קביעת זכאות לתגמולי ביטוח לאומי בגין מחלת מקצוע

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ב"ל 35094-10-18 31 ינואר 2021 לפני: כב' השופט תומר סילורה נציג ציבור (עובדים) גב' שוש ברוך נציג ציבור (מעסיקים) מר אברהם גלאי התובע אברהם אפרהימי ע"י ב"כ: עו"ד מיטל ישראל-לוי הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד רועי הררי פסק דין

התובע הגיש ביום 04.06.17 תביעה לתשלום דמי פגיעה לנתבע וביום 18.10.17 נדחתה התביעה מן הנימוקים כדלקמן: ״אנו מאשרים שקיבלנו את תביעתך למחלת מיקצוע בגין עמוד שדרה מותני, אולם, לצערנו, עלינו לדחותה על פי הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי ומהנימוקים הבאים: על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, פגיעה בעבודה היא תאונת עבודה או מחלת מיקצוע.

״מחלת מיקצוע״ היא מחלה, שנקבעה כמחלת מיקצוע בתקנות, והמבוטח חלה בה עקב עבודתו/ עסוקו במשלח ידו.

. מבוטח שאינו יכול להוכיח כי פגיעתו נובעת מקיומם של אירועים פיתאומיים על – פני רצף הזמן, הניתנים לזיהוי ולבידוד, אינו זכאי לתגמולים.

...

התובע הגיש ביום 04.06.17 תביעה לתשלום דמי פגיעה לנתבע וביום 18.10.17 נדחתה התביעה מן הנימוקים כדלקמן: ״אנו מאשרים שקיבלנו את תביעתך למחלת מקצוע בגין עמוד שדרה מותני, אולם, לצערנו, עלינו לדחותה על פי הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי ומהנימוקים הבאים: על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, פגיעה בעבודה היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע.

בסיכומו של דבר, אנו נאלצים לדחות את התביעה וזאת מאחר שהתובע לא הניח לטעמינו תשתית עובדתית מספקת לפגיעה מסוג מיקרוטראומה.

לאור כל האמור לעיל, על פי חומר הראיות שהוצג בפנינו, ולאחר שנתנו דעתנו בכובד ראש לגרסת התובע כפי שעלה מתצהירו ומעדותו, הגענו לידי מסקנה כי לא הונחה תשתית עובדתית לקיומן של פגיעות חוזרות ונשנות בעמוד השדרה המותני של התובע כפגיעה בעבודה בדרך של מיקרוטראומה.

סוף דבר: התביעה נדחית כבר בשלב זה. כמקובל בהליכים שעניינם ביטחון סוציאלי – אין צו להוצאות חרף דחיית התביעה.

הנתבע מצידו טוען כי מחלתו של התובע לא נכללת ברשימת מחלות המיקצוע וכי לא מתקיימים בעניינינו התנאים שנקבעו בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי לצורך הכרה בפגיעה בעבודה כמחלת מיקצוע.

הנתבע מפנה לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה ובמיוחד לפסק הדין בעב"ל 29129-06-18 אברהם בנימין נ' המל"ל. הכרעה המסגרת הנורמאטיבית חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק), כולל שתי קטגוריות של נפגעי עבודה, הזכאים בתגמולים לפי החוק: אלה הנפגעים ב"תאונת עבודה" ואלה הסובלים "ממחלת מיקצוע". בעיניינו של התובע אין חולק שאין מדובר במחלקת מיקצוע, שכן מחלת האפילפסיה איננה נמנית על רשימת המחלות המוכרות בהתאם לתקנות שהותקנו לפי סעיף 85 לחוק.

תאונת עבודה מוגדרת בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי כך: "תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו ובעובד עצמאי - תוך כדי עסוקו במשלח ידו ועקב עסוקו במשלח ידו". הגם שלכאורה, על פי לשונו הפשוטה של החוק תאונת עבודה היא ארוע נקודתי שניתן לאתר בזמן ובמקום, הרי שפסיקת בית הדין הארצי לעבודה הרחיבה את הפרשנות על מנת שההגדרה תחול גם על פגיעות שהן תוצאה של העבודה אך אינן תאונת עבודה במובנה הרגיל (ואינה מחלת מיקצוע) אך עם זאת נקבע בעב"ל 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי נ' נח [פורסם בנבו] (22/12/14).

...

על רקע האמור, התובע הגיש לנתבע תביעה להכרה במחלת האפילפסיה כפגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה.

בגין זכאות עתידית לקיצבת נכות ו/או למענק בגין מחלת מיקצוע זכאית התובעת לשכ"ט בסך של 11,661 ₪ כולל מע"מ [בהתאם לנכות מוערכת מינימאלית בשיעור של 10% נכות].

בגין זכאות עתידית לקיצבה נכות כללית, לשם הזהירות התובעת מעריכה את הזכאות לקיצבת נכות כללית לפי 60% אי כושר וזאת בסך 15,780 ₪ כולל מע"מ" בתביעה נטען כי אילו המערערת הייתה ממשיכה בטיפול בתביעות, היה המשיב צפוי לתגמול בגין נכות מעבודה, מחלת מיקצוע ונכות כללית, אך המשיב הפר במזיד את ההסכם בטרם מיצתה המערערת את ההליכים.

לטענת המערערת, האמור בדו"ח מערכת ה- CRM מוכיח עמידה מלאה של המערערת בהסכם השרות ואילמלא הפרתו על ידי המשיב, הדבר היה מוביל להכרת המוסד לביטוח לאומי ו/או רשויות או חברות ביטוח נוספות במצבו הרפואי וקביעת דרגת נכות שהייתה מזכה את המשיב במענק ו/או בקיצבה חודשית.

הוראה כזו הייתה מעמידה את הלקוח על האפשרות שגם אם לא יקבל דבר מהמוסד לביטוח לאומי או מחברת הביטוח, הוא חשוף לדרישה לשכר טירחה לפי הערכות המערערת אודות פוטנציאל הזכאות שלו (למשל, בעיניינו של המשיב, ההערכות שהוצגו לו עובר להתקשרות, אודות פוטנציאל זכאות ל – 890,000 ₪).

...

לכן, אפילו תתקבלנה הראיות החדשות, דין התביעה לדחייה.

סוף דבר - הערעור נדחה.

המערערת תשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 25,000 ₪.

ביום 16.3.21 לאחר מתן צו הכנוס וקביעת תכנית פרעון החייב חתם על הסכם שכר טירחה עם משרד עורכי דין שעניינו ייצוג החייב בפני המוסד לביטוח לאומי בנושא תביעת נכות בגין מחלת מיקצוע.

בסך הכול, החייב היה זכאי לקבל סכום נטו של 108,322 ₪ מהביטוח הלאומי בגין נכותו.

לבסוף הציע לחלק את התקבולים באופן זה ש- 60% יועברו לידי החייב ו- 40% יועברו לקופת הכנוס.

...

לפניי תביעה במסלול דיון מהיר שתחילתה בבקשה לבצוע שטר חוב על סך 25,000 ₪ אשר נחתם על ידי הנתבע להבטחת תשלום שכר טירחת התובע בגין ייצוג הנתבע במוסד לביטוח הלאומי ובבית הדין לעבודה בגין מחלות מיקצוע.

לאחר שנקבעו לנתבע אחוזי נכות בגין מחלוקת מיקצוע והוא קיבל מענק בסך של כ-73,000 ₪, הוא נידרש לשלם לתובע את שכר הטירחה לפי אחוזים, מבלי שנוכו הסכומים ששילם במשך השנים.

עיון בהסכם שכר הטירחה מלמד כי המדובר בשכר הטירחה על בסיס הצלחה ולכן הזכאות לתשלום נוצרה ביום שבו שולמו לנתבע התגמולים בגין הפגיעה במרפקים וכפות ידיים, דהיינו, ביום 27/6/22.

...

אף דין הטענה כי חתם מבלי לקרוא כי "סמך" על הנתבע, דינה להידחות, שכן מי שחותם בנסיבות כאלו מוחזק כמי שמקבל על עצמו את תוכן המסמך: "אדם מוחזק כמי שיודע את תוכנו של מסמך עליו הוא חותם וגם אם חתם לבקשת בן זוגו כי סמך עליו ובחר שלא לקרוא את המסמך, אינו יכול להישווע מכך בטענה זו. כך, ההסבר של המערערת שלא קראה את המסמך יכול להביא לאחת משתיים: או שחתמה מתוך אמון בבעלה ומתוך נכונות לחתום על כל מסמך לפי שיקול דעתו, או שנהגה ברשלנות כאשר שתי האפשרויות שוללות טענת אפסות". יתירה מזו, הנתבע אישר בחקירתו את עניין היעדר שיתוף הפעולה, פתיחת תיק הוצאה לפועל ואת ההסכמות להמשך הייצוג (עמ' 8 ש' 14, עמ' 9 ש' 33-34, ש' 10 ש' 3, ש' 16, עמ' 11 ש' 32, עמ' 13 ש' 12-13).

אי לכך, הנני מורה על דחיית ההתנגדות והשבת התיק להמשך גבייה בלשכת ההוצאה לפועל במסגרת התיק המקושר שמספרו 527891-08-22.