קביעת דמי חבר בהתאחדות התעשיינים

הנתבעת הציגה קבלה המעידה על תשלום דמי חבר שלה לשנת 2016 לאיגוד התעשייה הקיבוצית, וכן סקר של ההתאחדות שנתבקשה למלא (נספחים א' ו-י"ט לתיק המוצגים של הנתבעת).

לפיכך, אנו קובעים כי הנתבעת חברה בהתאחדות התעשייה הקיבוצית.

...

לאחר ששמענו את העדים בתיק, ואת באי כוח הצדדים טוענים לפנינו בעל-פה ועיינו בחומר הרב בתיק ובכתבי הטענות, מצאנו לפרט את העובדות שמצאנום כרלבנטיות להכרעה בתיק: הנתבעת היא חברה שעיסוקה בריבוי תרביות רקמה צמחית, בשיטות מתקדמות מתחום הביוטכנולוגיה.

בעמדת ההסתדרות אין התייחסות לבחינת פעילותה הכלכלית של הנתבעת ולמכנה המשותף של פעילות זו עם הפעילות של "משתלה" או של הפעילויות האחרות המפורטות בהגדרת "משק". אנו סבורים כי יש להותיר לצדדים ליחסי העבודה את המלאכה, בה הצליחו עד כה, להגדיר את מעגל הפעילויות הכלכליות בעלות המכנה המשותף הנמוך ביותר האפשרי מבחינתם.

לסיכום: אנו דוחים את תביעת התובעות משהגענו למסקנה כי ספק אם עיסוקה של הנתבעת ב"חקלאות", וגם אם לא היה ספק בעניין, הרי שאין היא יכולה להיחשב "משק" כפי הגדרתו בצווי ההרחבה.

אנו קובעים כי צווי ההרחבה בענף החקלאות אינם חלים על הנתבעת ומשכך דוחים את התביעות לחיוב הנתבעת בתשלום רכיבי השכר שמקורם בצווים אלו.

המבחן שנקבע לצורך כך הוא מבחן כפול: ראשית האם קיימת "זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העקרי" (ההיבט הצר), ושנית מהי מידת תרומתו של הגילוי לקיומו של "דיון יעיל" בהיתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב), לרבות מהות הסעד המבוקש בהליך ומידת הפגיעה במבקש ככל שהמידע לא יימסר לו (ראו פרשת אבנצ'יק וגם ע"ע 129/06 טמבור בע"מ - אברהם אלון, 7.5.2006).

על כן, מתייתרת הכרעתי בעיניין זה. פירוט פנקס חופשה של התובע; העתק מכל מיסמך מתיקו האישי של התובע; פירוט הפרשות לפנסיה בגין התובע; סיכום תנאי השכר בקליטת התובע בנתבעת; סיכום תנאי שכר בקליטת העובד החלופי בנתבעת וכן תלושי שכר שלו; פירוט חברות בהתאחדות התעשיינים ותשלום דמי חבר לשנים 2014-2015 - כל אלה צורפו כנספחים לתגובת הנתבעים לבקשה זו ומשכך מתייתרת הכרעתי.

...

כמו כן, החברה לא תבעה את עלות שכרו של מר ווז'יק. היות שהנתבעים לא תבעו את עלות שכרו של מר ווז'יק והיות וחשיפת תלושי שכרו יהוו פגיעה בפרטיותו שלא לצורך, אני דוחה את בקשה התובע הנ"ל. בקשת הנתבעים לגילוי מסמכים עלתה במסגרת תגובתם לבקשת התובע ובמסגרת הדיון מיום 20.9.16, כאשר הבקשה לא נומקה וב"כ התובע בחר שלא להגיב לה. להלן המסמכים שהנתבעים ביקשו גילויים: הכנסות התובע לפני ואחרי שעבד בחברה - היות שהנתבעים לא הסבירו בקשתם, איני רואה רלבנטיות בין שכרו של התובע לפני ואחרי עבודתו בחברה ובין ההליך דנן.

הפרשות פנסיות שהיו לתובע - מקום בו התובע טוען כי לא הופרשו לזכותו מלוא סכומי הפנסיה להם היה זכאי, עליו להציג זאת ועל כן אני מקבל את הבקשה להצגת מסמך המעיד על הסכומים שהופקדו לפנסיה עבור התובע.

סוף דבר: הבקשה לגילוי מסמכים מטעם התובע - נדחית כאמור לעיל.

וחמישית, מאחר שהניסיון של החברה "להיתחמק" מתשלום דמי הטיפול להתאחדות התעשיינים על יסוד דמי החבר שהיא משלמת ללישכת המסחר הוא בדיוק המצב לו ביקשו התקנות לתת מענה.

לישכת המסחר טוענת טענות דומות גם ביחס לציטוטים ואסמכתאות אחרים שהביאה היתאחדות התעשיינים בתשובתהּ לערעור הראשון - הן של בית דין זה והן של בג"ץ. לישכת המסחר עומדת בכל התנאים וסימני הזיהוי שנקבעו בפסיקה לצורך הכרה באירגון מעסיקים והקביעות של שני בתי הדין האיזוריים בעיניין זה מעוגנות היטב בחומר הראיות ומכאן כי אין הצדקה להתערבות בהן.

...

לנוכח מסקנתנו זו, ואף מטעמים של כבוד הדדי בין ערכאות - שכן העתירה השנייה המוזכרת לעיל, שעניינה כאמור תקיפה ישירה של סעיף הפטור הקבוע בתקנה 3(11) לתקנות, עודנה תלויה ועומדת בפני בג"ץ - דומה כי אין אנו נדרשים למיצוי ההכרעה המשפטית בשאלת התקיפה העקיפה ותוקפו של סעיף הפטור או סעיף הסייג לפטור והדיון בה אינו נדרש, שכן לנוכח המסקנה אליה הגענו בדבר פרשנותו של סעיף הפטור ומעמדה של לשכת המסחר חיפה והצפון כארגון מעסיקים לצורך התקנות, הדיון בשאלה האמורה הפך תיאורטי בלבד.

תוצאת הדברים היא כי אנו מקבלים את הערעור בחלק זה ומבטלים את הכרזתו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה בד"ט 20884-07-13 בדבר בטלות סעיף הסייג לפטור.

לפיכך אין מנוס גם מהשבת הליך זה לבית הדין האזורי לשם השלמת הבירור העובדתי בשאלת השתייכותם הענפית של המעסיקים, הם הנתבעים שם. סוף דבר הערעור הראשון (ע"ע 46177-09-11) – מתקבל בכל הנוגע לטענות החברה בדבר השתייכותהּ הענפית, באופן כזה שההליך יוחזר לבית הדין האזורי לשם השלמת הבירור העובדתי ומתן הנמקה בסוגיה זו. הערעור השני (ע"ע 1031-08-15) - מתקבל בכל הנוגע לטענות התעשיינים בדבר מעמדה של לשכת המסחר חיפה והצפון כארגון מעסיקים.

הנחת המוצא עליה לא חולקים הצדדים היא כי ההסכם הקבוצי הכללי בדבר הנהגת פנסיה מקיפה בתעשייה מיום 4.6.1979 (מספר 7021/79) שנחתם בין הסתדרות העובדים הכללית בארץ ישראל לבין היתאחדות התעשיינים ולבין מבטחים מוסד לביטוח סוצאלי של העובדים בע"מ (להלן –הסכם הפנסיה) חל עליהם.

התקנות והסכם הפנסיה כשני מקורות נורמאטיביים שונים קובעים כל אחד בנפרד מסגרת ברורה אלו רכיבים ייכללו בשכר הקובע לפצויי פיטורים ולהפקדות לפנסיה (התקנות ביחס לפצויי פיטורים מכוח החוק, והסכם הפנסיה ביחס להפקדות הפנסיוניות המבוצעות מכוחו), אך אין בהם כדי למנוע מעובד להוכיח כי רכיב בשכרו הנו שכר לכל דבר ועניין לעניין הזכות הנתבעת (הפקדות לפנסיה או פצויי פיטורים), וכינויו כתוספת או החזר הוצאות הוא מסווה לשכר בפועל.

סיכום על דעת כל חברי המותב העירעור נדחה והמערער יישא בהוצאות החברה בגין העירעור בסך של 7,500 ש"ח. ניתן היום, ט"ו חשוון תשפ"א (02 נובמבר 2020), בהיעדר הצדדים וישלח אליהם.

...

עדויות הצדדים בהליך כפי שבית הדין האזורי הביאן בפסק דינו מחזקות את המסקנה כי מדובר בנסיבות המקרה בתוספת מותנית בתנאי.

בית הדין דחה טענה זו במסגרת פסק דינו ולא מצאנו מקום להתערב בכך שעה שעצם קיומם של המסמכים כמו גם תוכנם לא היה שנוי במחלוקת.

סוף דבר לו תישמע דעתי הערעור יידחה והמערער יישא בהוצאות החברה בגין הערעור בסך של 7,500 ש"ח. השופטת לאה גליקסמן אני מצטרפת לתוצאה שלפיה יש לדחות את תביעתו של המערער להצהיר כי הרכיבים מענק אי היעדרות והחזר ביטוח לאומי (להלן – הרכיבים) הם בגדר "שכר" לעניין זכאותו להפקדות לקרן פנסיה, הפקדות לקרן השתלמות והפרשי פיצויי פיטורים.

סיכום על דעת כל חברי המותב הערעור נדחה והמערער יישא בהוצאות החברה בגין הערעור בסך של 7,500 ש"ח. ניתן היום, ט"ו חשוון תשפ"א (02 נובמבר 2020), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.

ד"ר יוטב הסביר כי נעשה ניסיון ליפתור את הקושי בשנת 1979, במסגרת הסכם קבוצי שנערך בין ההסתדרות הכללית לבין היתאחדות התעשיינים, כך שהשכר הקובע לפנסיה ייגזר מהשכר ששמש לצורך קביעת דמי הגמולים במשך כל תקופת החברות של המבוטח בקרן, או לפחות במשך 25 או 30 שנות חברות ולצורך כך נקבעה שיטת חישוב חדשה הקרויה "שיטת ממוצעי השכר". לפי שיטה זו, השכר הקובע נקבע על פי השכר הממוצע של המבוטח במשך כל שנות חברותו או במשך 25 שנה או 30 שנה כאמור, שהוא צמוד לשכר הממוצע במשק.

...

טענה זו גם כן אין בידינו לקבל וזאת מן הטעמים שיפורטו להלן: סעיף ו' לפרק ז' לתקנון, הדן בהגדרת ההכנסה המבוטחת, קובע לאמור: הכנסה מבוטחת מעודכנת פירושה הכנסה מבוטחת ממנה הועברו דמי הגמולים לקרן שהיא מעודכנת על פי עליית תוספת היוקר מיום התשלום ועד למועד תשלום הפנסיה/הקפאת זכויות.

מאידך, המומחה מטעם הקרן ד"ר יוטב, נתן הסבר מפורט ביחס ל-"גלגוליו של התקנון", הסבר אשר תמך במסקנה כי סעיף ההגדרות, שעליו השליך התובע יהבו מקורו, תלוש מכל הקשר ומקורו בטעות עריכה.

לאור כל האמור, נוכח דחיית הטענות העובדתיות שבפי התובע בנוגע לתקופת החברות בקרן ולאור הדחיה של טענותיו המשפטיות בנוגע לאופן חישוב הגמלה הרי שדין התביעה על כל רכיביה - להידחות.