קביעת יחסי עובד מעביד במקרה של קרבה משפחתית

בעב"ל (ארצי) 26582-06-15 אתר – המוסד לביטוח לאומי, 19.4.17, סוכמה ההלכה לגבי קביעת יחסי עובד – מעסיק בין בני מישפחה, כדלקמן (ההדגשות במקור – ד.ו.): "שאלת קיומם של יחסי עבודה בין מי שיש ביניהם קרבת מישפחה לעניין הזכויות על פי חוק הביטוח הלאומי נדונה רבות בפסיקתו של בית דין זה. בעיניין מדלסי [עב"ל (ארצי) 59047-10-13 רחל מדלסי – המוסד לביטוח לאומי (20.1.2015)], שבו נדונה תביעה לדמי אבטלה, אולם האמור בו יפה גם לעניין התביעה לדמי לידה, סקר בית הדין את ההיבטים והשיקולים הרלוואנטיים לסיווג בן מישפחה כ"עובד", כמפורט להלן: "המחוקק היה ער לאפשרות שאותה תלות כלכלית והסתמכות שמקובל לייחסה לעובד השכיר תתקיים גם בין מי שיש ביניהם קרבת מישפחה וכן לכך ששעה שמדובר ביחסים שבין קרובי מישפחה - אזי שמטבע הדברים לא תמיד תהיה הקפדה יתירה על מלוא הסממנים המאפיינים יחסים של עובד ומעביד על פי כל המבחנים שהתפתחו מעת לעת בפסיקה, לרבות אלה הנוגעים להקף השליטה, הפיקוח או הבקרה של המעביד על עבודת העובד ודרך ביצועה. שליטה ובקרה אשר יכול ויהיו מצומצמים וגמישים יותר עת שמדובר ביחסים בין קרובי מישפחה (ראו –דב"ע מח/141 – 0 חנה גלנדאור - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ' (1988) 98, 102).

יחד עם כך, לצד ההקלה הטמונה בשרטוט גבולות ההגדרה, זו המביאה בחשבון את "טיבה וטיבעה" של הקרבה המשפחתית בהקשר התעסוקתי, ואולי דוקא בשל "הטיב והטבע" של אותה קרבה הוחמרו אמות המידה הראייתיות הנדרשות על פי הפסיקה לצורך הוכחתו של "הגרעין המהותי" של ההיתקשרות הנידרש לשם גיבוש הזכאות של קרוב מישפחה המבצע עבודה לדמי אבטלה.

...

לאחר ששמעתי את כלל העדים ובשים לב לראיות שהוצגו, הגעתי לכלל מסקנה כי למרות שהתובעת עבדה בפועל בחברה, המתנהלת כעסק משפחתי, הרי שעבודתה לא עלתה כדי יחסי עבודה, היינו "קשר חוזי המסדיר מערכת של זכויות וחובות". בסעיפים הבאים יפורטו הנימוקים למסקנה זו. על פי גרסתה הראשונית של התובעת, היא עבדה בחברה בפרקי זמן שונים מאז שחרורה מהשירות הצבאי, כאשר תפקידה בעיקרו היה דומה והיו פרקי זמן בהם סייעה בעסק ללא שכר.

לסיכום האמור לעיל – בניגוד לעבודה במסגרת עסק משפחתי, בבחינת עזרה משפחתית, לא הוכחה מערכת יחסי עובד – מעסיק בין התובעת ובין החברה בבעלות חמה.

אשר על כן, דין התביעה לדמי לידה להידחות.

בסעיפים הבאים יפורטו הנימוקים למסקנה זו. בעב"ל (ארצי) 26582-06-15 אתר – המוסד לביטוח לאומי, 19.4.17, סוכמה ההלכה לגבי קביעת יחסי עובד – מעסיק בין בני מישפחה, כדלקמן (ההדגשות במקור – ד.ו.): "שאלת קיומם של יחסי עבודה בין מי שיש ביניהם קרבת מישפחה לעניין הזכויות על פי חוק הביטוח הלאומי נדונה רבות בפסיקתו של בית דין זה. בעיניין מדלסי [עב"ל (ארצי) 59047-10-13 רחל מדלסי – המוסד לביטוח לאומי (20.1.2015)], שבו נדונה תביעה לדמי אבטלה, אולם האמור בו יפה גם לעניין התביעה לדמי לידה, סקר בית הדין את ההיבטים והשיקולים הרלוואנטיים לסיווג בן מישפחה כ"עובד", כמפורט להלן: "המחוקק היה ער לאפשרות שאותה תלות כלכלית והסתמכות שמקובל לייחסה לעובד השכיר תתקיים גם בין מי שיש ביניהם קרבת מישפחה וכן לכך ששעה שמדובר ביחסים שבין קרובי מישפחה - אזי שמטבע הדברים לא תמיד תהיה הקפדה יתירה על מלוא הסממנים המאפיינים יחסים של עובד ומעביד על פי כל המבחנים שהתפתחו מעת לעת בפסיקה, לרבות אלה הנוגעים להקף השליטה, הפיקוח או הבקרה של המעביד על עבודת העובד ודרך ביצועה. שליטה ובקרה אשר יכול ויהיו מצומצמים וגמישים יותר עת שמדובר ביחסים בין קרובי מישפחה (ראו –דב"ע מח/141 – 0 חנה גלנדאור - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ' (1988) 98, 102).

יחד עם כך, לצד ההקלה הטמונה בשרטוט גבולות ההגדרה, זו המביאה בחשבון את "טיבה וטיבעה" של הקרבה המשפחתית בהקשר התעסוקתי, ואולי דוקא בשל "הטיב והטבע" של אותה קרבה הוחמרו אמות המידה הראייתיות הנדרשות על פי הפסיקה לצורך הוכחתו של "הגרעין המהותי" של ההיתקשרות הנידרש לשם גיבוש הזכאות של קרוב מישפחה המבצע עבודה לדמי אבטלה.

...

את החופשת לידה היא סיימה שנה לפני שהיא התחילה לעבוד ב-2019, ואיך פתאום הגעת למסקנה שאתה צריך אותה בעסק? הייתי צריך עזרה וזה היה נראה לי הכי נכון לקחת אותה, באותה סיטואציה.

למרות שזה נוגד את מה שאני חושב באופן כללי אבל בסופו של דבר היא היתה הכי נכונה לי. מתי הגעתם למסקנה הזו? מבלי שתכננו יותר מידי, פשוט אמרתי לה שבמקום שתחפש עבודה במקום אחר, אני מעדיף שתעבוד איתי, היא מכירה את העסק, שומעת ורואה אותי.

" סוף דבר – התביעה מתקבלת.

] "עובד" – לרבות בן מישפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובילבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאלולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, "בן מישפחה" – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות.

עם זאת, במקרים שבהם מועסק/ת מבוטח/ת על ידי בן מישפחה, יש לבחון את נסיבות ההעסקה, כדי לברר האם מדובר ביחסי עבודה או שמא מדובר בעזרה משפחתית בלבד.

] בהילכת גרוסקופף, שם נקבעו מבחנים מצטברים, שמטרתם סיווג יחסי עובד-מעסיק בין קרובי מישפחה.

...

אנו סבורים כי לאור עדותה האמינה של התובעת וגם של אסף, וכפי שכבר צוין דלעיל, האינטרס בהבאתו של אור לעדות היה דווקא של הנתבע, ולא של התובעת.

סוף דבר לסיכום – בניגוד לטענת הנתבע, לא ניתן להגדיר את התובעת כבעלת שליטה עקיפה בחברה.

משכך, דין התביעה להתקבל, ועל הנתבע לשלם לתובעת דמי אבטלה בגין עבודתה בחברה.

] "עובד" – לרבות בן מישפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובילבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאלולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, "בן מישפחה" – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות.

עם זאת, במקרים שבהם מועסק/ת מבוטח/ת על ידי בן מישפחה, יש לבחון את נסיבות ההעסקה, כדי לברר האם מדובר ביחסי עבודה או שמא מדובר בעזרה משפחתית בלבד.

] בהילכת גרוסקופף נקבעו מבחנים מצטברים שמטרתם סיווג יחסי עובד-מעסיק בין קרובי מישפחה.

...

] הכרעת בית הדין מבוא להכרעת בית הדין – לאחר שעיינו בטענות ובעמדות הצדדים, וכן בכלל הראיות שהוגשו לעיוננו, ואף שמענו במסגרת דיון ההוכחות את התובע ואביו, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

ברי, כי גם בעובדות אלה יש כדי לחזק את המסקנה כי התובע היה בעל שליטה בפועל בחברה.

] סוף דבר לסיכום – לאור כלל האמור לעיל, אנו קובעים כי דין התביעה להידחות.

בהתאם לפסיקה[footnoteRef:1] בקביעת קיומם של יחסי עובד מעביד בין בני מישפחה יש צורך בזהירות מיוחדת: "כאשר הצדדים הם קרובי מישפחה, יש מקום לבחון בקפידת-יתר את טיב היחסים שנוצרו: יחסים וולונטריים התנדבותיים, או קשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות, ויש לתת את הדעת, בין היתר, לסימני היכר כגון מסגרת שעות העבודה, שכר ריאלי או "סמלי" וכד'". [1: דיון 0-108/לג המוסד לביטוח לאומי - שרה כץ, ה(1) 31 (1973); דיון (עבודה ארצי) 0-141/מח חנה גלנדאור - המוסד לביטוח לאומי, כ(1) 098 (1988)]

על רקע הנאמר יש לבחון האם במקרה של התובעת מדובר בעבודה, שאלולא היא ביצעה אותה היה על החברה להעסיק עובד אחר לבצע את אותה עבודה או שמא מדובר ביחסים וולונטריים משפחתיים "עזרה משפחתית" כאשר התמורה אשר שולמה לתובעת נקבעה משיקולים משפחתיים ולא כתמורה בגין העבודה שבוצעה על ידה.

...

בחודשים 9-10/2020 התובעת קיבלה דמי אבטלה, כאשר ביום 7.4.2021 נשלח לה מכתב על ידי הנתבע, כי היא אינה עונה על הגדרת "עובד" ועל כן תביעתה לקבלת דמי אבטלה נדחית.

כפי שפירטנו לעיל, התרשמנו שהתובעת ביצעה עבודה עבור החברה של אביה, אך אנו סבורים שהעבודה שבוצעה על ידי היתה במסגרת של עזרה משפחתית ולא כעובדת שכירה, כאשר בכל מקרה יש בכך להסביר כיצד התובעת ידעה "לפרט את העבודה שהיא נתבקשה לבצע .. לתאר את עבודתה ולתת הסברים לאופן ביצוע אותה עבודה". אין בכך שהתובעת ידעה להסביר לגבי העבודה כדי להוכיח שהיא עבדה בחברה כשכירה, ובוודאי שהתובעת לא הוכיחה את טענותיה בהתאם לאמות המידה הראייתיות הנדרשות על פי הפסיקה לצורך הוכחתו של "הגרעין המהותי" של ההתקשרות הנדרשת לשם גיבוש הזכאות של קרוב משפחה המבצע עבודה לדמי אבטלה[footnoteRef:5].

] כמו כן לא שוכנענו כי השוני בין התמורה שהתובעת קיבלה בעת שהיתה בחו"ל לבין התמורה ששולמה לה בעת שהיתה בארץ היא הוכחה לכך שהיא באמת עבדה כשכירה ולא שוכנענו שאילולא התובעת ביצעה את העבודה, עובד אחר היה מבצע אותה, אלא ההיפך הוא הנכון, כפי שפורט לעיל.

סוף דבר: מכל המפורט לעיל – לא שוכנענו שהתובעת עבדה כעובדת שכירה בחב' זידאן הנדסה בע"מ השייכת לאביה, כאשר לפי הראיות שבפנינו התרשמנו, כי העבודה אשר ביצעה התובעת היתה כעזרה משפחתית וכי התמורה אשר שולמה לה היתה במסגרת אותה עזרה משפחתית.