עוד נקבע כי "על מנת ש'ארוע חריג יבוא בגדר 'תאונת עבודה' צריך שהארוע החריג יוגדר בזמן ובמקום. אמנם אין הכרח כי אותו ארוע חריג יהיה רגעי וקצר, ובילבד שמשכו אינו עולה כדי 'מתח מתמשך' (עבל 42735-08-13 רפפורט נ' המוסד לביטוח לאומי (18.1.15)).
...
באנמנזה זו אין פירוט אודות הלחץ שבו היה שרוי התובע, אולם לטעמנו מדובר באנמנזה שותקת ולא סותרת, שכן גם לא תמיד ניתן לצפות מאדם הסובל מאוטם שריר הלב ומגיע לטיפול שיספר לרופאיו את כל הרקע הרלוונטי ועל כן לא מצאנו שיש בעובדה זו כדי לפגוע בגרסת התובע (ור' עב"ל 40963-09-21 ויינמן נ' המוסד לביטוח לאומי, (6.4.22));
שישית, איננו מקבלים את עמדת הנתבע לפיה יש לראות בעובדה שהעד מטעמו של התובע העיד כי האירוע התרחש סביב השעה 12:00 ולא 14:00 כפוגעת במהימנות הגרסה של התובע.
לטעמנו, מדובר בטווח סטייה סביר, בהתחשב בזמן שעבר ממועד האירוע ועד למועד מתן עדותו כאשר התובע בעדותו בפני חוקר הנתבע העיד כי הגיעו למסעדה בסביבות 14 בצהריים (ע' 2 ש' 18);
שביעית, גם טענת הנתבע לפיה יש לראות בטענה כי ההודעות שקיבל התובע בשעה 10:00 ו-11:00 ככאלה שגרמו להופעת האוטם משום סתירה, שכן לא התייחס אליהן בעת בקבלתו בבית החולים ואף לא אזכר את ההודעות הנוספות שקיבל, אינה מקובלת עלינו.
נוסיף, כי מעיון בתגובה שהגיש הנתבע ביום 12.1.22 לבקשה לגילוי מסמכים עולה כי חוקר הנתבע ערך תשאולים טלפוניים כלליים עם חלק מאותם עדים פוטנציאליים, שאף הביעו רצון לשיתוף פעולה מלא בחקירה, אך בסופו של דבר לא נחקרו אותם עדים, וגם לא זומנו להעיד בפנינו.
לסיכום
הגענו לכלל מסקנה שהתובע הוכיח תשתית עובדתית לאירוע חריג, המצדיקה מינוי מומחה רפואי (קרדיולוג) לצורך המשך בירור תביעתו (בחינת הקשר הסיבתי).