קביעת יחסי עובד-מעביד בעבודה לא סדירה

לא הוכחה נוכחותה של התובעת בעבודה ולא נערך רישום נוכחות.

בשאלון לקביעת יחסי עובד ומעסיק (נת/1) ציינה התובעת שיעבדה במשרה מלאה, אך העידה כי עבדה 3 שעות בלבד ביום.

בסעיף 1 לחוק, סעיף ההגדרות, מוגדר "עובד" כדלקמן:   "לרבות בן מישפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו מעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובילבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאלולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לעניין זה 'בן מישפחה': אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות".           יודגש, כי אין כל פסול בהעסקת בן מישפחה כעובד, אך מטבע הדברים, על בית הדין לעבודה לבחון מערכות יחסים מעין אלו לעומקן.

...

טענות הנתבע דין התביעה להידחות מחמת מעשה בי"ד, התיישנות ובהיעדר יחסי עבודה בין העמותה, בניהולה של אם התובעת, לתובעת.

משכך, דין טענת הנתבע לעניין מעשה ביה"ד והתיישנות להידחות.

ת. בקטע בניירת של ההורים להתנהל מול התמ"ת, בזה אני החלפתי אותה, בסופו של דבר הסתדרתי יפה מאוד וגם בקטע של עבודות יצירה.

סוף דבר: התביעה נדחית.

המחלוקת בין הצדדים נטושה אודות השאלה האם היתקיימו יחסי עובד מעביד בין התובעת לבין חברת א.ק. טכנולוגיות בע"מ. המסגרת הנורמאטיבית: בהתאם לסעיף 1 לחוק "עובד" מוגדר כך: "לרבות בן מישפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובילבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאלולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד". "בן מישפחה" מוגדר כך: "אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות".   כלומר, החוק קובע שני תנאים מצטברים להכרה בהעסקה של קרוב מישפחה: האחד, הוכחת עבודה סדירה והשני, שאילו לא בוצעה העבודה על ידי בן המשפחה היא הייתה מבוצעת על ידי עובד אחר.

מסיכומי הנתבע עולה כי אינו חולק על כך שהתובעת אכן ביצעה בעצמה חלק מעבודות העסק של בעלה ואולם, לטענתו, העבודה לא התבצעה באופן סדיר, לא היו ימי עבודה קבועים ושעות עבודה קבועות לא נוהל דו"ח נוכחות וכן תלושי השכר לא שיקפו את היעדרויותיה של התובעת בזמן אמת.

...

בנסיבות אלה שוכנענו כי השכר ששולם לתובעת אינו מתיישב, בנסיבות העניין, עם הטענה כי היתה עובדת שעבדה בחברה "באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשתה אותה היא, היתה נעשית בידי עובד" אינו ריאלי למשרה שביצעה.

מהמקובץ לעיל עולה כי יישום מבחני העזר שנקבעו בפסיקה, לסיווג יחסי עובד מעסיק ביחסים מיוחדים כמו עובד ומעסיק שהם קרובי משפחה מביא למסקנה אליה הגענו, כי לא מתקיימים במקרה דנן יחסי עובד מעסיק כנדרש בחוק.

התביעה נדחית.

בכתב התשובה, חזרו המבקשים על כך כי עסקינן בדיני העבודה וכי עולה השאלה האם היתקיימו יחסי עובד-מעביד בין המבקשים לחברה, תוך שהוסיפו וטענו כי יחסים אלו מתקיימים לאור המבחנים שנקבעו בדיני העבודה, וכי כעת צריכים להיתמודד מול הטענה שהם לא עובדי החברה וכי לא היה להם מעולם מעסיק (סעיפים 2-4 לכתב התשובה).

מעמדו של עטא – עובד, קבלן שירותים או קבלן כוח אדם? ב"כ המבקשים טען כי עטא היה עובד של החברה, ולא קבלן חצוני, תוך שניסה לבסס טענתו זו על בסיס הראיות העיקריות הבאות: רשומי החברה בהם נכתב כי עטא הוא אחראי המטע מטעם החברה (סעיף 8 לכתב התשובה) ושמהם יש ללמוד לטענתו כי עטא הוא מנהל מטעם החברה (סעיף 6 להודעת העידכון), וכן היתרי עבודה שהפיקה החברה לעטא, מהם יש ללמוד לטענתו על קיומם של יחסי עבודה בין החברה לבין עטא (סעיף 5 להודעת העידכון).

ביחס להיתרי העבודה, טען הנאמן כי הנפקת היתרי עבודה לא מצויה בסמכותה של החברה, וכי מדובר בהיתרי עבודה המתייחסים לשנים 2007-2009 וממילא אין בהם כדי להקים יחסי עבודה בין עטא לחברה, בפרט כשיחסיהם הוגדרו בצורה ברורה בהסכם ההיתקשרות.

כמו כן, ההיתקשרות בין הצדדים לא הייתה רציפה או סדירה, אלא על בסיס עונתי, כפי שעולה מהסכם ההיתקשרות וכפי שנטען על ידי המבקשים עצמם.

...

משלא טענה ב"כ הנאמן טענה זו בתשובת הנאמן, והעלתה אותה לראשונה במסגרת הדיון, הרי שדינה של הטענה להידחות על הסף.

סוף דבר לאור כל האמור, הבקשה נדחית בזאת.

המבקשים ישלמו ביחד ולחוד לנאמן הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 8,000 ₪, תוך 45 ימים מהיום.

על רקע זאת, ניתן להבין את ההגמשה שהגמיש המחוקק בתיחום גבולות ההגדרה של המונח "עובד" שבחוק משהוא "ביקש להקל במשהו עם 'העובד' בעסק המשפחתי", בהגדירו את המושג "עובד" שבסעיף 1 הימנו "לרבות בן מישפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד ובילבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאלולא עשה אותה הוא, הייתה נעשית בידי עובד. לעניין זה 'בן מישפחה' אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות" (ההדגשות הוספו, ראו - עב"ל (ארצי) 78/08 מגרה - המוסד לביטוח לאומי (8.4.08 להלן – עניין מגרה); עב"ל (ארצי) 679/07 גלדיס - המוסד לביטוח לאומי, (3.2.08)).

גרעין הטומן בחובו תנאי שאין בלתו בדבר תשלום שכר בתמורה לבצוע עבודה ובאופן הנגזר ממנה ובלשונו של בית דין זה לאמור: "העומד בבסיס קיומם של יחסי עובד מעביד הנה היתקשרות לבצוע עבודה תמורת שכר. בקביעת טיב הקשר שבין הצדדים נודעת חשיבות רבה לשאלת תשלום השכר, שכן יחסי עובד מעביד מטיבם מחייבים מתן תמורה עבור ביצוע עבודה" (ראו – עניין מגדה וכן עב"ל (ארצי) 279/98 חטמי יצחק - המוסד לביטוח לאומי (29.6.00)) ברוח זו אף נפסק גם כי אופי התשלומים המשולמים כשכר הנו שיקול משמעותי לצורך הגדרת הזכאות לתשלום דמי אבטלה בנסיבות כאמור (ראו עב"ל (ארצי) 1147/01 מוסטאפא כמאל נ' המוסד לביטוח לאומי (2.12.03)).

...

בסעיפים הבאים יפורטו הנימוקים למסקנה זו. בעב"ל (ארצי) 26582-06-15 אתר – המוסד לביטוח לאומי, 19.4.17, סוכמה ההלכה לגבי קביעת יחסי עובד – מעסיק בין בני משפחה, כדלקמן (ההדגשות במקור – ד.ו.): "שאלת קיומם של יחסי עבודה בין מי שיש ביניהם קרבת משפחה לעניין הזכויות על פי חוק הביטוח הלאומי נדונה רבות בפסיקתו של בית דין זה. בעניין מדלסי [עב"ל (ארצי) 59047-10-13 רחל מדלסי – המוסד לביטוח לאומי (20.1.2015)], שבו נדונה תביעה לדמי אבטלה, אולם האמור בו יפה גם לעניין התביעה לדמי לידה, סקר בית הדין את ההיבטים והשיקולים הרלוונטיים לסיווג בן משפחה כ"עובד", כמפורט להלן: "המחוקק היה ער לאפשרות שאותה תלות כלכלית והסתמכות שמקובל לייחסה לעובד השכיר תתקיים גם בין מי שיש ביניהם קרבת משפחה וכן לכך ששעה שמדובר ביחסים שבין קרובי משפחה - אזי שמטבע הדברים לא תמיד תהיה הקפדה יתירה על מלוא הסממנים המאפיינים יחסים של עובד ומעביד על פי כל המבחנים שהתפתחו מעת לעת בפסיקה, לרבות אלה הנוגעים להיקף השליטה, הפיקוח או הבקרה של המעביד על עבודת העובד ודרך ביצועה. שליטה ובקרה אשר יכול ויהיו מצומצמים וגמישים יותר עת שמדובר ביחסים בין קרובי משפחה (ראו –דב"ע מח/141 – 0 חנה גלנדאור - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ' (1988) 98, 102).

לאור כל המתואר לעיל, דלות הראיות האובייקטיביות מזמן אמת וההתרשמות הכללית מעדות התובע, לא שוכנענו כי התובע היה "עובד" בעסק בתקופה הרלוונטית.

לאור מסקנה זו, מתייתר הדיון בטענת ההתיישנות שהנתבע טען בכתב ההגנה.

סוף דבר – התביעה נדחית.

...