קביעת מועד המצאת החלטת בית המשפט

התקנה העוסקת במחיקה מחמת חוסר מעש בתקנות החדשות היא תקנה 45, לפיה ניתן למחוק מנהלית הליך מחוסר מעש, בין היתר, כאשר "הורה בית המשפט שעל תובע או מבקש לעשות דבר שבסדרי דין או שבנוהג בתוך מועד או זמן, והתובע או המבקש לא עשה כן". לפי תקנה 45(ג) לתקנות החדשות, ניתן להגיש בקשה לביטול המחיקה מחמת חוסר מעש בתוך 14 יום ממועד המצאת ההחלטה, ובית המשפט רשאי לבטל את המחיקה מ"טעמים מיוחדים".

תקנה 131 לתקנות החדשות קובעת: "נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שייראו לו; הוראה זו לא תחול על פנייה לבית המשפט לפי תקנה 33(ד)." בעניינינו, הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה כעבור 7 ימים, דהיינו, במועד.

...

עם זאת מצאתי להיעתר לבקשה לביטול פסק הדין מכוח שיקול הדעת המסור לבית המשפט.

בנסיבות אלה, סבורני שיהא נכון לבטל את פסק הדין מיום 26.12.2022 בכפוף לקביעת תנאים כפי שמאפשרת תקנה 131 לתקנות החדשות (עיינו גם בעניין אבועזיז, לעיל, בפִסקה 12)).

לפיכך, אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 26.12.2022 וזאת בכפוף לכך שהתובעת תקיים את כל התנאים הבאים: א. התובעת תשלם את הוצאות הנתבעת 3 בסכום כולל של 2,000 ₪.

החלטת בית משפט קמא בית משפט קמא דחה את הבקשה הנוספת למתן ארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין, מפני ש: הטענה שקשיים טכניים בתיבת הדואר האלקטרוני של עו"ד חג'אזי מנעו מהמבקש לעיין בהחלטות בית משפט, אינה שוללת את העובדה שמדובר בהחלטות שהומצאו כדין, ולכן אין מקום לביטול פסק הדין מחובת הצדק ואין מקום להתיר רק בשל כך ארכה להגשת בקשה לביטול פסק דין.

לעניין המצאה, תקנה 161 קובעת כי: "המצאה אלקטרונית של מיסמך אלקטרוני מבית המשפט לנמען תהיה באמצעות משלוח הודעה אלקטרונית לכתובת הדואר האלקטרוני שהוא ציין בכותרת כתב טענותיו ואם היתה זו כתובת דואר אלקטרוני מאובטחת, יכול שתהיה אף באמצעות משלוח המסמך האלקטרוני עצמו". תקנה 163 קובעת כי ככל והנמען מיוצג בידי עורך דין, יש להמציא לעורך הדין את כל הנידרש בהמצאה.

...

בית משפט קמא ציין כי לא הוגש תצהיר מטעם עו"ד חג'אזי התומך בטענת המבקש, ודי בכך למנוע אפשרות להיעתר לבקשה.

אני סבורה כי קביעות בית המשפט קמא בדין יסודן, ולאחר ששקלתי כל הנתונים הרלוונטיים, לרבות התנהלות הצדדים והאינטרסים הנוגדים, לא ראיתי להתיר קבלת בקשה למתן ארכה להגיש בקשה בעניין שכבר נדון והוכרע.

במצב עניינים זה אין להתייחס בסלחנות להתנהלות זו. כך אין לאפשר למבקש לחדש עתה ההליכים בבית משפט, שעה שזה אפילו לא טרח להמציא ראיותיו ולציית להחלטות אחרות שנתן בית המשפט קמא עוד לפני מתן פסק הדין בהעדר.

אשר לטענת העדר יריבות, צודק ב"כ המשיבה כי מדובר בטענה חדשה בהליך כאן שלא ניתן להתיר להעלותה לראשונה רק בהליך מאוחר זה. לסיכום לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

דיון והכרעה המסגרת הנורמאטיבית ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד מעוגן בתקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 ולפניו בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 אשר קובעת כדלקמן: "נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שייראו לו;". פסק דין שניתן במעמד צד אחד יבוטל בשני מצבים: האחד, מצב שבו צד להליך אינו מתגונן משום שכתב התביעה לא הומצא לו. במקרה כזה, יבוטל פסק הדין מתוך חובת הצדק וזאת מאחר שלא ניתן לנתבע יומו בבית המשפט ונמנעה ממנו זכות הגישה לערכאות, שקבלה מעמד חוקתי.

יחד עם זאת, בעניינינו, מחדלי המבקש היו כאלה שיש בהן זילזול מופגן בהליך המשפטי ובהחלטות בית המשפט; הוא המתין לסיום בירור התובענה שכללה מספר דיונים ורק בסיום דיון ההוכחות הוא הגיש את בקשתו זו אף בחלוף המועד הקבוע, ללא בקשה להארכת מועד, כל זאת בנוסף להתנהלותו לאורך כל ההליך, אשר בחר להתייצב להליך הגישור, שלא צלח, ולהתעלם מההליכים בבית המשפט.

...

החלטתי לדחות את הבקשה ולהלן טעמיי.

המבקש בחר להתעלם מההליך המשפטי, לא הגיש כתב הגנה והתעלם מההחלטות השיפוטיות שניתנו בעניינו עד שבסופו של דבר כאמור ניתן פסק דין כנגדו.

סוף דבר הבקשה לביטול פסק הדין, נדחית בזאת.

דיון והכרעה: תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן – תקנות סד"א), שעניינה "ביטול החלטה לפי צד אחד", חלה גם בעררים לפי חוק מסוי מקרקעין (מכוח תקנה 12(א) לתקנות מסוי מקרקעין (סדרי הדין בפני ועדת ערר) תשכ"ה-1965) והיא קובעת: "נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה בתנאים שייראו לו." ההלכה הפסוקה מכירה בשתי עילות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד: הראשונה – ביטול "מחובת הצדק" – העוסקת במצבים בהם קיים פגם בהמצאת כתב תביעה או בהמצאת זימון לדיון.

אוסיף ואציין, כי המבקש הגיע לאולם בית המשפט כימעט שעתיים לאחר המועד שנקבע לתחילת דיון ההוכחות, לאחר שניתנה ההחלטה הדוחה את בקשת הדחייה הנוספת ולאחר שניתן פסק הדין בהעדר התייצבות.

...

בסופו של דבר, ולאחר דיון תזכורת שהתקיים ביום 27.7.23 – לא השכילו הצדדים, למרבה הצער, להגיע להבנות, ועל כן לא נותר אלא להכריע בבקשה למתן פס"ד כעת.

בהינתן העובדה כי המבקש עצמו, לאחר שהגיע בסופו של דבר ולאחר מתן פסק הדין לאולם בית המשפט, טען כי עו"ד וייג הודיע לו שלא יגיע לדיון בשל מחלתו, ובהינתן העובדה כי טענה כאמור נטענה גם ביחס לשמאי ולהודעה זהה שנמסרה לשמאי על ידי עו"ד וייג – הרי שככל שאכן נמסרו הודעות כאמור על ידי עו"ד וייג – אזי מדובר בהתנהלות מוקשית שאינה עולה בקנה אחד עם הוראות הדין.

ראו לעניין זה דנ"א 464/12 עיזבון המנוחה בועז בתיה נ' בנק אוצר החייל בע"מ (23.4.2012): "אין טעם להיעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר התייצבות... אכן, אמת המידה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר התייצבות, ובנסיבות בהן הוכח כי הצד הנעדר היה מודע למועד הדיון, היא כי קיים סיכוי טוב כי תשתנה התוצאה אם ינוהל דיון לגופה של התביעה". המבקש התמקד בבקשה לביטול פס"ד בציטוטים נבחרים מהפסיקה בעניין חשיבות זכות הגישה לערכאות.

סוף דבר: בשל כל הנימוקים שהובאו לעיל, הבקשה לביטול פסק הדין – נדחית.

בית המשפט המחוזי קבע מועד להגשת תגובות המשיבים, וכן קבע כי אם לא תוגשנה תגובות מטעם הנושים, היחיד יגיש בקשה למתן החלטה בהיעדר תגובות הנושים.

בבקשה נטען כי החלטות בית המשפט לא הומצאו לידי הלישכה המשפטית במוסד לביטוח לאומי כמתחייב על פי תקנות סדר הדין האזרחי וכי במהלך ההליך היחיד צבר חובות מזונות נוספים למוסד לביטוח לאומי.

...

רקע והשתלשלות ההליך לפני בקשה מטעם המוסד לביטוח לאומי לעיון חוזר ולביטול החלטתי מיום 8.8.23.

בהחלטתי מאותו מועד הוריתי למוסד לביטוח לאומי להפסיק תשלום המזונות, ובהחלטה נוספת מיום 7.2.23 התבקש הנאמן לפעול על מנת לוודא יישום החלטתי על ידי המוסד לביטוח לאומי.

מתוך המסמכים שהוצגו עולה, כי היחיד לא ביצע מסירה כדין של החלטתי מיום 4.7.23 למוסד לביטוח לאומי.

על אף האמור, אין בידי לקבל את טענת המוסד לביטוח לאומי על כך שלא ידע על החזרת היחיד להליך; לאחר ביטול הצו לפתיחה בהליכים המשיך המוסד לביטוח לאומי בהליכי גבייה נגד היחיד במסגרת תיק הוצל"פ 03-00723-07-6.

לפיכך, אני מורה על ביטול החלטתי מיום 8.8.23 על השבת הכספים שקוזזו לקופת הנשייה.