קביעות רבות הסותרות חוות דעת מומחה בית המשפט

אחר שבחנתי טענות התובעת באשר לעלויות מ"ר בפרויקטים השונים, מצאתי כי לא הובאה כל ראייה של ממש לסתור את קביעות מומחה בית המשפט, רו"ח פרישקולניק, בסוגיה זו. רו"ח פרישקולניק מתייחס לטענות התובעת בנוגע לתחשיב עלויות מ"ר בניה בחוות דעתו מיוני 2019 (ראו עמודים 42-43 לחוות הדעת).

מאידך, מומחה בית המשפט קבע כי פרויקט כספי צבר הפסדים בשיעור של 1,138,702 ₪ ואילו פרויקט הרשקוביץ הפיק רווח זעיר בשיעור של 19,383 ₪ (חוו"ד פרישקולניק יוני 2019 בעמ' 4) התובעת, אשר ביקשה להתבסס על חוות דעתו של רו"ח בילו, טענה כי בנגוד לקביעות האמורות, הרי שמצבת ההוצאות האמיתית קטנה מדיווחי הנתבעת וכי מעיון בפקודות היומן שהועברו לרו"ח בילו עולה "כי פקודות היומן שביצע רו"ח דנציגר לא סגרו את כרטיסי ההוצאות באופן מדויק, כך שהפקודות היו הרבה מעבר להוצאות בפועל" (חוות דעת בילו פברואר 2018, בעמ' 14 ו-18), קרי עלות הפרויקטים בספרי הנתבעות גבוהה משמעותית מההוצאות בפועל.

...

נוכח חישוביו הנזכרים מגיע מומחה הנתבעות מר גת למסקנה כי – "ההפרש המתקבל בין תעודות המשלוח לבין משקל הברזל התיאורטי שחושב לפי 100 ק"ג מ"ק מגיע לכדי 4.6%. די אם אזכיר כי ישנו הפרש בשיעור 3% בין משקל הברזל בפועל – המכונה בעגה המקצועית "משקל הנדסי" – לבין המשקל התיאורטי ועוד כ – 2% עבור ברזל שאינו נכלל ביחס 100 ק"ג/מ"ק כמו עבור ספסלים, קשירות ותמיכות נקבל שלא "נעלם" ברזל"" (הדגשה שלי – צ.ו; שם, סע' 25)

כפי שפורט לעיל באריכות, אני מקבל את הסך אשר פורט בחלופה א' לתחשיב הסיכום של המומחה פרישקולניק מחודש יולי 2019, היינו 2,641,000 ₪, כסך המהווה את יתרת זכויותיה של התובעת בריווחי הפרויקטים נכון למועד התחשיב.

מעת שלא מצאתי כל ראיה לקיומה של עילה אישית כנגד המנוח ולא מצאתי כל עילה להרמת מסך ההתאגדות של הנתבעת, הרי שהתביעה כנגד הנתבעת 2, הגב' אווה קוזניץ, הבאה בנעליו - נדחית.

כאמור מצאתי לאמץ את קביעות המומחה, אשר לא נסתרו בפניי, לרבות לעניין גובה הנזק.

מכל מקום, לא התרשמתי כי הליקויים גולו לבעל הדירה גם אל נוכח הסתירות הרבות שבעדותו של מר יעקב סופ, והניסיונות להיתחמק ממתן תשובות קוהרנטיות לשאלות אשר נישאל בחקירתו.

אות וסימן הוא כי לא נגרם לה נזק לא ממוני, שאחרת לא הייתה בוחרת בהמשך מגורים בנכס זה. משכך, איני מפצה את התובעת בגין ראש נזק זה. משקבעתי כי הנתבע הפר את חובת הזהירות המושגית והקונקרטית באשר לעבודה אותה ביצע עבור התובעת וכי הוכח לפני קשר סיבתי לנזקים אלו אשר ארעו במבנה ששופץ, הרי שעל הנתבע החובה לפצות את התובעת, בשים לב לחובת הקטנת הנזק, בגין נזק בשיעור 7780 ₪ בהתאם להערכת הנזק על פי חוות דעת מומחה בית המשפט.

...

כלל אלו מובילים למסקנה לפיה התובעת לא פעלה משך שנים ארוכות לתיקון הליקויים, הזניחה את הטיפול בהם וגרמה להחמרת המצב.

אני סבורה כי אין מקום לפטור את הנתבע מחיוב, כי אם להקטינו בגין אי עמידת התובעת בחובת הקטנת הנזק.

סוף דבר, התובענה מתקבלת חלקית כמפורט לעיל.

לטענת התובעת, קיימים ליקיים בהם לא הכיר המומחה מטעם בית המשפט, ואשר חקירתו הנגדית מוכיחה כי הוא טעה באי ההכרה בהם, ומשכך יש לאמץ לגביהם את קביעות המומחה מטעמה.

מומחה התובעת מצא כי באדן השיש עליו מותקנת המסגרת ישנם ליקיים רבים, כמתואר בחוות דעתו.

ראשית, מימצאי מומחה התובעת (אשר נתמכו בסקיצה ובתמונות בעמ' 15 עד 21 לחוות דעתו) בדבר ליקוי בשיפוע בכל חלקי המרפסת למעשה, ולא רק מול איזור וטרינת הסלון, לא נסתרו, כאשר גם מחוות דעת מומחה בית המשפט עולה אפשרות שהשיפועים באזורים החורגים מאותו שטח של 25 מ"ר אינם עומדים בדרישת התקן (בעדותו ביקש מומחה ביהמ"ש להציג סקיצה אותו הוא ערך בעצמו, אך לבסוף הוא לא מצא אותה).

...

הטענה העיקרית בסיכומיה היתה שהתובעת לא איפשרה לה לתקן בעצמה את הליקויים, ומשכך דין התביעה להידחות.

אקדים ואציין כי סבורני שאין ממש בטענת הנתבעת בעניין זה. סעיף 4ב(א) לחוק המכר (דירות) קובע כדלקמן: "התגלתה אי-התאמה או אי-התאמה יסודית הניתנת לתיקון, על הקונה או קונה המשנה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר." בע"א 472/95 זכריה זלוצין ואח' נ' דיור לעולה בע"מ נקבעו הדברים הבאים (עמוד 863): "אמנם, במקרה מתאים יש לתת למוכר אפשרות לתקן את הניתן לתיקון, הן על פי המדיניות המשפטית הרצויה ובוודאי כאשר הדבר מתחייב מכוח הדין. אך במה דברים אמורים, כאשר המוכר מודה בליקויים וכאשר נכונותו לתקן היא רצינית". ובמקום אחר בפסק הדין הנ"ל נאמרו הדברים הבאים: "זאת ועוד, הזכות לתקן נתונה למוכר המודה בליקוי ומוכן לתקנו. ספק רב בעיניי אם זכות זו עומדת למוכר המכחיש את עצם הליקויים, או המזלזל בהם מראש." במקרה הנדון הדירה נמסרה לתובעת ביום 2.1.18, כאשר במעמד המסירה נחתם פרוטוקול מסירה, בו צוינה מפורשות כוונתה להביא מומחה לצורך בדיקת הדירה.

מומחה בית המשפט מצא כי גובה הידית חורג מהתקן בשלושה (3) ס"מ, ומכיוון שמדובר בדלת מחסן אין הצדקה להחליפה, כשהוא משאיר את העניין לשיקול דעת בית המשפט.

יש מקום לפצות את התובעת עבור עוגמת נפש בגין עצם קיומם של ליקויים בדירה אותה רכשה מקבלן, והצורך בהשקעת זמן ומאמץ לתקנם, אך סבורני כי הסכום המבוקש חורג מגדר הסביר, בין היתר בשים לב להיקף הליקויים ועלות תיקונם.

על יסוד המפורט לעיל אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 89,398 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 17,000 ₪; החזר אגרות (מחצית ראשונה ושניה) ששולמו בהליך על ידי התובעת; החזר שכרו של המומחה מטעם התובעת עבור הכנת חוות דעתו (כנגד הצגת חשבונית תשלום); החזר חלקה של התובעת בשכר המומחה מטעם ביהמ"ש עבור הכנת חוות דעתו; והחזר סך של 2,000 ₪ בגין תשלום ששילמה התובעת למומחה ביהמ"ש עבור חקירתו (מדובר בהחזר חלקי, המשקף את העובדה שחלקים גדולים מחקירת המומחה לא הביאה לשינוי עמדתו, וסבורני שניתן היה לחסוך אותם).

חרף האמור בפסק דינו הקודם של בית משפט, לא חל כל שינוי בהתנהגות האב ולעניין זה, הפניתה האם לקביעות הפסיכולוגית הקלינית מיום 24/03/2016.

בין היתר ובהתאם לפסיקה, בית משפט נעזר בחוות דעת מומחים ותסקירי העו"ס ו"בהעדר ראיות בעלות משקל לסתירת האמור בחוות-דעת המומחים ייטה בית-המשפט לאמץ את ממצאי חוות-הדעת ומסקנותיהן" (ראו רע"א 4575/00 פלונית נ' אלמוני פ"ד נה (2) 321,331).

עוד אוסיף כי בהמלצת מכון שלם שניתנה ביום 27/03/2016 נילקחה בחשבון עובדה זו ובמסגרת חוות הדעת שהוגשה בתיק דאז נרשם כי: "בשל גילם של הילדים לא מומלץ על מעברים רבים מדי בין בתי ההורים ורצוי לשמור על סדר קבוע בשבוע שלהם (עמוד 42 לחוות הדעת).

...

החיוב אם כן, על האב להעביר לאם עבור מזונות, מדור ואחזקת מדור הקטינים סך כולל של 2,000 ₪ (1,000 ₪ לכל אחד מהקטינים) ואני מורה על הפחתת גובה המזונות שנפסקו, לסכום זה. בכל הנוגע להחזר המזונות ממועד הגשת התביעה, הרי שמדובר בעניין שבשיקול דעת בית משפט (ראו השיקולים לעניין זה תמ"ש (י"ם) 16933/99 ל'.

אשר על כן, נפסק כדלקמן התובע ישלם למזונות הקטינים, לידי אמם, הנתבעת, דמי מזונות בסך של 2,000 ₪ בחודש החל מיום 10 ליוני 2023 כאשר עד למועד זה יעמדו בעינם החיובים הקודמים שנקבעו בפסק הדין מיום 03/09/2015 ובהחלטתי מיום 18/05/2020.

ממועד זה ועד לתום שירות חובה בצה"ל או שירות לאומי, ישלם התובע שליש מסכום המזונות כערכם במועד הרלוונטי.

במסגרת חוות הדעת שהגיש המומחה מטעם בית המשפט ציין הנ''ל כי לאחר בדיקת כל הממצאים שהובאו לפיו ''היתקבל הרושם שארוע ההצפה האחרון, וגם מארועי ההצפה של מי דלוחין קודמים נפגעו אריחי השיש שהיו בריצפה במועד ארוע ההצפה, חדרו אל התשתית ועם הזמן (תקופה ממושכת מעבר למועד הארוע האחרון) נספגו מים באריחי השיש שפגעו בחוזק האריחים וגרמו להתפוררות של חלק מהאריחים'' (עמוד 8 מתוך 10 לחוות דעת המומחה).

הנתבעת טענה שלל טענות כנגד גרסת התובע אשר לגירסתה העלה טענות עובדתית סותרות לפני השמאי המאירי ז"ל מטעם חברת הכשרת היישוב, ולפני המומחה מטעמה מר אילן לנגהאוס.

הנתבעת טענה כי גרסת התובע הייתה מתפתלת וכללה סתירות רבות באשר לסיבת ההצפה.

לאור האמור, מצאתי לקבל את קביעותיו של המומחה מטעם בית המשפט לחייב את הנתבעת לשלם לתובע על פי קביעות המומחה סך של 50,310 ₪ (כולל מע"מ) ולאחר ניכוי הישתתפות עצמית על סך 495 ₪ , הסכום יעמוד על 49,815 ש"ח. סוף דבר: התביעה מתקבלת חלקית.

...

דיון והכרעה: לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים אשר הוגשו לתיק ושמעתי את עדות התובע אשר נחקר לפניי, והתרשמתי מעדותו בצורה בלתי אמצעית, מצאתי כי דין התביעה להתקבל חלקית.

בנסיבות אלה מצאתי כי דין טענות הנתבעת דחייה ואני מקבלת את עמדת המומחה מטעם בית המשפט בעניין אירוע מקרה הביטוח, וקיומו של קשר סיבתי בין אותו אירוע ובין הנזק אשר נגרם לתובע וקובעת כי הנתבעת אחראית לפצות את התובע בגין נזקיו על פי פוליסת הביטוח.

לאור האמור, מצאתי לקבל את קביעותיו של המומחה מטעם בית המשפט לחייב את הנתבעת לשלם לתובע על פי קביעות המומחה סך של 50,310 ₪ (כולל מע"מ) ולאחר ניכוי השתתפות עצמית על סך 495 ₪ , הסכום יעמוד על 49,815 ש"ח. סוף דבר: התביעה מתקבלת חלקית.