אלא שלטעמה של ההגנה, אין על הנאשם להמתין עד להכרעת בג"צ בסוגיה זו, מאחר והנאשם "משוחרר בתנאים מכבידים למדי", ועל כן, על ערכאה דיונית זו להדרש לגופה של סוגיה זו, במסגרת הליך זה, באופן אגבי, שכן, הכרעה בה דרושה לצורך הכרעת דינו של הנאשם (סעיפים 6-8 לתגובת ההגנה לסיכומי המאשימה).
סעיף 7 (ב) לחוק המאבק בטרור, הקובע כדלקמן:
"בקשה לביטול הכרזה יכול שתוגש בידי ארגון הטרור שהוכרז עליו בהכרזה קבועה לפי סעיף 6, באמצעות הועדה המייעצת בכתב... בבקשה יפרט המבקש את כל העובדות שעליהן מתבססת בקשתו ויצרף את המסמכים שבידיו הנוגעים לעניין".
סעיף 8 לחוק, מאפשר לכל ארגון טירור מוכרז, זכות עיון, לשם הגשת בקשה כאמור, וכך קובעת הוראת סעיף 8 לחוק:
"הזכאי להגיש טענות בכתב לפי סעיף 5 או בקשה לביטול הכרזה לפי סעיף 7 רשאי, לשם הגשתן, לעיין בבקשת ראש רשות הבטחון להכרזה על ארגון הטרור, בהמלצות הועדה המייעצת, ובהחלטת שר הבטחון בבקשה...".
נמצא, כי החוק קבע הסדר דיוני, אשר איפשר, לאירגון התנ"ס, לעתור במסגרתו, ולבקש את ביטול ההכרזה.
...
לפיכך, הטענה נדחית.
סוף דבר:
לסיום, אבקש להביא מדבריו המאלפים של כב' השופט ש. אגרנט בבג"צ קול העם, שהפכו מאז פסיקתו לפני כ-70 שנה, לאבן פינה וליסוד מוסד, בכל הנוגע לחופש הביטוי הנוהג במדינה:
"...אם התעכבנו באריכות יתירה על הערכים שהם נשוא הזכות לחופש הביטוי, הרי לא עשינו כן אלא כדי להדגיש את חשיבותה המכרעת של זכות עילאית זו, אשר ביחד עם בת זוגתה - הזכות לחופש המצפון - מהווה את התנאי המוקדם למימושן של כמעט כל החירויות האחרות. "תן לי, מעל לכל חופש אחר", כתב המשורר מילטון.
אשר על כן, לאור כל הנימוקים המפורטים לעיל, אני מרשיע את הנאשם בכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן.
