מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

קביעת יום רכישת מקרקעין מהמינהל

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מינהל מקרקעי ישראל (לימים רשות מקרקעי ישראל רמ"י), הוקם בראשית שנות השישים לצורך ניהול קרקעות קק"ל. אחת התכליות המרכזיות של הקמתו הייתה "לקיים מדיניות קרקעות ממלכתית מתואמת ביחס למכלול מקרקעי ישראל, המבוססת על אמות מידה אחידות, העולות בקנה אחד עם החובה לנהוג בהגינות ובשוויון" (ע"א 463/18 קבוץ חפציבה נ. קרן קיימת לישראל (5.3.19) הרקע להקמת כפר אז"ר שטח אדמותיו של מושב כפר אז"ר עמדו, בתקופת הקמתו, על 1,010 דונם אשר הורכבו משתי יחידות קרקע: חלקה בת 550 דונם שנרכשה בשנת 1932 עבור ארגון "מעש", וחלקה בת 460 דונם שנרכשה גם היא בשנת 1932 עבור ארגון "ברנר". ארגון "מעש" התפלג מתוך ארגון "חרות" שנועד להתיישב בסמוך לתל מונד שבשרון.
לחלופי חלופי חילופין, לקבוע כי כפר אז"ר נימנה על אוכלוסיית הגורמים החקלאיים אשר השקיעו כספים ברכישת הקרקע ובהכשרתה, ולכן יש לפצותם בפצוי הנגזר מהשקעתם האמורה בהתאם לעמדת בית המשפט העליון בבג"צ "שיח חדש". ביום 1.5.17 הגיש כפר אז"ר בקשה דחופה לצוו מניעה זמני בתגובה לדרישת רמ"י מיום 22.12.16 להשבת חלק מקרקעות המושב לידיה(נספח 1 לבקשה לצוו המניעה).
...
מקובלת עלי לפיכך טענת רמ"י כי אין לדון במסגרת תביעה זו בסעד כספי מובהק משלא שולמה אגרה מתאימה.
סוף דבר לאור מכלול הנימוקים המפורטים לעיל, ונוכח הסכמת הצדדים, אין חולק כי בעלי הנחלת במושב כפר אז"ר זכאים עקרונית לחתום חוזי חכירה לדורות על חלקה ב', אולם אין לקבל את הטענה כי הם זכאים לנוסח חוזה חכירה משנת 1935, אלא בנוסח חוזה שיהיה בהתאם למקובל ולנהוג כיום אצל רמ"י. מתקבלת טענת כפר אז"ר להשתתפות בעלי הנחלות ברכישת הקרקע.
נדחית טענת רמ"י כי סכום ההשתתפות, ניתן כהלוואה אשר הוחזרה, תרומה, או כזיכוי בגין דמי חכירה למפרע.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

יוצא איפוא כי מקור זכויות הקניין במקרקעי התחנה בעניינינו היה ונותר המינהל, ועמוס רכש את זכויותיו בקרקע מכוח חוזה חכירה ראשית עמו.
המושג "זכות במקרקעין" מוגדר בחוק יישום תכנית ההיתנתקות כ"זכות חכירה – הרשאה או שכירות, לגבי מקרקעין, שהוקנתה לפני היום הקובע מאת הממונה או מכוח הקניה מאת הממונה".
...
אני סבור כי נושא זה לא מוצה בערכאות קמא, ויש לאפשר למערערת להביא לפני הוועדה את מלוא טענותיה, העובדתיות והמשפטיות, בשאלה, האם המערערת הייתה עסק פעיל במועד הקובע.
סוף דבר מהטעמים עליהם עמדתי, החלטתי לקבל את הערעור.
אני מחליט לבטל את החלטות הוועדה ואת פסק דינו של בית משפט השלום, ואני מורה על החזרת הדיון לוועדת הזכאות להמשך דיון.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 14.12.14 ניתן פסק הדין בעירעור (ע"י המותב כב' השופטים י' שנלר, ד"ר ק' ורדי וח' ברנר) ובמסגרתו דחה בית המשפט המחוזי בת"א את העירעור וקבע כי ככל שהתובעות חפצות לטעון כי המינהל הסתיר מהן מידע, עליהן לעשות זאת על דרך של תביעה לביטול הסכמי הפינוי בנימוק של פגמים בכריתה, הגם שטענות בדבר פגמים בכריתה לא נטענו על ידי התובעות בבית המשפט קמא וכל שנטען הוא כי לצד הסכמי הפינוי נכרת הסכם נוסף בדבר דחיית פינויים של המקרקעין.
ואכן, בתצהירי התובעות, לא ניתנה כל היתייחסות להסכם זה ומשכך אין לי אלא להניח כי התובעות זנחו את טענתן בדבר בעלות שרכשה תעמ"ס מכח הסכם זה במקרקעין וכי ההסכם אכן מתייחס למקרקעין אחרים, שאינם מענייננו בתביעה זו. הסכמים או מסמכים המתייחסים ספציפית למגרש 102/1 (להלן: "מיגרש 102/1") מכתב המינהל מיום 20.1.67 כאמור, התובעות הפנו למכתב ששלח המינהל לתעמ"ס ביום 20.1.67 המתייחס למגרש 102/1 בגוש 6011 באזור התעשיה חולון שלב א'.
...
לאור כל המקובץ לעיל, נחה דעתי כי המינהל לא הטעה את התובעות וכי ההתקשרות בהסכמי הפינוי לא נעשתה כתוצאה מטעות או הטעיה וכי לא עומדות לתובעות או למי מהן זכות לדיירות מוגנת או רישיון בלתי הדיר במקרקעין או כל זכות אחרת שעניינה המשך זכות להמשך החזקת המקרקעין.
סוף דבר אשר על כן, התביעה נדחית.
התובעות תשלמנה למנהל, ביחד ולחוד, שכר טרחת עו"ד בסך של 75,000 ₪ וכן הוצאות משפט ככל שהיו למנהל ואשר יאושרו על ידי בית המשפט.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

במהלך דיון שהתקיים ביום 1.7.03 הצהיר הבורר עו"ד יוסף תוסיה הכהן "שהאופציה של י.ש.ר (לרכוש קרקעות לבניה מהמינהל –מ.ק.) שייכת לצדדים בחלקים שוים". אין מחלוקת כי הצדדים לבוררות היו האחים עצמם, ולא החברות בהן החזיקו כבעלי מניות.
דיון בטענת היתיישנות סעיף 6 לחוק ההתיישנות תש"יח-1958 קובע כי "תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה". הפסיקה קבעה כי יום לידתה של עילת התובענה הוא היום שבו "מתקיימות כל העובדות החיוניות הנדרשות לביסוס תביעה שניתן להצליח בה ולזכות בסעד המבוקש" (ע"א 1650/00 זיסר נ' משרד הבינוי והשיכון(2003); ע"א 9413/03 אלנקוה נ' הוועדה המקומית לתיכנון ולבניה, ירושלים (22.6.2008); רע"א 901/07 מדינת ישראל – הועדה לאנרגיה אטומית נ' גיא-ליפל, (19.9.2010)).
...
לא הוכחה הודאה בזכות הטענה כי סעיף 9 לחוק ההתיישנות חל - הודאה בקיום זכות – דינה להידחות.
גם הטענה הנוספת של הנתבע לפיה אין להחיל את סעיף 15 לחוק ההתיישנות, ויש לכלול במנין הימים את התקופה שבה התביעה הראשונה הייתה תלויה, מהסיבה שהתובע התרשל בניהול תביעתו, נדחית.
סוף דבר התביעה נדחית על הסף בשל התיישנות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

המומחה ציין גם את חישוב הפצוי לפי סעיף 12 לפקודת הרכישה, ליום הקובע, הוא יום ההפקעה.
על מנת לממש את העקרון, נקבע בסעיף 12(ב) לפקודת הרכישה כי הפצוי ישולם על פי שווי השוק של המקרקעין, או בלשון הסעיף "בכפוף למותנה לקמן יקובל כשוויה של הקרקע, אותו הסכום שהיה מתקבל ממכירת הקרקע אילו נמכרה בשוק ע"י המוכר מרצונו הטוב" (ראו לעניין הערכת שווי של מקרקעין שהופקעו לפי המחיר שהיה מתקבל בעיסקה בין מוכר מרצון לקונה מרצון: ע"א 8937/08 הנ"ל; ע"א 133/83 מרכז מסחרי בני פ.י. בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, מחוז הצפון, פ"ד מ(4) 154 (1986); ע"א 738/10 הנ"ל והאסמכתאות שם)).
...
סוף דבר לאור כל האמור, אני מורה כדלקמן: (א) התובעים זכאים לפיצוי בגין הפקעת המקרקעין.
(ו) אני מקבל באופן חלקי את ההודעה לצד שלישי שהגישה הנתבעת ומורה כי הנתבעת זכאית לשיפוי מעזבון המנוח חסן עבד חוסין סאלח ז"ל בסך של 96,071 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 23/2/2011.
(ז) הנתבעת תשלם לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך השווה ל-15% מהפיצוי כפי שיחויב.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו