פסק דין זה עוסק בשאלה האם זכאי התובע לזכויות בנכס מקרקעין הרשום על שם הנתבעת מכוח היותם ידועים בציבור ובשל כוונת השתוף הספציפי בנכס ולחילופין לקבוע כי זכאי הוא להחזר הכספים שהושקעו על ידו ברכישה ובהשבחתו של הנכס.
., הדירה הראשונה?
התוקף המשפטי של הסכם הפירוד והסכם המכר גם בזיקה לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג – 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון")
האם קיימות לתובע עילות ביטול של הסכם הפירוד או הסכם המכר בגין עילות הטעה או עושק?
האם יש הסכמות מעבר להסכמות בכתב בהסכם הפירוד או בהסכם המכר והאם הופרו הסכמות אלו?
האם הצדדים היו ידועים בציבור והמועד ממנו ניתן לראות את תחילת הקשר ביניהם?
קביעת מעמד של ידועים בציבור אינו עניין של מה בכך.
בעמ"ש 4294-03-20 א' נ' נ' (29.11.2020) [פורסם בנבו], נפסק כי יש לערוך מבחן דו שלבי על מנת להגיע לתוצאה הראויה:
"... לערוך מבחן דו-שלבי: השלב הראשון יהא בדיקת מעמדם המשפטי של הצדדים, והשלב השני, בשים לב לתוצאת השלב הראשון, תהא בדיקת כוונת שתוף הצדדים בנכסיהם. ודוק, אין דין זוג נשוי, כדין ידועים-בציבור, ואין דין ידועים-בציבור, כדין בני-זוג ללא כוונה ליצור מחויבות משפטית הדומה לקשר הנישואין."
התובע הגיש תביעתו בזיקה לזכויותיו בדירת המגורים, הן זו הראשונה והן זו השנייה.
...
טענתו של התובע היא טענה בעל פה כנגד הסכם הפירוד, הסכם בכתב, ואולם בתום שמיעת העדויות שוכנעתי כי ניתנה לתובע הבטחה שבעל פה בדבר תשלומים המצדיקים את עריכת ההתחשבנות מעבר לסכום הנקוב הן בהסכם הפירוד והן בהסכם המכר.
לאור כל האמור לעיל, מצאתי כי זכאי התובע להשבת סך הכספים שהושקעו על ידו, סך כולל של 476,564 ₪ בניכוי סך של 300,000 ₪ נכון ליום 14.10.2021.
נוכח כל האמור לעיל, אני מורה על חיובה של הנתבעת בהוצאות התובע בסך של 25,000 ₪.