מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

קביעת מענק לחלפת רכב רפואי של נכה צה"ל

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

טענות התביעה התובע הנו אדם חרוץ שמאז שיחרורו מהצבא לא בחל בשום עבודה.
לפיכך, מכיוון שהועדה הרפואית של המל"ל לא התייחסה לסוגיות הללו, הוריתי על מינויו של מומחה שקומי מטעם בית המשפט ד"ר אלכסנדר דאיץ' (להלן: "המומחה השיקומי"), אשר יהיה כפוף לקביעת המל"ל בקשר לשעור נכות הרפואית.
בתחום הניידות · יש לפנות למשרד התחבורה ולועדת הניידות של המל"ל בעיניין התאמת רכב לנהיגה ברגל שמאל או מנגנון שליטה ידנית מלא, תו נכה וחניית נכה מוסדרת.
...
יפים דבריו של השופט אור בסוגיית חשיבותה של חוות דעת מטעם מומחה שיקומי ברע"א 2985/96 סיון מדלסי נ' אבנר גוני ואח', נ(2) 081 (1996)‏‏ : "...לעתים קרובות, חוות-דעתו של המומחה השיקומי אשר התמנה על-ידי בית המשפט מתייחסת גם לאופן המימוש של המלצותיו, כולל בעניין התאמת דיור. יש מומחי שיקום אשר ניסיונם מאפשר להם ליתן לבית המשפט תמונה מלאה לגבי דרך ההתאמה של הדיור לנכותו של הנפגע, וכל שחסר לו לבית המשפט כדי לקבוע את גובה הפיצוי הוא לשמוע ראיות על עלותם של תיקונים אלה. בנסיבות כאלה, הבאת חוות-דעת של מומחים בהתאמת דיור לנכים עלולה להיות מיותרת. מה גם, שבדרך כלל לחוות-דעתו של מומחה אשר התמנה על-ידי בית המשפט יש משקל רב מבחינת אמינותה, ולכן ייטה בית המשפט להעדיפה על חוות-דעת של מומחים מטעם הצדדים. במקרים כאלה ראוי שהצדדים יסכימו שחוות-דעתו של מומחה בית המשפט תחייב וימנעו מהבאת ראיות נוספות, אשר במקרים רבים לא יוסיפו, בסופו של דבר, דבר לצורך הכרעה במשפט. מה גם, שבעזרת שאלות הבהרה וחקירה מתאימה של המומחה השיקומי, אם אמנם יש לו ידע בנושא, ניתן להגיע לתוצאה הראויה מבחינת טיב הדיור הנדרש לנפגע. כך ייחסכו זמן והוצאות מן הצדדים, וזכותו של מי מהצדדים לא תקופח." עפ"י חוות דעתו של המומחה השיקומי ד"ר אלכסנדר דאיץ', המלצותיו נועדו לתת מענה מיטבי למצבים משתנים לאורך ציר הזמן: אביזרי עזר · נעליים אורתופדיות – עלות כ – 3,500 ₪ החלפה: פעם בשנתיים · תומך ברך – עלות החל מ 800 ₪ החלפה: פעם בשנה · תמיכה לקשיי הליכה בעזרת אביזר עזר קב אנטומי - עלות 50 ל- 80 ₪, החלפה: פעם בשנתיים/שלוש.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הראיות בתיק ושמעתי את עדויות הצדדים, הגעתי למסקנה שאין לסטות משיעור הנכות הרפואית שנקבעה לתובע, אך יש לקבל את טענות ההגנה בדבר ניכוי הנכות בגין הצלקת, כשמדובר בשיעור הנכות התפקודית.
לאור הקשיים שהוצפו לעיל, הנני מקבל את טענת ההגנה על כי אין זה תיק מתאים לחישוב אקטוארי וחישוב גלובלי יותר מתאים לנסיבות העניין.
עם זאת ולאור חוות דעת מומחה השיקום שוכנעתי כי התובע יזדקק לעזרת הזולת בעתיד (בע"א 5774/95 יצחק שכטר נ' אלה כץ תק-על 97(3) 919).
נוכח האמור לעיל ובהתחשב במהות הפציעה הנני קובע כי לתובע ייפסק פיצוי גלובאלי בסך 70,000 ₪ בגין ראש נזק זה. דיור מותאם לגישת התביעה יש ליתן לו פיצוי שיכסה רכישת דירה בקומת קרקע או דירה בבניין עם מעלית- בהתאם לקביעתו של מומחה ביהמ"ש. לגישת ההגנה אין מקום להסתמך על חוות דעת המומחה, אשר לא ידע להסיק מנתוני רשות המיסים האם הדירות שהתייחס אליהן, נמצאות בבניין עם מעלית וחנייה.
סבורני, בהתחשבי בנסיבות והמלצות המומחים, כי תוספת בשיעור 10% הינה תוספת סבירה והוגנת לשידרוג דירתו של התובע ומעברו לדירה מקבילה עם מעלית.

בהליך ערעור לפי חוק הנכים (ע"נ) שהוגש בשנת 2017 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

כב' השופטת ארבל בפסה"ד הנ"ל ניתחה את הוראות הרכב וכתבה על הקפן כדלהלן: "הסיוע הכספי שבו מדובר הנו רחב הקף. כך למשל, ברכישת רכב רפואי ראשון זכאי הנכה למענק בגובה של שני שלישים ממחיר הרכב ללא מס; להלוואה של השליש הנוסף; וכן להישתתפות בתשלום המס; באופן המעמיד את סך הסיוע במענק ובהלוואה על כ- 85% מערך הרכב- סעיפים 48-44 ... אחת לשלוש שנים וחצי זכאי נכה להחלפת הרכב הרפואי שברשותו , וגם אז זוכה הוא לסיוע ניכר. סעיף 25 מסייג את מתן ההטבה כשמדובר בנכים המתגוררים בחו"ל וקובע כי-סיוע לרכישת רכב רפואי או להחלפתו יינתן לנכה זכאי המתגורר דרך קבע בתחומי מדינת ישראל לפחות 180יום בשנה) או לנכה הזכאי לרכב בבעלות המדינה ומתגורר בחו"ל)". מאחר וההוראות הן רחבות הקף ומצריכות משאבים כספיים לא קטנים מצד המשיב, יש לנהוג בהפעלתן בזהירות וללא חריגות.
סטייה מהוראות הרכב, תוביל ל"מידרון חלקלק" שבו יהיו מקרים אחרים הקרובים לעניינו של המערער, אך לא זהים, ואף הם יזכו לזכויות כאילו שהיו בעלי רכב ואז יהפכו הוראות הרכב למיותרות במובן זה שכל דיכפין הזכאי לרכב רפואי יקבל בכל מקרה ובכל תנאי להחזרים כספיים על חשבון "התקציב הלאומי" בפסק דין אחר שכתבה כב' השופטת ארבל בעיניין רע"א 10758/06 קצין התגמולים נ' יעקובוביץ סעיף 17 היא קבעה קביעה הרלוואנטית בהקשר הנ"ל לעניינו כדלהלן: "עם כל הקושי הטמון בכך, אין מנוס מעריכת איזון בין עניינו של הנכה הפרטי לבין עניינם של כלל נכי צה"ל. במציאות של משאבים מוגבלים, אין זה אפשרי להעניק לכל נכה טפול רפואי בהתאם לרצונו ולהעדפותיו"; ודברים אלה רלוואנטיים לכל ההטבות האחרות שמקבל נכה לרבות ההטבה נשוא דיוננו.
...
סטייה מהוראות הרכב, תוביל ל"מדרון חלקלק" שבו יהיו מקרים אחרים הקרובים לעניינו של המערער, אך לא זהים, ואף הם יזכו לזכויות כאילו שהיו בעלי רכב ואז יהפכו הוראות הרכב למיותרות במובן זה שכל דיכפין הזכאי לרכב רפואי יקבל בכל מקרה ובכל תנאי להחזרים כספיים על חשבון "התקציב הלאומי" בפסק דין אחר שכתבה כב' השופטת ארבל בעניין רע"א 10758/06 קצין התגמולים נ' יעקובוביץ סעיף 17 היא קבעה קביעה הרלוונטית בהקשר הנ"ל לעניינו כדלהלן: "עם כל הקושי הטמון בכך, אין מנוס מעריכת איזון בין עניינו של הנכה הפרטי לבין עניינם של כלל נכי צה"ל. במציאות של משאבים מוגבלים, אין זה אפשרי להעניק לכל נכה טיפול רפואי בהתאם לרצונו ולהעדפותיו"; ודברים אלה רלוונטיים לכל ההטבות האחרות שמקבל נכה לרבות ההטבה נשוא דיוננו.
לפיכך, הננו דוחים את הערעור.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

אף לא מי מהצדדים עתר בבקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל ומשכך הקביעה מחייבת בכל הנוגע לשעור הנכות הרפואית.
קורותיו ועיסוקיו של התובע מאז התאונה ועד היום וההשלכה על הנכות התפקודית התובע בן 50 במועד התאונה, (53 כיום) נשוי ואב לשניים (בגירים), חסר השכלה פורמאלית כלשהיא, עבד כל חייו הבוגרים עד לתאונה הנדונה בעבודות פשוטות ופיזיות במהותן: בתקופת הלימודים בתיכון למד מכונאות רכב (ללא בגרות עיונית ולא תעודה מקצועית), תקופת השרות הצבאי היה מכונאי צבאי והשתחרר לאחר שנת שירות בשל חוסר התאמה, בהמשך עבד כמכונאי אוטובוסים ומשם עבד 18 שנים כמנהל עבודה במאפיה (עד החלפת בעלים), בהמשך עבר לעבודה בחנות בשר (קצביה), שם עבד עובד לתאונה במשך כשנה וחצי, לאחר התאונה שב לעבודתו לקצביה עד 5/2019 אז פוטר בהסכמה ממקום עבודתו והחל מהמחצית השניה של שנת 2019 ועד היום עובד כנהג מונית עצמאי.
המל"ל הכיר בתקופת אי כושר בת שלושה חודשים ולאחריה בנכות זמנית למשלך חצי שנה נוספת ושילם לתובע בתקופה זו דמי פגיעה, קיצבאות נכות זמנית ומענק נכות בסך כולל של 72,000 ₪ (במעוגל) אותם יש להפחית מכל פיצוי שייפסק לתובע.
...
במאמר מוסגר אציין כי אינני מקבלת טענת התובע לתוספת רכיבי שווי שכר בדמות: טיפים, אוכל במהלך היום במקום העבודה, הנחת עובדים בקניית בשר וכו', המגיעים לשיטתו של התובע לתוספת העולה על 3,000 ₪ מידי חודש בחודשו.
פגיעה בכושר השתכרות לעתיד: לאור כל המקובץ דלעיל, אופן חישוב ראש נזק זה יעשה על פי בסיס שכר של 9,187 ₪ ו- 15% נכות תפקודית עד הגיעו לגיל 70 (גיל תוחלת חיי עבודה לעצמאים) כדלקמן:9,187 ₪ X 15% X 157.84 (מ.ה. ל-17 שנים) = 218,000 ₪ (במעוגל).
כאן המקום לציין כי אינני מקבלת את טענת התובע לגיל פרישה 75, מאוחר יותר בחמש שנים ביחס לחזקה הקבועה בפסיקה לעצמאים.
סוף דבר לאור כל המקובץ דלעיל, הנתבעת תשלם לתובע סך של 246,000 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 13% בתוספת מע"מ ואגרה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

העובדות שאינן במחלוקת ד(1) הטבת רכב רפואי וזכאות התובע על-פי הנתונים שהובאו על-ידי הנתבע, שלא נסתרו, התובע הוכר החל מיום 9.7.1987 כנכה צה"ל בגין פגיעה בברך ימין, ונקבעו לו 20% נכות.
על-פי הוראת רכב רפואי, ברכישת רכב רפואי לראשונה, נכה צה"ל זכאי למענק בגובה של שני שלישים מ"מחיר הרכב היציג ללא מס", וכן להלוואה לגבי השליש הנוסף ממחיר זה של הרכב.
לבקשת התובע, ביום 7.10.2013 נשלח אליו מכתב מאת גב' שילוח, שבו נרשם כי ועדה רפואית מיום 19.3.2008 קבעה את נכותו של התובע בשיעור של 30%, וכי "לאור אחוזי נכותך, הינך זכאי לרכב רפואי וכתוצאה מכך לתו חניה". ביום 16.10.2013 פנה התובע לנתבע בשנית, הודה על המכתב שנשלח אליו, אולם הוסיף שהוא התבקש על-ידי עריית תל אביב להסביר מדוע לא היה ברשותו האישור הנ"ל כך שלא יכול היה להציגו בזמנו.
...
התביעה נדחית.
אשר להוצאות המשפט, אין מנוס מחיוב התובע בהוצאות הנתבע.
על כן, התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט בסך 25,000 ש"ח. כן יישא התובע בהוצאות הנתבע לגבי חוות-דעת המומחה שהגיש הנתבע.

בהליך ערעור לפי חוק הנכים (ע"נ) שהוגש בשנת 2017 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

היא ציינה כי זולת סעיף 48 לחוק התגמולים, המתיר לשר הבטחון "להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו", לא הוצג מקור הסמיכה המופנה לאגף השקום במשרד הבטחון או לקצין התגמולים, שממנו ניתן ללמוד על הסמכות לקביעת כללים מחייבים בעיניין מתן הטבות הנוגעות לקבלת רכב רפואי לנכי צה"ל. בעיניין נאמן, לא ראו הצדדים להרחיב בנושא, ובית המשפט העליון לא הכריע בסוגית מעמדה הנורמאטיבי של ההוראה, ודן במחלוקת באשר להטבות לגבי רכב רפואי לנכי צה"ל על-פי עקרונות המשפט המנהלי ותכלית חוק התגמולים.
(ב) "סיוע נוסף" בהלוואה: "קביעת ערכו של הרכב המשומש תעשה על ידי הממונה על הרכב הרפואי". "הנכה יהיה זכאי לסיוע בהלוואה רק אם הסכום יהיה חסר לו בחלקו או במלואו לרכישת רכב רפואי חדש. הסיוע יינתן אך ורק אם הסכום שבידי הנכה (ממכירת הרכב במחיר שקבע שמאי הרכב והמענק) נמוך ממחיר הרכב החדש אותו הוא רוכש ועד למחיר הרכב היציג לו זכאי הנכה". (ג) "סיוע מיוחד" עקב ירידת ערך הרכב בגובה של עד 20% ממחיר הרכב היציג.
...
בין העתקי הקבלות שצרף המערער לטיעון המשלים לא מצאנו קבלה בסכום זה).
התוצאה משהגענו למסקנה כי לא נפל פגם בהחלטת המשיב מיום 21.3.2016, דין הערעור להידחות.
הערעור נדחה, אולם אין אנו עושים צו להוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו