בדיון שקוים בפניי ביום 30.9.21, היתקיים דיון ממושך מחוץ לפרוטוקול לאור היתנהלות ההליך והתמשכותו עד למועד זה. במעמד הצדדים הוכתבה החלטה מפורטת, כאשר בסעיף 1 לה צוין כי מדובר בבקשה חוזרת מטעם הנתבע (אשר לא התייצב ככל הנראה לדיון זה) לדחייה "פעם אחר פעם מבלי הצדקה הנראית לעין". באותה החלטה אשר ניתנה כאמור במעמד הצדדים ואשר הוקראה בפתחו של הדיון לאור בקשת ב"כ הנתבע, אשר הוזכרה ונעשתה הפניה לבקשה שהוגשה בכתב היום, צוין כי בהחלטה שניתנה לפני 9 חודשים ניתנה הדעת לכך ש"הנתבע החליף את הייצוג במשך 3 פעמים עד כה..
בסעיף 3 צוין כי בא כוחו סבל מבעיות בריאותיות, וכי במהלך פגרת חג הסוכות הועבר הייצוג לב"כ הנתבע לעת הזאת.
עם זאת, נוכח אובדן הזמן שניגרם לתובע, לבא כוחו, לבית המשפט אשר הקצה את הדיון בתביעה 3 פעמים ובשל קביעת מועד לדיון נוסף ביומנו, כילה למעשה שעה ורבע מבלי לקדם את התביעה לבירור מהותי, בודאי לא יוכל להיתעלם מן העניין מבלי השתת הוצאות משמעותיות.
...
התובע הוכיח איפוא כי הוא זכאי להחזר תשלומי ההובלות שנתבעו על ידו ומכל האמור, התביעה מתקבלת.
הנתבע ישלם לתובע סך של 46,600 ₪ בגין ההובלות שבוצעו בהעדר העברת הבעלות ברכב המסחרי כמתחייב מפסק הבורר החלוט.
שוכנעתי, איפוא, כי לחוב הפסוק יווסף סך של 6,500 ₪ בגין שכ"ט עו"ד.
ניתן היום, ל' סיוון תשפ"ג, 19 יוני 2023, בהעדר הצדדים.