קביעת מזונות לפני הסכם מזונות

הובהר, כי הגישה המסתמנת בפסיקה, לפחות ביחס לקביעת מזונות שנקבעו בהסכם שאושר, טרם שניתן פסק הדין בבע"מ 919/15, היא זו: הילכת בע"מ 919/15 לא תשמש, בנסיבות האמורות, כעילה יחידה לשינוי הנסיבות.

...

בגדרו של פסק הדין, נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת ע' קצב-קרן) בתמ"ש 29972-07-16, במסגרתו התקבלה, באופן חלקי, תביעתו של המשיב להפחתת מזונות.

לאחר בחינת הראיות, הגיע בית המשפט לענייני משפחה לכלל מסקנה, כי חל שינוי נסיבות מהותי בהשתכרותם של הצדדים, המצדיק התערבות בסכום של דמי המזונות.

ברובד המשפטי, מקובלת עלי הקביעה שהלכת בע"מ 919/15 אינה חלה באופן רטרואקטיבי ואוטומטי על תיק שהסתיים בפסק דין שנותן תוקף להסכמת הצדדים.

טרם סיום, יצוין כי המבקש הגיש בקשה לעיכוב ביצוע עד להכרעה בהליך זה. משהגעתי למסקנה כי אין מקום לתת רשות ערעור, הבקשה לעיכוב ביצוע התייתרה ואין מקום לדון בה במסגרת זו. הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

בהתייחס לשאלת המשנה השנייה, עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי גם במקרים בהם ניתן פסק דין חלוט למזונות טרם הילכת בע"מ 919/15, והוכח כי חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק דיון מחודש במזונות – הרי שעל בית המשפט לשקול בזהירות את הקף הפתיחה של הדיון, ולחתור ככל האפשר לבחינת השינוי ביחס למצב ששרר קודם לכן, היינו, ביחס לסכום המזונות שנפסק בעבר או שנקבע בהסכם שאושר.

...

זאת ועוד, אין בהלכת 919/15 כדי לשנות, לרכך או להשפיע על מבחן שינוי הנסיבות המהותי בתביעות להפחתת מזונות שנקבעו – בין בפסק דין חלוט שאישר הסכם כולל או הסכם קונקרטי, ובין בפסק דין חלוט שניתן לאחר הליך משפטי – טרם שנפסקה הלכה זו. אשר להיקף פתיחת ההתדיינות במקרים בהם עולה בידי המבקש להוכיח שינוי נסיבות מהותי, המצדיק דיון מחודש בשיעור מזונות שנקבע לפני הלכת בע"מ 919/15 – הרי שמקובלת עליי עמדת היועץ המשפטי לממשלה בעניין זה. ראשית, ככל שבית המשפט מגיע למסקנה כי התרחש שינוי נסיבות מהותי, כמשמעותו בפסיקה, המצדיק עיון מחודש בגובה המזונות – מן הראוי כי עיון זה יעשה בהתאם להלכת בע"מ 919/15, שהרי מרגע שנגזר לקיים דיון מחודש בגובה המזונות, אין הצדקה לקיימו על פי דין ישן, שאיננו נוהג עוד.

סוף דבר לו תישמע דעתי, אציע לחבריי לקבל את הערעור ולקבוע כי תחולת הלכת בע"מ 919/15 על תביעות לשינוי דמי מזונות שנקבעו בפסקי דין חלוטים טרם שנפסקה ההלכה, תעשה בכפוף למבחן שינוי הנסיבות המהותי, באופן זהיר ומתוחם לרכיב אליו מתייחס השינוי.

הערעור מתקבל, כאמור לעיל.

הנני סבור, כי אין בבע"מ 919/15 ]פורסם בנבו[ כדי לשנות מהלכה זו. בתביעות לשינוי מזונות שנקבעו בפסק דין חלוט טרם הילכת בע"מ 919/15 ]פורסם בנבו[ – אין מקום, לטעמי, להבחין בין מזונות שמקור חיובם הוא בפסק דין שנתן תוקף להסכם גירושין כולל; מזונות שמקורם בפסק דין שאישר הסכם שעניינו מזונות בלבד; ומזונות שנקבעו בפסק דין שניתן לאחר הליך משפטי.

...

מנגנון ההורה המרכז נקבע על מנת להבטיח שצרכיו של הקטין שאינם תלויי שהות ימולאו ולא ייווצר מצב בו כל הורה יצפה כי ההורה האחר ימלא משימה זו. בהסכם שעליו חתמו הצדדים נקבעה למעשה האם כהורה מרכז, נחה דעתי כי האם דואגת לצרכי הקטין ומספקת אותם במלואם בתקופה מאז נחתם ההסכם ועד היום ואין כל סיבה שלא תמשיך ותשמש כהורה מרכז.

₪ הצדדים, אני קובעת כי סכום המזונות בהם יישא האב יעמוד על סך של 1,600 מזונות יתר ששולמו הפחתת המזונות תחול מיום פסק הדין בלבד, בהתאם להלכה אין להורות על השבת מזונות שנאכלו כשיהיה בכך בכדי לפגוע ברווחתו של הקטין.

לאור האמור לעיל, פסק הדין יחול מחודש 6/21 סוף דבר לאור האמור לעיל, אני קובעת כדלקמן: 18 האב ישלם לאם למזונות הקטין סך של 1,600 ₪ לחודש, שישולמו החל מחודש יוני ועד הגיע הקטין לגיל 18 ו/או עד לסיום לימודי התיכון - לפי המאוחר מבין שני המועדים.

בחודש ספטמבר 1984 עזב המשיב את הבית ורק אז החל לשלם את מה שהתחייב בזמנו על-פי הסכם הגירושין-דמי מזונות לבנותיו-למערערות, סך של 61,000 שקלים בכל אחד מהחודשים ספטמבר, אוקטובר ונובמבר 1984.

בערעורן זה על פסק הדין של הדרגה הראשונה מעלה בא-כוח המערערות השגות בשני מישורים, שאלה הם: במישור הדיוני השופט המלומד בדרגה הראשונה צריך היה להורות למשיב להגיש כתב-הגנה והרצאת פרטים ולאפשר לבא-כוח המערערות לחקור את המשיב על הכנסותיו לצורך קביעת גובה המזונות, בטרם יפסוק את דמי המזונות הסופיים.

...

תוך נקיטה בהליכים מסוימים ובתנאי שיאופשר לו באותם הליכים בנוסף למדור האמור לעיל אני מחייב את הנתבע בתשלום מזונות בסך-.

השופט המלומד נעתר ביום 31.1.85 לבקשה, ופסק הדין תוקן כמבוקש.

על-מנת שבית המשפט יוכל להגיע למסקנה הנכונה בדבר שיעור המזונות שיש לפסוק במקרה דנן, היה על השופט המלומד לתת את הדעת, מצד אחד, לעובדות המלמדות על הצרכים החיוניים של המערערות, על רמת החיים שהורגלו לה, ומצד אחר, ליכולת ההישתכרות של האב ולמידת ההשתכרות של האם.

טענה זאת, המועלית על-ידי בא-כוח המערער, מסתמכת על אותה פיסקה בסעיף 11 לחוזה הגירושין, הקובעת כי "הצדדים לא ישתמשו בו (כלומר, בחוזה המזונות-י' ז') לכל מטרה שהיא לרבות הצגתו לבית המשפט". לכאורה, ההצגה של חוזה המזונות, לפי בקשת המשיבה, לפני יושב-ראש ההוצאה לפועל, לצורך חישוב חוב המזונות של המערער, סותרת הוראה זאת.

...

והרי שיקולים של טובת הציבור עשויים להוביל אפילו למסקנה כי החוזה סותר את תקנת הציבור ולפיכך הוא בטל: סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי).

האם אין בכוחם של שיקולים מעין אלה להוביל למסקנה כי אין זה ראוי לתת, בנסיבות העניין, סעד של אכיפה, אלא רק סעד של פיצויים? אמור מעתה, הצדק בסעיף 3(4) לחוק התרופות אינו רק צדק אישי, אלא הוא כולל גם צדק צבורי.

אך, בסופו של דבר, מתן סעד של אכיפה מסור לשיקול הדעת של בית המשפט.