מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

קביעת גובה הפיצוי בייצוגית

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אשר להשוואה שנעשתה על ידי המתנגד כרמון לגובה הפצוי הנידרש מלכתחילה בתובענה, הדגישה המשיבה כי בתובענות ייצוגיות גובה האגרה אינו מושפע מגובה הסעד הכספי המבוקש, ולכן מלכתחילה ידם של התובעים הייצוגיים "קלה על ההדק" ככל שמדובר על קביעת גובה הפצוי בתובענה ייצוגית.
...
בהתאם לכך, רב הזמן וארוכה הדרך מראשיתו של ההליך, עוד בשנת 2015; עובר בהגשת הסדר הפשרה מושא החלטתי דנא, אך בחודש מרץ 2018; ועד לדיון והכרעה בבקשה לאישור הסדר הפשרה, עתה – ברבעונה האחרון של שנת 2021.
אישור בשינויים סעיף 19(ד) לחוק תובענות ייצוגיות מסמיך את בית המשפט להורות על אישור הסדר הפשרה בשינויים, מקום בו מצא זאת לנכון: "19(ד)(1) מצא בית המשפט כי יש צורך לקבוע בהסדר הפשרה תנאים מסוימים, אשר נראים לו דרושים לשם הגנה על עניינם של חברי הקבוצה שעליה חל ההסדר, לשם הבטחת אכיפת הדין או לשם פיקוח על ביצוע ההסדר, לרבות תנאים והוראות לפי סעיף 20(א) עד (ג) או תנאי בדבר יציאה מן ההסדר, יודיע לצדדים להסדר הפשרה כי מתן אישורו להסדר הפשרה מותנה בהסכמתם לאותם תנאים." ההכרעה במתווה הפשרה שהוצע על ידי הצדדים שפורטה בהחלטה זו, נעשתה תוך הכרעה הן בסוגיות שהיו במחלקות בין הצדדים להליך לבין היועץ המשפטי למשלה והגורמים המעורבים, הן בסוגיות שהיו במחלוקת בין הצדדים להליך ביניהם.
סוף דבר בהתאם לכל האמור לעיל, מצאתי לאשר את הסדר הפשרה, כפי שפורט בסעיף 98 לעיל, בכפוף לעמדת הצדדים בנוגע למתווה שפירטתי בסעיפים 106 ו-108 לעיל, אשר תוגש לבית המשפט תוך 30 ימים.
המזכירות תביא החלטתי זו לידיעת הצדדים.

בהליך דנג"ץ (דנג"ץ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

מסקנתו זו של השופט גרוסקופף עולה בקנה אחד עם הפסיקה הנוגעת להגדרה ה"מנהלית" של המונח "רשות" – וכבר נפסק כי "הקביעה לפיה גוף פלוני ממלא תפקיד צבורי או שחלות עליו נורמות מתחום המשפט המנהלי אינה מובילה, מיניה וביה, למסקנה כי גוף זה הוא גוף צבורי, במשמעות פקוחו הייחודי של בית המשפט הגבוה לצדק" (ע"א 8825/03‏ שירותי בריאות כללית נ' משרד הביטחון, פסקה יז (11.4.2007); ההדגשה במקור).
בהקשר זה יש לזכור עוד כי חוק תובענות ייצוגיות מסמיך את בתי המשפט לקחת בחשבון את יציבותו הכלכלית של הנתבע במסגרת ההחלטה אם לאשר ניהול תובענה ייצוגית, כמו גם בקביעת שיעור הפיצויים ואופן תשלומם (סעיפים 8(ב)(2) ו-20(ד)(2) לחוק), זאת ללא קשר לשאלה אם הגוף הנתבע הנו "רשות". טענת מכבי כי בפסק הדין נקבעה הלכה ולפיה גופים רבים נוספים (ובהם חברת החשמל ובתי ספר פרטיים) אף הם אינם עולים כדי "רשות" – נעדרת תימוכין בעמדת הרוב.
...
כל שנקבע הוא כי כפיפוּת כזו לא תוביל בהכרח למסקנה שמדובר ב"רשות".
מסקנתו זו של השופט גרוסקופף עולה בקנה אחד עם הפסיקה הנוגעת להגדרה ה"מנהלית" של המונח "רשות" – וכבר נפסק כי "הקביעה לפיה גוף פלוני ממלא תפקיד ציבורי או שחלות עליו נורמות מתחום המשפט המינהלי אינה מובילה, מיניה וביה, למסקנה כי גוף זה הוא גוף ציבורי, במשמעות פיקוחו הייחודי של בית המשפט הגבוה לצדק" (ע"א 8825/03‏ שירותי בריאות כללית נ' משרד הבטחון, פסקה יז (11.4.2007); ההדגשה במקור).
מן הטעמים המפורטים לעיל, הבקשה נדחית.

בהליך תביעה נגזרת (תנ"ג) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במסגרת הבקשה להורות על ביטול ההסדר הדיוני טען המבקש, בתמצית, כי הנסיבות שעמדו ביסוד ההסדר הדיוני לעיכוב ההליך אינן מתקיימות עוד שכן, בהתייחס לתשובת המשיבות לבקשת האישור: הטענה כי החברה עודנה מתגוננת מפני הליכים משפטיים ייצוגיים, כך שניהול ההליך הנגזר איננו מתיישב עם "טובת החברה", כבר איננה רלוואנטית נוכח סיום ההליכים הייצוגיים בפשרה במסגרתה נקבע סכום הפצוי.
...
משכך אני סבורה כי ביחס להחלטות שעניינן עיכוב הליך אזרחי לנוכח קיומו של הליך פלילי (או המאשרת הסדר דיוני שבין הצדדים בעניין זה), חלוף הזמן כשלעצמו עשוי להוות שינוי נסיבות המצדיק בחינה מחדש של ההחלטה.
עיון בהסדר הדיוני נושא הבקשה שבפניי ובבקשתם המשותפת של הצדדים לאישורו מעלה כי הוא מבוסס על כך ש"המשרד להגנת הסביבה פתח בחקירה שלמיטב ידיעת המשיבות, עודנה מתנהלת, ושממצאיה ותוצאותיה, טרם הועברו במלואם לידי המשיבות", כאשר "בשלב זה, אין בידי המשיבות את היכולת לבחון את הבקשה דנא לגופה, שכן המסמכים נשוא הבקשה אינם בידי המשיבות". בבקשה לאישור הסדר דיוני מצוין אמנם כי "כל זאת" מבלי לגרוע מטענות המשיבות לכך שאין מקום להיעתר לבקשה מאחר שהיא אינה עומדת במבחני הסף הדרושים לצורך בקשה לקבלת מסמכים לפי סעיף 198א לחוק החברות או לצורך הגשת בקשה להכיר בתביעה נגזרת" ואולם טענותיה אלה של המשיבות, אשר הועלו בהרחבה במסגרת תשובתן לבקשת הגילוי, לא עמדו בבסיס ההסדר הדיוני.
משכך אני סבורה כי שינוי נסיבות ביחס אליהן אינו מהווה הצדקה לשינוי ההחלטה המאשרת את ההסדר הדיוני.
לשם כך ועוד בטרם עריכת האיזון בין האינטרסים השונים ולשם עריכתו ובטרם מתן הכרעה בבקשה לגופה, אני סבורה כי יהיה נכון לקבל את עמדת המשרד להגנת הסביבה (להלן גם: "המשרד") (באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)) בשאלות הבאות: האם מצויים בידי המשרד להגנת הסביבה וגורמי החקירה המוסמכים מטעמו, מסמכים שנלקחו מהחברה מבלי להותיר עותק מהם בידי החברה ואשר טרם הוחזרו לה? האם במקרה כזה קיימת אפשרות כי החברה תעתיק את המסמכים שנלקחו ממשרדיה והמצויים בידי המשרד, כולם או חלקם? כן אבקש כי המשרד יתייחס בתגובתו, ככל שהדבר אפשרי, להערכתו בדבר לוח הזמנים הצפוי להשלמת החקירה.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2024 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

עוד, בנוגע למכירת כרטיסי טיסה שמועדן טרם אושר והחובות המוטלות על מארגן הטיסה במקרה זה, כמו גם התחייבות הנתבעת לנוסח הקבוע בתקנות הרשוי, ראו פסה"ד בת"צ (מרכז) 9852-07-16‏, זהר אוזדין נ' השטיח המעופף בע"מ [30.01.22] (להלן: "עניין אוזידן"), שם נדונה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בטענה למכירת כרטיסי טיסה שכללו מועדי טיסה פקטביים שמועדם לא אושר ע"י מנהל התעופה (שם בסע' 5.
שיקולים בקביעת גובה הפצוי לתובעת - כפי שצוין לעיל, סע' 10 ו- 11(א)(2) לחוק שירותי תעופה, כמו גם תק' 18(ז) לתקנות הרשוי, נחקקו במטרה להיתמודד עם תופעה מסוג זה, תוך התוויית דרך הפעולה המותרת למארגן טיסה, גם במקרים בהם טרם היתקבל אישור מנהל התעופה לטיסה.
...
משכך, אין בידי לקבל הטענה זו. אם כך, הרי שהתובעת זכאית לפיצוי ללא הוכחת נזק לפי סע' 11(א)(2) לחוק שירותי תעופה.
לאור כל האמור לעיל, ולאחר ששקלתי את השיקולים המפורטים בסע' 11(ב) לחוק שירותי תעופה, כאמור, ובשים לב לחשיבות שבהרתעה מפני הישנות מקרים מסוג זה, וחומרתה של ההפרה שיש בה כדי הטעיה במכוון, ולאחר שנתתי דעתי גם לעובדה כי כספי התמורה ששילמה התובעת הושבו לה בסמוך להודעה בדבר ביטול העסקה, מצאתי לחייב את הנתבעת בפיצויים ללא הוכחת נזק בסך של 7,000 ₪.
סוף דבר - התביעה מתקבלת בחלקה; הנתבעת תשלם לתובעת סך של 7,000 ₪; כמו כן, בשים לב למשך ניהול ההליך ומספר הישיבות שנדרשו, ראיתי להשית על הנתבעת הוצאות משפט בסך 1,500 ₪.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ככל שבמועד זה סכום הפצוי לא הגיע לשליש מסך הפצוי הכולל (146,906 ₪), הנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו את ההפרש לקרן למימון תובענות ייצוגיות (להלן – הקרן), וסכום התרומה ייחשב כפצוי לקבוצה.
הגדרת קבוצת התובעים הגדרת קבוצת התובעים, כנקבע בהסכם הפשרה: כל לקוחות הנתבעים שהזמינו כרטיסי טיסה או חבילות תיירות ונופש היוצאות מישראל, שמחירן ננקב במטבע חוץ, ואשר חויבו בתשלום סכום שקלי לפי שער המרה הגבוה משער המכירה האחרון של "העברות והמחאות" ביום העסקים שקדם למועד התשלום כפי שפורסם על ידי בנק ישראל והכל בשבע השנים שקדמו להגשת בקשת האישור.
סכום הפצוי כאמור נקבע על בסיס מיסמך הנתמך בתצהירי הנתבעים 4–6 שערכו אותו לצרכי משא ומתן בתחילת ההליך לפי המבקשים, תואם לנתונים שבידיהם ולא נראה שבמצב הקיים, ללא נתוני הנהלת חשבונות ניתן להפיק נתוני יסוד מבוססים יותר אודות הקף הכולל.
...
גמול לתובעים המייצגים ושכר טרחה לבאי כוחם במסגרת הסדר הפשרה המליצו הצדדים על כי לתובעים ישולם גמול בסך 3.5% מסכום הפיצוי שישלמו הנתבעים, ובנוסף אליו.
כמפורט בהסדר פשרה, במועד זה ישלמו הנתבעים לתובעים, באמצעות ב"כ, את חלקם בתשלום המחצית הראשונה של האגרה.
סוף דבר לאור כל האמור, אני מאשרת את הסדר הפשרה בין הצדדים בהתאם למפורט בפסק דין זה. מצאתי כי ההסדר המוצע ראוי הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה והערכת הסיכויים והסיכונים של הצדדים לאור מצבם הכלכלי של הנתבעים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו