מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

קביעת אחוזי נכות בגין פגיעה בעבודה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

בנסיבות, מתבקש בית הדין לקבוע כי אחוזי הנכות של המערער בגין הפגיעה בעבודה הם בהתאם לשעור הנכות הרפואית שנקבעה לו על ידי הועדה מיום 24.2.22, אך ללא כל הפחתה או ניכוי.
...
דיון והכרעה – לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, וכלל החומר אשר בתיק, הגעתי למסקנה לפיה דין הערעור להתקבל.
לעניין זה ראו גם בר"ע (ארצי) 18890-01-12 אבי פיגנבוים - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 09.10.2012)‏‏: "לסיכום, אם במקרה הנוכחי סברה הוועדה כי  יש לייחס את החמרת המצב שהתפתחה לאחר קרות האוטם לגורמי הסיכון, ולא לאוטם שהוכר כפגיעה בעבודה, היה עליה להצביע על נתונים מוכחים, כמו  תוצאות בדיקות ומסמכים נוספים, המעידים על כך שהנכות המאוחרת איננה קשורה לאוטם שהוכר כפגיעה בעבודה. ראו גם: בר"ע 1632-11-14 דביר שלמה – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 14.4.2015) (ההדגשה אינה במקור).
בנסיבות העניין, ישלם המשיב למערער שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪ וזאת בתוך 30 ימים מהיום.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהחלטתה מיום 20.4.23, קבעה למבקש דרגת נכות קבועה בשיעור של 80% בגין פגיעה בעבודה מיום 14.3.20.
...
בסעיף 7 להחלטתה קבעה כב' הנשיאה שבעל הדין הוא האמור להעלות הטענה, ובאותו מקרה קבעה שיש לדחות את הערעור גם מחמת העובדה שהבקשה הוגשה ע"י בא כוחו ולא על ידו, ולכן יש לדחות את הערעור.
לאור האמור לעיל, אני דוחה אפוא את הבקשה.
למרות התוצאה, החלטתי שלא לחייב את המבקש בהוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

שוני בלתי מוסבר בין הקביעות של שתי הוועדות האלה עשוי להצדיק הבאת ראיות לסתור את דרגת הנכות שנקבעה בשל הפגיעה בעבודה".
לפיכך הקביעה כי לא חל שינוי במצב הבירכיים של התובע לאחר התאונה היא בעלת משקל, עומדת בפני עצמה ותומכת במסקנה אליה הגיעה הועדה הרפואית מדרג I. לעניין זה טוען התובע כי בשל העובדה שבאגף נכות כללית נקבעה נכות בגין כונדרומלציה ושחיקה של סחוס הברך, אין מקום לבצע ניכוי מקביעת אחוזי נכות בגין קרע במנסקוס, ולפיכך ממילא אין רלוואנטיות למצב הקודם שנקבע שם. טענה זו מציגה היטב את הסתירה בין עמדותיהן של הועדה הרפואית והועדה לעררים.
...
לאחר בחינת טענות הצדדים, החלטותיהן של ועדות המל"ל והתיעוד הרפואי, אני סבורה כי קיימים סימני שאלה וספקות בדבר קיומה של תמונה שלמה ומאוזנת, אשר לא ניתן לבררם אלא על-ידי מתן ראיות לסתור.
מסקנה זו נובעת מעצם השוני והסתירות בין קביעותיהן של שלוש הוועדות הפועלות במסגרת המל"ל, וכן מנימוקי הוועדות והמחלוקת ביניהן בדבר הקשר הסיבתי לתאונה למול מצבו הקודם של התובע, ומן העובדה כי בפני הוועדה הרפואית והוועדה לעררים לא עמד תיק האגף לנכות כללית ואף חלק מהתיעוד הרפואי הנוגע לליבת ההנמקה של הוועדה לעררים.
לאור האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה, כי לא אוכל להכריע את הדין בצורה ראויה בהסתמך על ההחלטה של הוועדה לעררים, ולכן אני מקבלת את הבקשה להבאת ראיות לסתור.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

ועדה רפואית לעררים מיום 5.8.21 קבעה למשיב דרגת נכות יציבה בשיעור 14.62% בגין פגיעה בעבודה מסוג מקרוטראומה כאבי גב תחתון.
...
הוועדה הרפואית ערכה למשיב בדיקה קלינית, ולאחר שעיינה בחוות דעת היועץ בתחום אא"ג, הגיעה למסקנה כי "הסיבה של עזיבת העבודה איננה קשורה לחלק מהמגבלות שהוכרו. לאור כך אין צירוף נכויות". המשיב הגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית.
החלטת הוועדה היא מסקנה ללא נימוקים.
לאור האמור, הערעור מתקבל.
סוף דבר עניינו של המשיב יוחזר לוועדה הרפואית לעררים בהרכבה מיום 7.2.23, לדיון בצירוף נכויות המשיב.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ההסבר להיתר שניתן בואר כך (הדגשה לא במקור): "יחד עם זאת, עשויה להיות, בנסיבות מסוימות, נפקות לקביעת דרגת הנכות הכללית. כך הדבר מקום בו יש בקביעה כזו כדי לעורר ספק של ממש בתוקפה של קביעת דרגת הנכות בשל הפגיעה בעבודה. כך הדבר למשל, בהיעדר טענה שאירע דבר בין מועד קביעת הוועדה לנפגעי עבודה לבין מועד קביעת הוועדה לעינייני נכות כללית, שיש בו כדי לנתק את הזיקה הסיבתית שבין התאונה לבין הנכות (רע"א ‎696/95 בשארה נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, צלטנר ‎3393; רע"א ‎466/92 עבדי ואח' נ' צמח, צלטנר ‎665(ח)). ההלכה לפיה קביעת דרגת נכות כללית על ידי המוסד לביטוח לאומי עשויה, במקרים מסוימים, להצדיק הבאת ראיות לסתור דרגת נכות שנקבעה על ידי הוועדה הרפואית לנפגעי עבודה, נשענת גם על העובדה ששתי הועדות האלה הינן חלק מאותו מוסד - המוסד לביטוח לאומי. (רע"א ‎4195/02 סהר-ציון חברה לביטוח בע"מ נ' ליפשיץ - טרם פורסם). שוני בלתי מוסבר בין הקביעות של שתי הוועדות האלה עשוי להצדיק הבאת ראיות לסתור את דרגת הנכות שנקבעה בשל הפגיעה בעבודה. " התמיהה ששם כן הצדיקה מתן היתר להבאת ראיות לסתור, היתה שבנכות כללית נקבעה נכות אורטופדית ונכות בגין ירידה בשמיעה, לבד מן הטינטון.
...
מסקנה זו ניתנת לאחר עיוני בחוו"ד המלומדת של עמיתי, פרופ' יוחאי אדיר, ומתבססת על הממצאים האובייקטיבים שהוצגו בפני ושהוזכרו לעיל".
בר"ע 634/85 עודה נ' רותם, פ"ד לט(4) 505 נקבע כי הטעמים בגינם עשוי להיעתר ביהמ"ש לבקשה כזו עשויים להיות משפטיים או עובדתיים.
הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו