוונטיות לטענה זו לאופן ביצוע התחשיב וכי יש לקזז את מלוא הכספים שנצברו בקופת הפנסיה בגין רכיב הפיצויים מתחשיב פיצויי הפיטורים.

סוף דבר על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: הפרש פיצויי פיטורים בסך של 26,773 ₪.

השילוב בין הניסיונות להגיע להסכמה בדבר שיעור השכר טרם תחילת התפקיד החדש שלא צלחו לבין הודאת המשיבה 3 כי בסבירות גבוהה היתה מפטרת את המערער אילו היה שומר על טענותיו שאין מקום לפגוע בשכרו חרף שינוי התפקיד – מוביל למסקנה כי בוסס החריג לדרישת ההתראה.

אשר לשכר הקובע, אנו קובעים כי זה יהא כשכר המוסכם האחרון (10,000 ₪ ברוטו), כשאיננו נותנים תוקף לשכר עקב שינוי התפקיד, הן נוכח קביעתנו שלא היה מוסכם והן נוכח תקנה 8 לתקנות פצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964.

...

לאחר שבחנו את טענות המערער, אנו מחליטים לדחות את הערעור ברכיב זה ולאשר את פסק דינו של בית הדין האזורי ברכיב זה, מטעמיו.

טענה גורפת זו אין בידינו לקבל.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הערעור נדחה למעט בכל הנוגע לתשלום פיצויי הפיטורים.

ביום 18.12.2017 נציג הנתבעת שלח לתובע הודעת ווטספ: "בהמשך לפגישתינו והיות וכן התחצפת ודיברת בצורה לא מכובדת והיות והניסיון שלך להכין קווים ניכשל וצורת העבודה שלך גורמת נזק לחברה תוך הזיכויים שאתה מבצע ללא אישורינו. זאת החלטתי. 1. הינך נידרש מחר בבוקר להחזיר את הרישיונות שקבלת ואת המחשב למשרדי החברה 2. החל ממחר נאוה תכין לך את קוי העבודה 3. אין אישור לזיכוי לקוחות במעל 1000 ₪". במענה להודעה זו שלח התובע הודעה בווטספ:" בהמשך לפגישתינו ולאחר שדיברת אליי בצורה מזלזלת וקיללת אותי, ולאור החלטתך החד צדדית לשנות לי את תפקידי, שבו הצלחתי מאוד והכנסתי לחברתך מיליוני שקלים במכירות, אני מקבל עלי את השינוי בתפקיד, למרות שזה לא לרוחי ואנסה לעשות את המיטב, כמו שאני עושה תמיד לאורך שנים רבות. יחד עם זאת הריני להבהיר לך כי במידה ושכרי יפגע באופן משמעותי, לאור השינוי בצורת העבודה שלי מעתה והלאה כבקשתך, אני יראה זאת כהרעת תנאים ..." ר' נת/3.

בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעיניין עע (ארצי) 44824-03-16 י.ב. שיא משאבים בע"מ - ADHENOM BERH TEAMI, (4.6.17) נקבעה, זה לא מכבר, שיטת חישוב פצויי הפיטורים ביחס לעובדים שעתיים אשר הקף עבודתם השתנה במהלך תקופת העסקתם, תוך שינוי ההלכה שנהגה עד אז, כך : "21. לאחר בחינה חוזרת של הדברים דומה כי במקרה של עובד שעתי המקבל את שכרו על בסיס מספר שעות עבודה ואשר הקף שעות עבודתו משתנה מחודש לחודש הדרך הנכונה לחשב את שכרו האחרון היא לפי או בהקש מתקנה 7 דוקא.

...

ביום 6.7.20 ניתנה החלטת חברתי השופטת (בדימוס) יפית גיסין- זלמנוביץ : "....היות ומצאתי, כי המחדל עליו הלינה הנתבעת לא נגרם בזדון או במתכוון, אני מתירה לתובע להגיש את המסמכים שגולו על ידו במסגרת תצהיר גילוי המסמכים הראשון. אף שלא הוגשה על ידו בקשה לצירוף ראיות נוספות, מטעמים שלא הובהרו דים, אני מוצאת לקבל את המסמכים שצורפו, לראשונה, לתצהיר גילוי המסמכים המשלים.48. בנסיבות אלה אני סבורה כי יש לאפשר לנתבעת להגיש תצהיר עדות ראשית משלים אשר יאזן בצורה ראויה את הנחיתות הראייתית שנגרמה לה, אף כי יש לה אשם תורם בכך, וודאי יהיה בכך כדי לשרת את פני הצדק..."כפועל יוצא מהחלטה זו הנתבעת הגישה תצהיר משלים.

עקב פרישתה של חברתי השופטת (בדימוס) יפית זיסין זלמנוביץ, התיק הועבר לדיון בפני מותב בראשותי ומשכך ביום 28.10.20 התקיים דיון הוכחות נוסף במסגרתו ביקש התובע לבצע השלמת חקירה לתובע בשל הגשת תצהיר משלים מטעם הנתבעת ובית הדין קבע: "נוכח העובדה שהשלמה זאת נעשתה לאחר שהתובע כבר העיד, שוכנעתי כי יש לאפשר השלמת חקירה נגדית של התובע, רק בנוגע למסמכים החדשים שצורפו, וזאת במסגרת 5-10 דקות בלבד." דיון והכרעה: השכר הקובע של התובע – האם יש לראות בבונוס שכר קובע? לטענת התובע , "הבונוסים" שקיבל לאורך תקופת העסקתו לא היו בגדר סכום נלווה אלא היו חלק אינטגראלי משכר עבודתו.

בית הדין סבר כי בכל המקרים האלה "קיים קושי מובנה לשייך את הזכאות לעמלה ליום או לשעת עבודה מסוימת, וכפועל יוצא מכך לקבוע כי המכירה בוצעה בשעות עבודה נוספות או במנוחה השבועית". לצורך הכרעה בשאלת הכללת רכיב העמלה ב"שכר הרגיל" לתשלום גמול שעות נוספות, קבע בית הדין הארצי מספר מבחני עזר: "המנגנון המוסכם לתשלום עמלה – כגון האם משולמת עמלה בעד כל עסקה או בעד עסקאות שמעבר לרף מסוים?". "סוג העסקה שבעדה משולמת העמלה – האם מדובר בעסקה שנערכת באופן ממוקד, שניתנת לאיתור בזמן ובמקום, או בעסקה שקשירתה מתמשכת על פני פרק זמן ארוך?" "שיעור מרכיב העמלה בשכר – האם משולם לעובד שכר בסיסי ועליו מתווספת העמלה, או כל שכרו של העובד מורכב מעמלות, ומה השיעור היחסי של העמלה בשכרו הכולל של העובד". לאחר שבחנו את כלל הראיות בתיק ושמענו את כלל העדויות הגענו לכלל מסקנה כי הכף נוטה להכללת רכיב הבונוס , המופיע בתלושי השכר של התובע כשכר רגיל לצורך חישוב השעות הנוספות וזאת , בכפוף לקביעתינו בדבר זכאות התובע לרכיב שעות נוספות וזאת מהטעמים שיפורטו: ראשית, עיון בהסכם העסקה והנספח של תשלום בונוס של התובע מעלה כי הבונוס שולם לתובע , הלכה למעשה בגין כל עסקה שהוא מבצע באופן אישי וזאת מהשקל הראשון של אותה עסקה וזאת ללא קביעת רף מסויים , אלא שינוי באחוזים בנוגע להיקף העסקאות החודשיות .

כמו כן, שעה שהיתה מחלוקת בדבר תחולת חוק שעות עבודה ומנוחה ושעה שקבענו כי אין אנו מקבלים את גרסת התובע לעניין גרסתו בדבר כמות השעות בהם עבד, ונוכח אופי תפקידו של התובע והמחלוקת בכל הנוגע למשמעות רכיב הבונוס, לא שוכנענו כי הרישום השגוי בתלוש השכר בנוגע לשעות העבודה ורכיב הבונוס נבע מהטעיה אלא מחילוקי דעות שיש בהן ממש, משכך לא שוכנענו כי מתקיים בענייננו יסוד הרישום המוטעה "ביודעין" בתלוש השכר, שקיומו הוא תנאי לפסיקת הוצאות לדוגמה, כאמור בסעיף הנ"ל. משכך לא שוכנענו כי יש לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין רכיב זה. סוף דבר בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין תשלם הנתבעת לתובע את הסכומים, כמפורט: פיצוי בגין אי הפרשה מלאה לפנסיה: 11,319 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

בכל הנוגע לרכיב השעות הנוספות, יצויין כפי שפורט לעיל, שוכנענו כי לא די בתחשיב של 800 ₪ שלוקח בחשבון רק את רכיב שכר היסוד ועל הנתבעת להשלים רכיב זה על ידי הוספת רכיב העמלות לצורך תחשיב 20 השעות הנוספות שהתקבלו לעיל.

כן תשלם הנתבעת לתובע, בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל.

[footnoteRef:33] אין באמור כדי ללמד על זכאות לתוספת זו חרף שינוי התפקיד.

בסעיף 9א לחוק עבודת נשים נקבע "לא יפגע מעסיק בהקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי סעיף 9, בתקופה שבה חלה ההגבלה כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פגיעה כאמור אם היא לדעתו בקשר לעילה שבשלה חלה אותה הגבלה". בפסיקה נקבע שתכלית הוראה זו להבטיח את שובה של העובדת לאותה עבודה ולאותם תנאים שהיו לה לפני צאתה לחופשת הלידה וההורות.

] בסעיף 2.1 להסכם 2000 נקבע שמענק התמדה מכח הסכם זה ישולם לעובדי הרשות "בדרוג התעופתי שהנם במעמד אר"ח או במעמד בט"ב ואשר משמשים בתפקידי בידוק בטחוני באגף בודקים". מעדותם של נציגי הרשות[footnoteRef:41] עולה שהסכם 2000 נועד במקור לחול על עובדי הבידוק הבטחוני בנתב"ג שעה שבאותה תקופה הבידוק הבטחוני בשדות התעופה הפנים ארציים לא היה באחריות הרשות.

] עגמת נפש התובעת עתרה לחיוב הרשות בפצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה לה כתוצאה מהתנהלות הרשות, הן בשל פיטוריה ללא עילה מוצדקת, בשל אי תשלום הודעה מוקדמת במועד, ובשל ניכוי סכומים שלא כדין משכרה.

...

] לא מצאנו שנסיבות המקרה מצדיקות פסיקת פיצוי בגין עגמת נפש בנוסף על הפיצוי שנפסק בגין פיטורים שלא כדין.

סוף דבר תביעת התובעת מתקבלת בחלקה.

 הנתבעת תשלם לתובעת, תוך 30 ימים מיום שפסק-הדין יומצא לצדדים, את הסכומים הבאים: פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 60,000 ₪.