קביעת אירוע חריג בתאונת עבודה

 עוד נקבע כי "על מנת ש'ארוע חריג יבוא בגדר 'תאונת עבודה' צריך שהארוע החריג יוגדר בזמן ובמקום. אמנם אין הכרח כי אותו ארוע חריג יהיה רגעי וקצר, ובילבד שמשכו אינו עולה כדי 'מתח מתמשך' (עבל 42735-08-13 רפפורט נ' המוסד לביטוח לאומי (18.1.15)).

...

באנמנזה זו אין פירוט אודות הלחץ שבו היה שרוי התובע, אולם לטעמנו מדובר באנמנזה שותקת ולא סותרת, שכן גם לא תמיד ניתן לצפות מאדם הסובל מאוטם שריר הלב ומגיע לטיפול שיספר לרופאיו את כל הרקע הרלוונטי ועל כן לא מצאנו שיש בעובדה זו כדי לפגוע בגרסת התובע (ור' עב"ל 40963-09-21‏ ‏ ויינמן נ' המוסד לביטוח לאומי‏, (6.4.22)); שישית, איננו מקבלים את עמדת הנתבע לפיה יש לראות בעובדה שהעד מטעמו של התובע העיד כי האירוע התרחש סביב השעה 12:00 ולא 14:00 כפוגעת במהימנות הגרסה של התובע.

לטעמנו, מדובר בטווח סטייה סביר, בהתחשב בזמן שעבר ממועד האירוע ועד למועד מתן עדותו כאשר התובע בעדותו בפני חוקר הנתבע העיד כי הגיעו למסעדה בסביבות 14 בצהריים (ע' 2 ש' 18); שביעית, גם טענת הנתבע לפיה יש לראות בטענה כי ההודעות שקיבל התובע בשעה 10:00 ו-11:00 ככאלה שגרמו להופעת האוטם משום סתירה, שכן לא התייחס אליהן בעת בקבלתו בבית החולים ואף לא אזכר את ההודעות הנוספות שקיבל, אינה מקובלת עלינו.

נוסיף, כי מעיון בתגובה שהגיש הנתבע ביום 12.1.22 לבקשה לגילוי מסמכים עולה כי חוקר הנתבע ערך תשאולים טלפוניים כלליים עם חלק מאותם עדים פוטנציאליים, שאף הביעו רצון לשיתוף פעולה מלא בחקירה, אך בסופו של דבר לא נחקרו אותם עדים, וגם לא זומנו להעיד בפנינו.

לסיכום הגענו לכלל מסקנה שהתובע הוכיח תשתית עובדתית לאירוע חריג, המצדיקה מינוי מומחה רפואי (קרדיולוג) לצורך המשך בירור תביעתו (בחינת הקשר הסיבתי).

בעיניין עב"ל (ארצי) 26029-09-11 המוסד לביטוח לאומי - יהושוע תשתש (09.10.2012) והאסמכתות שם,‏‏ נקבע כי " 'אירוע חריג' על מנת שיבוא בגדר 'תאונת עבודה' צריך להיות מוגדר בזמן ומקום. אלא שאין הכרח כי אותו אירוע יהיה רגעי וקצר, ויכול כי אותו אירוע יתקיים "במהלך יממה או ימים אחדים", ובילבד שמשכו אינו עולה כדי 'מתח מתמשך'; זאת ועוד – וזה העיקר, עיון בקביעות בית הדין האיזורי ובתצהיר המשיב מעלה כי לא נקבע כי באותם שלושה ימים נשמרה אותה רמת חריגות, וסביר להניח שלא כך היה.

...

יוצא אפוא כי ביומיים 29-28 ליולי טרם קבלת עזרת ד"ר סוואעד עבד התובע בלחץ חריג.

לא מצאנו לנכון לזקוף לחובת התובע כי לא הציג רישומי שיחות לאותה התקופה, שהרי הוכיח את היקף העבודה כשהציג את נתוני התחלואה והביא את ד"ר ח'טיב לעדות.

משכך, אנו סבורים כי יש למנות מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין האירועים בעבודתו של התובע בימים 29-28 ליולי, לבין אירוע הלב שעבר.

התובע הפנה, בין היתר, לרע"א 300/89 ולקו חברה לבניין ועבודות עפר ואח' נ' החברה לפיתוח חוף אילת בע"מ שבו נקבע כי "פסק דין חלקי מכריע בחלק מוגדר ומתוחם מן הפלוגתות שבין הצדדים לסכסוך אזרחי העומד על רגליו שלו, הנדון בבית המשפט". לטענתו בהליך זה בית הדין סיים את מלאכתו בהתדיינות שנסובה סביב הסעד ההצהרתי שלו עתר, היינו לקבוע האם הארוע סביבו נסובה התובענה, הוא ארוע חריג המוכר כתאונת עבודה.

...

בתאריך 16/1/23 ניתן בהליך זה פסק דין (חלקי).בו נקבע כי התביעה מתקבלת והוכר אירוע חריג ותאונת עבודה.

טענת הנתבע בעניין חריגה מסמכות נדחית.

בקשת הנתבע לעניין הכותרת וההבהרה , פרט לתלוי בבר"ע בה לא דנו ,נדחית.

נוכח ההשקעה בתגובת התובע, והמהות ,הנתבע ישלם שכ"ט ב"כ התובע ללא קשר לתוצאות ההליך בסך 1,000 ₪ תוך 30 יום.

בועדה הרפואית הכיר המוסד לביטוח לאומי בארוע החריג כפגיעה בעבודה וקבע לתובעת נכות.

...

בעניין שנדון בפני בית המשפט העליון צויין בעניין פלונית[footnoteRef:10] כדלקמן: [10: בג"ץ 1347/18 פלונית נ' בית הדין הארצי לעבודה (23.7.2019)] "ודוק: מקובלת עלי הטענה כי בעצם הגשת התביעה, יש משום ויתור מכללא של התובע על פרטיותו. בתיקי נזיקין, וכעניין שבשגרה, הפרקטיקה הנוהגת היא שהתובע חותם על כתב ויתור סודיות רפואית (וס"ר). החתימה על הוס"ר נובעת מהנחה מקדמית, כי ממילא בית המשפט יורה על הסרת החיסיון, על מנת לאפשר לנתבע להתגונן. עם זאת, אין להרחיק לכת ולקבוע כי כל תובע, בשל עצם מעמדו כתובע, "מתפשט" מיניה וביה מכל זכות לפרטיות או לחיסיון שעומד לזכותו כבעל החיסיון(privilege-holder) .

אני סבורה כי חיוב התובעת לחתום על טופס ויתור סודיות אשר משמעותו גילוי פרטים אישיים אינטימיים מעברה אינה מוצדקת לנוכח עילות התביעה והסעדים שנתבקשו, בשים לב לכך שמדובר בסופו של יום בתביעה לפיצוי כספי, ככל שבסופו של יום תוכיח התובעת את עילת ההתעמרות.

סוף דבר- בקשת התובעת מתקבלת בחלקה, בקשת הנתבעת נדחית.

לנוכח המענה לשאלות ההבהרה, ב"כ התובע התבקש להודיע עמדתו וביום 21.6.2023 הוגשה מטעמו בקשה למינוי מומחה נוסף בטענה כי המומחה אינו מכיר באסכולה הרפואית המקובלת בבית הדין לעבודה מאז ענין יהושע לב[footnoteRef:2] ולפיה במקרה של סמיכות זמנים בין הארוע החריג לערעור הרובד הטרשתי יש מקום להכיר הארוע החריג כתאונת עבודה.

לא מצאתי כי פרופ' ענר אינו מכיר בדיסציפלינה הרפואית המקובלת בבית הדין לעבודה, כפי שנקבעה ע"י פרופ' רכס בפרשת יהושע לב. ראשית, בענין יהושע לב נדונה שאלת קיומו של קשר סיבתי בין דחק נפשי בלתי רגיל לבין ארוע מוחי וזאת בשונה מהארוע החריג של התובע שאינו עוסק בדחק נפשי.

...

לא מצאנו הצדקה למינוי מומחה רפואי נוסף בתחום כלי הדם או בתחום אחר.

אין בידינו לקבל טענה זו. התובע לא הוכיח כי קיימת אסכולה אחרת מהאסכולה בה נקט המומחה והתואמת כאמור גם את חוות דעתו של ד"ר כרמון.

על יסוד כל האמור לעיל, לא מצאנו הצדקה לסטות מחוות דעתם המנומקות של המומחים שמונו על ידי בית הדין ואשר שללו קשר סיבתי בין הטיסה להודו לבין חסימת עורק הרשתית בעין שמאל ואיבוד חלקי של הראיה בעין זו. אשר על כן, התביעה נדחית.