בית הדין שוכנע, בהסתמך על מכלול חומר הראיות שהובא בפניו, כי עולים "ספקות של ממש בדבר נכונות חלק ניכר מטענות הנתבעת לגבי הסיבות לפיטורי התובע" מתפקידו כמדריך בחדר הכושר, כאשר "טענות הנתבעת כלפי היתנהלות התובע לא בוססו במידה מספקת בראיות". עוד קבע כי נפלו פגמים בהליך השימוע שנערך למשיב ביום 4.11.14 שכן "ספק אם שאול ואסף, מנהליו של התובע והדמויות המרכזיות בהליך פיטוריו, הגיעו לשימוע בנפש חפצה ומתוך רצון כנה ליתן לתובע היזדמנות לטעון טרם קבלת ההחלטה בדבר פיטוריו" (ההדגשה במקור).
בנוסף נפסקו לזכותו חלף הודעה מוקדמת לגבי תפקידו כמדריך שחייה בסך של 5,208 ₪; דמי מחלה בסך 4,649 ש"ח; דמי חגים בסך 5,679 ₪; דמי נסיעות בסך 7,615 ₪; פיצוי בגין הפסד הישתכרות מיום שחדלו לשבצו כמדריך שחייה ועד ליום 16.8.15 בסך 8,000 ₪; וכן גמול שעות נוספות (תוך דחיית טענת הערייה כי יש לחשב את שעות עבודתו בגין כל תפקיד בנפרד) בסך של 10,016 ₪.
אשר לסכויי העירעור - על פני הדברים פסק הדין מבוסס בעקרו על קביעות עובדתיות, ועם זאת לפחות שיעור הפצוי הוא עניין שבשיקול דעת ולא ניתן לשלול מראש את האפשרות כי ערכאת העירעור תסבור אחרת.
...
לאחר שנתתי דעתי לכל נסיבות המקרה, לפסק הדין של בית הדין האזורי ולטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום לעיכוב חלקי של ביצוע פסק הדין, כך שלמשיב ישולם כעת סך של 35,000 ₪ מתוך סכום הפיצוי בגין נזק לא ממוני שנפסק לזכותו, וכן ישולמו לו כעת שאר הרכיבים שנפסקו לטובתו לרבות סכום ההוצאות ושכר הטרחה, בעוד שתשלום יתרת הפיצוי, בסך של 30,000 ₪ יעוכב עד למתן פסק הדין בערעור, בכפוף להפקדת הסכום בקופת בית הדין כמפורט להלן.
בשקלול סיכויי הערעור ומאזן הנוחות, הגעתי למסקנה המפורטת ברישת סעיף זה לעיל.
סוף דבר - הבקשה מתקבלת בחלקה, כאמור בסעיף 9 לעיל.
