קביעת הוצאות משפט בתביעה כספית משמעותית

ראו לעניין זה תמ"ש (י-ם) 30174-07-16 ק.פ.ב נ' א.ל.ב, (פורסם בנבו): "ואולם, בפועל, בבואו להחליט על גובה המזונות הראוי, רשאי בית המשפט לקבוע את סכום ההוצאות גם על פי שיקול דעתו וניסיון חייו כשופט שבתוך עמו הוא יושב, ולאו דוקא על פי המפורט בכתב התביעה (ע"א 93/85 שגב נ' שגב, פ"ד לט(3) עמ' 825)" משכך, ואף בהסתמך על סיכומי האב (ר' ס' 8) מצאתי להעמיד את צרכי כל אחד מהקטינים המתגוררים בשני בתים על סך של 2,500 ₪ וזאת בהתאם לפסיקת בתי המשפט בהתייחס לקטין המתגורר בשני בתים כצרכי קטין הניתנים לקביעה אף ללא צורך בהוכחה (ראו רמ"ש 59188-10-18 נ' נ. נ' , מחוזי מרכז) ומתוך מחשבה שמאז ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי חלפו מספר שנים ואין חולק כי עלויות המחיה במדינה התייקרו משמעותית.

עם זאת, מבלי לקבוע מסמרות כאשר אין בכך כדי להעיד על הלך רוחו של בית המשפט ואף בבחינת למעלה מן הצורך יצוין כי טוב יעשו הצדדים עם לאחר מקרא פסק הדין יבואו בדברים עם אביו של האיש וישקלו צעדיהם בהליך נוסף זה, אם ביחס לכספים שהתקבלו לעניין הדירה ב"xxx" ואם לעניין הכספים שהתקבלו לעניין דירת YYY או שתיהן.

...

לנוכח כל האמור נקבע כי חלקה של האישה בזכויות בדירה בxxx יאוזן בין הצדדים בחלקים שווים.

הצדדים במסגרת כתבי טענותיהם הסכימו לפירוק שיתוף בדירה בYYY, משכך ניתן בזאת צו לפירוק השיתוף בדירה זו ואני ממנה את ב"כ הצדדים ככונסים לצורך מכירתה לכל המרבה במחיר.

לא מצאתי לקבל טענה זו של האישה והיא נדחית.

נדחית טענת האיש לדמי שימוש בדירה בYYY לא מצאתי להיעתר לתביעת האיש לדמי שימוש ראויים.

סוף דבר לעניין התביעה הרכושית מועד הקרע נקבע ליום zz ואני ממנה בזאת את המומחה xxx כאקטואר לצורך עריכת חוות דעת במסגרתה יאוזנו, בהתאם להוראות פסק הדין, כלל זכויות ונכסי הצדדים מכל סוג ומין ללא קשר לאופן רישומם (למעט שתי הדירות) בחלקים שווים.

ככל שלא יגיעו הצדדים להסכמות בעניין שיעור חלקה של האישה (ובהתאמה האיש) בדירה בxxx, ולא יוגש על הליך כמפורט לעיל הליך בתוך 6 חודשים אני קובעת כי חלקו של האיש הוא מחצית מחלקה הרשום של האישה כיום ובהתאם לכך ייערך פירוק השיתוף כמפורט לעיל.

בהקשר זה אוסיף כי עדות מר פוזאילוב בפני עשתה רושם אמין, עת העיד כך (עמ' 3 /ורות 12-18): "אני משבץ 60 אלף אבנים בחודש ואין לי מח' תיקונים כי אין לנו תיקונים כתוצאה מייצור לא טוב, הייצור כולו נבדק ועובר מכון תקנים, מה שיכול לקרות לפי מה שהיא מתארת, שיש לה דלקת פרקים אולי הידיים שלה פעלו בכוח לא סביר, אני רוצה להראות לבית המשפט את העגיל הוא כאן, רצינו שהיא תהיה מרוצה עשינו שמיניות באויר כדי שהיא תהיה מרוצה, אני לא הייתי בחנות, אני יודע מסיפורים שסיפרו לי וכן ממוצר שיש לי ביד. מראה לבית המשפט את העגיל השני, אני רוצה להגיד שעגיל כזה אם לא מושכים אותו בצורה לא נכונה אחורנית לא נופל מהאוזן" אכן הליך התביעה הקטנה הינו הליך פשוט, קצר וזול במטרה להקל על אזרחים ללא הכשרה משפטית להביא את עניינם לבית המשפט, כאשר אין מדובר בעיניין בהקף כספי משמעותי - ללא צורך בייצוג משפטי.

התביעה מתקבלת איפוא חלקית, אך בשים לב לנכונות הנתבעת לבוא לקראת התובעות פעם אחר פעם תוך איזון העובדה שהעגילים נותרו בסופו של יום בידי הנתבעת – לא מצאתי לעשות צו נוסף להוצאות ואני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו.

...

בהתאם לאשר נפסק למשל בת"א 175482-09 הבה אלבז נ' יחיעם בן יהודה (3.10.2011) [פורסם במאגרים משפטיים] "הגשת תביעות מופרזות הינה תופעה פסולה, אשר על בית המשפט להילחם בה". סוף דבר העגילים לאחר תיקונם נותרו בחזקת הנתבעת, והתשלום במלואו שולם.

לאחר איזון טענות הצדדים האמורות אני קובעת כי הנתבעת תשיב לתובעות סך של 3,920 ₪ המהווים 70% מעלות העגילים, כאשר העגילים יוותרו בחזקתה של הנתבעת שתעשה בהם כראות עיניה חרף התאמתם לצרכיה האישיים של התובעת 1.

התביעה מתקבלת אפוא חלקית, אך בשים לב לנכונות הנתבעת לבוא לקראת התובעות פעם אחר פעם תוך איזון העובדה שהעגילים נותרו בסופו של יום בידי הנתבעת – לא מצאתי לעשות צו נוסף להוצאות ואני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו.

בכתב התביעה שכנגד שהוגש על ידי צור, נטען שהתובעים הפרו הפרה יסודית את הסכם המכר והנספח לו שנחתם בין הצדדים ביום 28/1/16, שבמסגרתו קבעו את אופן חלוקת תמורת הרכישה ותנאי השתוף וחלוקת זכויות השמוש במיגרש המשותף, כך שכל צד יהיה רשאי לעשות שימוש בחלקים שיוחדו לו בהתאם להסכם.

לצור אשם תורם משמעותי לנזק הכספי שניגרם להם, (פיצוי הרוכש ב-240,000 ₪ מעבר להחזר המקדמה) בכך שמכרו את חלקם במיגרש לצד שלישי בטרם השלימו את העברת הזכויות על שמם, וזאת כשהם מודעים לבניה הבלתי חוקית במיגרש (בחלקם של התובעים) ולבעייתיות הנובעת מכך ברשום הזכויות ברמ"י. בנוסף, יש לשקלל את העובדה כי צור מחזיקים בנכס עד היום וסביר כי לנוכח עליות המחירים בשוק הנדל"ן, הפצוי ששלמו לרוכש נבלע בעליית מחיר הנכס מאז ועד היום, כך שהפסדם יצא בשכרם.

סיכום אני דוחה את התביעה העיקרית ומחייבת את התובעים לשלם לכל אחד מהנתבעים 1, 2, 3-4 הוצאות משפט בסך 30,000 ₪.

...

מכל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה שכנגד.

סיכום אני דוחה את התביעה העיקרית ומחייבת את התובעים לשלם לכל אחד מהנתבעים 1, 2, 3-4 הוצאות משפט בסך 30,000 ₪.

התביעה שכנגד נדחית ללא צו להוצאות.

בהחלטה נפרדת, מיום 8.12.2022, הכריע בית המשפט בסוגיית ההוצאות, ובמסגרתה קבע כי הנתבעים יישאו בהוצאות התובעים בגין שליחויות בסך של 592 ש"ח, השבת האגרה ששולמה בסך של 669 ש"ח ותשלום שכר טירחת עורך דין בסך של 6,500 ש"ח (כולל מע"מ).

ההליך דנן בתביעה דנן תובעים התובעים סעד כספי בגין שלושה רכיבים: פיצוי מוסכם בגין איחור בפנוי הדירה - סך של 28,500 ש"ח (300 ש"ח ליום כפול 95 ימי איחור); סך של 1,360 ש"ח בגין חוב לועד הבית, שלא שולם על ידי הנתבעים; סך של 11,319 ש"ח בגין הוצאות הגשת תביעת הפינוי.

הסכום חושב כדלקמן: התובעים שילמו סך של 29,080 ש"ח בגין שכר טירחת עו"ד, הוצאות ואגרות; מסכום זה קוזז הסך שנפסק על ידי בית המשפט בתביעת הפינוי ושולם על ידי התובעים וכן סכום נוסף של 10,000 ש"ח שהפקידו הנתבעים אצל התובעים במזומן כערבון, בעת חתימת הסכם השכירות.

לפיכך, הנתבעים הודיעו לתובעים שאם לא יינתן פיצוי הולם ומשמעותי בגין הנזקים שנגרמו להם, נפשיים וכספיים, ואם לא יתוקנו לאלתר הנזקים בנכס, תבוטל המחאת השכירות עבור החודש האחרון.

...

יוצא אפוא כי על הנתבעים לשלם לתובעים, בגין רכיב זה, סך של 18,500 ש"ח. ראש הנזק של אי-תשלום דמי וועד גם בעניין זה, אין הכחשה מצד הנתבעים לכך שלא שילמו את דמי הוועד הנתבעים, אלא שלטענתם נמנעו מלשלם לוועד את הסכום האמור בשל נזק לצנרת אשר גרם להצפה בדירה.

אשר על כן, גם לו היה מקום - מבחינת סדרי הדין - לקבל לתיק את כתב התביעה שכנגד (ואין הדבר כך), הרי שדין הטענות להידחות לגופן, בשל מעשה בית-דין.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, עולה כי על הנתבעים לפצות את התובעים בסך כולל של 19,860 ש"ח (סך של 28,500 ש"ח בגין פיצוי מוסכם, בניכוי 10,000 ש"ח שכבר מומשו, ובתוספת 1,360 ש"ח בגין דמי וועד שלא שולמו).

התובע עתר לסילוק ידם של הנתבעים מהגג, חיובם בעלות השבת מצב הגג לקדמותו בסך של 42,120 ₪, תשלום דמי שימוש ראויים בסך 500 ₪ לחודש החל מחודש ינואר 2017 ועד ליום מתן פסק הדין, חיוב בסך של 10,500 ₪ בגין עלות תיקון הנזקים בדירתו, תשלום עבור עוגמת נפש ומטרד בסך 30,000 ₪ וכן פסיקת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. התובע העריך את תביעתו הכספית בסך של 104,120 ₪.

מר כספי גם לא מציע כל הסבר כיצד בוצעו עבודות משמעותיות של איטום וריצוף בגג מבלי ש"נגע" כלל במרזב.

רביעית, מדובר בנזקי איטום ורטיבות שאין הצדקה כי התובע ימשיך לסבול מהם בעוד מיתנהלת התובענה הכספית לבדה לאחר מתן פסק דין חלקי והוא זכאי בנסיבות להסתמך על קביעת המומחה.

...

לאור האמור יש לדחות את התביעה לחיוב בתשלום דמי שימוש.

סיכום לאור כל האמור לעיל אני מקבל את התביעה בחלקה ומחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך כולל של 38,240 ₪ לסילוק התביעה.

לאור כל האמור אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 2,200 ₪ בגין הוצאות ההליך כולל חלק יחסי את אגרת התביעה, סך של 5,265 ₪ (כולל מע"מ) בגין החזר חלקו של התובע בשכר מומחה בית המשפט וכן סך של 7,000 ₪ (כולל מע"מ) בגין החזר הוצאות שכ"ט עו"ד. כל הסכומים בפסק דין זה ישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.