מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

קביעת אשם בתאונת אופנוע

בהליך תאונת דרכים (ת"ד) שהוגש בשנת 2014 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ברור לכל בר דעת כי היתנהלות כאמור בנסיבות המקרה כפי שפורטו מצביעה על רשלנות ברמה גבוהה של הנאשם המכניסה את ענייננו לקטגוריה של נהיגה "בקלות ראש". לעניין החבלות, אין הכרח לקבוע קיומו של קשר סיבתי בין חבלות המעורב לבין התאונה שכן אין חולק כי סטיית אופנוע הנאשם והתנגשותו בכלי הרכב שהגיע מן הנתיב הנגדי – בין שמדובר באופנוע המעורב ובין שמדובר במכונית האלמונית – גרמה לנאשם ולמר דוידוב שרכב אתו חבלות קשות כמפורט לעיל כך שמתקיים ללא ספק קשר סיבתי בין רשלנותו של הנאשם שהנה ברף הגבוה לבין החבלות שנחבלו הוא ומר דוידוב.
במצב דברים זה, והואיל וההכרעה בדבר אופן התרחשותה המדויק של התאונה אינה חיונית לצורך קביעת ממצאים בדבר אשמה או חפות בתיק זה, אמנע מלנקוט עמדה בסוגיה.
...
["יכול להיות שזה היה בעיקול. לא זוכר. היה לי שדה ראיה לקדימה". מעט מאוחר יותר אישר הנאשם כי אין במקום עיקול (עמ. 20 ש' 10-11 "לגבי תמונה 1 מקום התאונה – יש עיקול? ת. אין עיקול"] דיון והכרעה השאלה המרכזית הטעונה הכרעה בענייננו היא האם אכן הנאשם סטה מנתיבו ועבר לנתיב הנגדי המיועד לתנועה הבאה ממול, תוך חציית קו הפרדה לבן כפי שמיוחס לו. תשובה חיובית לשאלה זו בנסיבות של נהיגה בחשיכה מוחלטת, ללא תאורת רחוב, כפי שטוען הנאשם ותוך שלפני הנאשם נוסעת מכונית החוסמת את שדה ראייתו קדימה, כפי שהעיד הנאשם בבית המשפט ובהודעה במשטרה שאירע, תביא למסקנה כי הנאשם אכן עבר את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.
אין בידי לקבל את גרסאות הנאשם בדבר סטיית כלי הרכב לנתיב נסיעתו ובדבר היות כלי רכב זה מכונית.
לאור כל האמור ניתן לקבוע כי הנאשם סטה עם אופנוע לנתיב הנסיעה הנגדי וזאת בשעת חשיכה, לגרסת הנאשם, כאשר לפניו מכונית וכאשר לטענתו הוא אינו רואה מה מתרחש בנתיב הנגדי ולמעשה, מקבל החלטה לעבור לנתיב הנגדי מבלי לדעת מה, אם בכלל, ממתין לו שם. העובדה שהנאשם סטה למסלול הנגדי שעה שמכונית נוסעת לפניו מעבירה אל כתפי הנאשם את הנטל הטקטי להסביר מדוע סטה וכי הסטייה לנתיב הנגדי לא הייתה לצורכי עקיפת הרכב.
סוף דבר, לאור כל האמור מצאתי להרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

זוהי תביעה שהגיש התובע כנגד הנתבעים על סך 19,823 ₪ בגין נזקים שנגרמו לאופנועו כתוצאה מתאונת דרכים מיום 26.7.19.
התובע מכחיש כי יש לייחס לו אשם תורם כאשר לטענתו התאונה נגרמה בשל חוסר זהירותו, רשלנותו ו/או חוסר מיומנותו של נתבע 1 ו/או הפרת חובה חקוקה.
ברע"א 2809/18 רונית קסברי נ' אברהם רוזן מיום 26.11.201 נקבע: "כאשר ביהמ"ש קובע אשם תורם (סעיף 68 לפקודה), הוא בוחן את מידת הזהירות שעל אדם לנקוט ביחס לעצמו ולרכושו-שלו, בעוד שבאשם יוצר-אחריות (סעיף 64 לפקודה), נבחנת היתנהגות המזיק ביחס לחובתו כלפי הזולת...
...
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רוכב אופנים ישתמש בצדו הימני הקיצוני של הכביש אף אם הוא כביש שבו הוקצה נתיב לתחבורה ציבורית.תק' (מס' 4) תשנ"ה-1995 אין מחלוקת כי התובע אכן הפר הוראה חקוקה זו. עם זאת, נקבע בע"א 335-80 מוני בריגה נ' מוחמד בן מחמוד מוסטפה מיום 5.7.82: "ייתכנו מקרים, בהם יוכל בית המשפט להגיע למסקנה, שלמרות הפרת התקנה על-ידי הנתבע או הנאשם, אין אלה, בנסיבות המיוחדות של המקרה, אחראים ברשלנות.
כמו כן נדחית התביעה בגין בגדים שנקרעו.
סוף דבר הוא כי הנתבעים ישלמו לתובע באמצעות הנתבעת 2 סך של 4,837 ₪.
כמו כן ישלמו הנתבעים לתובע באמצעות הנתבעת 2 סך של 1,800 ₪ הוצאות משפט.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בנוסף, מכחיש התובע את טענת הנתבע אשר טען כי האופנוע נפגע בחזית בלבד, וזאת משום שלטענת התובע, פגיעה באופנוע אינה כמו פגיעה ברכב רגיל וזאת משום שבעת התאונה רכב דו-גלגלי מיתהפך על צידו וחלק מהנזקים נגרמים בשל היתהפכות זו, בשונה מרכב עם ארבעה גלגלים.
לאחר שבחנתי את מכלול הראיות בתיק, את עדויות הצדדים, לרבות - העד מטעם התובע, ולאחר שעיינתי בטענות הצדדים כפי שעלו בכתבי טענותיהם, מצאתי כי יש לקבוע שאת האשם לתאונה יש לייחס כולו לנתבע, אשר טען כי חצה את הצומת בעת שהיה מופע אור צהוב ברמזור.
...
לאחר שבחנתי את מכלול הראיות בתיק, את עדויות הצדדים, לרבות - העד מטעם התובע, ולאחר שעיינתי בטענות הצדדים כפי שעלו בכתבי טענותיהם, מצאתי כי יש לקבוע שאת האשם לתאונה יש לייחס כולו לנתבע, אשר טען כי חצה את הצומת בעת שהיה מופע אור צהוב ברמזור.
סוף דבר התביעה שכנגד אשר הגיש הנתבע (התובע שכנגד) – נדחית.
תביעת התובע – מתקבלת, כך שהנתבע ישלם לתובע סך כולל של 6,169 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2014 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הכרעה בשים לב למסקנותיי בכל המחלוקות והסוגיות והעניינים הנ"ל מצאתי לקבוע כי נהג הפרטית אשם בתאונה, אך מצאתי גם לקבוע שלנהג האופנוע יש אשם עצמי תורם לקרות התאונה (עפ"י סעיף 68 לפקודת הנזיקין) בשיעור של 50% כך שבסופו של יום תהיה התובעת זכאית לפצוי חלקי בשיעור של 50% בלבד מהנזק הנתבע.
...
מיותר לציין כי ייתכן שבעזרתו היה ניתן ללמוד על נסיבות התאונה ומהות נסיעתם של הנתבעים לאחור וכל זאת בשים לב לכך שהצדדים בחרו שלא להגיש מיוזמתם את תיק המשטרה ואף לא ניצלו את ההזדמנות שנפתחה להם בעקבות החלטתי מיום 10/2/14 שבה הסבתי את תשומת ליבם לקיומו של תיק משטרה ולאפשרות הגשתו.
בהתייחס להסבר שניתן על ידי התובעת למחדלה זה, כי לא היה נראה על ידה לנכון לבזבז כספי ציבור ולהעתיק את תיק המשטרה, הרי שאין בידי לקבל את ההסבר משום שהוא לא סביר ומשום שמדובר בראיות מהותיות שהמדינה בחרה לא לחשוף אותן ולא מדובר ולא הוכח כי מדובר בהוצאה ניכרת של צילום מסמכים והגשתם לתיק.
סיכום התביעה מתקבלת באופן חלקי (כמידת אחריות נהג הפרטית).

בהליך תאונת דרכים (ת"ד) שהוגש בשנת 2022 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

בחקירתה ציינה: "רציתי לפנות שמאלה לרחוב שלפני הרמזור ואז הגיע רוכב אופנוע מצד שמאל שלי ופגעתי בו והוא המשיך ישר ונפגע ממני". בהמשך עדותה ציינה :"אני עצרתי והמשכתי לפנות שמאלה". ובהמשך: "בצד שמאלי מקדימה וגם דלת נהג". לשיטת ההגנה, מעדות המעורבת במישטרה עולה תמונה ברורה, לפיה התאונה התרחשה בזמן שהמעורבת התחילה לפנות שמאלה מרחוב סלמה לרחוב נחלת בנימין, רכבה לא היה ישר אלא בזוית, המעורבת ציינה כי הדלת השמאלית שלה נפגעה.
ע/ת 1 בוחן התאונה, אשר חקר את הארוע, ציין כי קבע את האשמה על סמך עדותו של ע/ת 2 אשר התברר כי לא ראה דבר מהתאונה וכי הכל זה מסקנותיו שלו.
...
זאת ועוד, בראיות המאשימה, נתגלו כשלים וחסרים כמו גם סתירות בעדות הנהגת המעורבת עצמה, אשר אלה ובמצטבר לטענות נוספות, די בהן כדי להורות על זיכוי הנאשם מהמיוחס לו. תמצית הכרעת הדין: לאחר שבחנתי חומר הראיות המונח בפניי, תוך שקילת העדויות והתרשמותי מהעדים שהופיעו בפניי, כמו גם הנטען בסיכומי הצדדים, הוראות החוק והפסיקה המחייבת, הגעתי למסקנה כי עלה בידי המאשימה להוכיח את הנטען על ידה בכתב האישום ברמה הנדרשת במשפט פלילי.
השאלה העומדת לדיון: האם בחומר הראיות יש די, כדי להוביל למסקנה לה טוענת המאשימה ולפיה הנאשם, אשר רכב על אופנוע, כלל לא התכוון לפנות שמאלה, אלא לנסוע ישר הוא האחראי לתאונה, עת עקף את רכב המעורבת משמאל בהיותו בתוך הצומת, כאשר זו נסעה בנתיב המיועד לפנייה שמאלה? או שמא, חומר הראיות מלמד אחרת כטענת ההגנה, ולפיה המעורבת היא זו אשר סטתה מנתיב נסיעתה עת בקשה לפנות שמאלה ופגעה בנאשם, אשר היה בנתיב נסיעתו והתכוון לפנות שמאלה, מסלול נסיעתו למקום עבודתו.
ואולם וזה העיקר, אין בכך בנסיבות תיק זה כדי לשלול מבית המשפט לקבוע אחריות הנאשם לתאונה על בסיס הראיות והעדויות האחרות עליהן התבסס הבוחן עצמו ואשר הובאו בפניי כאמור לעיל ואשר הביאוני למסקנה הגיונית אחת והיא כי התנהגות הנאשם עת ביקש לנסוע ישר בנתיב המורה שמאלה בלבד , במהירות בה נסע תוך עקיפת רכב המעורבת משמאל היא זו שגרמה לתאונה כמפורט בכתב האישום.
חוות דעת הבוחן מבוססת ברובה על חומר הראיות אשר ממילא מוגש לתיק בית המשפט ואין הכרח כי בכל תיק תאונת דרכים בית המשפט לא יוכל להסיק את המסקנה אליה היה מגיע הבוחן על סמך אותו חומר הראיות.
משכך, ולאחר שנתתי דעתי לכל הנמצא בחומר הראיות טענות הצדדים הוראות החוק והפסיקה הגעתי למסקנה כי המאשימה עמדה בנטל המוטל עליה ברמה הנדרשת במשפט פלילי ואני מרשיעה את הנאשם בכל המיוחס לו בכתב האישום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו