קביעות אודות מהימנות בעל דין אינן עילת פסילה

נקבעו קביעות מהימנות לגבי חלק מהטענות, ונקבע שהנתבעת אחראית לכל הכשלים בניהול המיכרז, ושאלת קיומם של פגמים בהליך המכרזי והאחריות לפגמים אלה עומדת בבסיס התביעה הזו, והכרעה בה תכריע את התוצאה הסופית של ההליך, כאשר המותב כבר גיבש דעה בעיניין זה. אין מדובר בקביעות מסויגות, אלא בקביעות תוך שימוש במילים קשות.

העובדה שתיק חדש נותב למותב שדן בעיניין קשור בהליך קודם אינה עילה לפסלות, אלא להיפך, מצב מתבקש, יעיל והגיוני (ע"א 10007/17 דדון נ' אלמקיאס (ניתן 11.1.18)).

על פי תקנה 173, היה על הנתבעת להגיש את בקשתה לפסלות שופט לפי סעיף 77א לחוק "מיד לאחר שנודע לבעל הדין על עילת הפסלות". אין ספק שביום 21.3.21 לכל המאוחר נודע לנתבעת שהתיק נותב למותב זה, מתוך החלטתי מיום 21.3.21 שנצפתה על ידי ב"כ הנתבעת באותו יום.

...

הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות הבקשה בסך 2,340 ₪.

אני מקבל את טענת התובעת שלא נטענה בבקשה שום טענה המצדיקה הארכת מועד להגשת כתב הגנה עד להכרעה בשאלת הפסלות.

על כן אני דוחה את הבקשה להארכת המועד להגשת כתב ההגנה.

עוד דחה השופט לוי את הטענה כי אישור הסדר הטיעון כמוהו כקביעת מימצאי מהימנות בעיניינו של א.א, והדגיש כי הדיון במעמד צד אחד "עסק בסיכונים הנשקפים לחיי העד באם יתבקש להעיד בדלתיים פתוחות, ותו לא". לבסוף ציין השופט לוי "באשר לטענה, כי המותב עלול להיזכר בהמשך המשפט בתוכן המידע שהוצג בפניו, הרי שאף אם יתממש תרחיש זה, הרי שאין מדובר במסה קריטית המקימה חשש למשוא פנים [...]". השופטת בן-ארי קבעה אף היא שלא מתקיימת בעיניינה עילת פסלות.

עוד עומדת המשיבה על טענתה כי השופטת בן-ארי לא נחשפה לחומר מודיעיני, והיא מדגישה שההחלטה הראשונה בהליך העיון הייתה בעלת אופי טכני בלבד וההחלטה השנייה נתחמה לשאלה אם יש בתיקים האחרים של עֵד המדינה חומרים העשויים להוות חומר חקירה בהליך הנוכחי.

עוד נפסק כי ככל שההליך הקודם הסתיים בהרשעת הנאשמים על פי הודאתם, וללא קביעות מהימנוּת בנוגע למי מהמעורבים – תפחת הנטייה לקבוע שמתעורר חשש ממשי למשוא פנים באשר להליך שבו מועלית טענת הפסלות (ע"פ 3819/21 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (3.6.2021)).

...

המערערים הוסיפו כי ביום 26.6.2019, טרם שמיעת העדות בתיק הנשק, נעתר השופט לוי לבקשת המשיבה לשמיעת העדות בדלתיים סגורות עקב סיכון שנשקף לא.א. לטענת המערערים, במסגרת זו עיין השופט לוי במעמד צד אחד בחומר סודי ושמע עדויות מטעם אנשי הרשות להגנת עדים – והחומר שאליו נחשף השופט לוי "על פניו רלוונטי לנאשמים בתיק זה, ומשחיר את פניהם כמסוכנים לעד המדינה". באשר לחומר שאליו נחשף השופט לוי בעניין הסיכון הנשקף לא.א, טענה באת-כוח המערערים 4 ו-6 במהלך הדיון מיום 5.10.2021, בשם המערערים כולם, כי "אנחנו לא יכולים להעריך עד כמה בית-המשפט נחשף לחומר ומה כתוב שם", אך לשיטתה עצם העובדה שהשופט לוי נעתר לבקשה לשמיעת העדות בדלתיים סגורות מעידה כי החומר היה "משכנע" בעיניו (עמ' 148 שורות 9-7 לפרוטוקול).

משכך, טענה זו יכולה לכל היותר להוות חיזוק לפסילת השופט לוי או השופטת בן-ארי, אך משהגעתי למסקנה כי לא קמה הצדקה לפסילת מי מהם – אין בטענה זו כדי להטות את הכף לטובת קבלת הערעור.

לפני סיום אציין כי אין בידי לקבל את הטענה לעילת פסלות "מצטברת" של כל חברי ההרכב כאחד.

אשר על כן, הערעור נדחה.

נצטט להלן לדברי הנשיאה חיות שניתנו זה לאחרונה בע"פ 6441/22 בעיניין רמיחאת הנ"ל, בצטטה מתוך ע"פ 566/21 ברמלי נגד מדינת ישראל: "עקרון יסוד בדיני הפסלות...הוא שאין לאפשר לבעל דיו לקבוע מי יפסוק בעיניינן או להחליפו כאות נפשו באמצעות פרובוקציות. עיקרון זה...חל בין אם מבקש הפסילה טוען לעילה הכללית בדבר "חשש ממשי למשוא פנים" או לעילה הספציפית המנויה בסעיף 77א'((א1)(2).

אחרת, כפי שכבר נפסק, יתאפשר לכל בעל דין שדעתו איננה נוחה מן המותב הדן בעיניינו, לייצר לעצמו בדרך של 'עניין אישי ממשי' ובכך יפתח פתח רחב לכל בעל דין לבחור את המותב המתאים לו..

הקדמנו כל זאת כדי לומר, שלחוד קביעות עובדתיות הנוגעות לארוע, כלומר למעשה הפלילי ולנסיבותיו, לחוד קביעת מהימנות כלליות של עדי המדינה, ולחוד קביעת אשמתו הספציפית של כל נאשם, על בסיס הראיות הפרטניות המתייחסות אליו וכנגזרת מרמת מעורבותו, מודעותו, ומהמחשבה הפלילית שהוכחה לגביו.

...

מרבית הדוגמאות מן הפסיקה שהובאו על ידי ההגנה, אינן משמשות לטעמנו אמת מידה רלוונטית.

סופו של דבר ומכל הטעמים שפורטו לעיל, אנו דוחים את הבקשה.

אנו קובעים לשמיעת פרשת ההגנה מטעמו של נאשם 9 לתאריכים הבאים: 2.2.23 בשעה 9:00 7.2.23 בשעה 9:00 9.2.23 בשעה 9:00 הצדדים מתבקשים להתאים עצמם למועדים אלה שכן ההרכב הנוכחי כבר איננו מקיים דיונים משותפים ובעמל רב תואמו המועדים הנ"ל בין יומני השופטים.

כפי שנפסק לא אחת, העובדה שמותב דן בעבר בתיק קודם בעיניינו של בעל דין אינה מקימה כשלעצמה עילת פסלות, ובהקשר זה יש לבחון כל מקרה לגופו ועל פי נסיבותיו "לרבות מידת הדמיון בין כתבי האישום, הקף ומהות המידע שאליו נחשף המותב, עתוי ההיחשפות, השאלה אם המותב זוכר את הנאשם ובאיזו מידה, והשאלה אם נקבעו בהליך האחר מימצאי מהימנות בעיניינו של הנאשם" (ע"פ 3947/21 ביטון נ' מדינת ישראל, פסקה 4 והאסמכתאות שם (4.7.2021) (להלן: עניין ביטון)).

הכרעת הדין וגזר הדין הובאו בגוף הפרוטוקול, ולאחר עיון בהם לא שוכנעתי כי בהליך הקודם נקבעו קביעות העשויות להשפיע על המותב בבואו לידון בהליך הנוכחי (ראו והשוו: עניין ביטון, בפיסקה 5; ע"פ 8084/20 חרב נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (26.11.2020)).

...

עיינתי בטענות המערער ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות.

הכרעת הדין וגזר הדין הובאו בגוף הפרוטוקול, ולאחר עיון בהם לא שוכנעתי כי בהליך הקודם נקבעו קביעות העשויות להשפיע על המותב בבואו לדון בהליך הנוכחי (ראו והשוו: עניין ביטון, בפסקה 5; ע"פ 8084/20 חרב נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (26.11.2020)).

לבסוף, לא שוכנעתי כי קמה עילת פסלות עקב העובדה שהוטל על המערער מאסר מותנה בהליך הקודם, או עקב העובדה שעונש זה הוטל על ידי המותב עצמו.

מן הטעמים שפורטו, הערעור נדחה.

בנוסף ציין בית המשפט כי לפי הכלל "מישפחה אחת – שופט אחד" יש לידון בכלל עינייני המשפחה לפני אותו מותב, וכי קבלת הטענה לפסילתו מכיוון שהתייחס למהימנות בעל דין בהליך קודם תרוקן כלל זה מתוכן.

שאלת קיומה עילת פסלות תבחן איפוא בכל מקרה לגופו, ועילה שכזו תקום רק במקרים חריגים ויוצאי דופן – למשל, כאשר הביע בית המשפט עמדה נחרצת ביחס לנושא שבמוקד המחלוקת באחד ההליכים, וקיים קושי מהותי להבחין בין הסוגיות שעומדות להכרעה בהליכים השונים (ע"א 6066/21 ליאב יזמות וניהול פרויקטים בע"מ נ' תורג'מן, פסקה 10 (3.11.2021)), או כאשר בהליך הקודם נקבעו ממצאים עובדתיים או קביעות מהימנות שבית המשפט לא יוכל להשתחרר מהם בהליך הנוכחי (ע"א 8448/20 מ.ע.ג.ן – יעוץ וניהול נכסים בע"מ נ' בוטיק – שימור מבנים בע"מ, פסקה 9 (7.1.2021); יגאל מרזל פסלות שופט 278 (2006)).

מן האמור עולה כי נסיבות הפרשות שאליהן הפנו המערערים שונות מענייננו; ומשלא שוכנעתי כי הממצאים שנקבעו בהליך הקודם צפויים להשפיע על הדיון בהליך הנוכחי – לא מצאתי לחרוג מן הכלל הרגיל שלפיו דיון בהליך קודם הנוגע לבעל דין אינו מקים עילת פסלות, או מן השאיפה לרכז את הדיון בהליכים הנוגעים למשפחה מסוימת לפני אותו מותב (ראו והשוו: ע"א 1025/22 פלוני נ' פלוני, פסקה 9 (14.3.2022); ע"א 8059/21 פלוני נ' פלוני, פסקה 10 (23.1.2022)).

...

לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, באתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות.

מן האמור עולה כי נסיבות הפרשות שאליהן הפנו המערערים שונות מענייננו; ומשלא שוכנעתי כי הממצאים שנקבעו בהליך הקודם צפויים להשפיע על הדיון בהליך הנוכחי – לא מצאתי לחרוג מן הכלל הרגיל שלפיו דיון בהליך קודם הנוגע לבעל דין אינו מקים עילת פסלות, או מן השאיפה לרכז את הדיון בהליכים הנוגעים למשפחה מסוימת לפני אותו מותב (ראו והשוו: ע"א 1025/22 פלוני נ' פלוני, פסקה 9 (14.3.2022); ע"א 8059/21 פלוני נ' פלוני, פסקה 10 (23.1.2022)).

הערעור נדחה אפוא.