קביעת המועד שבו ייחשב התאגיד כמפר את חובתו לדווח לרשות ניירות ערך

תוכן עניינים "סיפורו של התיק", לפי כתב האישום, בתמצית 1 כתב האישום והרקע - מפורט 2 האישום הראשון 4 האישום השני 6 אי דיווח מיידי 6 אי דיווח בדוחות כספיים ודוחות דירקטוריון 7 אי דיווח על אודות ההשקעה בנגזרים והחשיפה 7 האישום השלישי 8 אי דיווח מיידי 8 אי דיווח בדוחות כספיים ודוחות דירקטוריון 9 אי דיווח על אודות ההשקעה בנגזרים והחשיפה 9 אי דיווח על אודות הפסד אשר נוצר לאחר תאריך המאזן 10 תמצית טענות המאשימה 11 ההשקעות שביצעה TRD בנגזרים לא אפיינו פעילותה של חברה מסוגה, והיוו אֵרוע חריג 12 הנאשמים הפרו את חובות הדיווח שלהם בתשקיף, בדוחות הכספיים ובדוח הדירקטוריון של החברה ברבעונים השני והשלישי לשנת 2006 13 הפרת חובות הדיווח החלות על החברה לפי עיקרון הגילוי הנאות ולאור תכליות הגילוי 13 דוחותיה הכספיים של החברה לרבעונים השני והשלישי לא היו ערוכים בהתאם לתקינה החשבונאית, ובהתאם לסעיף 36 לחוק ניירות ערך 15 דוחותיה הכספיים של החברה לרבעונים השני והשלישי לא היו ערוכים בהתאם לפירוט הנידרש בדוח הדירקטוריון 15 דיווח מיידי על עניין החורג מעסקי התאגיד 15 מודעות הנאשמים 16 ישיבת הדירקטוריון לאישור הדוחות 17 אחריותה של החברה - תורת האורגנים 17 סוגיות נוספות 17 תמצית טענות הנאשמים 19 הדוחות הכספיים ודוחות הדירקטוריון למיניהם 20 דוח כספי ריבעון 2 מיום 30.6.06 (אישום שני) 20 אֵרועים שהתרחשו אחרי תאריך המאזן - החשיפות בהשקעות בין 30.6.06 לבין 31.8.06 23 דוח דירקטוריון ריבעון שני - 30.6.06 24 דוח כספי ריבעון שלישי - 30.9.06 (אישום שלישי) 24 דוח ריבעון שלישי - אי גילוי ב"אֵרועים לאחר המאזן" 27 דוח דירקטוריון ריבעון שלישי (אישום שלישי) 28 מעורבות ברזל בדוחות הכספיים ודוחות הדירקטוריון - טענת אכיפה בררנית 28 הדוחות המיידיים 29 הדוח המיידי של מאי 2006 (אישום ראשון) 29 הדוח המיידי של יוני (אישום שני) 30 הדוח המיידי של ספטמבר (אישום שלישי) 30 טענות הגנה נוספות 34 נטיה של נאשם 3 לרצות אחרים 34 פרק הזמן של שבועיים עד הוצאת הדוח המיידי ב-12.12.06 34 מעורבותו של ברזל בנושא הדוחות המיידיים - אכיפה בררנית 35 ההסתמכות על עורכי הדין, על רואי החשבון ועל ברזל - טעות במצב משפטי וטעות במצב דברים 36 אכיפה בררנית - אי העמדה לדין של רואי החשבון ועורכי הדין 37 היתנהלות הרשות - אכיפה בררנית מול ברזל 38 שינוי מדיניות הרשות עקב התיק דנן 39 דיון והכרעה 40 המסגרת הנורמאטיבית - חוק ניירות ערך 41 מבוא 41 אימתי קמה החובה להגיש דוח מיידי על אֵרוע חריג 43 יסודות עבירת אי הדיווח לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך 45 השקעת כספי ההנפקה בנגזרים 50 רקע רלוואנטי 51 עמדות מומחי התביעה 51 טענת ההגנה בדבר הסתמכות על אנשי המיקצוע (רואי החשבון ועורכי הדין) 56 המסגרת הנורמאטיבית של טענת ההסתמכות 57 מן הכלל אל הפרט 61 ידיעת רואי החשבון 61 ידיעת עורכי הדין 70 מעורבות עורכי הדין ממועד ההנפקה ועד דוחות הרבעון השני (ליום 30.6.06) 71 העבודה על הדוח הרבעוני ל-30.6.06 ועד פירסומו ב-31.8.06 74 במהלך העבודה על הדוח לרבעון השלישי ועד פירסום הדוח המיידי ב-12.12.06 74 מודעות הנאשמים לגבי המצב לאשורו בתקופות השונות 80 התקופה שמיד לאחר ההנפקה, עם השקעת הכספים באמצעות ברזל 80 מודעות הנאשמים לחשיבות הדיווח והשלכות העדר דיווח 83 מודעות הנאשמים במהלך הרבעון השני (עד 30.6.06), ועד מועד פירסום הדוח לרבעון השני (עד 31.8.06) לגבי מצב תיק ההשקעות והשלכותיו על חובת הדיווח 87 מודעות הנאשמים במהלך הרבעון השלישי (עד 30.9.06), ועד מועד אישור הדוח לרבעון השלישי (עד 30.11.06) לגבי מצב תיק ההשקעות והשלכותיו על חובת הדיווח 91 סיכום לגבי הערכת העדויות 99 סיכום בנוגע לטענת הנאשמים על אודות הסתמכותם על עורכי הדין ורואי החשבון 101 היתייחסות לטענות הגנה נוספות 104 שינויים שנערכו בדרישות רשות ניירות ערך לאחר המקרה 104 טענות בדבר אישיותו של רמות 105 טענת אכיפה בררנית מול ברזל ומול שומרי הסף 106 סיכום לגבי נאשם 3 110 אחריותה הפלילית של החברה, נאשמת 1 112 סיכום 113 בית משפט השלום בתל אביב - יפו (בשבתו בבית המשפט המחוזי מרכז - לוד) בית משפט השלום בתל אביב - יפו (בשבתו בבית המשפט המחוזי מרכז - לוד) ת"פ 3933-08-10 מדינת ישראל נ' טי.אר.די אינסטרומ.

רו"ח יהודה אלגריסי, עובד רשות ניירות ערך [רו"ח אלגריסי], הופתע לראות הפסדים שלא הבין את מקורם והוסתרו בדוחות, ובשל כך דרש ביום 12.12.06 לקבל הבהרות ביחס למספר פעולות: שינוי ההשקעה בכספי תמורת ההנפקה וההשקעות בניירות ערך, דולר ונגזרים; הקשר בין עיסקאות אלו לבין מצגי החברה בתשקיף; השפעה של הפסדים או רווחים שנגרמו בגין עיסקאות אלו על מצבה של החברה, כפי שדווח בדוחותיה הקודמים וכן את הרווח ו/או ההפסד שניגרם לחברה בגין מכשירים אלה מיום המאזן עד למועד כתיבת המכתב; פירוט ביחס לאופן שבו ניהלה החברה את הסיכונים; הסיבה לכך שהחברה לא נתנה גילוי מלא לנושא ההשקעות בניירות ערך ונגזרים ולהפסדים שנגרמו בעטיים.

סעיף 36(א) לחוק ניירות ערך קובע את החובה הכללית של תאגיד, שניירות הערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף, להגיש לרשות דוחות או הודעות, כל עוד ניירות הערך שלו נמצאים בידי הציבור, ולגבי תאגיד שניירות ערך שלו נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר, יש חובה להגיש דוחות או הודעות לרשות ולבורסה.

...

בג"צ 2559/17 בן ארי נ' היועץ המשפטי לממשלה [26.3.17], פסקה 13 סיכומו של דבר, לא מצאתי שבהחלטות הרשות המוסמכת מתקיימים איזה מהמאפיינים שהותוו בפסיקה כבסיס לטענה של "הגנה מן הצדק", ועל כן אני דוחה את הטענות בדבר אכיפה בררנית.

לאור כל האמור, המסקנה היא שהוכחו כל העובדות המגבשות את אחריותו של נאשם 3 לעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, ויש להרשיעו בהן.

סיכום לאור כל האמור, אני מרשיעה את הנאשמת, חברת TRD, ואת נאשם 3, מר ישראל רמות, בכל העבירות שיוחסו להם בכתב האישום, כדלקמן: באישום הראשון (שעניינו העברת כספי ההנפקה לביצוע השקעות, בניגוד להתחייבות בתשקיף): אי הגשת דוח מיידי בכוונה להטעות משקיע סביר - אי קיום הוראת סעיף 36 לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים) התש"ל-1970 [תקנות הדיווח] - עבירה לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 [חוק ניירות ערך], ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 [חוק העונשין]; נאשמת 1 - הסעיפים האמורים, יחד עם סעיף 23 לחוק העונשין; באישום השני (שעניינו הדיווחים הקשורים ברבעון השני): הכללת פרט מטעה בדוח הכספי בכוונה להטעות משקיע סביר - אי קיום הוראת סעיף 36 לחוק ניירות ערך, ותקנות הדיווח - 2 עבירות לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין; הכללת פרט מטעה בדוח הדירקטוריון בכוונה להטעות משקיע סביר - אי קיום הוראת סעיף 36 לחוק ניירות ערך, ותקנות הדיווח - עבירה לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין; אי הגשת דוח מיידי בכוונה להטעות משקיע סביר - אי קיום הוראת סעיף 36 לחוק ניירות ערך, ותקנות הדיווח - עבירה לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין; נאשמת 1 - הסעיפים האמורים, יחד עם סעיף 23 לחוק העונשין; באישום השלישי (שעניינו הדיווחים הקשורים ברבעון השלישי): הכללת פרט מטעה בדוח הכספי בכוונה להטעות משקיע סביר - אי קיום הוראת סעיף 36 לחוק ניירות ערך, ותקנות הדיווח - 3 עבירות לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין; הכללת פרט מטעה בדוח הדירקטוריון בכוונה להטעות משקיע סביר- אי קיום הוראת סעיף 36 לחוק ניירות ערך, ותקנות הדיווח- עבירה לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין; אי הגשת דוח מיידי בכוונה להטעות משקיע סביר - אי קיום הוראת סעיף 36 לחוק ניירות ערך, ותקנות הדיווח - עבירה לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין; נאשמת 1 - הסעיפים האמורים, יחד עם סעיף 23 לחוק העונשין.

בית המשפט ציין כי על פי פרט 30 לתוספת הראשונה לתקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת תשקיף – מבנה וצורה), התשכ"ט-1969, ככלל, אין תאגיד נידרש לפרט את כל תנאי ההסכם שכרת אלא רק את עיקריו, ואף זאת באופן תמציתי, וקבע כי המערער לא הוכיח כי בנסיבות המקרה דנן היתחייבותה של החברה בהסכם יאהו לכך שגם שותפי ההפצה שלה יעמדו בהוראות מדיניות יאהו היא מידע המהוה חלק מעיקרי הסכם יאהו, וככזה חייב בדווח.

לטענת היועץ המשפטי לממשלה, אשר הציג את עמדת הרשות לניירות ערך, החלטת בית המשפט קמא עלולה להביא לכך שלא תקום אחריות בגין הפרת חובת הדיווח המיידי באותם המקרים שבהם מועד הדיווח נגזר מתקנה 30(ב) לתקנות הדיווח, אלא אם הייתה לחברה ידיעה בפועל.

דיון והכרעה חובת הדיווח של התאגיד המידע הוא "נשמת אפו של שוק ההון" ועל כן מעגן חוק ניירות ערך את חובת גילויו הן בשוק "הראשוני" שבו מגייסות חברות הון מן הציבור באמצעות הנפקה של ניירות ערך והן בהמשך הדרך בשוק ה"משני" שבו מחויב התאגיד בדיווחים תקופתיים ומידיים לציבור המשקיעים (ע"א 218/96 ישקר בע"מ נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ, פסקה 20 (21.8.1997) (להלן: עניין ישקר); לאה פסרמן-יוזפוב דיני ניירות ערך חובת הגילוי 439-405 (2009) (להלן: פסרמן-יוזפוב)).

חובת הדיווח של תאגיד שניירות ערך שלו נסחרים בבורסה מעוגנת בסעיף 36(א) לחוק הקובע כי על התאגיד להגיש דו"חות לבורסה ולרשות לניירות ערך לפי התקנות שנקבעו מכוח סעיף זה על ידי שר האוצר.

...

בהקשר זה מקובלת עליי מסקנתו של בית המשפט המחוזי לפיה מדובר באחת מההתחייבויות במסגרת ההסכם והחברה לא הייתה אמורה לדווח על אודות כל אחת ואחת מהן.

לבסוף ובכל הנוגע לטענות שהעלה המערער לעניין חיובו בהוצאות, לאחר שבחנתי את טענותיו בהקשר זה לא מצאתי כי מדובר באחד מאותם מקרים חריגים ויוצאי דופן המצדיקים התערבות בסוגיה זו (רע"א 5188/16 אי. די. בי. חברה לפתוח בע"מ נ' יעל כבירי שמיע, פסקה 10 (13.10.2016) והאסמכתאות שם).

בשל כל הטעמים המפורטים לעיל, אציע לחבריי לדחות את הערעור.

בהחלטה נקבע כי העותר ביצע את ההפרה המנויה בפרט (2) לחלק ג' לתוספת השביעית לחוק ניירות ערך, הקובע כדלקמן (ההדגשות הוספו): "לא הגיש לרשות דוח, הודעה, מיסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, חוות דעת או סקירה של רואה חשבון, באופן או במועד שנקבע לכך, בנגוד להוראות לפי סעיפים 25(ד), 26(ג), 30, 35ד(ב)(2), 35יד(ו), 35טו(א), 35כד, 36, 44ד, 52כז(ב), 52ס(ד), 54ג(ג), 54ו או 56(ג)(3) או (ד), מתוך רשלנות חמורה והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר". הועדה ציינה כי החובה להגיש דיווחים מיידיים מפורטת בתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש"ל-1970 (להלן: "תקנות הדיווח"), שהותקנו מכח סעיף 36 לחוק ניירות ערך.

תקנה 30(ב) לתקנות הדיווח קובעת כי המועד להגשת דו"ח מיידי הוא "משנודע לתאגיד לראשונה על ארוע", כשמונח זה כולל את המועד בו "נודע לראשונה על היתרחשות הארוע" לאחד מבעלי התפקידים בתאגיד המנויים בתקנה, ובראשם "יושב-ראש הדירקטוריון של התאגיד". הועדה קבעה כי התקנה הרלוואנטית לענייננו בנושא הדיווח היא תקנה 36(א) לתקנות הדיווח, שהיא תקנת סל, המחייבת דיווח על "כל ארוע או ענין החורגים מעסקי התאגיד הרגילים בשל טיבם, הקפם או תוצאתם האפשרית, ואשר יש להם או עשויה להיות להם השפעה מהותית על התאגיד, וכן בדבר כל ארוע או ענין שיש בהם כדי להשפיע באופן משמעותי על מחיר ניירות הערך של התאגיד". עוד ציינה הועדה כי רלבאנטית גם תקנה 37א2 לתקנות הדיווח (שעניינה "חובת עידכון" על התפתחות מהותית שחלה ביחס לארוע לגביו הוגש דיווח) אותה הציבה ב"כ הרשות כמקור אופציונאלי להפרה הנטענת.

דברים אלו הובאו בהסכמה בפסק הדין בעיניין חג'ג' (פס' 48-44) וכן במאמר – נטילת היזדמנות עסקית בפרק ג.2 שם נאמרו הדברים הבאים (ההדגשות הוספו): "דרך המלך עבור חברות ציבוריות היא כי יתקשרו מראש בהסדר תיחום פעילות במסגרתו יסדירו בצורה חוזית את גבולות תחום פעילות החברה, וכפועל יוצא את הקף תחולתו של האיסור על נטילת היזדמנות עסקית. שכן, העובדה כי אישור ההסכם כפוף למנגנונים הקבועים בפרק החמשי לחוק החברות, לצד חובת הדיווח המוטלת על החברה בקשר עם ההזדמנויות העסקיות שיובאו לחברה בכותלי ההסדר כאמור, מעניקים לטעמנו יכולת פקוח ובקרה לבעלי המניות, הן מראש והן בדיעבד". כידוע, "המידע הוא 'נשמת אפו של שוק ההון' ועל כן מעגן חוק ניירות ערך את חובת גילויו הן בשוק 'הראשוני' שבו מגייסות חברות הון מן הציבור באמצעות הנפקה של ניירות ערך והן בהמשך הדרך בשוק ה'משני' שבו מחויב התאגיד בדיווחים תקופתיים ומידיים לציבור המשקיעים... חובה זו המוטלת על התאגיד לגלות מידע נועדה לשרת מספר מטרות: הגנה על המשקיעים, יצירת אמון בשוק ההון, שמירה על יעילותו, וכן שמירה על יעילות המימשל התאגידי ו'הרתעתם של בעלי הכוח בחברות ציבוריות מתרמית ומהתנהגות מניפולטיבית, תוך אפשרות פקוח על פעולותיהם' ..." (ע"א 7510/15 ברנדיס נ' בבילון בע"מ, פס' 12 (נבו, 15.3.2017); ר' גם ע"פ 3506/13 הבי נ' מדינת ישראל, פס' 513 (‏12.1.2016; להלן: "עניין הבי"); ר' גם ע"א 1928/93 רשות ניירות-ערך נ' גבור סברינה מפעלי טקסטיל בע"מ, פ"ד מט(3) 177, 186 (1995); רע"פ 4827/95 ה.ג פולק בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 97, 105 (1997); רע"פ 11476/04 מדינת ישראל נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ, פס' 124 (נבו, ‏21.2.2010); ע"א 5320/90 ברנוביץ נ' רשות ניירות ערך, פ"ד מו(2) 818, 831-830 (1992)).

זאת, לאור כל השיקולים הבאים: (א) היותו של העותר האורגן הבכיר ביותר בחברה – יו"ר הדירקטוריון ובעל השליטה – והעובדה כי הוא גורם מנוסה בשוק ההון; (ב) לאור העובדה שהסוגיה של הדיווח לציבור היא סוגיה העומדת בליבת החובות המוטלות על אורגאנים ובעלי שליטה בחברה ציבורית כחלק מתפקידם ומעמדם (וזאת להבדיל מהיבטי הגבלים עיסקיים, שהם נלווים לעסקה ואינם מהוים חלק מתפקידי המנהלים של החברות המתקשרות); (ג) בשים לב לניגוד העניינים המובנה בו היה מצוי העותר, לחשיבות האיסור על נושא משרה לנצל הזדמנויות עסקיות של החברה, לחשיבותו של הסדר תיחום הפעילות ולחשיבות הדיווחים בעניינים אלה לבעלי המניות; ו-(ד) בשים לב לכך שהעותר כבר כשל בהפרה קודמת של חוק ניירות ערך ושזמן לא רב קודם לכן (בחודש יולי 2018) אישרה ועדת האכיפה בת"מ 4/18 הסדר אכיפה בינו לבין רשות ניירות ערך במסגרתו הוטלו על העותר אמצעי אכיפה.

...

מנגד, אני מקבל את טענת הרשות לפיה אין מקום לקבוע כלל אריתמטי טכני לפיו הטלת חבות בגין פרשה אחת מתוך שתיים משמעה הפחתה אוטומטית של 50% באמצעי האכיפה שהתבקשו, וכי בעניין זה על הוועדה להפעיל שיקול דעת בתלות בנסיבות האירוע וחומרתו ובנסיבות הקשורות לכל מפר.

כך למשל, ברי שהשיקול ששקלה הוועדה בדבר מצבו הכלכלי והאישי של המנכ"ל שהביא להקלה באמצעי האכיפה שהוטלו עליו (פס' 138 להחלטה), אינו רלבנטי לגבי העותר (ובהקשר זה אני דוחה את טענת העותר לפיו הוועדה החמירה עימו מאחר שהוא איש עסקים אמיד).

סוף דבר לאור כל האמור החלטתי לדחות את העתירה כנגד קביעת הוועדה כי העותר הפר את הוראת פרט (2) לחלק ג' לתוספת השביעית לחוק ניירות ערך, אך לקבל את העתירה לעניין אמצעי האכיפה שהשיתה הוועדה על העותר ולהפחית אותם כמפורט בפס' 158 לעיל.

את תביעתם, מבססים המבקשים על עילות של הפרת חוזה מכוח הוראות חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א – 1970, הפרת חובת הדיווח הקבועה בסעיף 36 לחוק ניירות ערך, תשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק ניירות ערך") ותקנה 36 לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומידיים), תש"ל – 1970 (להלן: "תקנות הדיווח") אשר לטענתם חלים על כל המשיבים מכוח הוראות סעיפים 31 – 34, 38ג ו – 52יא לחוק ניירות ערך.

הדיווח אודות ההנפקה בארצות הברית בע"א 7510/15 רועי ברנדיס נ' בבילון בע"מ ואח' (פורסם בנבו) (להלן: "עניין בבילון"), נקבע (שם פסקה 12 לפסק הדין של השופטת, א' חיות כתוארה אז): "המידע הוא "נשמת אפו של שוק ההון" ועל כן מעגן חוק ניירות ערך את חובת גילויו הן בשוק "הראשוני" שבו מגייסות חברות הון מן הציבור באמצעות הנפקה של ניירות ערך והן בהמשך הדרך בשוק "המישני" שבו מחויב התאגיד בדיווחים תקופתיים ומידיים לציבור המשקיעים" כך נקבע בסעיף 36 (א) לחוק ניירות ערך: "תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף חייב להגיש לרשות דו"חות או הודעות לפי פרק זה כל עוד ניירות הערך שלו נמצאים בידי הציבור; תאגיד שניירות ערך שלו נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר חייב להגיש דו"חות או הודעות לפי פרק זה לרשות ולבורסה". סעיף 36 (ג) לחוק ניירות ערך, קובע: "תקנות לפי סעיף זה יתייחסו לכל ענין החשוב לדעת שר האוצר, למשקיע סביר השוקל קניה או מכירה של ניירות ערך של התאגיד, ויכול שיתייחסו לכל דבר מן הדברים המפורטים בסעיף 17 (ב) ויחייבו, נוסף על הדו"ח התקופתי, גם דו"ח מיידי על אירועים מסוימים". תקנות הדיווח, מסדירות את אופן ומועד הגשת הדוחות התקופתיים והמיידים.

כאן נכון לציין, כי מאחר ואין חולק שהנפקת ניירות ערך בארה"ב על ידי החברה, מהוה "ארוע או ענין שיש בהם כדי להשפיע באופן משמעותי על מחיר ניירות הערך של תאגיד", חלות במקרה כאן הוראות תקנה 36 לתקנות הדיווח, הקובעת הוראות לדווח המיידי כמו גם אפשרות לעיכוב הדיווח בתנאים מסוימים.

...

בהתחשב באמור עד כאן, נראה כי המבקשים לא עמדו בנטל להראות שקיימת סבירות שהשאלות של עובדה ומשפט המשותפות למחזיקי מניות החברה ואגרות החוב (סדרה 2), ביום 22.11.2015, יוכרעו לטובת הקבוצה, ונוכח מסקנה זו אין צורך לעסוק בשאלת הנזק או בעניין התאמתו של הסכסוך לבירור במסגרת תביעה ייצוגית או בהתאמתם של המבקשים לשמש כתובעים ייצוגיים.

סוף דבר הבקשה לאישור תביעה ייצוגית, נדחית.

בהתחשב בנסיבות העניין בסוג ההליך ומספר מועדי ההוכחות, אני מחייב את המבקשים, ביחד ולחוד, לשלם למשיבים את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 43,000 ₪.

מחדלם של המשיבים כאמור, מהוה הפרה של חובת הדיווח הקבועה בחוק ניירות ערך ובתקנות 30 ו – 36 לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידים), תש"ל – 1970 (להלן: "תקנות הדיווח").

רשות ניירות ערך ביקשה הסברים מהחברה בעיניין עיכוב הדיווח על עסקת ג'מבו והיא לא ראתה פגם בעיכוב הדיווח אלא רק ביקשה להוסיף דיווח משלים הנוגע להליך המשפטי בעיניין סימן המסחר.

דהיינו, עסקת ג'מבו נכרתה ביום 27.4.2020 (נספח 4 לתשובת המשיבים מיום 24.3.2021), הדיווח על העסקה פורסם רק ביום 15.9.2020 (נספח 2 לבקשת האישור) לאחר שהתברר לפוקס ביום 14.9.2020 שג'מבו סטוק הישראלית הגישה שלוש בקשות לרישום סימני מסחר "JUMBO". תקנה 30 לתקנות הדיווח, קובעת כי תאגיד יגיש דיווחים מידיים על האירועים המפורטים בפרק ג' לתקנות הדיווח, ואין מחלוקת בין הצדדים, שעיסקת ג'מבו היא בגדר האירועים המנויים בתקנה 36 לתקנות הדיווח, שזו לשונה: "(א) בדוח יובאו פרטים בדבר כל ארוע או עניין החורגים מעסקי התאגיד הרגילים בשל טיבם, הקפם או תוצאתם האפשרית, ואשר יש להם או עשויה להיות להם השפעה מהותית על התאגיד, וכן בדבר כל ארוע או ענין שיש בהם כדי להשפיע באופן משמעותי על מחיר ניירות הערך של התאגיד.

האפשרות החוקית לעכב דיווח על ארוע המנוי בתקנה 36 לתקנות הדיווח, קבועה בתקנה 36 (ב), שזו לשונה: (ב) על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (א2), רשאי תאגיד לעכב הגשת דוח מיידי בהתקיים האמור בתקנת משנה (ב1)(1) או (2), ובילבד שלא פורסם ברבים מידע בדבר אותו ארוע או עניין; ואולם לא יעכב תאגיד הגשת דוח מיידי כאמור בתקופה החלה שלושה ימים לפני המועד האחרון להמרת ניירות ערך המירים של התאגיד, וכן במקרה שבו פורסם מיסמך סופי של הצעה לציבור, הצעת רכש, או כל הליך אחר הדומה להם במהותו; עיכב תאגיד הגשת דוח מיידי לפני תחילת התקופה האמורה – יגיש התאגיד פרטים כאמור בתקנות משנה (א) עד (א2).

...

על כך אוסיף לטובת הבהירות, כי המסקנה לפיה עיכוב הדיווח על עסקת ג'מבו נעשה כדין, נסמכת על מכלול הנסיבות שפורטו לעיל, אף כי לתנאי שנקבע בהסכם בין פוקס לבין ג'מבו היוונית, לפיו רשאית פוקס להשתחרר מההסכם במקרה שהמותג JUMBO לא יירשם כסימן מסחר בישראל בתוך התקופה שנקבעה לכך, ניתן משקל רב. למעלה מן הנדרש נשאלת השאלה מה טעם בעיכוב מידע "חיובי" דהיינו עסקה מסוג זה ברגיל דומה שקיים רצון להביאה לידיעת ציבור המשקיעים מיד עם הבשלתה.

סוף דבר הבקשה לאישור תביעה ייצוגית נדחית.

בהתחשב במספר הדיונים (2) והתנהלות הצדדים, ישלמו המבקשים למשיבים את הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 61,600 ₪.