לפניי בקשות מטעם שני הצדדים: בקשה מטעם הנתבעת למחיקת התביעה ובקשה מטעם התובעת למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש, והכול כאשר בתיק קבוע דיון הוכחות ביום 23.10.2022.
בקשת הנתבע
ראשית, הבקשה אינה מוגשת כדין, מאחר שלא צורף תצהיר לתמיכה בטענה המועלית בה בדבר העיתוי המאוחר (רק לאחר מועד ישיבת קדם המשפט הנ"ל מיום 27.6.2022) של התוודעות ב"כ הנתבע לפסה"ד מיום 28.2.2022 בת"א (שלום ת"א) 7994-12-20 צור-גל אספקת בטון בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ. בהקשר זה יוער כי בדקתי ומצאתי שפס"ד זה פורסם בנבו, כך שחיפוש הליכים קשורים/רלוואנטיים בנבו במועד מוקדם יותר אמור היה לאפשר לנתבע להתוודע לפסה"ד מוקדם יותר, ובהתאמה להתייחס אליו מוקדם יותר.
רביעית, הנתבע מתיימרת בבקשתה למחזר טענות שכבר הועלו בעבר, גם במסגרת ישיבת קדם המשפט הראשונה (וראו דברי המותב הקודם בשורות 30-29 בעמ' 2 לפרוטוקול, לפיהם לא ניתן לסלק התביעה על הסף, דברים שמן הסתם הותירו את חותמם על הנתבע, שלא עמדה אז על בקשת הסף).
שנית, גם אם התובעת מקבלת את עמדת הנתבע הנ"ל (באופן שמותיר את התיק ללא כל חוות דעת מומחה קיימת/קבילה), עדיין ספק רב אם יש מקום למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש. זאת בשל אלה: על התובע היה להגיש חוות דעת קבילה/מספיקה משלו, ואם כשל בכך, הדבר ברגיל אמור להיזקף לחובתו; הנתבע מעלה לאורך כל הדרך טענות (שלכאורה יש בחלקן לפחות ממש, כך גם לשיטת המותב הקודם שגילה דעתו במסגרת ישיבת קדם המשפט הראשונה), לפיהן התובעת לא סיפקה (לא בכתב התביעה ואף לא בתצהיר העדות הראשית היחיד מטעמה) עובדות מספיקות לביסוס עילת תביעה ברורה ומבוססת של ממש, ותחת זאת התובעת ביססה את תביעתה (באופן די בלעדי) על חוו"ד מטעם התביעה.
...
הכרעה
דין שתי הבקשות שבנדון – להידחות.
וככל שאזכור פסה"ד נועד רק להצביע על חוסר תום הלב של התובעת (שלא חשפה ביוזמתה את פסה"ד גם לא במסגרת הבירור שנערך בישיבת קדם המשפט השנייה), אני סבור שלא מדובר בעניין כה בוטה כנטען ע"י הנתבע, מה גם שבישיבת קדם המשפט לא הוצגו ממילא פרטי כל התיקים הקשורים/הדומים ומה גם שלפי פסה"ד מושא בקשת הנתבע עומדת לתובעת הזכות להגיש תביעה חדשה באותה עילה, ולא ברור היקף הדמיון בין התביעה שם לבין התביעה שלנו.
סיכום
שתי הבקשות שבנדון נדחות.
מאחר שאני סבור שאין ממש בשתי הבקשות גם יחד, בכוונתי לזקוף עובדה זו לחובת שני הצדדים גם במסגרת חשבון ההוצאות הכולל בתיק שייעשה בהמשך.