קבילות תצהיר תובע לאחר מחיקת פרוטוקול עדות מוקדמת

עוד טענה התובעת כי הנתבעת 1 לא מסרה בידה הודעה על תנאי עבודתה; מסרה בידה תלושי שכר חלקיים; לא שילמה לה דמי הודעה מוקדמת; לא שילמה לה שכר עבור 2 חודשים, לא שילמה לה גמול שעות נוספות, לא שילמה לה פצויי פיטורים מלאים וכן לא הפרישה עבורה כספים לקרן פנסיה ולא שילמה לה דמי חופשה שנתית, דמי הבראה, דמי נסיעות ולא הפרישה עבורה לקרן הישתלמות.

טענות הנתבעים: הנתבעים ביקשו למחוק על הסף התביעה נגד הנתבעים 2 ו-3 וזאת בהיעדר עילת תביעה נגדם.

משמע, עסקינן בעדות שמיעה שאינה קבילה.

היא נישאלה: "יש לך 6 מצהירים שאף אחד מהם לא מצהיר שעבדת לפני 2015 חוץ מאחד"? והיא השיבה: "כי הם גם לא היו עובדים עד אותה תקופה" (עמ' 12 ש' 20 – 23 לפרוטוקול).

רגע העידה התובעת כי היתה במכתב טעות אחת שהתייחסה לתקופת העסקתה ולאחר מכן העידה כי רוב תוכן המכתב לא נכון (עמ' 9 ש' 16 ו-30 לפרוטוקול).

בחקירתו עומת הנתבע 2 עם האמור בעמ' 5 לתביעה לדמי אבטלה והוא העיד כך: "לא פיטרתי אותה. אם ביה"ד יסתכל על המסמך ויראה שהעד [שהעט] שגב' אלמוג כתבה שפיטרתי אותה מופיע בעט אחרת לגמרי. יכול להיות שזה היה פתוח שם ואח"כ אלמוג עשתה מה שהיא רוצה כמו שעשתה לאורך כל התביעה הזו" (עמ' 33 ש' 28 – 30 לפרוטוקול).

...

דווקא מעדותו של הנתבע 2 ומהסכמתו להיעתר לבקשתה ולהכין המכתב המבוקש, עולה נכונות ורצון לסייע לתובעת ולנהוג בה בתום לב. כמו כן עולה נכונות ורצון מצד הנתבעים, אשר אין חולק כי ערכו לתובעת את חתונתה ולא קיבלו תמורה על כך במועד המוסכם.

משכך, טענות התובעת לאחריות הנתבעים 2 ו-3 נדחות והתביעה נגדם נדחית.

סוף דבר: התביעה נגד הנתבעים 2 ו-3 נדחית.

לפניי בקשות מטעם שני הצדדים: בקשה מטעם הנתבעת למחיקת התביעה ובקשה מטעם התובעת למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש, והכול כאשר בתיק קבוע דיון הוכחות ביום 23.10.2022.

בקשת הנתבע ראשית, הבקשה אינה מוגשת כדין, מאחר שלא צורף תצהיר לתמיכה בטענה המועלית בה בדבר העיתוי המאוחר (רק לאחר מועד ישיבת קדם המשפט הנ"ל מיום 27.6.2022) של התוודעות ב"כ הנתבע לפסה"ד מיום 28.2.2022 בת"א (שלום ת"א) 7994-12-20 צור-גל אספקת בטון בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ. בהקשר זה יוער כי בדקתי ומצאתי שפס"ד זה פורסם בנבו, כך שחיפוש הליכים קשורים/רלוואנטיים בנבו במועד מוקדם יותר אמור היה לאפשר לנתבע להתוודע לפסה"ד מוקדם יותר, ובהתאמה להתייחס אליו מוקדם יותר.

רביעית, הנתבע מתיימרת בבקשתה למחזר טענות שכבר הועלו בעבר, גם במסגרת ישיבת קדם המשפט הראשונה (וראו דברי המותב הקודם בשורות 30-29 בעמ' 2 לפרוטוקול, לפיהם לא ניתן לסלק התביעה על הסף, דברים שמן הסתם הותירו את חותמם על הנתבע, שלא עמדה אז על בקשת הסף).

שנית, גם אם התובעת מקבלת את עמדת הנתבע הנ"ל (באופן שמותיר את התיק ללא כל חוות דעת מומחה קיימת/קבילה), עדיין ספק רב אם יש מקום למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש. זאת בשל אלה: על התובע היה להגיש חוות דעת קבילה/מספיקה משלו, ואם כשל בכך, הדבר ברגיל אמור להיזקף לחובתו; הנתבע מעלה לאורך כל הדרך טענות (שלכאורה יש בחלקן לפחות ממש, כך גם לשיטת המותב הקודם שגילה דעתו במסגרת ישיבת קדם המשפט הראשונה), לפיהן התובעת לא סיפקה (לא בכתב התביעה ואף לא בתצהיר העדות הראשית היחיד מטעמה) עובדות מספיקות לביסוס עילת תביעה ברורה ומבוססת של ממש, ותחת זאת התובעת ביססה את תביעתה (באופן די בלעדי) על חוו"ד מטעם התביעה.

...

הכרעה דין שתי הבקשות שבנדון – להידחות.

וככל שאזכור פסה"ד נועד רק להצביע על חוסר תום הלב של התובעת (שלא חשפה ביוזמתה את פסה"ד גם לא במסגרת הבירור שנערך בישיבת קדם המשפט השנייה), אני סבור שלא מדובר בעניין כה בוטה כנטען ע"י הנתבע, מה גם שבישיבת קדם המשפט לא הוצגו ממילא פרטי כל התיקים הקשורים/הדומים ומה גם שלפי פסה"ד מושא בקשת הנתבע עומדת לתובעת הזכות להגיש תביעה חדשה באותה עילה, ולא ברור היקף הדמיון בין התביעה שם לבין התביעה שלנו.

סיכום שתי הבקשות שבנדון נדחות.

מאחר שאני סבור שאין ממש בשתי הבקשות גם יחד, בכוונתי לזקוף עובדה זו לחובת שני הצדדים גם במסגרת חשבון ההוצאות הכולל בתיק שייעשה בהמשך.

ביום 8.7.22 הוגשה בקשה על ידי התובע לגילוי מסמכים, הנתבעת השיבה לבקשה ומשהוגשה תגובת התובע לתשובת הנתבעת, ניתנת החלטה זו. אשר להחלטה לחייב את התובע בהוצאות בגין אי קיום הצוו לגילוי מסמכים, גם אם אי המצאת תצהיר גילוי מסמכים לנתבעת לפני הדיון המוקדם נבעה מטעות, הרי שהנתבעת הגיעה לדיון שקויים מבלי שהועבר לה תצהיר גילוי מסמכים של התובע, והיא זכאית להוצאות בשל כך. עם זאת, לא נסתרה טענת ב"כ התובע כי במקביל להגשת תצהיר גילוי מסמכים מטעם הנתבעת לתיק בית הדין, לא הומצא התצהיר לב"כ התובע.

אכן מדובר בראיות שאינן קבילות, אך לא די בכך כדי למנוע גילויים אם בית הדין היה משתכנע ברלוונטיות.

האמירה הסתמית ש"ישנה היתייחסות להתנהלות הנתבעים כפי שפורט בכתב התביעה" אין בה די, וממילא לא נטען כי נידרש צו לגילוי מסמכים כדי שהתובע יהיה זכאי לעיין בדו"ח ביקורת של מבקר המועצה או בפרוטוקולים של מליאת המועצה, ואין מקום ליתן צו גילוי מסמכים בגינם.

לאחר שתנתן החלטה בבקשה למחיקת התביעה לפי חוק איסור לשון הרע (בין בדרך של מחיקתה לבקשת הנתבעת ובין לגופה), ולאחר שתסתיים בחינת הבקשה לעיון בהתכתבויות של התובע עצמו (בהמשך לאמור בסעיף 20), תנתן החלטה על הגשת תצהירי עדות ראשית.

...

עם זאת, הבקשה לגילוי "כלל תכתובות הדואל של הגב' מירב אסייג ומזכירת התובע גב' נורית מזרחי – נדחית, שכן גם אם עשויים להיות בהן מסמכים רלוונטיים, אין להיעתר לבקשה בשל הפגיעה בפרטיות העובדות. מטעם זה גם נדחית הבקשה לגילוי תיקיית מסמכים שנערכו על ידי התובע ואשר נוהל ונשמרו במחשב של גב' אסייג. מדובר בדרישה מכבידה מעבר למידה הראויה, שכן נדרשת עיון במחשב של עובדת, איתור מסמכים ותיקיות, בדיקה שמא הם "נערכו על ידי התובע" בלבד.

כפוף לאמור בסעיפים 12, 15 ו-20 לעיל, בקשת התובע לגילוי מסמכים ספציפי נדחית.

התובע ישלם לנתבעת (בנוסף לסך 750 ₪ כאמור לעיל) סך 3,250 ₪.

לאחר שהתובע מחק את התביעה הראשונה הגיש תביעה זו. התובע טען כי הנתבע קיבל ממנו תמורה הן בעבור ייצוגו בהסכם המכר והן בעבור רישום הזכויות על שם התובע.

(פרוטוקול דיון עמוד 3 שורות 17-18).

לצד שאלת הרלוואנטיות יש לשקול בכובד ראש את נטל ההכבדה על הצד שאליו יהא הצוו מכוון; אם, בנסיבות הענין– ביחוד כאשר המדובר הוא בצו גילוי, המנוסח בצורה כללית– יהא מוצדק, בשלב מוקדם של המשפט, לפתוח לעיני המבקש את עסקיו הפרטיים של הצד שכנגד.

באשר למענה על השאלון נקבע כי זה כפוף לתנאי שהשאלות תהיינה נוגעות לעניינים השנויים במחלוקת שבין הצדדים המתדיינים, ויחד עם זאת יש לבדוק כי הן אינן מכבידות יתר על המידה על הנשאל, ואינן בגדר מסע דיג בנוגע לעניינים שאינם בתחום "המים הטריטוריאליים" של התביעה, (השופט עמית, "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי – ניסיון להשלטת סדר", ספר אורי קיטאי, (תשס"ח) 251).

עוד נקבע בפסיקה כי ניתן לשאול בשאלון שאלות הנוגעות לכל עניין השנוי במחלוקת, כולל עובדה שניתן ללמוד ממנה על אותו עניין, אך לא שאלות הנוגעות למהימנות העד, המותרות בחקירה נגדית, אך לא בשאלון.

על התובע לגלות את המסמכים הספציפיים כאמור בהחלטה זו בתצהיר ערוך כדין וכן להשיב על השאלות שצוינו לעיל בתצהיר ערוך כדין, בתוך 30 ימים מהיום.

...

דרישה לקבלת כל ההתכתבויות היא דרישה גורפת מדי, ואולם נוכח הקשר בין התנהלות התובע לגב' פדר אל מול הנתבע, אני מורה על המצאת התכתבויות הנוגעות לנושא שבפנינו בלבד בין התובע לבין גב' פדר ו/ או מי מטעמם.

סוף דבר לאור הסכמת הצדדים ניתן בזאת צו גילוי מסמכים כללי הדדי בתצהיר ערוך כדין, בתוך 30 ימים מהיום.

זאת ועוד, בא כוחו של הילי הגיש תצהיר לכאורה מטעם הילי על מנת להסביר מדוע לא עזב את הארץ על אף הצהרתו כי יעשה כן במסגרת הבקשה לגביית עדות מוקדמת שהוגשה מטעמו, ועל יסוד התצהיר בית הדין נימנע ממחיקת התביעה.

בדיון ביקש התובע כי יינתן פסק דין על יסוד התביעה ונימוקיו מפורטים בפרוטוקול הדיון.

בהתאם להלכה הפסוקה פסק דין אזרחי לא ישמש ראיה בהליך אזרחי אחר וכי ממצאים שנקבעו במשפט אחד אינם קבילים בתור שכאלה במשפט אחר, אלא על פי הוראת חוק מיוחדת או מכוח הכלל בדבר "השתק פלוגתא"[footnoteRef:5].

אין בעובדה כי הנתבע לא התגונן כדי לקבל התביעה כלשונה, בית הדין אינו "חותמת גומי" ולו שיקול הדעת לידון בתביעה לגופה, במיוחד בנסיבות כאלה בהן מבקש התובע לבטל פסק דין חלוט שניתן לאחר שנשמעו ראיות והוגשו סיכומים.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינו היטב בכתב התביעה על נספחיו, ושמענו את טענות התובע הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות ולהלן נימוקי פסק הדין.

פסק הדין ניתן על יסוד החומר הראייתי שהונח בפני בית הדין, לאחר שנשמעו ראיות והוגשו סיכומים, ובהעדר כל עילה להתערב בממצאי פסק הדין, דין התביעה אפוא להידחות.

סוף דבר נוכח האמור התביעה נדחית.