קביעת אחריות בתאונת דרכים בצומת עם רמזור אדום

אדגים במספר דוגמאות מהפסיקה: במקרה של ניזקי גוף עקב תאונת דרכים שאירעה לאחר שאחד הנהגים לא ציית לתמרור עצור בצומת, הטיל בית המשפט אשם תורם בשיעור של 20% על הצד השני באומרו: "על הנהג המתקרב לצומת שאינו מרומזר, אף שניתנה לו זכות קדימה בשל תמרור 'עצור' המצוי ברחוב החוצה את דרכו, אין פירוש הדבר שיש לו זכות מוחלטת להכנס לצומת מבלי להתאים את מהירות הנסיעה ולוודא שהדרך חופשית לפניו ואין סכנה של היתקלות ברכב אחר המצוי בצומת או הנכנס לתוכו באותו זמן" (ע"א 553/73 אליהו נ' חנחן, פ"ד כט (2) 341, 343 (1975) (להלן: עניין חנחן)).

העובדה כי בית משפט מצא לחייב את ראובן ברשלנות תורמת בשיעור של 30% בעוד שעיקר האחריות לתאונה הוטלה על שמעון שניכנס לצומת באור אדום, אינה משמיעה בהכרח את המסקנה שראובן יצר סיכון תעבורתי לזולתו.

תקנה 214ט(א1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שתוקנה בשנת 2017 אף קובעת כי "בעלי הדין לא יגישו תצהירי עדות ראשית של העדים בתובענה בסדר דין מהיר שעניינה תובענה לפיצויים בשל נזק שניגרם לרכוש עקב תאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת". לעיתים, בית המשפט אף אינו קובע אחריות מול אשם תורם בשיעור מסוים, אלא פוסק סכומים בלבד, מה שמקשה "לחלץ" מתוך פסק הדין קביעה שיכולה לסייע בהתדיינות עתידית או מקבילה.

...

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' הנשיא א' אברהם) בע"א 56109-11-17 מיום 5.4.2018, במסגרתו נדחה ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת (כב' הרשמת הבכירה ש' צור גינור) מיום 5.11.2017 בתא"מ 45860-01-17.

לטענת המבקשת, יש לקבל את בקשתה למתן רשות ערעור, שכן שאלת היחס שבין אשם יוצר-אחריות לאשם תורם בהקשרים אלה, היא שאלה עקרונית ורחבת היקף, אשר בכוחה להשפיע על אלפי תיקים המתנהלים בערכאות השונות.

המסקנה המתבקשת היא, שעל בית המשפט אשר דן בתביעה הראשונה המתייחסת לתאונה, להיות ער לכך שמתנהל או עשוי להתנהל הליך נוסף בגין אותה תאונה וכי פסק דינו יחייב בתיק השני.

משהגענו למסקנה כי הקביעה בדבר קיומו של אשם תורם, אין בה כשלעצמה כדי לקבוע אשם יוצר אחריות, וכי כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו – לא מצאנו להתערב בקביעותיו של בית משפט קמא במקרה דנן, אשר בחן את האירוע הנזיקי על רכיביו השונים, וקבע כי לא קמה למשיב אחריות כלפי המבקשת.

סוף דבר שהערעור נדחה.

לעדותו של עד תביעה מספר 1 לא הייתה תרומה כלשהיא לקביעת הזהות הנהג האחראי לגרם תאונת הדרכים, שכן העד העיד כי לא הבחין איזה אור דלק ברמזור בכיוון נסיעת האוטובוס, כאשר זה ניכנס לצומת.

מעדותו עולה כי במועד התאונה, נהג באוטובוס צבורי של חברת "דן", ברחוב דיזינגוף, מכיוון דרום לכיוון צפון וכאשר עמד בצומת עם רחוב המלך ג'ורג', בשל אור אדום שדלק ברמזור בכיוון נסיעתו, הבחין בקרות התאונה.

כאשר עסקינן בתאונת דרכים בגין אי ציות לאור אדום ברמזור בצומת, לא ניתן להכריע בדבר מצב האור ברמזור על סמך עדויות המעורבים בלבד ובית המשפט יזדקק לראיות נוספות, כגון עדי ראיה ניטרליים לקרות התאונה.

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את ראיות הצדדים, אני קובעת כי המאשימה לא עמדה בנטל המוטל עליה ולא הוכיחה אשמת הנאשם, מעבר לכל ספק סביר.

לחילופין, ניתן להרשיע על סמך ראיות נסיבתיות, כאשר ההלכה היא כי - " תנאי לקביעת ממצא מרשיע על בסיס ראיות נסיבתיות הוא כי אותו תהליך של הסקת מסקנות מוביל למסקנה הגיונית וסבירה אחת בלבד, המפלילה את הנאשם" - ראה ע"פ 2884/12 אופיר חביבה נגד מדינת ישראל .

מכל האמור לעיל, מורה על זיכויו של הנאשם מחמת הספק, מהמיוחס לו בכתב האישום.

בפסק הדין החלקי שניתן ביום 14.7.21 הכרעתי בשאלת האחריות לתאונת דרכים שארעה בבאר שבע ביום 16.10.15 והטלתי אותה על מר רום חייט שנהג ברכבו של אביו, מר חיים חייט.

נהגת רכב מגדל העידה כי שתי התאונות בצומת ארעו בסמיכות כאשר הסיבה לבלימת החרום על ידה הייתה כניסה של רכב לצומת ברמזור אדום (ראה פרוטוקול הדיון מיום 6.8.20, עמ' 9 שורות 6-7).

וראו ע"פ 728/84 שמעון חרמון נ' מדינת ישראל, מא(3) 617 (1987) – "המנעות מלהביא ראיה מצויה ורלוואנטית מובילה למסקנה, שאילו הובאה היא הייתה פועלת לרעת אותו צד שנימנע מהגשתה, ועל-כן ההמנעות מחזקת את ראיות התביעה.") לפיכך אני קובעת כי מר חייט רכש את הרחבת הביטוח ביחס לנהיגת מר רום חייט לאחר ארוע התאונה וכי היה מודע לעובדה זו כאשר העילה לניסיון זה הנו השתת עלויות הנזקים שנגרמו אגב התאונה על חברת הביטוח תוך הצגת מצג שוא ביחס למועד רכישת הביטוח ביחס לתאונה שארעה קודם לכן.

...

בתא"מ 48506-06-16 ישלם הנתבע לתובעת סך של 31,810 ₪ בצירוף אגרה כפי ששולמה, שכר העדה כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד בסך 4,743 ₪.

בתא"מ 45566-03-18 ישלם הנתבע 3 לתובעת סך של 7,546 ₪ בצירוף שכר העדות כפי שנפסק, אגרה כפי ששולמה ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪.

התביעה כנגד הנתבעות 1 ו-2 נדחית ללא צו להוצאות.

בפני תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקים שנגרמו לשתי מכוניות בעקבות היתנגשות ביניהן בתאונת דרכים.

בפתח הדיון הודיע ב"כ הנתבעים, כי אין מחלוקת על כך, שמכונית הנתבעים היא זו אשר נכנסה לצומת באור אדום, וכי הנתבעת מס' 2 אשר נהגה במכונית הורשעה בבית משפט בכתב אישום שהוגש כנגדה בגין ביצוע עבירה בעיניין זה. משכך, לא נותר אלא לידון בשאלה האם יש מקום לחלוקת האחריות בין הצדדים או להטלת אשם תורם.

במצב זה ביצעה הנתבעת 2 פניה לשמאל בצומת (ברמזור אדום), בו בזמן שמכונית התובע חלפה בתוך הצומת (ברמזור ירוק), חזית מכונית הנתבעים פגעה במכונית התובע בדופן השמאלית שלה, ליד דלת הנהג.

ההלכה מאפשרת לקבוע חלוקת אחריות או להטיל אשם תורם אף לחובתו למי שנוסע במופע רמזור ירוק בצומת מרומזר.

במקרה שבפני, אין מחלוקת כי הנתבעת 2, היא זו אשר נסעה באור אדום ואף אין מחלוקת כי האחריות העיקרית לתאונה רובצת לפתחה.

...

לסיכום אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים הדדית לשלם לתובע סך של 26,006 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (21.4.13) ועד לתשלום המלא בפועל.

כמו כן, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 1,300 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,500 ₪, וזאת בתוך 30 יום מהיום, אחרת יישאו הסכומים ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד לתשלום בפועל.

אני דוחה את התביעה שכנגד ומחייב את התובעים שכנגד לשלם לנתבעת 2 שכנגד (מגדל) שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,500 ₪, בתוך 30 יום מהיום, אחרת יישא הסכום ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד לתשלום בפועל.

לפני ביהמ"ש תביעת מבטחת ונהגת נגד נהג ומבטחת בגין נזק רכוש עקב תאונת דרכים.

עוד טענו שבתאריך 12.6.22 בסביבות השעה 15:30 או בסמוך לכך עת היה הרכב הנפגע בנסיעה בתוך צומת הרחובות, נחל דותן פינת לב העיר, מודיעין מכבים רעות, הגיח האופנוע הפוגע מצד ימין, בנגוד להוראת רמזור אדום ופגע ברכב הנפגע וכתוצאה מארוע התאונה נגרמו לרכב הנפגע ניזקי רכוש ולכן עמית לפצות לפצות את התובעות מכח אחריותו הישירה ו/או העקיפה לקרות התאונה ועל אילון לפצות את התובעות כמעין מבטחת של האופנוע הפוגע ו/או של נסיעתו של עמית גם כנגד סכוני צד ג' ו/או מכח הדין ו/או הסכם הביטוח.

8.10.3 מדובר בגירסה מול גרסה, למרות פיענוח תכנית הרמזורים, לא ניתן לקבוע מי מבין הנהגים חצה את הצומת באור אדום.

...

אולם, ההצבעה לפי תיאור רעות לא הייתה מיד לאחר התאונה ולכן העובדה שכאשר הנתבע הצביע לאחר התאונה על אור אדום אינה מחזקת המסקנה שבזמן התאונה היה אור אדום ברמזור בכיוון נסיעת רעות ואולי אף דווקא להפך.

אשר על כן, ביהמ"ש מטיל האחריות על קרות התאונה על הנתבע ובהעדר טיעון בעניין גובה הנזק, ביהמ"ש מחייב הנתבעות לשלם לתובעות מלוא סכום התביעה וכן אגרות משפט ששולמו וחלקן של התובעת בשכר המומחה לרבות שכר עדותו היום ושכ"ט בא כוח התובעות בסך של 3,300 ש"ח. סוף דבר ביהמ"ש מחייב הנתבעים לשלם לתובעות כלהלן: הסך של 28,250 ₪ צמוד בתוספת רבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל.