קביעת אחוזי נכות בגין ניתוח קיבוע חוליות עמוד שדרה

ביום 02.06.2017 עברה המשיבה ניתוח כריתת דיסק וקיבוע חוליות בעמוד השידרה בעקבותיו הגישה למבקש (להלן – המוסד) תביעה להחמרת מצב מכוח תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956.

בעקבות תביעתה נקבעה למשיבה על ידי ועדה רפואית מדרג ראשון נכות זמנית בשיעור 100%, ולאחר מכן בתום ההחמרה הזמנית בעקבות הניתוח נקבע כי אין החמרה בנכות היציבה וזו נותרה על 19%.

...

לאחר שניתנה לצדדים ההזדמנות להתייחס לאפשרות שהבקשה תידון לפי תקנה 82, ומשנחה דעתנו כי לא יהיה בכך משום פגיעה בזכויות הצדדים, החלטנו לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות, והוגש ערעור על פי הרשות.

דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים ובכלל החומר בתיק הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל בחלקו, באופן ומהנימוקים שיפורטו להלן.

סוף דבר - דין הערעור להתקבל בחלקו, וזאת בהתייחס לחשיפת הוועדה בהרכבה החדש לפרוטוקולים של הדיונים הקודמים (בהרכב הקודם) ובהתייחס לשאלת הבדיקה מחדש.

התחום האורתופדי: הועדה הסבירה שלא ניתן ליישם את פריט ליקוי 37(3)(א) לתקנות במצב של ניתוח קיבוע שלוש חוליות אלא רק במקרים של מחלת האנקילוזיס הפוגעת בכל עמוד השידרה שבעקבותיה מבוצע קיבוע המצדיק קביעת נכות בשיעור 30%.

על אף ממצאים אלה הסתפקה הועדה בדחיית הערר ולא בהפחתת אחוזי הנכות שנקבעו למערער.

הועדה החליטה להתאים למערער נכות בגין אטקסיה לפי פריט ליקוי 29(10)(א) לתקנות.

...

] "מבחינה אורטופדית: הליכה מעט לא יציבה, עם זאת מסוגל להלך על אצבעות ועקבים, מבחן שובר בכיפוף לפנים 6 ס"מ. בע"ש מותני, צלקת ניתוחית לאורך ע"ש המותני. צלקת עדינה, שטוחה מאוד, בהירה ולא רגישה. מבחן הרמת רגל ישרה – 80 מעלות מימין, 90 משמאל, תוך כדי תחושת מתח ולחץ מאחורי שתי הירכיים. ישיבה זקופה בברכיים ישרות. לציין כי ממנח של ישיבה זקופה בברכיים ישרות מסוגל להתכופף קדימה ומגיע עם קצות אצבעותיו לקרסוליים. לציין גם כיפוף מעמידה זקופה אל הרצפה להתרת שרוכי הנעליים. הוועדה דוחה את הערר מבחינה זו. לעניין טענת ב"כ התובע כי בגין קיבוע ע"ש יש להפעיל סעיף 37(3)(א) הוועדה מציינת כי המצב אינו תואם לניתוח של קיבוע שלוש חוליות אלא מדובר במחלת מפרקים בע"ש מותני 'אנקילוזיס' – מחלה שלמעשה פוגעת בכל עמוד השדרה במפרקים שונים ולכן קיבוע עקב מחלה זו הוא זה שמאפשר נתינת נכות של 30%. מאידך גיסא, על פי התנועתיות היום, למעשה ההגבלה היא מינימלית, מלווה בכאבים, לכן מבחינה זו הוועדה מסתפקת בדחיית הערר. מבחינה נוירולוגית: מ/א אירוע מוחי 2018, לפי הרישומים מדובר בחולשה ימנית אטאקטית. אושפז ברמב"ם ולאחר מכן בשיקום בבית חולים אלישע. בדיקת MRI מוח מ-2018 - בסיכום אוטם ישן, קטן בפונס וטאלאמוס בכל צד, ראש גרעין זנובי משמאל וחלקו השמאלי של הקורפוסקלוזום. כמו כן דווח על שינויים המתאימים למיקרואנגיופתיה בחומר הלבן בשתי ההמיספרות. בבדיקה - הליכתו מעט מסורבלת, ברומברג נטיה להתנדנד, עצבים קרניאליים תקינים, אין ניד, ברוטציה קלה של יד ימין, כוח שמור בארבעת הגפיים מבחן אצבע – אף ועקב – ברך תקינים, תחושה תקינה, החזרים גידיים ירודים בצורה כללית. בחומר הרפואי שהוצג קיים מעקב נוירולוגי במסגרת קופ"ח. לאור ממצאי הבדיקה הקלינית, תוצאות בדיקות הדמיה ופרטים אנמנסטיים, הוועדה מקבלת את הערר וקובעת 10% צמיתה לפי 29(10)(א)". לסיכום קבעה הוועדה שלמערער זמנית משוקללת בשיעור 28% מיום 1.3.2019 ועד ליום 31.12.2019 ונכות יציבה בשיעור 10% מיום 1.1.2020 (נכות זמנית בשיעור 20% בגין מצב אחרי ניתוח גב לפי פריט ליקוי 37(7)(ב) לתקנות עד 31.12.2019; נכות יציבה בשיעור 10% בגין יתר לחץ דם לפי פריט ליקוי 9(3)(ב)(I) לתקנות (נכות מנופה); נכות יציבה בשיעור 10% בגין מחלת אבנים לפי פריט ליקוי 22(9)(ד) לתקנות (נכות מנופה); נכות יציבה מותאמת בשיעור 10% בגין אטקסיה לפי פריט ליקוי 29(10)(א) לתקנות).

הכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להידחות, כמפורט להלן.

סוף דבר הערעור נדחה.

וועדת הרשות המליצה לועדה שלא להפעיל את תקנה 15, וכך הסבירה את המלצתה: "דיון: בהמשך לועדת הרשות מיום 1.4.2020, היתקבל מכתב ב"כ התובע עו"ד צבי פרדיס מיום 15.4.2020, בו מציין כי רישיונו של התובע לא נפסל 'מאחר ואין כל צורך כי הוא ייפסל, והוא אף לא נבדק ולא צריך להבדק ע"י המרב"ד, מאחר ונכותו היא בתחום האורטופדי ולא בתחום הנורולוגי או הנפשי'.

הועדה היתכנסה בעקבות פסק הדין המחזיר וקבעה כדלקמן: "בהתאם לפסק הדין הועדה הקשיבה לעורר ובא כוחו, עיינה בכל המסמכים וגם בפרוטוקולים מנכות כללית מנוירולוג ואורטופד. על פי בדיקתם, לא רק שסימני הארוע המוחי לא חלפו, אלא גם נקבע שיש סימנים המתאימים לאנגיופתיה לחומר הלבן בשתי האונות, ברומברג נוטה להתנדנד ונקבע סעיף ליקוי על סמך אטקסיה, הפרעות בשיווי משקל והליכה. מצב זה מחייב בדיקה במרב"ד בודאי לנהג רכב צבורי. לאור זאת, הטיעון כי בסמוך לארוע מוחי מוכח שהותיר סימנים גם היה טפול לבעיה המוכרת כמחלת מיקצוע בגב תחתון ונקבעו אחוזי נכות רפואית בשיעור 20%, ולכן הועדה סבורה שהפגיעה לאחר ארוע מוחי עם השלכה המונעת תעסוקתו כנהג ברכב צבורי היא הגורם העקרי להפסקת עבודתו, ולא על רקע התפתחות שינויים נווניים בע"ש מותני. כמו כן, הטיפול הניתוחי כגורם המשפר את מצבו וישאיר אותו עוסק בעבודתו. לכן, הועדה מקבלת את המלצות ועדת הרשות ולא מפעילה תקנה 15". המבקש הגיש ערעור על החלטת הועדה.

בחודש אוגוסט 2018 עבר המבקש ניתוח לקיבוע שלוש חוליות בעמוד השידרה המותני ובהמשך לכך נקבעו לו 20% נכות זמניים בנכות כללית בגין מצב אחרי ניתוח גב. זאת נוסך לנכויות צמיתות בשיעור 10% כל אחת בגין יתר לחץ דם ומחלת אבנים.

...

הכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, בנספחיה, בפסק הדין מושא הבקשה ובתיק בית הדין האזורי נחה דעתי כי אין להתערב בפסק דינו של בית הדין האזורי.

סוף דבר – הבקשה נדחית.

התאונה ארעה בישראל וברכב ישראלי ואין חולק על אחריותה של מבטחת הרכב לפצוי התובע בהתאם לחוק הפלת"ד. הנכות הרפואית התובע פונה לבית חולים שערי צדק שם נימצאו, בין השאר, שברים מרובים בצלעות, בשכמה, באגן, ובזיזי חוליות העמ"ש, וכן שברים בבסיס הגולגולת ודמם בגולגולת.

התובע אושפז בשערי צדק למשך 40 ימים במהלכם נותח לצורך קיבוע השברים ועבר הליך שקום.

הנכות הרפואית המשוקללת בהתאם לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1965 היא 50.43% (כולל צלקות).

בבדיקתו מצא טווח תנועה מלא של עמוד השידרה, אך ניצפתה הגבלת תנועות במפרק ירך ימין ופגיעה עצבית באיזור המפשעה.

...

המסקנה מכל אלה היא שהוכח שכר של 4,418 ₪ בלבד, ולאחר שיערוך 4,819 ₪.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך 1,194,326 ₪ בתוספת שכ"ט כדין והוצאות משפט בסך 5,000 ₪.

ביום 1.11.17 קבעה ועדת הערר לתובעת נכות צמיתה בגין התאונה בשיעור 20% בגין הגבלת תנועות בעמוד השידרה המותני בצורה בינונית בהתאם לפריט ליקוי 37(7)(ב) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1965 (להלן: תקנות המל"ל) וזאת מבלי לנכות מצב רפואי קודם.

ביום 27.8.2018, חזרה וקבעה ועדה רפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי כי בעקבות התאונה נותרה לתובעת נכות בשיעור של 20% בגין הגבלה בינונית בתנועות עמוד השידרה המתני בהתאם לפריט 37(7)(ב) לתקנות המל"ל. במסגרת החלטתה מצאה לנכון ועדת הערר לקבוע פעם נוספת כי אין לנכות מהנכות שנקבעה לתובעת בגין תחלואת עבר, ובאופן ספציפי בגין הניתוח לקיבוע חוליות עמוד השידרה.

...

לאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים, ובהמשך לדיון שנערך ביום 27.3.23 ולעמדות הצדדים שהוגשו בכתב לאחריו, מצאתי לנכון להורות על מינוי מומחה נוסף מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה על מנת שהלה יבדוק את התובעת ויקבע את נכותה.

בנסיבות אלו, והגם שבמהלך הדיונים הועלו על ידי הצעות שונות ליישוב הסתירה (אם באמצעות הגעה להסכמות קונקרטיות ואם באשר לאופן הפרשנות של הקביעות), מצאתי כי על מנת להבטיח כי פסק הדין יהא מבוסס על יסודות מוצקים ועל מנת שלא לגרום עוול למי מהצדדים, אין מנוס ממינויו של מומחה מטעם בית המשפט.

בשל כל האמור לעיל, על אף שמדובר בצעד חריג נוכח העיתוי והשלב המתקדם בו מצוי ההליך, לאחר ששקלתי אפשרויות שונות ליישוב הסתירה, ולאחר שחזרתי ועיינתי בטענות הצדדים, הריני סבורה כי אין מנוס אלא למנות מומחה נוסף מטעם בית המשפט על מנת להכריע באשר למצבה של התובעת, הן לפני התאונה והן לאחריה.