קבילותה החלקית של חוות דעת מומחה

בחוות דעת רפואית שנתן מומחה רפואי שמונה מטעם בית המשפט בנידון, פרופ' יונה קוסאשוילי, נקבעה נכותו הצמיתה של התובע כתוצאה מן התאונה על 15%, בגין פגיעה קלה עד בינונית בתנועות מפרק ירך ימין [ס.ל. 48(1)ו' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: "תקנות המל"ל"; מותאם חלקית], וכן – 1% נכות צמיתה בגין רגישות על פי הצלקות הניתוחיות [ס.ל. 75(1)(ב') לתקנות המל"ל, מותאם אישית]; כן נקבעו תקופות של נכויות זמניות.

הנתבעת טוענת כי מיסמך זה אינו קביל לקביעת אי-כשירות רפואית, באשר ענין זה אמור היה לקבל היתייחסות על ידי מומחה רפואי, גם המומחה מטעם בית המשפט.

...

כמו כן, ישלמו הנתבעות 1 ו-2 לתובע 1 בגין הוצאות משפט סך 4,500 ₪, וכן, בנוסף – בגין החזר הוצאות שכר טרחת עו"ד - סך בשיעור של 23.4% מסך התשלום לו זכאי התובע 1 מאת הנתבעות 1 ו-2, כאמור בסעיף א' לעיל.

כמו כן, תשלם הנתבעת 3 לתובע 1 בגין הוצאות משפט סך 5,700 ₪, וכן, בנוסף – בגין החזר הוצאות שכר טרחת עו"ד - סך בשיעור של 23.4% מסך התשלום לו זכאי התובע 1 מאת הנתבעת 3, כאמור בסעיף ב' לעיל.

כמו כן, תשלם הנתבעת 3 לתובע 2 בגין החזר הוצאות שכר טרחת עו"ד - סך בשיעור של 23.4% מסך התשלום לו זכאי התובע 2 מאת הנתבעת 3, כאמור בסעיף ז' לעיל.

המבקש ציין ש"אמידה ראשונית של חלק מהנזק נעשתה על סמך מיעד חלקי וראשוני בחוות דעת המומחה שמצורפת לתובענה" (סעיף 33 לתצהיר, הדגשה לא במקור).

בבקשתן לביטול היתר ההמצאה המשיבות הקדישו עשרות עמודים לשאלה האם התביעה דנן מעלה "שאלה רצינית" בהיבטים רבים: קבילותן של הראיות, הגופים הרלבאנטיים, אפשרות תביעת נזק כרוכש עקיף ועוד.

...

לאור כל האמור, המבקש טען שקיימת "שאלה הראויה לדיון" כנדרש למתן היתר המצאה.

בסופו של דבר, קבעה כב' השופטת דותן כי הדיון בבקשת ההמצאה מחוץ לתחום נעשה על בסיס מכלול הנתונים שלפני בית המשפט, מבלי לקבוע מראש אלו ראיות על בעל דין זה או אחר להגיש.

יישום הלכות ברורות אלו לענייננו, מוביל למסקנה חד משמעית, כי בעת מתן הכרעה בסוגיית תקנה 500 (10) לתקנות, אין מקום לחקירת המומחה.

בנושא זה אני מפנה לפסק דינו של כב' השופט ע. גרוסקופף בעניין הצלחה (ת"צ (מחוזי מרכז) 10538-02-13 עמותת הצלחה – לקידום חברה הוגנת (ע"ר) נ' אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ ואח' (19.1.20)) שם, בתום ניתוח נושא הנזק, קבע בית המשפט כך: "מכל הטעמים הללו, סבורני כי המבקשת עמדה בנטל המוטל עליה בשלב זה להוכיח כי יש אפשרות סבירה שייקבע בתום הדיון בתובענה כי הקרטל גרם לנזק לחברי הקבוצה. ויובהר, אין בקביעה זו כדי להכריע בשאלת הנזק – לא לעניין עצם קיומו ובוודאי שלא לעניין כימותו. עניינים אלה צריך שיבחנו לאחר שמכלול המידע הרלוונטי ייחשף לפני שני הצדדים, יוגשו חוות דעת מטעמם על בסיס מידע זה, וייתכן מאד שאף לאחר מינוי מומחה מטעם בית המשפט לצורך הערכת הנזק" (הדגשה לא במקור – מ.ב.) וראו גם: בר"ם 4303/12 ‏ ‏ תמר אינסלר נ' המועצה האיזורית עמק חפר (22.11.12) – פסקאות 15 – 17 לפסק הדין.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בהרצליה (כב' השופט א' ויצנבליט) מיום 22/11/2020 בת.א. 1012-06-18 ולפיה התקבלה באופן חלקי בקשת המבקשים להורות על מחיקת חוות דעת מומחה שמונה מטעם בית המשפט.

קיימת חשיבות לקיומה של חוות דעת מומחה מטעם בית משפט בהנתן שכל אחד מהצדדים הביא חוות דעת מומחה שתומכת בעמדתו.

בית משפט השלום קבע כי טענות אלו יבחנו לא בשלב המקדמי בו אנו מצויים (הרי טרם החל שלב שמיעת ההוכחות) ואין עילה של ממש להתערבות בהחלטה זו (ברע"א 368/13 הרשות הפלשתינאית נ' אירנה ליטבק נורזיק  (23/4/13), שם נקבע כי אין חובה להכריע בשלב המקדמי בסוגיות של מחיקת חלקים מתצהיר זה או אחר או פסילת ראיה כזו או אחרת וניתן במקרים מתאימים לדחות הכרעות בעינייני קבילות ורלוונטיות, ככל שניתן, לסוף הדיון).

...

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובנספחיה, הגעתי לידי מסקנה ולפיה דינה להידחות אף ללא צורך בתשובה, וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) לא מצאתי כי עניינינו מצדיק השגה ערעורית כבר בשלב הביניים, טרם מתן פסק דין בהינתן ההלכה הפסוקה והמושרשת הקובעת כי השגות בעלי דין על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית, יידונו, ככלל, במסגרת ערעור על פסק הדין וזאת למעט מקרים נדירים שבהם מבקש רשות הערעור מראה כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלול להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלול לגרום לנזק של ממש או עלול להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי (רע"א 7913/14 תרכובת ברום בע"מ נ' הדס חצב 08/02/2015); רע"א 1665/15 אטיאס נ' רוסו (26.8.15)).

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין בקשת הערעור להידחות.

תמצית ההכרעה לאחר עיון בכתב הטענות ובתצהירים, על נספחיהם, שמיעת העדים מטעם הצדדים ועיון בסיכומי ב"כ הצדדים - דין התביעה להיתקבל באופן חלקי בלבד בהתאם לאמור בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.

· נרשמה היתנגדות הצדדים לעדויות/ראיות שאינן קבילות ולהרחבת חזית או שינוי חזית ועל כן, אין בכוונתי להתייחס לעדויות שמועה, סברה, טענות המגלמות במישרין או בעקיפין הרחבת חזית או שינוי חזית וכיו"ב וגדר המחלוקת ייקבע על פי כתבי הטענות בלבד.

...

בשים לב לתוצאה אליה הגעתי ביחס לפסיקת הנזקים אל מול יתר הנסיבות לא מצאתי כי יש מקום לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש ואני דוחה את תביעת התובע גם ברכיב זה. מהמקובץ עולה כי מצאתי לאמץ את קביעות המומחה אשר מטעם בית המשפט ולקבל את התביעה על פי הסכום הנקוב בחוות דעתו.

למען הסר ספק, כל יתר טענות הצדדים - נדחות.

סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי על פי הסכומים שננקבו בחוות דעת המומחה.

לבקשת התובע, הגיש המומחה תחילה חוות דעת חלקית לעניין הטענה לליקויי רטיבות, ולאחר מכן את חוות דעתו השלמה.

בעניינינו, לא רק שההסכמה הנטענת לא נעשתה בכתב, ולא הובאה לה ראיה קבילה כלשהיא, אלא שגם מגירסתו של הנתבע עולה שהתובע לא היה מודע לכך שהחלונות שהוא בוחר הם זולים ומאיכות פחותה יותר מאלו שהוא זכאי להם לפי ההסכם (ראו, עמ' 45 לפרוטוקול).

יוער, כי בחלק אחר של חוות הדעת ישנה היתייחסות לליקויי רטיבות במקומות אחרים בדירה (סעיף 3), מה שעוד יותר ממחיש את העובדה שלא נטען לליקויי רטיבות בתיקרת המטבח.

...

אין בידי לקבל את טענת התובע כי ניתן להסיק מחוות הדעת שיש להוסיף על כל סכום שנקבע בה עוד כ-10% בשל פיקוח הנדסי.

הדבר לא נכתב בחוות הדעת, המומחה לא נשאל בעניין זה, ואיני סבור שיש מקום להסיק מחוות הדעת חיובים שלא כתובים בה. סוף דבר הנתבע ישלם לתובע סך של 50,251 ש"ח, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה.

בנסיבות העניין, מצאתי להיעתר לבקשה זו. לפיכך, ההוצאות ושכר הטרחה ייקבעו בהחלטה נפרדת, לאחר הגשת טיעונים על ידי הצדדים: התובע עד יום 1.12.2022 והנתבע עד יום 15.12.2022.