מכל מקום המערערת תהיה רשאית לנסות את מזלה ואת כוחה כמובן, לאחר שיסתיים ההליך בבית דיננו, עתירה לבג"ץ היא זכותו של כל אזרח, תהא דעתנו על טיב טיעוניו ועל מהותם אשר תהא.
אך אפשרות זו היא היוצא מן הכלל: על דרך הכלל סדר הדין הוא שלאחר ערעור ותשובה לערעור ניתנת החלטה לגופו של עניין – לרוב קביעת מועד לדיון בעירעור שבו יישמעו הצדדים פרונטאלית או החלטה המורה על הפקדת ערובה להוצאות משפט טרם שייקבע מועד לדיון, ובמקרים מסוימים – דחייה של העירעור על הסף.
...
גם לו כך היה, ספק אם היה מקום להיעתר לבקשתה שכן חלף המועד המותר לערעור על ההחלטה הנוספת, אבל לפחות היה מקום לשקול את הרשאת הערעור למרות חלוף המועד – לאחר בקשת תגובה מן המשיב – אך כאמור לעיל, לא כך היה, הציטוטים אינם מותירים מקום לספק כי המערערת שבה ומתעקשת לערער על ההחלטה הראשונה, וטענותיה בעניין זה – דינן דחייה על הסף, כאז – בעת מתן החלטתי – כן עתה.
אין אני קובע קטגורית כמובן כי לא ניתן זכות תגובה כזו, לא מן הנמנע שלאחר שנעיין בתשובת המשיב לערעור נסבור כי יש בה פרטים או טיעונים המצדיקים בקשת תגובה נוספת טרם החלטה.
סוף דבר
שתי הבקשות – הבקשה לקביעת מועד לדיון בערעור על ההחלטה בנוגע לחלוקת רכושם של הצדדים, שערעור קודם עליה נדחה על הסף, ולאיחודו עם הדיון בטענת הפסלות והבקשה כי נורה מראש כי לאחר תשובת המשיב לערעור בעניין טענת הפסלות תינתן למערערת זכות תגובה נוספת – נדחות.
